שהגבוה האחרון יכבה את האור

 

1. גרסאות שונות של הסמולבול שוחקו על ידי לא מעט קבוצות בשנים האחרונות אבל כשזה קורה על הבמה הכי גדולה בעולם, מול השחקן הכי גדול בעולם, התהודה שזה מקבל יוצרת טרנד, וטרנד יוצר חיקויים. לכן אם גולדן סטייט אכן תזכה באליפות (וגם אם לא), חותמת הסמולבול תיזכר ככזו שבזכותה הושג התואר, ואז נזכה לגל של ניסיונות חיקוי – בבניית קבוצות, בחירות דראפט, ומאמנים אידיאולוגיים, כמיטב המסורת של קופי פייסט של הצלחות.

לא תשנה העובדה שמשחק הסמולבול של סטיב קר היה רק נשק אחד מני נשקים רבים, זהות אחת, קטלנית אמנם, שהותירה יריבות חסרות אונים, אבל רק צבע אחד מצבעי ההסוואה של הזיקית מהמפרץ. לא משנה שקבוצות מאותגרות סנטר, במדינות נטולות גנים, כבר שכללו את השיטה ושכחו מה זה תנועה של גבוה בלואו פוסט. כולם רוצים לסמולבול.

אבל מה זה אומר על השחקן הגבוה, בעמדה 5? האם גורלו, כמו דינוזאור שלא עמד בפרצי הזמן, להיכחד?

2. בואו נבחן את מה שגולדן סטייט עשו לטימופיי מוזגוב במשחקים 4 ו 5 כדי לנסות ולהבין מה שחקן בעמדה הזו צריך להתמודד איתו במשחק הסמולבול:

מוזגוב הוא לא גו טו גאי בDNA שלו. הוא סנטר מוכשר ומשלים אבל הוא לא אחד שהמשחק חייב לזרום דרכו והוא לא יהפוך לגו טו גאי במשחק 5 בגמר הנבא. יש לו ידיים מצויינות, סיומת אגרסיבית, קליעה לא רעה מחצי מרחק ונוכחות הגנתית. אבל זה לא הופך אותו לגו טו גאי. הסקור שלו במשחק 4 העיד יותר על מה גולדן סטייט הייתה מוכנה לתת יותר מאשר מה הוא החליט לקחת.

לכן כשסטיב קר רצה להעיף אותו מהמגרש ולגרום לקליבלנד לאבד את יתרון הגובה שלה, כשמוזגוב נעל את השחקן שלו, עם פורוורד (גרין) שחזק מספיק למנוע ממנו חפירה לצבע, מייד הגיע גארד לעשות עליו דאבל טים. במשחק 4 הטראפ הגיע מהאמצע, במשחק 5 הטראפ הגיע מהבייס ליין. בחלק מהמקרים שמרו עליו פרונט עם עזרה מהויק סייד. כשהכדור נכנס ההצקות גברו, זוויות המסירה צומצמו, והוא היה חייב לקבל החלטה מהירה לאן ואיך הוא מוציא את הכדור. זו החלטה לא פשוטה, גם ממרום 216 סנטימטרים. ההרגשה שאתה לכוד בין שניים והרצון "להעניש" מהשחקן שממנו הגיע הטראפ גורמים לעיתים לפזיזות, ואכן גרמו לאיבודים שהוציאו את גולדן סטייט למתפרצות. חיתוכים מהשחקן שממנו הגיע הטראפ יכלו לעזור אבל קליבלנד די רגילה לעמוד בהתקפה העומדת שלה ולחכות להוצאת כדור. וכדורסל זה עניין של הרגלים.

לכן מוזגוב הועף ונשכח על הספסל כי הדבר האחרון שבלאט רצה לתת לקר זה נקודות קלות במשחק ריצה.

הפתרון לפרונט הוא כמובן משחק של היי-לואו עם הארבע על ההיי פוסט אבל טריסטן תומפסון והיי לואו הופך לביי ביי – לואו. כמובן שאפשר לשחק עם לברון בארבע אבל אז דלבדובה צריך לנהל משחק מול גארד לוחץ וג'יי אר סמית צריך לקבל החלטות ולקיירי אירווינג מתגברים הכאבים בברך המנותחת במיטת החלמתו.

יש סנטרים שמגיבים מהר מאוד להכנסת הכדור ולוקחים את השומר הקטן מהם לטבעת לפני שמגיע הטראפ. גבוהים כאלה צריכים שליטה גבוהה בתנועות הגוף, טיפול טוב בכדור והימנעות מצעדים. לכן בעבודה אישית עם סנטר חשוב לעבוד על כדרור ושליטה בכדור. במרבית המקרים הוא ייקח בין כדרור אחד לשניים בפעולותיו והכדרור הזה חייב להיות מטופל היטב.

פתרון אחר הוא טרן אראונד ג'אמפ לכיוון הבייס ליין המתחמק מדאבל טים. זו אופציה סבירה גם אם זו זריקה באחוזים לא גבוהים. טים דאנקן אוהב לקחת את זה בעיקר לכיוון האמצע, אבל לכיוון הבייס ליין לא ראיתי תנועה סיסטמתית כזו מסנטר מאז חכים אולאג'ואן. זה גם בגלל שאין כבר סנטרים כמו אולאג'ואן.

והגארד הזה על הגב, נראה כמו טרף קל, והחיפושים בטירוף אחרי המיסמצ' גורמים להכנסת הכדור פנימה, אבל בגלל שהם מורגלים בגוף גדול שנשען עליהם, ומרגישים הרבה יותר בנוח לעשות את תנועות הלואו פוסט שלהם מול גוף כזה, גארדים שמגיעים להם לשכמות או לעמוד השדרה המרכזי יכולים הוציא אותם משיווי משקל.

לא קל שם, בלואו פוסט. לכן גבוה טכני שלוקחים ממנו את הלואו פוסט בגלל סיבות כאלה ואחרות, חייה להיות פיק אנד רולר. או פיק אנד פופר ולכן חייב קליעה. זו האבולוציה של הדינוזאורים.

3. שחקנים בעמדה 5 לא צריכים רפרטואר מטורף של תנועות. סנטר צריך את התנועה העיקרית שלו (main) איתה הוא מרגיש הכי בנוח באחוזים גבוהים. בכל צד של הבלוק זו יכולה להיות תנועה אחרת, תלוי ברמת הסיומת שלו.

כשההגנה מגיבה לmain הוא צריך counter – כלומר תגובה. למשל אם סוגרים לו את כתף שמאל בבלוק השמאלי כשהוא הולך לאמצע הצבע, הוא צריך לסבסב לdrop step לכיוון הבייס ליין.

המהדרין יוסיפו גם other – אופציה שלישית לגיוון  up and under, baby hook  וכו'.

התנועות הללו יכולות להיות אפקטיביות אם שתי הקבוצות משחקות בהרכבים שמרניים עם 5 מסורתי. הסמול בול מוציא את העוקץ מהתנועות הללו והופך את הסנטר לתחנת ממסר אליה מגיע הכדור כדי ליצור תגובה הגנתית ומשם חייבים להגיע חיתוכים ומילויי מקום או קליעה אבסולוטית של שאר החברים על מנת להעניש.

4. ריווח וטיימינג – נשמת אפה של כל התקפה מוצלחת, במיוחד כשהכדור נכנס ללואו פוסט. חייב להיות סטרונג סייד אקשן או ויק סייד אקשן.

5. אזוריות. אמורות לנטרל גבוהים בגלל צפיפות וכו'. אבל פתרון לאזורית הוא דווקא הכנסת כדור פנימה לסנטר וריווח המשחק. כשמגיע סל בצבע מול איזורית הפוזשנים הבאים הופכים להיות הרבה יותר קלים לגארדים.

6. בשבוע שעבר ראיתי משחק אימון של נבחרת העתודה נגד נבחרת אמריקאיים שמחפשים ג'וב בארץ (מרביתם, אם לא כולם, לא מתאימים לליגה הלאומית). מצב הגבוהים בנבחרת הישראלית ידוע. יניב גרין, בן מחזור של ישו, הוזמן לסגל למרות שהוא בשיקום מפציעה קשה. המצב בעתודה לא מלבב גם כן. עידן זלמנסון נראה כמו מישהו שצריך להתמקד בבחינה הפסיכומטרית שלו ולחשוב על אפיקים אקדמיים כי בגישה ויכולת כזו הכדורסל יהפוך לתחביב או זכרון חמוץ מתוק.

לא זוכר גבוה ישראלי, מלבד קצת רוברט רות'בארט, בנבחרת או בליגה, שלוקח כדור עם הגב לסל לmain, counter, או other כי זה הלחם שלו. אין, פשוט אין. אחד היחידים שמשחק עם הגב לסל זה מאיר טפירו, אבל אם תגיד לשחקן צעיר שהוא משחק בצבע, כדאי שתתכונן לדרמה קורעת לב, הורים בוכיים וסבתא אבלה.

יש מצב שהסמול בול הוא הדרך היחידה של הכדורסל הישראלי להישאר רלבנטי.

מצבו העגום של האיש הבר מזל ב-NBA
מאני אין דה בנק - רובי גלודאן

63 Comments

אריאל גרייזס 16 ביוני 2015

ניתוח מרשים, בית ספר לכדורסל. לדעתי הנקודה על נבחרת ישראל נכונה גם לכדורסל האמריקאי. הסמול בול פורח בגלל שכבר אין שחקנים כמו אולג'ואן. מול שאקיל, יואינג, קארים, פאריש אי אפשר לשחק סמול בול. מול מוזגוב אפשר

אדם בן דוד 16 ביוני 2015

באמת ניתוח מרשים.
מוזגוב הוא לא סנטר עילית. הוא סנטר הגנתי טוב ואוכל נבלות בהתקפה.
סנטר טוב הוא עדיין נשק יעיל. דייויס יוכיח את זה.

משה 16 ביוני 2015

וקאזינס.

Shadow 17 ביוני 2015

מארק גאסול מישהו?

Srtest 16 ביוני 2015

אתה כאילו מגיב למה שדורון כתב. כדאי לקרוא בקשב – מוזגוב הוא שחקן פיקאנרול מצוין לגובה שלו. הוא זז הכי מהר שראיתי מסנטרים בפלייאוף. משחק פוסט הוא לא כל מה שסנטר יכול לעשות בעידן הזה. מה גם שלא מדובר רק במשחק של עמדה אחת. ראינו מה קרה בפלייאוף אחרי שלאב נפצע וטריסטן השתלט על עמדה 4 מכיוון אחר לגמרי ובניגוד למגמה השלטת של סטרץ' 4. טריסטן יחד עם מוזגוב עברו לטחון את הצבע. מוזגוב היה צריך ללמוד לשחק עם 4 דומיננטי מתחת לסלים והוא הסתגל לא רע בכלל. עכשיו כבר הם פשוט יחידה אחת ומשחקים יותר טוב כיחידה אחת ומאוחר מדי לשחק על משחק פוסט עם מוזגוב או להפוך את טריסטן למשהו אחר חוץ מפינישר ממש קרש-סל (וכאן אולי המקום לביקורת, היכולת של מוזגוב לשים את טריסטן בקרש-סל).

asaf 16 ביוני 2015

טור נהדר ובאמת ימים יגידו האם מדובר במגמה או שתקופה חולפת עד הסנטר המפלצתי הבא….
רק הערה קטנה- אולג'ואן היה נשמה וטכניקה של גארד בגוף של סנטר , לא מוצאים כאלה בכזו קלות

אסף 16 ביוני 2015

מסכים. פשוט פוסט מעולה, שגם שם זרקור על הכישלון הבולט של קליבלנד בסדרה עד כה (חוסר היכול להעניש את גולדן סטייט על הסמול בול שלה והיגררות לאופי משחק בו היתרונות של היריבה באים לידי ביטוי) וגם מבט כללי על התופעה.
כל הכבוד ותודה רבה

D! פה ועכשיו 16 ביוני 2015

דורון, תודה.

פסוט פשוט ומעמיק גם להדיוטות כמוני שלא מבינים הרבה בניואנסים של הענף. כן ירבו.

בני תבורי 16 ביוני 2015

מצטרף לגמרי

איתן 16 ביוני 2015

גם אני.

גיא 16 ביוני 2015

הכל נכון אבל זה רק עניין של טרנד. גם אם הסמול בול ישלוט, בעוד X שנים (לטעמי עשור לכל היותר) תבוא הקבוצה שתשחק עם גבוה דומיננטי או אפילו עם שניים וזה ירסק את הסמול בול. מול צמד כמו דאנקן ורובינסון לברון לא באמת יכול היה לשחק 4.
באירופה (ספורט אחר וכו') באופן מסורתי קבוצות 'קטנות' משחקות סמול בול מבוסס הפגזות מחוץ לקשת והשיטה הנצחית להכריע אותן היא טחינה עקבית מתחת לסלים. כשהסנטר המוביל הוא גאסול המשמעות המיידית היא שאין מי שיכול לשים גוף על מפלץ מאסיבי כמו שאק, למשל. זה אנד-וואן כמעט אוטומטי אם שמים גוף והטבעה קלה אם לא. איפשהו בשנים האחרונות הטים דאנקנים והקווין גארנטים הפכו בליגה למעין מספרי 5 לגיטימיים למרות שהם מספרי 4. בחזרה לאירופה, אף אדם שפוי לא היה חושב לשים את וויצ'יץ' בעמדה 5.

dmc 16 ביוני 2015

טור מעולה! תודה.
וכמו שהזכירו לפני, זה טרנד שיעבוד עד שיגיע סנטר חזק באמת, כי מי יעלה עם דריימונד גרין ב-5 מול שאק?

אסף 16 ביוני 2015

מיאמי הלכה והפכה לקבוצת סמולבול בשנים האחרונות, במיוחד 13-14. ויתרו על סנטר (ג'ואל אנטוני? כריס אנדרסן?), ונשארו עם כריס בוש בתור גבוה יחיד, ולידו בפרוורד באטייה ולברון.
ועדיין, בגמר המזרח 2013, אינדיאנה ששיחקה עם דיויד ווסט והיברט בפנים הכריחה את ספולסטרה לשנות את החמישיה, ולהעלות את אנדרסן במקום באטייה.
אני מניח שלבלאט אין כלים להכריח את קר לכלום, אבל כנראה שעם סגל מתאים אפשר להתמודד גם עם סמולבול.

חלפס 16 ביוני 2015

אחלה פוסט.
לעניין הדאבל על מוזגוב, ואן גנדי ציטט או מייק ששבסקי אני חושב שאמר שלפעמים דאבל טים יותר אפקטיבי דוקא על השחקן הפחות שמשחק מולך כיוון שהוא לא רגיל לקבל שמירה כזו.
לגבי נבחרת ישראל – כמה שחקנים אתלטיים בגובה 2:00-2:03 יש לנו שיכולים להחליף עמדות בהגנה ובהתקפה? כאילו, ליאור אליהו גם לא שומר וגם לא קולע מחצי מרחק?

גיל 16 ביוני 2015

פוסט מעולה שמסביר בצורה אינטליגנטית את האופציות שיש לסנטרים. לדעתי זה טרנד שהוא זמני. לא כולם מוזגוב או הווארד. יגיעו גבוהים כמו אנתוני דיוויס שיעבדו על המסירה והכדרור ויהיה בלתי אפשרי לשחק נגד סמול בול כמו גולדן סטייט. בסך הכל קליבלנד קבוצה מוגבלת ויש גבול למה שהם יכולים לעשות עם הסגל הקיים. לפחות פרשנים בארה"ב סוף סוף מבינים שלבלאט יש סגל מוגבל והוא לא יכול לעשות יותר ממה שהוא עושה כרגע.

נדבושקה 16 ביוני 2015

איזה פוסט נפלא!

מעניין לאן תוביל בעתיד האבולוציה של המשחק, אחרי שכבר היום יש כמה סטרצ' 5 בליגה והליגה הופכת למועדון סגור של אתלטים מטורפים.
לא רחוק היום שגבוה שלא יודע לטפל בפיקנרול בצד ההגנתי עם help and recover לכל הפחות, ימצא עצמו מחוץ לליגה.

בצד ההתקפי, אני טוען שההתמודדות מול סמול בול צריכה להיות מטופלת בעיקר ע"י התנועה של 4 הגארדים/פורוורדים ללא הכדור.
אי אפשר לשים את הביצים רק בסל של הסנטר.

כמו כן, אחת התנועות ה"פשוטות" יותר שעובדות די ביעילות במצב כזה(חבל שלא ניתן לצרף צילום מסך להודעה) :

הרכז מעביר את הכדור לסנטר באיזור המידריינג' ולא עמוק מדי בצבע , במקביל הרכז יורד לצד הרחוק ואחד הפורוורדים עולה למעלה בצד הרחוק.
כעת הרכז מגיע לחסום לפורוורד שעלה למעלה(הפורוורד ממשיך אחרי החסימה בחזרה לאיזור הצבע בוויק סייד,והרכז ממשיך משם מיד לפיקנרול עם הסנטר.

כמובן שהכל קורה תוך שניות בודדות.

במצב שנוצר, הסנטר מקבל אופציה למסירת היי-לואו לפורוורד (שכאמור נמצא אחרי חסימה מהרכז, ונשמר ע"י גארד), או לפיקנרול עם הרכז.

בפועל זה פחות מסובך מאיך שזה נשמע…וזה עובד בהרבה מקרים.

קרקו 16 ביוני 2015

בפורום???

trailblazer 16 ביוני 2015

תתפלא

קרקו 16 ביוני 2015

+1

נדבושקה 16 ביוני 2015

בדיפנס. אההה בסיקסרס

Srtest 16 ביוני 2015

אתה מדבר על משהו שהוא לא רלוונטי למבנה הקבוצות הנוכחיות בגמר שהוכחו כטובות ביותר בפלייאוף. התפקוד של הגבוהים בגמר לא נגזר מהיכולת שלהם למשחק בין גבוה לגבוה אלא מבחינת ההשפעה המשותפת שלהם על הקבוצה. בהתחלה חשבתי שסוללת הגבוהים של גולדן-סטייט תכריע את הכישרון של מוזגוב וטריסטן בצבע ובסוף דווקא הם נשארו עם דיוויד לי אחד שעושה את כל מה שאמרת רק שאין לו עוד גבוה לעשות את זה איתו, ואילו קליבלנד נשאר עם יחידת גבוהים שדומיננטית מאוד ביכולת שלה להפעיל לחץ לכיוון הסל ולגרום לגארדים לסגת אחורה. המקום שעוד לא חזינו בו הוא המקום שבו העניין מנוצל ואז באמת המבחן של הגבוהים לשחרר בזמן כמו שלברון עושה וראינו, נגיד, שלטריסטן יש לקות במסירה למרות שריבאונד שלו הוא מה שאפשר ללברון את השלשה המכרעת במשחק הביתי מול אטלנטה, משחק שנשכח ואמר הרבה.

פורנוהוליק 16 ביוני 2015

כל המחמאות.
אם אפשר להציע הצעת יעול כהדיוט – להוסיף דיאגרמות להמחשה בפעם הבאה.
תודה על טור מקצועי ומעניין.

חזי 16 ביוני 2015

+1

צור שפי 17 ביוני 2015

ועוד +1. מצויין.

יואב 16 ביוני 2015

משהו קטן, "זה גם בגלל שאין כבר סנטרים כמו אולאג'ואן" – גם לפני אולאג'ואן לא היו כמוהו

no propaganda 16 ביוני 2015

פוסט מצוין, גרם לי להתגעגע לסאבוניס משום מה.

משיח 16 ביוני 2015

נהניתי מאד לקרוא. לדעתי סנטר טוב זה עדיין נשק חשוב וברגע שהאק דה "נגר" יפסק הסנטרים יחזרו להיות יותר דומיננטים

martzianno 16 ביוני 2015

מצויין.
כמו תמיד, יש לומר.

אלון 16 ביוני 2015

הכל נכון ומדויק רק שבדראפט שבוע הבא שלושה סנטרים יבחרו בחמשת הבחירות הראשונות.

גיל 16 ביוני 2015

השאלה לא אם יבחרו אלא מה יקרה להם. חוץ מאנתוני דיוויס לא נראה שאיזה גבוה שנבחר בדראפט בעשור האחרון השפיע משמעותית על הקבוצה שלו. להפך, דווקא כשהם מגיעים לא מנוסים אחרי שנה בקולג'ים גורם להם לעבוד פחות על המשחק שלהם ולהתפתח.

אלון 16 ביוני 2015

לא מסכים איתך, השאלה היא האם הם יבחרו. מגמה לא נקבעת על ידי שחקנים אלא ע"י הקבוצות. אם המגמה היא סמול בול אז למה לבחור בבחירות גבוהות שחקנים מעל 6.11?

גיל 16 ביוני 2015

כמה שחקנים שנבחרים בדראפט הפכו למשמעותיים ביותר לקבוצות? גבוהים נבחרו מאז ומעולם בבחירות ראשונות, רק מעטים הצליחו ופחות עוד יותר בעשור האחרון.

אלון 16 ביוני 2015

נכון אבל אם יש שינוי מגמה אז אני מצפה שיפסיקו לבחור אותם במקומות גבוהים

אהד 16 ביוני 2015

מסכים עם אלון. לא משנה מה יקרה בסוף עם אותו הגבוה, ראשי הקבוצות מבינים שגבוה דומיננטי הוא יתרון עצום עבור קבוצתם. בגלל זה מוכנים לקחת הימור. העובדה שההימור לא צולח זה כבר עניין אחר.

גיל 16 ביוני 2015

עושים את זה הרבה בגלל שמרנות, וגם בגלל שאם אתה פוגע בבינגו של גבוה אדיר סטייל דייויס אז הוא אכן פרנצ'ייז פלייר. הסיכוי למצוא שחקן פרנצייז מבין הגארדים הוא נמוך גם כן.

נדבושקה 16 ביוני 2015

קאזינס יהיה כזה, בקרוב מאד לדעתי

גיל 16 ביוני 2015

כבר 5 שנים מדברים על זה.

נדבושקה 16 ביוני 2015

אי אפשר להתעלם מקפיצת המדרגה שעשה השנה.

כבר כשהגיע לליגה היה ברור שהוא עוד צריך להתבגר

גיל 16 ביוני 2015

אז זהו שהוא לא. נכון שהמצב בסקרמנטו לא משהו אבל הוא לא תורם לזה.

סולי 17 ביוני 2015

קאזינס בהחלט הופך להיות כזה. כמובן שיש את עניין הראש- הדבר היחיד שמגביל אותו כרגע מלהיות אולסטאר אמיתי.
הוא משחק בקבוצה חלשה בלי הרבה שאיפות עם הנהלה קטסטרופלית, כל קבוצה באנ בי איי חותמת עליו מחר

גיל 17 ביוני 2015

החלק הכי חשוב במשחק זה הראש. גם הווארד היה כזה ונעלם בגלל שהראש שלו דפוק. ויש הבדל בין זה שכל קבוצה הייתה רוצה אותו לבין זה שאפשר לסמוך עליו לבנות סביבו קבוצה.

יריב 16 ביוני 2015

אני לא הולך להרכיב את הרשימה הארוכה של גבוהים שנבחרו בעשיריה הראשונה והם שחקנים משמעותיים בקבוצותיהם מאז, יש לי רק שתי מילים לומר לך: בלייק גריפין.

אלון 16 ביוני 2015

גריפין הוא לא דוגמה טובה כי הוא לא סנטר והוא מאוד מתאים לסמול בול.

גיל 16 ביוני 2015

גריפין לא סנטר. איזה סנטר הפך לפרנצייז' דומיננטי? יש הרבה שחקנים טובים אבל זה נכון לכל עמדה. אנחנו מדברים על שחקנים שמשנים קבוצה.

Srtest 16 ביוני 2015

גריפין דוגמה מצוינת רק לא באופן שבו התייחסו אליו – הוא סנטר! השמרנות של האנביאיי היא בציוות שלו עם דיאנדרה ג'ורדן שהוא סנטר מיושן שלא יודע פיקאנרול, ולא מסוגל לנוע במהירות. האנדגיים של גריפין חייב להיות סנטר משום שהדור החדש של הסנטרים הם שחקני עומק ולא שחקני גובה. מה שגריפין מסוגל לעשות מסבסוב נטול מומנטום לעלייה מאסיבית לכיוון הטבעת הוא משהו שלא ראיתי מעולם. מה שעבר באירופה בשנים האחרונות עם קייל היינס באולימפיאקוס וטיוס במכבי ת"א ווסלי בפנר ובסוף עם נוצ'יוני בריאל הגיע בצורה הכי מקסימלית לאנביאיי עם גריפין. בהתחלה כשהגזענות פחתה נכנסו לליגה שחקנים גבוהים ומאסיביים ששינו את המשחק. לאחר מכן הגיעו הגארדים עם הקליעה האבסולוטית ונכנסה קשת השלוש והמשחק התאזן. עכשיו שוב פעם שחקני פנים כמו גריפין בלתי-ניתנים לעצירה, רק שהם אולי טיפה נמוכים יותר אז שמים אותם בעמדות ששם הם גם יתקעו כי הקליעה של גריפין לא תהיה טובה יותר והוא לא ינוע בלי כדור טוב יותר. יש מצב שהוא ילמד לשחק את משחק העמדה במס' 5 בצורה הרבה יותר טובה ולהוות איום טקטי תמידי.

ניינר 16 ביוני 2015

טור מצויין. אני רק מקווה שעד ששאר הקבוצות יסתגלו לסמול בול הווריורס ייקחו כמה אליפויות

טל 12 16 ביוני 2015

נהדר

האם נראה עוד ניסיון לשחק עם מוזגוב בסדרה הזו ? כי מעבר להתקפה,נראה לי שבעיה העיקרית היא כפי שכתבת : " כי הדבר האחרון שבלאט רצה לתת לקר זה נקודות קלות במשחק ריצה" השאלה היא אם אפשר לשחק הגנה טובה עם הרכב שכזה ?

חזי 16 ביוני 2015

כמה מונחים מקצועיים משולבים בפוסט אחד? תענוג!

סימנטוב 16 ביוני 2015

מאלף, תודה!

דורפן 16 ביוני 2015

כל מילה. ולכן בלי גוזמה, הם הקבוצה הכי חשובה לעתיד המשחק. הם משנים בצורה דרמטית את כמות האנשים שיכולים להיות כוכבים בו.

Srtest 16 ביוני 2015

לא מבין את ההערה הזו. כמה קולעים כמו קארי ומכדררים כמוהו? אפילו אמא שלו מבינה שהוא אחד ממיליון. יודע מה? עזוב, כמה חוראנים כמו גרין וטריסטן אתה מכיר שמצליחים באמצעות אמביציה להתגבר על קבוצה? כמה אתלטים כמו בארנס? כמה אול-אראונדים כמו איגאודלה? כמה אנשים הצליחו בכלל מול קארי לפני דלי?

איציק 16 ביוני 2015

מסכים ולא מסכים. הבעיה היא לא רק היכולות של הסנור (מוזגוב לשם דוגמא), כי אם במיוחד של השחקנים מסביבו. אם למוזגוב, שחקן התקפה סביר אך ללא תנועה דומיננטית, היו בקבוצה שחקנים ישכולים לחתוך לקבלת הכדור או להתפרס מסביב עם קליעה מהירה ויציבה, אז הדאבל-אפים הללו היו נשברים והעונש היה בזמן ובמזומן. כאשר יש לך את דלבנדובה, שאמפרט וסמית בקושר שהוא נמצא, זה לא אפשרי. עם לאב וארווינג זה היה מאד אפשרי.
דבר נוסף, כדי שסנטר יוכל להיות יעיל, צריך להיות מישהו שיודע להכניס כדור לגבוה. זו מיומנות נקחדת. בארץ הם בערך תפירו ופניני, ב-NBA זה גם מצרך שלא נמצא אצל כולם על המדף.
לכן במקום לבכחיד את הסנטרים, צריך פשוט שחקנים שיודעים להפעיל אותו נכון ולהגיב נכול כאשר הכדור אצלו. בקבוצה שאין לה שחקנים מתאימים לשחק עם סנטר, באמת יש לשקול לסמול בול.
בנבחרת ישראל כנראה, צריך לעבור ל"אקסטרימלי סמול בול", כי גם מספרי 4 אין הרבה. אליהו בהתקפה, פניני בשיקום וכדיר בליגה בלבד.

איתן 16 ביוני 2015

אז מה יהיה הלילה קרמר? אתה חושב שיש לקאבס סיכוי? ואם כן, איך?

דורון קרמר 16 ביוני 2015

שמתי בווינר קליבלנד (+3) אבל אני מפסיד סדרתי שם.

איתן 16 ביוני 2015

א. אמן שתזכה. לא רוצה שהסדרה תיגמר.
ב. למה? כדי להנציח את הסדרתיות? או כי אתה באמת חושב שהקאבס ינצחו? וזאת השאלה, איך? לברון יהיה עוד יותר טוב? מוזגוב? דרך ההגנה?

דורון קרמר 16 ביוני 2015

ההימור אינטואיטיבי, שלא לומר רגשי לחלוטין.
אני לא יודע אם בלאט מסוגל להחזיר את הגלגל אחורה, אבל הנסיונות להכתיב קצב של המשחקים הראשונים, עם מינימום איבודים ומינימום ריצה הוא קריטי. המשך טירוף על קרי ותומפסון (תלוי רגלי דלבדובה ושאמפרט), אולי אף ברמה של סופט טראפ על קרי כדי שלא יכריע באחד על אחד וייתן לגרין לקבל החלטות ב4 על 3 ואז לקוות שהקלעים לא יפגעו.
הפיק אנד רול בין לברון לדלבדובה חייב ליצור עבורם אופציות נוספות כתוצאה מהחילוף בין הגארדים וכמובן גם 40 פלוס נקודות של הברנש. פיק אנד רול בין לברון למוזגוב שייצור חילוף או תגובה שתיצור הנעת כדור, ואז ג'יי אר וכל החבר'ה צריכים לזרוק קיסם למדורה…
ריבאונד התקפה דו ספרתי.
עבודה קבוצתית לכיוון ג'יי אר כשלברון נח.
מה עוד…?

Srtest 16 ביוני 2015

אתה לא חושב שצריך לוותר על המצ'אפ בין דלי לקארי? סטיב קר לקח ממנו את המצ'אפ לפחות בהתחלה עד שקארי מתחמם. ודלי הראה במשחק האחרון שהוא ממש לא רע בהגנה בעזרה לאחרים וחושים לכדור. לא עדיף להשתמש בו כשחקן הגנה קבוצתי מאשר שומר אישי גם אם קארי ייתן עוד כמה נקודות (ובהנחה שלא יגיע למעל 30) ? עד הגמר שומפרט היה שחקן בכלל לא רע בלקבל את הכדור אחרי תנועה של אחרים ואז פייק קטן וחדירה לסל. יכול להיות שהדגש ההגנתי הוציא אותו מהקצב ההתקפי? אם ככה, שוב, אני מעדיף את שומפרט מחזיר לעצמו את הקליעה מחצי מרחק אחרי שהוא עובר את השומר שלו ולברון נאלץ להשקיע יותר בהגנה, מאשר להפך. אני גם חושב שזו טעות להתייחס למוזגוב בלי תומפסון ולהפך. התפקוד הטוב ביותר שלהם הוא ביחד בלי קשר לאחוזים שלהם כי קליבלנד מנצחת מתחילת הסדרה בלי אחוזים.

טל 12 17 ביוני 2015

בהתקפה דלי צריך לשחק "ציפור" בכל פעם שקארי זורק ל 3 לרוץ מהר למתפרצת ולסיים בלייאפ.לנסות לעשות מה שוורתי עשה מול בירד. שלושים שנה לך תזכור
; -)

Srtest 17 ביוני 2015

וורת'י אחד השחקנים האהובים עלי בכל הזמנים. תודה לך.

באבא ימים 16 ביוני 2015

יוצא מן הכלל,

שאלה אם כן — לברון בסנטר. יכול לעבוד?

Srtest 17 ביוני 2015

הם מפחדים מאוד מהעניין הזה כי סנטר אומר מאמץ גדול מאוד ויש מצב שלברון יכול לצאת מהמשחק ככה. בשביל לנצח את הסדרה אין להם ברירה אלא לשחק בהרכב בקונסטלציה מסוימת.

Srtest 17 ביוני 2015

אפרופו סמול-בול איגואדלה הוא הספלאש בראדר השני.

7even 17 ביוני 2015

כנראה שבספרד יודעים לייצר כאלה.
בכל פעם שארה"ב פגשה את ספרד, הסמול בו אולי ניצח, אבל בצבע האמריקאים אכלו קש מהספרדים.
וזה לא שהאמריקאים שיחקו 100% סמול בול.
דוויט הווארד, כריס בוש, קווין לאב, אנתוני דייויס, טייסון צ'נאדלר.
רקחלק מהרשימה של אלו שאכלו קש בצבע

Comments closed