הטיימינג של נתניה

גאולה, הו, גאולה.
לעיתים מהכאב הגדול ביותר צומחת הגאולה הגדולה ביותר. זה גם המקרה בריצה הנוכחית והנהדרת של קבוצת הכדורסל של נתניה.

שנתיים אחורה. בנתניה בונים קבוצה כדי לעלות ליגה. יש הזדמנות נהדרת כי מנהלת הליגה מחליטה להגדיל את ליגת העל ל 12 קבוצות ולכן לא פחות משלוש קבוצות יעלו מהליגה השנייה. נתניה מובילה את הליגה הלאומית לאורך כל העונה ומבטיחה יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף.

את הסיבוב הראשון בפלייאוף היא עוברת. בחצי הגמר היא פוגשת את מכבי חיפה, מנצחת את המשחק הראשון ונמצאת במרחק שתי נצחונות מליגת העל. חיפה מנצחת את הסידרה 3 – 1 ועולה ליגה למרות שסיימה את הליגה הסדירה במקום הרביעי עם מספר דו ספרתי של הפסדים. במאני טיים היא מצאה את הדרך לנצח. עונה אחר כך אותה חיפה תחתים את דורון פרקינס שבעונה הנוכחית יחתום במכבי ת"א ויפסיד אתמול לאותה נתניה. ככה זה כשהדלתות המסתובבות פוגשות את אפקט הפרפר.

הטרגדיה לא הושלמה. לנתניה עדיין סיכוי לעלות ליגה אם תנצח בסדרה בין המפסידות של חצאי הגמר. קרית אתא חסרת היומרות הפסידה לגבעת שמואל ותיאבק עם נתניה שעדיין בעלת יתרון ביתיות. נתניה שוב מפילה משחק ביתי, ובמשחק מספר ארבע בקרית אתא מפסידה בנקודה מסל מהחצי של אילן נניקשווילי (או אולי היה זה אחיו אבי). נתניה נשברת. שחקנה הזר טוני יאנגר עוזב רק כדי לחזור בעונה הנוכחית כזר משלים. מאמנה, משה לוי, שהעמיד דורות של שחקנים מקומיים, ונחשב למאמן יסודי שמצליח למצות את הפוטנציאל של הסגלים שלו, לא המשיך בתפקידו. אז מוחתם אריק אלפסי.

אלפסי ומשה לוי הם כמעט בני אותו מחזור, שניהם רכזים, והיו יריבים מושבעים בדרבים הלוהטים בין קבוצות הנוער של אליצור ומכבי כשהיו אגודות נפרדות. כשמשה לוי אימן את הבוגרים של נתניה אלפסי לקח ממכבי ת"א אליפות בנוער, אליפות בתי ספר והתחיל את דרכו בליגת העל כעוזר מאמן באשקלון. לאחר שנתניה נכשלה בניסיון לעלות ליגה, קראו לאלפסי. אלפסי קרא לעוזרו שי סגלוביץ' וביחד הם בנו סגל בלתי שביר. כן, אלפסי קרא גם לי. זה נגמר בעונה מהחלומות עם עליית ליגה ומאזן 32 – 1.

ואז הגיע אתמול. וזה לא נגמר אתמול.

זה מה שכתבתי היום על אתמול בגלובס:

  1. מי שמתעסק בכדורסל הישראלי וסביבותיו מספיק זמן, מתייחס לקבוצת מכבי ת"א כמובנת מאליה. זה כבר בסדר לתעב אותה, זה בסדר לרדת עליה, לטנף אותה בהצלחותיה, לשמוח לאיד בנפילותיה. כשהאימפריה מוכה שנית, שלישית ורביעית נתיני הגלקסיה כבר לא מתרגשים. זה בעיקר נכון לצד האדום של ת"א, לירושלים, חיפה ולגלבוע גליל. עד שזה מגיע לפריפריה האמיתית. שם מכבי ת"א היא עדיין יחידה צה"לית בצהוב כחול. שם מכבי ת"א עדיין מייצגת היסטוריה מפוארת והווה חיוני לקיום העם והארץ. כי נתניה, כיישות, לפחות מנטאלית, עדיין נחשבת לפריפריה בכל מה שקשור למכבי ת"א. לכן השמחה בעיר אחרי הניצחון אתמול הייתה שמחה אמיתית, ראשונית, לא מלווה בשמחה לאיד וברשעות אופיינית שתמצאו נזרקים אל פיני גרשון ושמעון מזרחי ביציאה ממלחה או רוממה, אלא מלווה ברחמים, חמלה ואיחולי הצלחה במשחק הקרוב באירופה. בכל זאת, מכבי מייצגת אותנו מול הגויים, מתעקשים הפטריוטים מהפריפריה.
  2. ההתלהבות מהניצחון מוצדקת. עזבו את ההיסטוריה של אליצור נתניה בשנות השמונים עם גמר פלייאוף (1986), גמר גביע (1988) ואפילו ניצחון היסטורי של קבוצה ישראלית על ריאל מדריד בספרד בהדרכתו של צביקה שרף בגביע קוראץ'. את מכבי ת"א יורדת מנוצחת לקבוצה נתנייתית ראו ילדים מקומיים בפעם הראשונה רק אתמול באחת עשרה וחצי בלילה. מי שנשאר ער, יזכור זאת לעולמים. מי שיתעורר ואביו יספר לו על מהלכי הלילה, כדאי מאוד שיעשה זאת בצורה כזו שתעשה צדק עם הדרמה.
  3. ההתלהבות מוצדקת כי כשאריק אלפסי היה שחקן נערים בקבוצת מכבי נתניה, הקבוצה הבוגרת עלתה לליגה הראשונה וירדה לאחר עונה אחת כשמאזנה עומד על 0 – 22. כן, אפס.
  4. וכשאלפסי היה מאמן קטסל ב 1998, קבוצת הבוגרים של מכבי אליצור נתניה עלתה לליגת העל וירדה לאחר עונה אחת עם מאזן 5 – 17, כולל הפסד ביתי למכבי ת"א 84 – 43. כן, 43. עבדכם היה שותף לעונה עצובה זו שלאחריה העסק התפרק עד שהבעלים הנוכחי צביקה בלנקיטני הרים את הקבוצה מליגה א' והביא אותה עד לאתמול בערב. כך שהניצחון אתמול סוחב איתו הרבה צלקות סמויות שאיש מהמשתתפים הנתנייתים, למזלם, כלל לא חשב עליהם בוודאי אף לרגע, וטוב שכך.
  5. הצטרפתי לשידור הטלוויזיה 4 דקות לסוף הזמן החוקי. אני לא יודע מה היה לפני שהצטרפתי אבל במה שיצא לי לראות, כולל שתי ההארכות, מכבי ת"א כמעט ולא יצרה שום יתרון מהתנועות שלה בהתקפה ובהרבה מקרים הגיעה לסוף שעון עם זריקה קשה ומאולצת של בלות'נטל, פרקינס או וויז'נייבסקי. אז נכון שבדקות אחרונות הולכים למיסמצ'ים ולאינטסטיקנטים של שחקנים. אבל בכל זאת, אני מאמין לגרשון ודרוקר שטענו שהבחירה הסלקטיבית שלהם בשחקנים הנוכחיים הסתמכה על רעב להצלחה, אינטליגנציית משחק והשתלבות בסגנון המשחק של גרשון. אז יכול להיות, ואני יודע שמדובר בדברי כפירה, שסגנון המשחק של גרשון זקוק לרענון והתאמות לסגל הנוכחי? או אולי רענון והתאמות נקודה?
  6. או שהפייסבוק שלי מלא בנתנייתים (והוא מלא) או שכמעט כל האנשים שאני מכיר לא סובלים את מכבי (והם לא סובלים אותה). אבל שורות הסטטוס אתמול בלילה התפייטו, התלהבו, התרגשו והסתכמו בשתי מילים, שלא אומרים אותן כך סתם, מן הפה אל החוץ, אלא יש לשיר אותן, בהטעמה, ועדיף ללוות אותן בקפיצות: יאלללללה, נתניהההה!
  7. אריק אלפסי נראה לי מדוכדך מעט אחרי הניצחון. גם הוא יודע שאם כבר לנצח את מכבי, עדיף שזה יהיה במשחק שיוביל לתואר. כמו זה שיהיה לו ב 15 לפברואר בחצי גמר הגביע.
    אבל גם אלפסי יודע שכשנותנים לך, תיקח, כשבועטים בך, תברח. כמו שזה נראה כרגע, גם ב 15 לפברואר נתניה לא מתכוונת לברוח לשום מקום.
ללא מילים
ההפסד של נדאל למארי

9 Comments

הבלטה של זלוטי 26 בינואר 2010

זה נכון שלאוהדי היריבות האמיתיות של מכבי בנצחונות האלה הם כבר לא מה שהיה פעם. נראה שהימים שילדים אוהדי הפועל ביגור הביאו פרחים לחדר של אנדריי זלינבבא אחרי שניצח את מכבי עם קרית אתא עברו, ואולי יחזרו כשהפועל תחזור לליגה במהרה בימינו.

בכל מקרה-נהריה, נתניה, ראשון וכו' הן ערים של אוהדי מכבי שבמקרה יש להן קבוצה בליגה. מי שניסה פעם לקלל את שמעון מזרחי במשחק בנהריה יודע שהקהל המקומי לא ממש מקבל זאת בהבנה…
בקשר לחיפה-המהלך הטוב ביותר של ג'ף רוזן לא היה ההשקעה הכספית ולא בחירת הזרים אלא החיבור שהוא הצליח ליצור בין הקהלים של קבוצות הכדורגל והכדורסל הירוקות. חיבור שהוא ממש לא מובן מאליו בחיפה של 15 השנים האחרונות.

רובי 26 בינואר 2010

משה לוי יליד 71 אלפסי 72 ואתה 73

עידית 26 בינואר 2010

אני חושבת שהרבה מדעיכת הסטווס היצוגי של מכבי אשמה מכבי שטענה חזור והתקף שהיא לא מייצגת מדינה אלא את עצמה אז גם אני הפסקתי להתיחס אליה ככה. ואז גם הפסיקו לשדר את זה בערוץ ציבורי אז היא נהייתה הקבוצה של העשירים שיש להם כסף לאינספור ערוצי ספורט או למנוי.
אני לא מכירה מדינה כיום שקבוצה מיצגת אותה- בשביל זה יש נבחרות. וכשגם הפריפריה תבנה קבוצה מובילה היא תפסיק ליחס למכבי כוחות מיסטיים. שלא מגיעים לה. נתניה שיחקו נפלא אין ספק- אבל במאזן הכוחות ובעיקר בספסל זה תמיד נדמה שזה מכבי ששומטת משחק לא קבוצה אחרת שבאמת מצליחה לפענח את הדרך לנצחון… (ואני מהאדומים של י-ם, למען ההגינות)

doron kramer 26 בינואר 2010

לבלטה של זלוטי – אני זוכר את הניסיון הקודם שכשל לקרב את אוהדי חיפה לכדורסל, והעובדה שג'ף רוזן הציח רק מחדדת את היריבות. הייתי רוצה לראות יריבות חיפאית – תל אביבית סטייל הכדורגל. שאר האבחנות שלך מעניינות.

לרובי – תוקן.

לעידית – אני חושב שכל השנים מכבי דווקא טענה שהיא כן מייצגת את המדינה. אלא שחלקים מהמדינה לא רצו שהיא תייצג אותם, ובצדק.

טל אבריאל 26 בינואר 2010

מכבי חיפה לא מ.כ.חיפה ז"ל.

doron kramer 27 בינואר 2010

תוקן.

סער 27 בינואר 2010

לזלוטי ובלטתו – האבחון שלך לגבי ערים וקבוצות כדורסל רק מדגיש שוב את האליטיזם המכוער של תל אביב, ושל אוהדי הפועל בפרט.

אני לא אוהד מכבי, רחוק מאוד-מאוד מזה, אבל במשחק העונה בין נהריה להפועל בלאומית ב' (בתחילת שנות ה-2000) גם אני סבלתי מהאוהדים האדומים. לא בגלל הקללות למר מזרחי, אלא בגלל חוסר ההתייחסות שלהם למשחק, ליריבה, ואפילו לשחקני הקבוצה שלהם.

כנראה בגלל זה אתה זוכר את הקללות והתגובה אליהן, ואני את סל הניצחון של אדריאן פלדג'ר בשנייה האחרונה.

וקרמר – בלוג נהדר. נהנה מכל פוסט.

הבלטה של זלוטי 27 בינואר 2010

סער-
דבר ראשון אני לא תל אביבי. רחוק מזה. ממש רחוק.
חוץ מזה הייתי שם באותו משחק וגם במשחק שבו קיבלנו 30 הפרש בראש מנהריה (כבר היה 40, החבר'ה נלחמו…).
התקריות (הדי מינוריות) עם אוהדי נהריה באותו משחק שאתה מדבר עליו היו כי הקבוצה שלי שיחקה מול הקבוצה שלהם. זה קורה בכל מקום.
התקריות שאני מדבר עליהן היו במשחק של נהריה מול מכבי. אף אחד באולם לא ידע איזו קבוצה אני אוהד. זה גם לא משנה. אבל כשמישהו-שמבחינת האנשים מסביב הוא אוהד נהריה כמוהם בדיוק, צעק משהו לספסל של מכבי הוא נזקק להגנת המאבטחים.

אני אהיה מאוד מופתע (לטובה) לגלות שאנשים בנהריה מעודדים קבוצות אחרות כשהן משחקות מול מכבי, נניח חולון לפני שנה. מאוד מופתע.

אליצור אלי 28 בינואר 2010

להשוות רכז מחונן ומהיר כאלפסי למשה לוי שבכלל לא היה רכז במקור, מעט פוגע באריק, גם היום עם קצת אימון נראה לי שהוא יכול לתת כמה דקות מנוחה לברנר.

Comments closed