אם אתה כבר משחק, תשחק!

הזמן: יום שני, 21.3.2016, ערב פורים. למרות שזה חג ״שמח״, עם כל התחפושות והמסיבות, יש לא מעטים שלא מתחברים לעניין הזה, אולי אפילו לא סובלים אותו, רוצה לומר אני שונא להתחפש ומסיכות מפחידות אותי. נדמה לי שיש ילדים רבים שמרגישים כך, ונדרש מהם הרבה אומץ להתחפש. הכבוד לאמיצים להתחפש.

המקום: הארנה הירושלמית. לפוסט הקודם הגיב יואב דובינסקי על כך שהוא מעולם לא ראה בחיפוש חנייה עניין רומנטי. יש בכך הרבה מן הצדק. בטח כשאתה מגיע שעה וחצי לפני המשחק לאולם שהוקם לא מכבר, ליד איצטדיון כדורגל מוביל, ופשוט אין מקום לחנות, ואתה תוהה איך אין כאן שום הסקת מסקנות אדריכלית, איך שוב מפספסים את המטרה העיקרית של רווחת הלקוחות (ואם זו לא המטרה העיקרית אז בוז למתכננים) ואיך חוסר המקום מחטיא אנשים וגורם להם לחנות כמו מניאקים.

האירוע: משחק בליגה הישראלית בין האלופה ומוליכת הטבלה הפועל ירושלים לבין הקבוצה שסיימה בשנה שעברה במקומות 3-4 בליגה וזכתה השנה בגביע המדינה, מכבי ת״א.

1. מוכרת הצמידים הקטנה מקדמת את הנכנסים בלובי האולם. היא מוכרת צמידים עם ציטוטים שמייצגים את אלון בקל ז״ל, שנרצח בפיגוע בדיזינגוף, כחלק מאיסוף תרומות לעמותת ״לתת״. למרות שתרומה לעמותות הפך עניין קצת מחשיד, עם המשכורות של הבכירים שלהם והעובדה שאתה לא באמת יודע לאן הכסף שלך הולך, ואתה משלם מיסים גבוהים גם ככה אז למה עוד לתרום במקומות שהמדינה צריכה להשתמש במיסים שלך כדי לעזור וכו׳, אבל אני קונה חמישה בצבע כחול לבן עליהם כתוב ״אם אתה כבר חי, תחיה!״, שתהיה תזכורת שתיגע בעור החשוף ותזכיר שזה לא מובן מאליו העניין הזה, של החיים.

וכמו רבים שלא הכירו את בקל, שהיה אוהד הפועל ירושלים, מותו חרך את ליבי, לא רק בגלל היותו צעיר רעב לחיים שדוגל בטוב, שנרצח על כוס בירה בפאב שניהל, אלא שלאחר מותו נחשפה סוג של מורשת עשיית טוב שלו, דווקא בדברים היומיומיים והשגרתיים שכולנו חווים, שצריכה להיות מובנת מאליה אך עם זאת מתקבלת בכזו הפתעה ושמחה וכאב. אבל משהו בחיים האלה לוקח אותנו למקומות אחרים, והופכת את עשיית הטוב ללא מובנת מאליה. אז אם אנחנו כבר בחיים, נדמה לי שעדיף לחיות.

2. התדמית האיומה שהודבקה ליותם הלפרין היא חלק מתרבות מאצ׳ואיסטית שרוצה שכולנו נהיה ג׳י איי ג׳ו, שנתחפש לגיבורי על שאף פעם לא בוכים, ושתמיד נקלע את סל הניצחון אחרי שהצלנו את הבלונדינית מהציפורניים של קינג קונג. שנחיה ללא ספק, ללא פקפוק, ללא פחד. שנתחפש למה שאנחנו לא, עם מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים.

אבל הלפרין לא חושש לחשוף את הצד שאנחנו לא רוצים לראות מספורטאים. את החשש מכשלון. את מה שאנחנו קוראים בריחה מאחריות, כשלפעמים האחריות כה קלת רגליים ומהירה ואנחנו לא עומדים בקצב שלה עד שהיא תופסת אותנו ומשסה בנו את שיניה. את הדמעות ואת האנושיות מתחת לגופיה. את הדופק במפרק כף היד שנוגע בצמיד שמזכיר לך לחיות.

אז אתמול הלפרין קלע באחוזים גבוהים, היה נוכח בקבלת ההחלטות, חשף את הצד הבלתי פגיע שדורשים ממנו מאז גיל 17, והחליט שאם הוא כבר משחק, אז שישחק! אבל אם במשחק הבא הדברים לא ילכו, והדמעות יזלגו מעצמן, והחיים, והמשחק הזה, ירגישו כמו משקולת שכל כך קשה לסחוב, נאמר לו ״תבכה, יותם, תבכה. ושיזדיינו כולם״.

3. לכל מי שנהנים לקלל שחקנים במקום עבודתם מומלץ להגיע מוקדם לאולם, עוד בטרם היציעים מתמלאים כדי שהאקוסטיקה והשקט מסביב יעזרו לכוון את הקללות היישר לכתובת השחקן המיועד. גיא פניני חטף לא מעט בשקט מסביב. אני יכול להבין את האנטגוניזם שפניני הביא על עצמו בכמה פעולות והתבטאויות אבל מה ששלו -שלו, וכל ישראלי שמגיע לרמות האלה ומחזיק מעמד המון זמן חייב להיות או מאוד מוכשר או מאוד חכם ובפניני יש את שניהם, למרות שעם הגיל וסגנון המשחק של המאמנים שהוא עבר, המשחק שלו הפך להיות מאוד ספציפי ותלוי קליעה. גם צריכים לזכור איפה הוא התחיל, מה הנתונים של ולהבין שהקריירה שלו היא לא פחות ממדהימה. כן – מדהימה.

שפת הגוף של פניני אף פעם לא הייתה ברורה לי, במקרים רבים היה קשה לקרוא אותו ולא הייתי בטוח מה הוא מתכנן, על מה הוא חושב, והאם הוא מסוגל ליצור פעולות מנהיגותיות גם אם לא נכנסת לו שלשה או שתיים. אבל אתמול הוא נראה סובל. הוא פיזר מבטים שנראו כמו מתחננים מהחופרים של חמאס לחפור מנהרה מתחת לפרקט ולחטוף אותו אל מנעמי סג׳עיה.

פניני מבין ברובד הכי עמוק של הכדורסל שלקבוצה שהוא משתייך אליה אין ממש סיכוי מול מה שעומד מולה. והוא צריך להיות כאן, בסביבה עוינת, עם קללות אקוסטיות או המוניות, על מנת לסבול את זה ואף לחזור לכאן שוב על מנת לעבור את זה שוב. חתיכת מסע ייסורים לווינר כמוהו, שאין לו הרבה שליטה על המצב. כל מה שהוא יכול לעשות זה לחבור לאוחיון ולהתעצבן על בנדר.

4. זו באמת מחמאה אדירה שמיץ׳ קופצ׳ק, הג׳נרל מנג׳ר של הלייקרס ואגדת אן.בי.אי בא לראות אותך משחק ואולי יבחר אותך בדראפט (יחד עם סקאוט נוסף של יוסטון רוקטס). אבל מה זה אומר על דראגן בנדר אם הוא לא מסוגל לעשות סל בלואו פוסט על גארד בגובה של יותם הלפרין? זה אומר קודם כל שהלפרין רוצה יותר לעצור אותו מאשר שבנדר רוצה לעשות עליו סל דרך פיזיות ומגע בצבע. וזה אומר שהוא חייב לחזק את חלק הגוף התחתון שלו, כי לואו פוסט זה קודם כל מאבק של רגליים. ונכון שעבדו איתו על הובלת כדור ושינוי כיוון וקליעה, אבל לעשות סל בפוסט נותן לך את מעטפת הקשיחות שאתה חייב כדי לשרוד במשחק הזה. ובסדר, נו יאללה שיהיה, מדובר בפרוספקט, ויש לו סייז, ומוטת ידיים והוא קולע, ותזכרו את עצמכם כשהייתם בני 18 כל מה שעניין אתכם זה תחת וציצים, ואז מה אם הלפרין גם לקח אותו לטיול עד לטבעת ורגליו של בנדר נראו כאילו נתקעו במלט שהתייבש.

5. בעוד מכבי לא מצליחה ליצור מיס מצ׳ אחד ראוי ומתנהלת התקפית טלאי על טלאי, קצת מהגורן של גל מקל, קצת מהיקב של בנדר והנדריקס, צבא האמת של דני פרנקו ניסה לרוץ בכל הזדמנות, גם כשלא הייתה הזדמנות, וטחן את תוכנית המשחק ללואו פוסט של ליאור אליהו ולמצבי בידוד של דונטה סמית׳ ומשם הדברים היו הרבה יותר קלים. ואז, ברבע השני, שלף פרנקו נשק שובר שיוויון: כמו דרקון שיוצא ממערה, קצת צולע, נושף ורושף, עם שפתיים מדממות, גיבנת של מרדפים אחרי נסיכות ומבט שמזהה בשר טרי, יצא איליי הולמן השוקה, איתי שגב קטן, אייק אופייבו בינוני וריצ׳י הנדריקס גדול טרף לו. העצמות שלהם עדיין מפוזרות בצבע, תכף ישרקו להן שלוש שניות.

העובדה שפרנקו לא השתמש בהולמן במחצית השנייה עד שהזכירו לו ממרומי היציע קצת לא מובנת (כן, בסדר, המשחק זרם, והמצ׳ אפ של גפני ודאנקן התאים), אבל אם הולמן היה ממשיך את התצוגה בתחילת המחצית השנייה (כי למכבי לא הייתה תשובה אליו) יכול להיות שזה היה מגיע לדו ספרתי גבוה כבר אז. הולמן קיבל את ההחלטה באבירות, איזו ברירה יש לו, הרי קשים חייו של הביג גאי.

6. או למשל ז׳אן טבק, שמאמן בגובה 2.13. נדמה לי שהוא מהווה אוטוריטה נהדרת מול הגבוהים שמשחקים עבורו, הם מבינים שהוא מבין אותם, וההכוונה שלו מחוברת גם למקומות של הישגיות גבוהה בהם היה. אבל מה לגביי הגארדים? וספציפית, מה לגביי הקשר הרגשי, הבטחון וההבנה הדו צדדיים בין מאמן גבוה לפוינט גארדים שלו? הרי הם בתוכם יודעים שהוא לעולם לא יבין מה עובר עליהם. הדרך לגשר על הפער הזה היא דרך ידע עצום על המשחק והתנהלות של מנתח כירורגי בתהליכים הרגשיים והגופניים שפוינטים גארדים עוברים, ולהתאים לכך את פילוסופיית המשחק שלך. כל צעד שיראה סוג של חוסר הבנה בקשר הזה, יפרום את האמון.

לכן נדמה שלגל מקל יש אג׳נדה משל עצמו, גם בגלל המחסור באופציות התקפיות לידו ובעיקר בגלל ששיטת המשחק לא פותחת בפניו אפשרויות כאלה. הרי מכבי היא אנדרדוג מול ירושלים ומנסה לשחק משחק רגיל, ממשיכה לחטוף בראש, מתפלאת (מזרחי) או מתרגלת (טבק) לעניין, אבל לא באמת עושה משהו בקשר לזה. מקל מנסה להציל את המולדת אבל היא כבר תחת כובש זר, דגלה לבן.

והכי גרוע מבחינת טבק, יש תחושה קשה שהוא מפספס את יוגב אוחיון.

זה לא פשוט לאמן בחשיפה הפיזית שהגובה של טבק נתון בו. כל מכנס קצר שלא מגיע עד קצות הנעליים יכול להוציא אותך כמו איזה גבוה מסורבל כזה, שנופל לתוויות חברתיות שליליות. לצערו של טבק, לצערה של מכבי, הוא לא הראה עד כה אלמנט אימון שאפשר להתגאות בו.

7. המשחק אתמול היה הכי קרוב למשחק אירופאי שהליגה שלנו יכול לנפק, אבל תמיד יש תזכורות שמזכירות את המזרח התיכון. למשל אייל חומסקי, אחד מהבעלים של הפועל ירושלים, שקופץ מהשורה הראשונה בדרישה לעבירה בלתי ספורטיבית ובועט בכדור שמתגלגל אליו כמו אחרון האוהדים האלימים. איזה חוסר קלאס. אחר כך הוא עוד צווח על פרנקו לקחת טיים אאוט. אולי עדיף שיבקש אחד לעצמו וייגש לשטוף פנים בשירותים. אם היה אפשר לתת עבירה טכנית לאוהד, זה המקרה. אבל אי אפשר, הוא חלק מהבעלים.

אולי עדיף שבעלים ישבו בשקט על הספסל, כמו המסיכות של הטרגדיה היוונית שיושבות מאחורי ז׳אן טבק, מאשר שיעשו הצגות מביכות ביציעים? ומה הקטע של אורי אלון, שנעמד בשופוני שכולם יראו אותו בפוזשן האחרון של המשחק וצועק לדאנטה הוראות? לא חייבים להיות צנועים, ושמחה זה עניין סובייקטיבי, אבל יהירות נראית רע גם כשאתה מנצח.

8. ומאחורי הספסל של מכבי, מאחורי פניני, מאחורי טבק, מאחורי מזרחי ופדרמן מהטרגדיה היוונית, מסיכה ענקית עם ״הצעקה״. כי כולנו זקוקים לאחת כזו. וטבק, פניני, הלפרין, בנדר, קופצ׳ק והסקאוט של יוסטון, פרנקו והולמן, חומסקי ואלון, מזרחי ופדרמן, מוכרת הצמידים הקטנה וכל מי שאהב את אלון בקל, רוצים לצעוק. בלי מילים, רק קול, בהברה אחת ארוכה שתהדהד בין מיתרי הקול עד שהנפש תשקוט.

בהצלחותיהן וכישלונותיהן לא ייפרדו
תחרות המועמדים, סיבובים 9-7: האם אנאנד עומד לעשות זאת שוב?

58 Comments

זינק 22 במרץ 2016

הערת אגב אודות עמותת לתת – בעבר עשינו פרוייקט וחיפשנו עמותה עם מטרה נאותה.
בדקנו מספר רב של עמותות, כשהדבר המרכזי שבדקנו היו הדוחות הכספיים. חיפשנו עמותה שרמת ההוצאות שלהם תהיה נמוכה כך שרוב הכסף שנתרם משמש למטרה ולא לשכר מנופח.
הדוחות שלהם נראו טיב מאו

גילי פלג 22 במרץ 2016

נפלא, ובמיוחד הפסקה על איליי הולמן.

רועי 22 במרץ 2016

תסביר בבקשה "הכי קרוב למשחק אירופאי". באיזה מובן ? סגנון ? איכות ?
מבחינת רמה זה היה משחק ברמה של שתי קבוצות תחתית ביורוקאפ/צ'מפיונס ליג.

דורון קרמר 22 במרץ 2016

אינטנסיביות, אווירה, מצ׳ אפים, בעיקר ההוספה של הנדריקס והולמן שהוסיפה גם סייז כזה.

רועי 22 במרץ 2016

אוקיי.
אם כבר מצ'אפים, איך אתה מעריך את המצ'אפ בין הקבוצות כשסמית ואמבקווה יחזרו (אם בכלל) ?
(ואם בכלל שתי הקבוצות יפגשו שוב…)

shaike 22 במרץ 2016

בגלל חוקי הליגה, (חוק הצעירים המחייב שני שחקנים מתחת לגיל 21 ושחקן אחד נוסף מתחת לגיל 25) לכן, כאשר איתי שגב הוא השחקן היחיד שעונה על המשבצת הזו, מלבדו מכבי יכולים לרשום עוד 9 שחקנים בלבד לכל משחק.
כאשר סמית' ואמבקווה יחזרו, איזה שני שחקנים אתה מושיב בצד? לנדסברג? פניני? אופייבו? הנריקס? רנדל?

רועי 22 במרץ 2016

אופייבו בטוח.
רנדל כנראה יהיה פצוע גם ככה.
בנדר יכול בשקט לשבת בצד.

ר.בקצה 22 במרץ 2016

שלום דורון,
שאלה לסעיף 6- האם מתגלים קשיים גם במקרה ההפוך? כלומר, מאמן נמוך שאינו מבין את שחקניו הגבוהים?
או שהדבר תלוי בכיוונו של שטף המשחק?
בכדורגל, למשל, אומרים שמאמנים ששיחקו כקשרים טובים יותר מאלה שהיו בעבר חלוצים, משום שכשחקנים הם "חוו" נתח גדול יותר מהמשחק. האם זה תופס גם בכדורסל?

דורון קרמר 22 במרץ 2016

מרבית המאמנים שיחקו בתור גארדים/פוינט גארדים ולכן השליטה הייתה לרוב בידיהם והגבוהים חסמו להם ולקחו ריבאונד אז בגדול מה שהם דורשים זה שהגבוהים יסתמו את הפה ויעשו את העבודה שלהם…(:

ארז 22 במרץ 2016

קרמר, אדיר. פשוט אדיר.
שאלה לי: כשאתה מתאר את פניני במילה "ווינר", אתה מתכוון לכך ש"ווינר"="כל האמצעים כשרים"?

S&M 22 במרץ 2016

יכול להיות. ווינר עושה הכל כדי לנצח, כולל אמצעים לא כשרים. וכדי שהם יהיו לא כשרים, צריך להיתפס. ווינר ממעט להיתפס באמצעים לא כשרים.

shadow 23 במרץ 2016

לא מסכים בכלל. אתה מתאר נוכל מוצלח. לא ווינר.

ווינר הוא בדיוק זה שמצליח לנצח עם החוקים הקיימים ועל הדרך נותן בראש גם לכל הנוכלים.

צור שפי 22 במרץ 2016

אתה כותב נפלא קרמר. אני מבין רק מעט מאוד בכדורסל אבל דרכך אני מבין קצת יותר. תודה.

אלכס דוקורסקי 22 במרץ 2016

דורון, נהניתי מאוד לקרוא.
מתחבר מאוד להרבה מן הנקודות.

יואב 22 במרץ 2016

קרמר,
נפלא כמו תמיד.

יובל 22 במרץ 2016

כתבה יפה, מלבד העובדה שזה היה משחק בין שתי קבוצות בינוניות מאוד, וניצחה הקבוצה החלשה פחות.
אם זה מה שיש לליגה שלנו להציע לא פלא שכל הישראליות נכשלות באירופה באופן חרוץ כבר שנה שנייה רצוף.

פאקו 22 במרץ 2016

נהדר. איזה יופי שתדירות הפוסטים שלך כאן עלתה. מקווה שזה לא מקבץ מקרי.
מאד מתחבר למה שכתבת על הלפרין. לא תמיד אוהב את המשחק שלו, אבל אין ספק שהוא חטף בלי פרופורציות בדיוק מהסיבות שציינת. קצת מזכיר את דן מרידור שחטף בזמנו מהחרצופים – כולם חטפו מהם, אך ברגע שהוא הוצג כחלשלוש חסר חוט שדרה, התדמית הציבורית שלו די הושמדה.

עומר ה 22 במרץ 2016

"העצמות שלהם עדיין מפוזרות בצבע, תכף ישרקו להן שלוש שניות." גדול

shaike 22 במרץ 2016

+1

קפטן קוקי 22 במרץ 2016

כיף

יוסי 22 במרץ 2016

תענוג לקרוא, רק דבר אחד:
אתמול היה יום שני ולא ראשון.

דורון קרמר 22 במרץ 2016

תוקן תודה. הרגיש כמו יום ראשון.

א ח 22 במרץ 2016

ולי זה רק היה שלב נוסף במעבר בין המותג מכבי תל אביב לבין קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב…
לפני כמה שנים, ליותם באמת ובתמים לא היה מקום במכבי, בטח לא כשחקן משמעותי.. בירושלים הוא מנצח את מכבי. לא בגלל שהוא פורח בירושלים, לא בגלל שכל הצא׳קרות שלו נפתחו, רק בגלל שמכבי כבר לא כל כך מכבי…
לא יודע מה יהיה בשנתיים שלוש הקרובות, אולי מכבי תיקח אליפות, אולי תחזור לטרוף תארים, אבל המותג הזה סדוק, חבול ושבור… ומילה על האיש שעומד בראש, אם לא היום, אז 40 שנה ויותר… לא נמצא פה מלא אנשים שיפרגנו לו הרי, אבל כואב הלב לראות אותו מאבד את הדבר הזה ששלט בכדורסל הישראלי, והביא את המועדון לאחד החשובים באירופה… אני, כאוהד מכבי, ויושב היציע בימי חמישי( רביעי לא כל כך…) מקווה שתהיה פה תחרות ראויה שתיקח את הכדורסל קדימה, אבל כואב לראות את שמעון מזרחי נטול כוחות ורעיונות לשינוי…

רפאל 22 במרץ 2016

שמישהו כמוך כותב זה לא משנה אם זה אולם ישורון או הארנה….
ביננו, עדיף כבר לכתוב על ליגות נמוכות.
הליגה הבכירה היא זלזול באינטלגנציה של כל בנאדם השואף לכבד את עצמו.

Oded 22 במרץ 2016

למה? יש בה פלייאוף…

רפאל 22 במרץ 2016

למה?
כי אתה אמור לעלות בדרמה ובאינטנסיביות ככל שהעונה מתקדמת.
לבוא מסדרה של הטוב מחמש לנוקאאוט משחק בודד בחצי ובגמר זה זלזול ברור באינטלגנציה של מי שאמור לקיים את המשחק המקצועני מלכתחילה.

אתה לא יכול לקיים ליגה בלי תקרת שכר הגיונית?
בבקשה. אל תעשו טובה. הבובות של הווינר ירקדו כבר עם הסוסים.

אז עושים לך משחק אחד בשביל להפתיע לכאורה את האימפריה מת"א ( הפועל, כן… )
אבל עוד לפני ה tip off למשחק השביעי ( סליחה, הראשון והיחיד ) המכריע – אתה יודע שמלבד השורה הסטטיסטית בין מאות הגביעים והתארים שלה, לא באמת חשוב לה המשחק כי היא עסוקה עם היורוליג והראש ברכש וביריבות שם.
זו אפילו לא שמחת עניים.
אין סדרה, אין תקרת שכר, אין פרסים שוויוניים או הגיוניים למי שלוקח את המשחק הזה.
מישהו יכול להסביר בבקשה מה לעזאזל קורה פה?
כי קוראים לזה כדורסל ואומרים שיש ליגה.
אז אני מטומטם, הבנתי.

א ח 22 במרץ 2016

ופורים זה חרא חג…
לא נוח, מרעיש בטירוף, מלוכלך ממשלוחי מנות מקושטים, יקר להחריד רק בגלל שזה פורים…
פורים זה פיקציה…
ואת כל זה( או את הרוב) אמר לי הילד שלי היום בבוקר, שהוא קם, ואמר״ שאינו מתחפש, אינו הולך לחגיגות בבית ספר, ובכלל, זה חג , והוא קובע לבלות אותו בבית…״
ולחשוב שהוא רק בן 9…
חכם

רפאל 23 במרץ 2016

בגלל זה מתחתנים בגיל מאוחר יותר כשאנו לומדים להיות יס-מאנים.

דני 23 במרץ 2016

מה הקשר?

Oded 22 במרץ 2016

תודה דורון
נהדר!

MOBY 22 במרץ 2016

בונבון

shohat 22 במרץ 2016

כתיבה נהדרת. כיף לקרוא.

יאיר אלון 22 במרץ 2016

אני מאוד ממליץ לך לראות את ההרצאה הזאת https://www.ted.com/talks/dan_pallotta_the_way_we_think_about_charity_is_dead_wrong#t-13824

אמוץ כהן-פז 22 במרץ 2016

מעניין

oded 23 במרץ 2016

מעניין מאד

אלכס 23 במרץ 2016

+1

אסף 22 במרץ 2016

תודה על כתיבה מעולה.

אפילו אני, ממרומי היציע העליון, ראיתי את אחד הבעלים בועט בכדור כאחד החוליגנים.

מביך ביותר.

מלבד זאת, אני לא מפוקדי הארנה, אבל זה פשוט נהדר לחוות את האווירה הנהדרת ביציעים. הרבה ילדים, גברים ונשים ושמחה. ירושלמיות במיטבה.

רפאל 23 במרץ 2016

חוויה לראות איך שמעון מזרחי ומכבי מצליחים למנף כל דבר למטרתם, גם אם זה עונת כדורסל רעה
וליגה שאין בה תכלית לאף אחד.

אוהדים וחובבי כדורסל אמורים לאחד מחנות בשביל האינטרס המשותף לעשות ליגה תחרותית ( תקנות הוגנות והגיוניות, אחד מהם תקרת שכר ריאלית ותמריצים למי שמגיע רחוק בליגה, כולל זכיה באליפות כמובן ).
במקום לבוז לעניין הזה שמכבי בכלל בליגה משל עצמה ( יורוליג מינימום 30 משחקים כשהכניסה חסומה ליתר הקבוצות ולא משנה בכלל מי תיקח את 'אליפות' הנוק-אאוט, ממלאים את האולם וחוגגים כל נצחון מולם כאילו זה מה שיעשה את ההבדל.
משחקים לידיים של קברניטי הציניות ( וזה חוצה צבעים ונאמנויות לקבוצות ) .

השאלה החשובה היא לאן כל זה מוביל אותנו.
היה עדיף כבר למלא את האולמות בכל המשחקים, למעט אלו של מכבי.
שאילן השועל וחבריו משער 11 יהיו היחידים.

במקום להעמיד את מכבי סל במקום שצריך לקבל החלטה כאן או שם-
עושים פסטיבל פעם, פעמיים בשנה ויוצאים בהכרזות שלא חשוב הצדק, העיקר להביך את גולית.
כיחידים, כל אחד מאיתנו מיוחד עם סיפור שלו, שאיפות אישיות ורצונות כמוסים.
כציבור, אנו מחתימים כרטיס אצל שמעון מזרחי.
לכן, לדעתי, פרס ישראל הוא מהמוצדקות.
אולי פרס שי-חי יתאים יותר….

איציק 23 במרץ 2016

אתה מזה ממורמר ומדבר לא לעיניין. מה הקשר בין כל הדברים.
נניח ירושלים מוצאת ספונסר העשרים מיליון יורו. נניח קוקה קולה החליטה על ספונסריות מסוג זה. האם היתה מצפה מירושלים להתחלק עם שאר הליגה? האם היתה מצפה מירושלים לא לנצל את התקציב לבנית קבוצה איכותית? אם התשובה לשתי השאלות היא לא אז אתה כותב ממירמור וצרות עיין.
אם אתה מצפה מירושלים לנצל את התקציב לשידרוג הקבוצה אז אין טעם לדבר על הגבלת שכר. אל תספר לי על בניית מתקנים והשקעה בנוער. לא שזה לא חשוב אלה זה לא ריאלי לשפוך הכל לשם. אם אתה לא מצפה מירושלים לחלוק עם אחרים אז כל אחד מנסה למקסם הכנסות. יורוליג זו ליגה פרטית ומכבי והיורוליג מנסים למקסם הכנסות ביחד. אם בליגה של פיב"א ישריינו מקום לקבוצה, זותהייה שערורייה.

רפאל 24 במרץ 2016

אני מצפה מהספורט המקצועני לשאוף להקים ליגה שדואגת לתחרות הוגנת בין הקבוצות.
המינימום שהייתי מצפה הוא הגבלת שכר וסדרות הטוב מחמש.

אבל עלית על נקודה חשובה-
מי שלא משחק לפי החוקים של הליגה שמייצגת את האינטרסים של כלל הקבוצות, שלא יעשה טובה
ומצידי יצטרף ל NBA או ליגת המפרץ הפרסי.

בטח שאני ממורמר….
לא זכיתי לראות בארץ שלי ליגת כדורסל נורמלית
למרות שטענו שאלופת אירופה או מתמודדת על כך היא קבוצה ישראלית בכלל.
אני רק שומע דיבורים על לנצח את גולית ואת הצחוק של ילדים שיצאו מהעיגול ששמעון מזרחי ( כרעיון מופשט )
אמר להם להיות בו ולא שם לב בזמן שהוא 'הסכים' שיוענק להם גביע שלא מייצג שום דבר ולא משנה שום דבר מבחינתו
למעט קצת בכי בתקשורת בין 'עוד' משחק מול צסק"א וברצלונה.

מי שלא ממורמר ממצב כזה הוא הבעייתי, לא?
אלא אם כן זה האינטרס של הרוב. אז מקבל זאת ונאלץ 'להסתפק' ב NBA והמכללות.

אמוץ כהן-פז 22 במרץ 2016

יפה כתבת!
ראיתי את המשחק במחשב, בלאגן לא קטן.
כל כך הרבה צעדים (ועוד שניים שלא נשרקו) ועבירות תוקף במתפרצות. ארוכה הדרך לרמות סבירות.

S&M 22 במרץ 2016

ג'יי איי ג'ו, לא ג'ון. בטח יש לך בנות.

איזה טור אדיר. עמדתי ומחאתי כפיים. תענוג!!

דורון קרמר 22 במרץ 2016

תודה – תוקן. דווקא בנים…

מאשקה 22 במרץ 2016

תודה לך דורון

7even 22 במרץ 2016

דורון. טור מעולה. קראתי את התקציר שלו היום בישראל היום.
קראתי של את סיקור המשחק הרגיל..והוא היה פשוט שערורייתי.
מי שיקרא את סיקור במשחק בלי לדעת מה התוצאה עלול לחשוב שמכבי ת"א ניצחה של 20 הפרש. הזיה

מיכאל 22 במרץ 2016

תודה רבה, פוסטר מעולה. מתחבר מאוד לחלק שנוגע לתרומות וצדקה, מהסיבה הזו בדיוק אני לא תורם לשום ארגון.

סימנטוב 22 במרץ 2016

אתה חווה את אירועים בצורה עמוקה, תענוג אדיר לקרוא

שי אבן צור 22 במרץ 2016

ה"סקאוט הנוסף מיוסטון רוקטס" זה דריל מורי – ה GM שלהם

דורון קרמר 23 במרץ 2016

דריל מורי אכן היה (כך התברר אתמול), אותו לא ראיתי, אלא כוונתי הייתה לבחור אחר שביררתי לגביי תפקידו.

יריב 23 במרץ 2016

דורון קרמר אתה מלא קינאה שזה מבחיל. זה מה שיש לך להגיד על אורי אלון אחרי המהפכה שהוא עשה פה? אתה עלוב נפש.

אמוץ כהן-פז 23 במרץ 2016

מעט כבוד לבעל האכסניה לא היה מזיק

מאשקה 23 במרץ 2016

עכשיו אני יכולה לספר לכם, שבמשחק הארנה ביום שני נגד מכבי ת"א, נמכרו כ – 4,000 צמידים , תרומה לעמותת "לתת" לזכרו של אלון בקל ז"ל

דורון קרמר 23 במרץ 2016

ברכות מאשקה!

רפאל 24 במרץ 2016

זה ההצדקה היחידה שיש לליגה כזאת.
אם כבר אנשים משלמים כסף בשביל לראות משחקים פוליטיים כוחניים,
לפחות גם יוצא מזה משהו טוב.
שיחקתם אותה.

יואב דובינסקי 23 במרץ 2016

עשית צדק עם התגובה שלי. תודה על ההתייחסות.

אילן 24 במרץ 2016

כמה קטנה היתה מוכרת הצמידים הזו?

דורון קרמר 24 במרץ 2016

מצ׳ אפ טוב מול מוכרת הגפרורים הקטנה.

אסף the kop 24 במרץ 2016

פורים בהחלט חג מציף חרדות.
מגיל צעיר שנאתי להתחפש, פחדתי מאנשים מאופרים ותוסיפו לזה שיש בחג הזה נטיה לבתע פיגועים…
שיעבור כבר.

Comments closed