נכון להיום

1. לנייט רובינסון יש מסעדה בסיאטל. מגישים שם, אמיתי לגמרי, כנפי עוף עם וופל בלגי. ביחד. עכשיו מי צריך מטאפורות מתוחכמות, מתחכמות, מתאמצות, כשהבן אדם מגיש לך את המטאפורה הגדולה ביותר להנחתה, על צלחת, רק קח חביבי, ותתפרע בהשוואות על שילובים בלתי אפשריים. אז אין ברירה. מגישים לך, תיקח. משחק ראשון 46 נקודות והפסד, משחק שני מדד מינוס 21 וניצחון. יום אחד כוכב מישלן, יום שני פלאפל בשמן שרוף של סוף היום, יום שלישי כנפי עוף בוופל בלגי. נייט רובינסון, אי אפשר להסיר ממנו את העיניים, גם כשהוא נבלע במנהרה לחדר ההלבשה באמצע משחק, וחוזר, ויורד לספסל, ועולה למגרש.

רובינסון הוא נכון להיום. כמו בשיר של זוהר: ״יום ראשון עצוב, יום שני אני שמח, ויום שלישי הוא יום חדש, שבו, לשכב על הגב, להתהפך על הבטן, והמוח רץ״.

2. מאז שקיבל את הג׳וב, שרון אברהמי חיפש את המשחק שייתן לו את הלגיטימיות של מאמן ליגת על במועדון כמו הפועל ת״א, ואתמול, עם ניצחון הפלייאוף הראשון שלו, ניצחון גדול יותר מהדרבי ביד אליהו, הרי מדובר באלופה, בקבוצה איכותית יותר מהטבקיסטנים, נדמה שאברהמי מצא את המשחק הזה, או לפחות 36 דקות מתוכן, בהן העביר את ירושלים שיעור באגרסיביות, רצון ושכל. אברהמי הוא חניך מסור של הכדורסל הישראלי, כלומר הגנות מתחלפות על סף הגימיקים, אזוריות והימורי אחוזים הם לחם חוקו. ואתמול הלחם הזה נתקע לירושלים בגרון עד שחנק אותה. זה היה מביך לראות איזורית 2-3 של תל אביב נתקלת בחוסר ביטחון של קלעי ירושלים ובחוסר יכולת לקפל אותה. כאן השימוש באיליי הולמן מחייב, כי איזורית לא מקפלים תמיד בקליעה אלא דווקא בגבוה שנועל בצבע.

3. כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שחסרים לשופטים זה קצת השתפשפות בצבע. מן הסתם, כשהיו ילדים ונערים, לפני שפנו לשיפוט, שיחקו כדורסל, כנראה, על פי מבט במבנה גופם, בתפקיד גארדים. הם לא באמת יודעים איך זה מרגיש בתוך הצבע, ואלף השתלמויות לא יכולות להעביר את התחושה, את הפייט שיש שם, את נפש הגבוה, הילד הכלוא בתוך הגוף הגדול והמטעה. עם אוזניים ומוח ששמעו מאות הערות מזרים מוחלטים, עם מבטים כשהוא נכנס למקום ציבורי. מצטבר שם הרבה זעם. הוא יוצא לפעמים באיזה מכה קטנה או גדולה לגמד רשע שמציק.

לכן כשמתן נאור, שממשיך את מסורת שמעון אמסלם שהרביץ וגרם איכשהו לקורבן שלו לחטוף עבירה בנוסף למכה שקיבל, מגיע לטראפ על הולמן וכורת לו את האצבעות ללא תגובה מהשופט, הולמן נותן דחיפה לנאור ומקבל עבירה בלתי ספורטיבית מספי שמש. איפשהו שמעון אמסלם מחייך, אבל זה לא אותו המקום אליו הולמן יוביל את התסכול. גמד אחד מרביץ לו, אחר שורק לו, ורק הנפש מתפקעת.

אבל זה חלק מהחיים של הביג גאי. וצריך ללמוד לקבל, להכיל, להבין. כי רגע לפני שעפים כאן קללות על השופטים, קחו אוויר, תכניסו אותו למשרוקית, ולכו לשפוט חבר׳ה בספורטק או קבוצה של נערים. רק מי שמחזיק במשרוקית מבין כמה זה קשה. בטח משחקי פלייאוף מהסוג הזה, עם אווירה מחשמלת, אגרסיביות מתעתעת, ואלפי דעות שנצעקות אליך בעטיפה של קללות. צריך הרבה קור רוח. המחצית הראשונה של שלושת השופטים היו המשך ישיר למשחקי הפלייאוף הראשונים ונתנו לכולם להיות עצבניים ולא מרוצים. למזלם, המחצית השנייה חיפתה על כך, ואף עשתה סוג של צדק.

4. חייבת להיות דרך יותר טובה להפעיל את איליי הולמן. בפוזשן אחד, נטול תרגיל, רק עמדות, זה נראה כל כך פשוט. דניאל איידן על הגב שלו, בשר טרי, הולמן מנסה לחפור, כדרור אחד, שניים, עזרה ואיבוד כדור. קרדיט לאיידן שנתן גוף, לעזרה שהגיעה. אבל זו הייתה גם תזכורת שגבוהים חייבים גם לעבוד על הכדרור שלהם. אם הולמן היה יותר מיומן הוא היה מרים את הכדור בזמן ומוציא מסירה. ועדיין, הוא לא מקבל מספיק עזרה כדי לשחרר אותו. לאן נעלמה חסימה של נמוך לגבוה על קו הבסיס? איפה הפין דאון עם רולנד, היי לואו עם דאנקן או הדאון סקרין להלפרין? רגע, איפה בכלל הלפרין?

5. אם חשבנו שמגיע להלפרין יותר קרדיט בדיבורים על שחקן העונה, הוא הזכיר בשלוש זריקות עלובות בשלושים דקות, שקרדיט יש רק אצל חברות אשראי. כבר בפוזשן קריטי במשחק מספר אחד, כשקיבל את הכדור ומסר, הוא הזכיר את ההלפרין שכולנו רצינו לשכוח, ורולנד הציל אותו ואת פרנקו. אתמול, היית מצפה ממנו לקחת אחריות. להרים זריקות באותו ביטחון של בר טימור, או באותה בועתיות בה חי ליאור אליהו. אבל היחידי שהופיע היה דאנטה סמית׳, האיש והעווית של חוסר שביעות הרצון בזווית הפה, שהחזיק את ירושלים במשחק, והיה אחראי לקאמבק מופלא ברבע הרביעי שלא הספיק. את שאר מה שיש לו להגיד לחברים והמאמנים שלו ישמעו לא מעט בירושלים עד המשחק הבא.

6. ליאור אליהו הוא הציר ההתקפי של ירושלים ברבות מן ההתקפות והציר ההגנתי של הפועל ת״א, אותו אברהמי מקפיד להתקיף כמעט בכל הזדמנות. במינוס 16, רביב לימונד חודר לצבע, לאליהו עבירות לתת אבל הוא מחליט להביט בלימונד מגיש את הכדור ליתרון 18. איזו רכות, חושב לעצמו פרנקו. איך אסימון הפליאוף עוד לא חילחל? סוג משודרג של לייאפ, עם שני שחקנים שמלווים אותו, עם פיצוץ של דאנטה לפנים שלו וניסיון של גפני לחסום אותו, קלע לימונד בסל הניצחון. כדורסל זה משחק של הרגלים. בטח אצל לימונד. כשנותנים לך אתה לוקח, כשלא נותנים לך אתה בכל זאת לוקח.

7. רביב לימונד הפך העונה משחקן ליגה טוב ושחקן נבחרת לגיטימי, לשחקן על בליגה הישראלית. הקליעה עדיין לא מספיק יציבה, ויש התקפות שהמוטיב העיקרי בהן הן הטעיות כתף שלו עד שיש חשש שהן תצאנה ממקומן, אבל קפיצת המדרגה מטוב מאוד למצוין היא אחת הקשות לעשות, והוא עשה אותה.

8. קריירת הכדורסל של דניאל איידן נראתה כזורמת לים הסתמיות. פירורי ליגת על, קצת ליגה לאומית, אבל שום דבר דרמטי. ואז שרון אברהמי התחיל להשתמש בו כסוג של גלגל הצלה. הרי גלגל הצלה בלי ישבן שימלא אותו הוא סתם גומי שחור וחסר שימוש. אז איידן נותן גוף, סיומת לא רעה, קצת ריבאונד ושתי חסימות גדולות במשחק 2. יש לו גם קליעה מבחוץ, גם שלשות, אבל כרגע הוא רול פלייר משודרג ואין לו לגיטימציה לקחת סוג כזה של זריקות אלא אם יש לחץ זמן. לאיידן יש גם מזל. הגבוה איתו הוא מתמודד הוא רוברט רות׳בארט, שהורג את הקריירה שלו ברכות.

גלגל ההצלה השני של אברהמי הוא תמיר בלאט.

אני מת על הילד הזה. כשאבא שלו אימן במוסקבה הוא התאמן עם הילדים של צסק״א, עם מאמן סובייטי שחייב אלפי חזרות על יסודות. עבודה רצחנית על הגנה. משמעת. צעקות. מכות. בלי בג״צ ובלי בצלם. שם עוצבו היסודות. יצא לי לאמן אותו בנבחרת בית הספר כשהיה בכיתה ח׳ וט׳, כששיחק עם תלמידי י״א וי״ב, והוא הדבר האמיתי. מצלם את המגרש ויודע בדיוק איפה כל אחד נמצא. הופך את הפיסחים לרקדנים. את הקש לזהב. ווינר אדיר עם סלי ניצחון וזריקות שהיו צריכות להיות סלי ניצחון.

כשהיה באקדמיה של איגוד הכדורסל, בן 15, יעקב ג׳ינו היה מאמן שלו. ג׳ינו מספר שבמשחק צמוד, בוגרים ליגה ארצית, בלאט ניגש אליו, שם את ידו סביב כתפו בהיפוך תפקידים של מבוגר ונער, ואמר לו ״אל תדאג קואץ׳״, וניצח לו את המשחק. מכירים את השחקנים שמתלוננים שהמאמן לא נותן להם ביטחון? אז בלאט הוא מהשחקנים שנותנים ביטחון למאמן. אתמול היה לו מקום על המגרש במקום רובינסון ובטח במקום סימונס המחרב בדקות החרדה התל אביביות. אבל אברהמי עוד לא במקום בו הוא יוציא כוכבים למען ילדים. בלאט יכול לספר לו מבית אבא מה כוכבים עושים למאמנים כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם.

יש מגיע בחיים - קובי וויצמן
שח בילי דונובן

31 Comments

דיזידין 23 במאי 2016

מושלם. מבחינתי אתה כותב הכדורסל הגדול בייקום.
ועכשיו אשוב לצפות בטבח בצ׳ספיק ארינה. וואו.

גיא 23 במאי 2016

Chicken and waffles זו לא המצאה של רובינסון. זו מנה אהובה ופופלארית במטבח האפרו-אמריקאי
(אני לא מצליח למצוא דרך ברורה יותר לתרגם "סול פוד")

קירקגור 23 במאי 2016

אוכל, נשמה.

אריאל גרייזס 23 במאי 2016

מעולה!
רק דבר אחד לגבי החלק הראשון – לדעתי קצת לא הוגן לגבי רובינסון. בדיוק כמו שהפועל ניצחה את המשחק אתמול היא יכלה להפסיד אותו ובדיוק כמו שהיא הפסידה אותו לפני שלושה ימים, היא היתה יכולה לנצח אותו, אם השופטים היו שורקים כשצריך (הסל המשווה של רובינסון היה עם עבירה מטורפת). כנראה שהשופטים גם לא היו גארדים במשחק הזה

יואב דובינסקי 23 במאי 2016

דור מיכה עולה, יאללה יאללה דור מיכה

ששון 23 במאי 2016

קרמר, איך היה הקהל? כמו בחולון סטראשה?

אדם בן דוד 23 במאי 2016

רובינסון שחקן שגדול על הליגה בכמה מידות.
מסיבות שונות הוא לא מצא מקום בנבא אבל זה לא בגלל יכולת- הוא יכול להיות שחקן חמישיה שניה קלאסי.
רגע לפני שהוא מקדיש את כל כולו לניסיון להגיע לסיהוקס, התקשר אליו חברו הטוב סימונס.
גם סימונס חזר כי זה נוח.
הוא לא בא בגלל הכסף כי זה פינאטס בשבילו.
הוא בגלל הבורדל הזה שנקרא הליגה הישראלית.
זה ידוע בקרב שחקני כדורסל זרים שלשחק בישראל זה על הכיפאק מהרבה בחינות- מוסר התשלומים פה הרבה יותר טוב מהחלק המזרחי של מערב אירופה, הרמה נוחה יותר מאשר ספרד, נגיד- ובעיקר בדיקות הסמים פה בדיחה.
סימונס ונייט עושים כיף חיים.
אתמול פשוט הייתה הופעת מחווה לת'רדקיל. אברהמי יצא קטנטן שהשאיר אותם במשחק.
אני מקווה שמתן ורביב יעשו איתם שיחה פרטית
"תראה בנאדם, בשבילך זה קייטנה- אבל אנחנו מושקעים פה- כמה משחקים נשארו? מקסימום 5? לא מצפים שתקרע את עצמך אבל בחיית רבאק אל תגיע במצב הזה למשחק. 24 שעות לפני משחק שתה רק מיץ, נשום רק אויר ותריץ רק קדימה בוידיאו. אחרי זה תישאר פה, בחופש מהאישה והילדים עוד חודש- לך לים, צא למועדון ושחק פלייסטיישן עם החבר."
ככה זה בטוב. אפשרות אחרת" עוד פעם אחת אתה מגיע ככה, נדאג שאתה זה שתיבחר לבדיקה ונדאג שהתוצאות יגיעו לארה"ב. בהצלחה עם מציאת קבוצה"
חוץ מזה- פעם שניה שדונטה מרביץ בזריקה האחרונה ולא שורקים.

yaron 23 במאי 2016

כ"כ נכון.
בדיקות הסמים כאן באמת בדיחה והדרישות מהזרים בהחלט נמוכות.

אורן 23 במאי 2016

כמו שאיגוד השופטים כתב-"לא שורקים על זה לקראת סוף המשחק"(בהקשר לעבירה על רובינסון במשחק הראשון).שערורייה

רטקסס 24 במאי 2016

רק לא הבנתי איפה זה החלק המזרחי של מערב אירופה…

בכל אופן נייט רובינסון אם באמת היה רוצה היה יכול לקבל חוזה הרבה יותר גדול ביוון או ברוסיה עד סוף השנה,
אבל אחרי שהרוויח כמה מיליונים בקריירה, הוא באמת רצה לבוא להעביר חודשיים בכיף עם חבר שלו. אין קשר לליגה ואין קשר לרמה.

ירושלמי 23 במאי 2016

הכל נכון אבל.
בסופו של דבר המנצחות בסדרות והאלופה תקבענה עפ"י מחיר הירוק והאם יש כיוון או אין כיוון.

matipool 23 במאי 2016

טור מעולה .

sd 23 במאי 2016

אני רק שאלה, איך זה שכולם מוקיעים את קצב, אבל לזוהר ארגוב שוכחים שהוא אנס שהורשע ומצטטים שירים שלו? ככה זה יהיה גם עם קצב?

S&M 23 במאי 2016

אני מבטיח לעשות מסיבת קריוקי עם שירי קצב אחרי שיתאבד.

באבא ימים 23 במאי 2016

הוא הורשע?

Ljos 23 במאי 2016

שניהם הורשעו וישבו זמן בכלא על כך.

סתם אחד 23 במאי 2016

הורשע, הורשע. ועל כן נאמר: https://www.youtube.com/watch?v=itKz6z8Reko

טיפה סרוחה 24 במאי 2016

אני רק שאלה,למה אתה נטפל לנושא סבוך כל כך?באותו משפט המתלוננת ציינה שאמרה לו "מהמתניים ומעלה חופשי".זה כמובן לא מטהר אותו אבל פוסל תסריטי אימה של גבר שתוקף בחורה מאחורה בסמטה חשוכה.מעבר לזה יש טענה רווחת היא שהוא לא הורשע באונס אלא בהתחצפות לשופט,על המשפט "אין אישה שלא נותנת-צריך לדעת איך לקחת",והראיה-הוא ישב 8 חודשים בלבד,קצת תמוה חייבים להודות.אני לא טוען שהוא זכאי רק שהמקרה סבוך מאוד מכדי שתוכל לקבוע שהוא אנס בכזו קלות.אני מציע שבמקום למחות על ציטוטי שיריו תארגן מחאה כנגד הגן בחיפה שנושא את השם "ניצולי קסטנר"הלוא הוא ישראל קסטנר,אותו אחד ששופט בית המשפט המחוזי קבע ש"מכר את נשמתו לשטן" לאחר שהסתיר מ450,000 יהודי הונגריה את העובדה שהם נשלחים אל מותם, ורק לאחר מותו בית המשפט העליון זיכה אותו אף שלא ידע להסביר מדוע גם אחרי המלחמה,פה בארץ ישראל,הוא בחר להעיד לטובת פושעים נאצים.גם אם תתאמץ לדון אותו לכף זכות,המקסימום שתוכל לקבוע הוא שקסטנר לא צריך להיענש,אבל בטח לא לקרוא גנים ורחובות על שמו(או באיזה שינוי קל,כדי לסתום לציבור את הפה)

זינק 23 במאי 2016

מעולה.

שאפו גדול לתל אביבים שמצליחים לגרור את ים לסדרה קשה וצמודה. מרבית ההערכות דיברו על סוויפ קל.
השאלה הגדולה אם יצליחו לחבר יום טוב של רובינסון מבלי לחרב את כל האחרים.
והלפרין… נראה כמו צל חיוור של הלפרין הישן והרע…

טרוצקי 23 במאי 2016

שני השחקנים עם ההחלטות הכי טובות על המגרש אתמול היו תמיר בלאט ובר טימור. תענוג נדיר

אורן 23 במאי 2016

וגם איידן(בעיקר במסירות שלו החוצה)

איציק 23 במאי 2016

אם הפועל תל-אביב היתה מפסידה אתמול, אברהמי היה האשם היחיד בכך. הפחדנות שלו להשאיר את המחליפים ולהחזיר את הצמד ההורס רובינסון את סימונס גרמה להדרדרות רבתית.
הלפרין מתעורר רק כשהוא רואה מכבי, במין צורך להוכיח להם. מעבר לזה, כל העונה הוא מוכיח שמכבי צדקו.
רותבארט יספר לנו גם בקייץ זה שהוא מצפה ששנה הבאה תהייה שנת הפריצה שלו, ויהיו מאמנים שיאמינו לו. זה שחקן שצריך אחרי 3 דקות לצאת בחמש עברות תוקף. כל חסימה בהתקפה הוא זז ומבצע עברה, רק הוא כזה אנמי וחלש שהנחסמים לא שמים לב לחסימה ולכן אין צורך לשרוק עברה. לזכותו יאמר שהוא קלע עונשין לא רע בכלל, ולכן כדי לתל-אביבים להעמיד אותו יותר על הקו.
רובינסון זו תופעת טבע, טורנדו, רק לא ברור איזה עיירה הוא הורס, את תל-אביב או היריבה (ירושלים במקרה דנן). אברהמי צריך בכל משחק להמין מהר מאד לאן נושבת הרוח ולפעול בהתאם. במקום זה הוא מעדיף לשחרר את הטורנדו ולהתפלל. לא היתי בונה על זה יותר מידי.

זינק 23 במאי 2016

רק שהטורנדו הביא אותו עד כאן.
בלעדיו הפועל לא בפלייאוף.

איציק 23 במאי 2016

נכון, אך איך נאמר בספר הג'ונגל, הרוח החליפה את כיוונה. כשזה קורא, צריך להיות מוכן.

אורן 23 במאי 2016

איציק,
תגובה מדוייקת.

7even 23 במאי 2016

פוסט מעולה. בדיוק כמו הסידרה.
ולחשוב שהפועל ת"א כבר היתה צריכה להיות ב 0-2 עם טיפה ריכוז ברבע הרביעי. באמת טיפה.
4 דקות לסיום, ביום חמישי, ואתמול, הם הובילו באותו מספר נקודות הפרש.

אברהמי בהחלט משתפר ממשח למשחק, הבעייה היא שיש לו כנראה פחד להוציא שחקנים שמחרבים משחק.
סימונס היה מדהים רבע ראשון אבל ברביעי הוא פשוט הפך אתה זה ל 4 על 6. מותר להוציא. זה בסדר…
אם לא תוציא הוא לא יילמד להפסידק עם השטויות.

איתמר 23 במאי 2016

לכל מי שחושב מחשבות שליליות על רובינסון.
הסרטון הזה מבהיר עד כמה הוא מחובר לקבוצה ועד כמה התקשורת מפרשת באופן שגוי את התנהגותו.
https://instagram.com/p/BFuerfeo6l7/

אדם 23 במאי 2016

מכירים שאתם משחקים עם שני חברים טובים והם לא מוסרים לאף אחד חוץ מאחד לשני? אז אלו היו 4 הדקות האחרונות של הפועל ואברהמי שותק.

גלעד בלום 23 במאי 2016

אין לי בעיה עם רובינזון בנוגע למחויבות, הוא נותן 100 אחוז וכך היה בכל קבוצה ששיחק, הבעיה איתו היא שהוא מקבל החלטות גרועות ואימפולסיביות , לא יודע מתי להרגיע משחק, מתי לחלק כדורים ומתי לזרוק, אבל הוא מחפה על זה עם חטיפות ופעולות הירואיות אחרות פה ושם, כך שבגדול הוא עזר להפועל ובלעדיו לא היינו בפלייאוף כנראה.

הפועל עד עכשיו מפתיעים לטובה בפלייאוף, בעיקר בגלל המלחמה וההגנה, הם נחותים מי-ם, זה ברור, זה די נס שזה 1-1 למרות שגם את הראשון יכולנו לגנוב.

מדהים כמה ההתקפה שלנו מוגבלת, ברבע הרביעי כל סל זה כמו לידה, הבעיה השניה שלנו היא שלימונד הוא מעין נייט לבן עם זקן ותעודת זהות ישראלית, מתמטית כמעט בלתי אפשרי ששניהם ישחקו ווב באותות משחק, אם זה יקרה הפועל תל אביב עוד תעשה סנסציה

פורד פרפקט 23 במאי 2016

יופי של פוסט . מבחינתי יכולת לצמצם אוחתו לאיידן ותמיר בלאט שמתבגרים בפלייאוף הזה ומנותנים משחקים נהדרים .ולא משנה אם מנצחים או מפסידים

Gilad 24 במאי 2016

אחלה.
המשפט האחרון פרייסלס

Comments closed