פיירברג מאחורי הסורגים

הסיפור שלי ושל מרים פיירברג

ב1999 רשת שוקן הקימה שבועון כדורגל בשם "ראשון". הוא יצא, מן הסתם, בימי ראשון, סיקר כדורגל ישראלי ועולמי, ולמרות שלא שרד הרבה זמן (פחות משנתיים נדמה לי), היה מקום בועט ופרוע, שעשה סוג של מהפכה בעיתונות הספורט הכתובה כשהעמיד את הפובליציסטיקה במרכז הסיקור.

לכל קבוצה בליגת העל היה פובליציסט שליווה אותה למשחקיה וחבר שלמד איתי הראה לי מודעת דרושים לעיתון. כן, פעם חיפשו פובליציסטים במודעות דרושים.

בכל מקרה, שלחתי טור פיילוט, והעורך (האגדי!) איתן מרקוביץ, וסגניו אבי סולומון ואורי שאלתיאל (האגדיים!) קיבלו אותי בתור הפובליציסט של מכבי נתניה. זו הייתה סוג של הגשמת חלום, ללוות את קבוצתך האהובה, לכתוב עליה, ולקבל על זה (קצת, אבל ממש קצת) כסף. היו אלה שנתיים אדירות, מייד לאחר שנתניה חזרה לליגת העל לאחר נדודים כואבים בליגה הלאומית, ושיחקה עם קלמי סבן, גיא שרעבי, לירון וילנר, אורי אוזן, סטפן ורניש, ויורל טנסה, דרקו סודר, לאסלו צה, עמוס נחייסי, ישראל זביטי, ואיציק זוהר, שהיה אז אחד אלוהינו איציק זוהר.

זה די ברור שנוסטלגיה היא משרד יחסי הציבור של העבר אבל בתור מי שגדל על מדור הספורט של "חדשות" שהרעיד את אדמת הספורט ועתונות הספורט הישראלית, עם חוש הומור בכותרות שהשוו בין זאהי ארמלי לג'ו רמבו, הייתה תחושה שאנחנו עושים ב"ראשון" משהו שהכי מתקרב לזה בחוצפה, בכעס, בהשתלחויות, בכותרות ("נבחרת ישראל מודיעה בתדהמה" לאחר ה5-0 מול דנמרק) והכל עם טונות של כשרון כתיבה: איתן בקרמן (שצעק על גברי לוי להתפטר במסיבת עיתונאים של הנבחרת), שאול ביבי (לא עושים יותר כאלה), אלון עידן, אורי משגב, חיים שדמי, אורי (קטמון) שרצקי, חמי (עורך מדור הספורט של וואלה!) אוזן, שאול אדר, חיים ברעם, אלון הדר, יואב גורן, אלעד ליפשיץ, ועוד רבים וטובים, כמו שאומרים. סוג של דה באזר בפרינט.

בקיצור, מכיוון שנתניה הייתה משחקת חלק ממשחקי הבית בשישי, יצא שלפעמים, אם זה הסתדר לי עם לו"ז האימונים בקבוצה ששיחקתי בה, הייתי עוזר בעריכה במוצאי שבת (המערכת ישבה במערכת של עיתון "העיר"). ואז, כמו שאומרים בסיפורים, מוצאי שבת אחת, ניגש אליי הצלם (האגדי!) אלן שיבר ושאל אותי אם יש לי משהו לכתוב על תמונה שהגיש לי עבור כפולת הסיום.

בתמונה נראתה מרים פיירברג משוחחת עם אוהדים דרך גדר הסורגים ב"קופסה". יום לפני, בשישי, מקומוני נתניה יצאו עם כתבות על חשדות לשחיתות ושוחד בחירות של מרים פיירברג, שהתבררו לאחר מכן כלא נכונות (או לא מוכחות), אבל אני כתבתי טקסט קשה על הגברת, על כך שהיא "מואשמת" בשחיתות וקינחתי בכותרת הנכונה עובדתית, אז בקופסה בשיחה עם האוהדים, וגם היום, "פיירברג מאחורי הסורגים".

כחלק מהרצון שלנו להיות פרועים, הטקסט הזה עבר. הוא לא היה צריך לעבור, ואולי אף לא להיכתב. אבל אם לא היה נכתב, לא היה סיפור. ונכון שהיום, ממרחק השנים, אם כן היה נכתב, אז בחירת המילים הייתה צריכה להיות אחרת, הרבה יותר זהירה, אחראית ונכונה עובדתית. אבל לפעמים יהירות, חוסר בגרות ותחושת כוח יכולים לסנוור. אבל גם יכולים להפוך לסוג של נבואה ואחלה אנקדוטה.

ביום ראשון לאחר הפרסום, איך אומרים באנגלית, "הגיהנום השתחרר", וקיבלתי איומים באלימות פיזית, מילולית וכמובן הבטחה לתביעות דיבה. אף אחת מההבטחות לא מומשה.

שבוע לאחר מכן, פורסמה באותה כפולה הבהרה והתנצלות.

16 שנים לאחר מכן, העובדות של ההווה הסתדרו עם הכותרות של העבר.

unnamed

ותודה לאבא שלי שאול ז"ל, ששמר כל שטות שכתבתי.

פארא-פוסט (1) - יואב ויכסלפיש
האולימפיאדה: סיבובים 7-4

44 Comments

אבו צ'יצ'ריטה 10 בספטמבר 2016

לא יודע. אתה משתעשע בזה שהוצאת לשון הרע ללא בסיס על מישהו (שיכול להיות עבריין או לא, אבל אתה לא ידעת על זה). וכן, שמתי לב ששילמת את מס השפתיים וכתבת שהכותרת לא היתה צריכה להיכתב ולהתפרסם….אבל אני תוהה, כמה עוד כותרות נבזיות ומרושעות כתבתם ופרסמתם?? כמה כאלה מתפרסמות היום?
(שיהיה ברור אני לא מכיר את פיירברג אין לי מושג אם היא צדיקה או פושעת, ואם היא פושעת שתירקב בכלא כמה שיותר)

דורון קרמר 10 בספטמבר 2016

מערכת של עיתון זה מקום עבודה. נעשות שם טעויות כמו בכל מקום עבודה אחר. חלק נשכחות, חלק נזכרות, חלק הופכות לסיפורים.

יוסי מהאבטיחים 10 בספטמבר 2016

לא יודע קרמר, במקום העבודה שלי אני נזהר לפני שאני עושה משהו. קל וחומר כשזה נוגע לאנשים ומופץ באלפי עותקים.

דורון קרמר 10 בספטמבר 2016

ואכן הוסבר בטקסט הרקע ונסיבות הפרסום. לא חייבים לקבל וזה גם בסדר.

יוסי מהאבטיחים 10 בספטמבר 2016

לזכותך באמת ייאמר שזו כותרת שקשה לוותר עליה…
חבל שהפרינט מת.

ירון 10 בספטמבר 2016

לפי מה שכתוב פה, הבעיה לא היתה בכותרת אלא בפועל "מואשמת". לפי הז'רגון הפלילי, אדם נאשם רק כשהוגש נגדו כתב אישום. עד אז הוא נחקר (וגם, רק אם נפתח תיק חקירה). בהנחה שלא הוגש כתב אישום נגד פיירברג, אסור היה לכנותה "מואשמת".
זה משהו שעורכים צריכים להכיר מקרוב.

אבו צ'יצ'ריטה 10 בספטמבר 2016

אכן. פייר אינאף.

אריק 10 בספטמבר 2016

יכול להיות. אבל במקרה הזה, זה בסדר.

MOBY 10 בספטמבר 2016

מעולה,
מנסיוני והיכרותי את אופיים של נושאי משרה דומים (אינני מכיר את הגברת לכן אלך על הכלל שאני כן מכיר ויכול לסווג)
1. יש להם יועצים טובים,מנוסים ומצליחים.
2. יש להם קשרים עם משרדי עורכי הדין הטובים בארץ.
3. הכבוד שלהם חשוב מאוד,אולי הכי חשוב, לפעמים הכבוד גורם להם לחפף קצת ביעוץ של שני הסעיפים הראשונים.
4. יש להם , ופה אני חייב לסייג לבדרך כלל, איזושהי קופת שרצים (עם או בלי התיישנות) של עיגול פינות, לפעמים העיגול הזה הוא חד פעמי.
הערכתי כי הסעיפים אחד ושתיים גברו על שלוש במקרה זה, הזבוב על הקיר אומר״מה את צריכה את כל הרעש הזה, גם ככה שניים וחצי אנשים קוראים את העיתון הזה״ בלי לפגוע.
לראות את הבניינים על החוף והשינוי הפתאומי בגבהים של הבניינים גורם לך להגיד מעניין מי גזר פה קופון. ולעולם לא נשכח את עובדה ואחד העבריינים הגדולים שצועק לה ״ מירי , מירי … למה את כבר לא עונה לטלפונים?״ ומרים ממהרת להיעלם מהצסנה הזו.

תומר חרוב 10 בספטמבר 2016

לפני ארבע שנים מכבי נתניה פתחה עונה בלי איצטדיון ביתי. האצטדיון החדש היה אמור להיפתח באוגוסט אבל דובר העירייה הוציא הודעה שתהיה דחייה למועד לא ידוע ובינתיים אנחנו באצטדיון רמת גן. אנשים שביקרו באתר הבנייה דיווחו שבקושי עובדים שם ושאף אחד לא באמת ממהר. כתבתי טור בעיתון מקומי, מכתב פתוח לראש העיר. עימתתי אותה עם עובדות: כתבתי שהבנייה כבר התעכבה כי הם החליפו את החברה שזכתה במכרז הראשון ולא הצליחה לסיים את העבודות (ותמיד תהיתי למה הם לא תבעו אותה), שהיא הניחה אבן פינה לפני יותר מעשור, שהיא גם הניחה אבן פינה לאולם כדורסל תוך שלוש שנים ב2010 ועדיין (גם היום) לא התחילה לבנות אותו, שהיא ממתגת את העיר כעיר הספורט של ישראל אבל זה לא באמת עומד במבחן המציאות, שמדובר פה בכספי ציבור ושצריכה להיות שקיפות וסיימתי בזה שהיא האחראית.
אחרי שבוע ראש העיר נפגשה עם מספר אוהדים שלקחו על עצמם לקדם את הנושא ופתחה את הפגישה בשאלה אם תומר חרוב נמצא כאן. אמרו לה שלא והיא אמרה: "תמסרו לו שהוא כתב לא יפה". לא יודע מה היא הייתה אומרת לי בפנים, אבל לא קיבלתי איומים או משהו בסגנון שדורון כותב פה. וזה תמיד שעשע אותי ה"לא יפה" הזה, לפעמים דמיינתי אותה אומרת את זה כמו מאפיוזו ולפעמים כמו גולדה מאיר. בכל מקרה, הפגישה של האוהדים די הצליחה וברגע שהיא החליטה והרימה כמה טלפונים פתאום הוסיפו איזה 100 פועלים והאצטדיון נחנך בניצחון 2-1 על הפועל ביום ההולדת שלי (!!!).
מאז אני יודע שבכל פעם שרוצים ללחוץ עליה, מעמתים אותה עם קצת עובדות ומזכירים לה שהיא האחראית והיא זזה. ככה זה היה גם עם דורון אוסידון בשנה שעברה. אשמה או לא, האישה הזו יכולה לעשות מה שהיא רוצה בעיר נתניה וכל מה שמעניין אותה זה יחצ טוב ולהיבחר מחדש ואני לא אתפלא אם גם היום, מתא המעצר שלה היא תצליח להיבחר מחדש ובמידה רבה היא ונתניה על מחירי הנדלן שקופצים בה והקמת מגדלי פאר מטר משכונות מצוקה, הן הסיפור של המדינה.

Ljos 10 בספטמבר 2016

בהקשר המסקנה שלך לגבי מרים פיירברג. זכור נאום אחד שלה לפני חגיגות יום העצמאות. כלומר, הוא לא זכור לי כלל. אף אחד לא הקשיב לנאום וכולם רק חיכו שהיא תסיים לדבר והמופיעים יעלו לבמה (ייתכן שזו השנה שאביב גפן הבריז כי נתקע באירופה, אבל אולי לפני). היא הבינה שהיא מגיעה לסוף הנאום ואף אחד לא מתייחס, אבל המשיכה. לבסוף הגיע סוף הנאום שלה ולא היו תגובות. לאחר מה שנראה כמו נצח של שקט, שבו הקהל מחכה שהיא תרד והיא מחכה לתשואות, משום מקום, פיירברג החליטה לזרוק לאוויר "ושיחזירו את גלעד שליט הביתה!". 3 קריאות "ווהו" אחר כך היא הסכימה סוף סוף לרדת מהבמה.

תומר חרוב 10 בספטמבר 2016

והטור מעולה. כמה חיכיתי לטור שלך בראשון וכמה אהבתי את הקבוצה ההיא.

דורון קרמר 10 בספטמבר 2016

תודה תומר. מקנא בך שיש לך את האנרגיות ללכת למשחקים בשני בערב.

תומר חרוב 10 בספטמבר 2016

האמת שקורים אצלנו הרבה דברים יפים שאני מקווה שיחזירו גם לך ולעוד הרבה אנשים את האנרגיה.

ניק 10 בספטמבר 2016

וואו איזו נוסטלגיה! ראשון אכן היה עיתון מדהים ומרתק!
אי אפשר שלא להזכר גם בשם המשחק!
אחח פעם הייתה פה תקשורת ספורט רצינית, מזל שיש את דה באזר להציל אותנו מהשרפים והפרימואים

יוסי מהאבטיחים 10 בספטמבר 2016

שרצקי היה העורך של שם המשחק לא?
ואם אני לא טועה שאלתיאל היה ממקימי הופס (גירסה 1.0).

קלבדוס 10 בספטמבר 2016

לא חולק על הכשרון של לפחות חלק מהכותבים, מהטובים שיש. רק נדמה לי שאם מתארכים "מהפכה", זה בערך עשור קודם, ימי המקומונים ("העיר" ו"כל העיר" בראשם) וכמובן עיתון חדשות.
חוץ מזה, "מואשם" – רק לאחר הגשת כתב אישום מטעם המדינה. לא מסובך. לא היה עורך, משכתב, מגיה בדרך שימנעו את הפרסום הזה? חבל, רק משחק לידיים של דמויות מופת כמו פיירברג הנ"ל.

דורון קרמר 10 בספטמבר 2016

המהפכה הייתה בזווית אחרת – בצורת ודרך הסיקור לאחר מחזור הכדורגל.

פה איתמר 10 בספטמבר 2016

דורון,
אני הייתי במשחק באצטדיון רמת גן של מכבי נגד נתניה. דומני שאיווניר אימן את נתניה ואני זוכר שאהוב הקהל הנתנייתי היה
״ר ו נ ן ב ד ש,
ר ו נ ן ב ד ש"
x 3

לאן הוא נעלם?

תומר חרוב 10 בספטמבר 2016

אם יש לך צ'ק שאתה צריך לנכות תצעק רונן בדש כפול שלוש והוא יופיע….

Doron Kramer 10 בספטמבר 2016

אכן איוניר התחיל את העונה, הפסדנו 6-0 לאשדוד במחזור הפתיחה והוצאנו תיקו אפס בר"ג נגד מכבי ת"א מחזור שני. חגגנו כמו ישראל בהפסד לאיטליה.

שי חדד 11 בספטמבר 2016

זו גם העונה הראשונה של שער חמש בערוץ הספורט לא?

פאקו 10 בספטמבר 2016

מעולה. איזה יופי.

מנחם כהן 10 בספטמבר 2016

1. נתנייתי אומר על איציק זוהר אחד אלוהינו ??
מוטל'ה יידע את זה !

Ivan Pedroso 10 בספטמבר 2016

היה עיתון ענק!

יש לי עד היום את המוסף שלו לקראת יורו 2000, שבין היתר הופיעו בו טופ 5 השחקנים החתיכים ביותר (בקהאם, דל פיירו) והמכוערים ביותר (רוי קוסטה, מיכאל רייזיחר)…

יג 10 בספטמבר 2016

מצוין. כרגיל..

מיקיג' 10 בספטמבר 2016

כל הרע של עיתונות הספורט הישראלית: מלאה בצעירים יהירים עם שכרון כוח. אז והיום.

אריק 10 בספטמבר 2016

הבעיה בשלטון המקומי מעט גדולה יותר ומזיקה יותר…

נתנייתי 10 בספטמבר 2016

לגבי פייברג בואכה שחיתות, זה רק קצה הקרחון.

מבחינת בנייה, בהחלט פיתחה את העיר.

לגבי "עיר הספורט של ישראל", הנה ההישגים:
כדורגל – ליגה שנייה
כדורסל גברים – התפרקה
כדורסל נשים – ליגה שלישית (אחרי שנים בליגת על).

עכשיו זה ברור. בספורט יותר קשה לגזור קופון.

מושחתת.

אריק 10 בספטמבר 2016

שחיתות הולכת נהדר עם בניה.

נתנייתי 10 בספטמבר 2016

עם בנייה ועם בנה..

סימנטוב 10 בספטמבר 2016

הזדמנות חד פעמית כל הקודם זוכה
דירת 5 חדרים שנבנתה ע"י דניה סיבוס על מגרש שנמכר ע"י מרים פיירברג
המרפסת של גינדי
ליווי פיננסי – דנקנר
נוף מדהים לגשר המכביה
הזדרזו!
פרטים אצל ענבל אור

ערן (המקורי) 10 בספטמבר 2016

אחלה פוסט

Tal 10 בספטמבר 2016

לא דיבה ולא נעליים – כותרת שנונה וקולעת, מימים נשכים שעיתונות זכרה שתפקידה היה לבקר ולא להיות שופר לאג'נדות של בעלי שררה.

צור שפי 10 בספטמבר 2016

+1

חולוניה 10 בספטמבר 2016

אחלה כותרת. גם בזמן אמיתי וגם במבחן הזמן. אבי רצון היה גאה לתת אותה בחדשות עשור קודם.

ניר 10 בספטמבר 2016

אני ממש לא נהנה לסנגר על פיירברג ואם יש אפילו שמץ בטענות נגדה היא צריכה לשבת בכלא, אבל… עדיין למרות החשדות הכבדים נגדה היא בגדר חשודה גם היום, אני לא מבין למה כבר לקפוץ בראש, בנוסף אני לא רואה גאווה גדולה בפרסום כותרת מלפני 16 שנים שהיא לא נכונה ויש בה בהחלט הוצאת דיבה.

וזה שהיא לא תבעה דיבה אז והסתפקה בהתנצלות זה עניין שלה ולא בהכרח מעיד על נכונות הדברים.

באותה מידה אפשר לפרסם גם תמונה של קרמר מאחורי הסורגים ואולי עוד כמה שנים חס וחלילה זה יסתדר ואז נגיד שהיינו נביאים, כמובן שאני לא מאחל את זה אלא רק מביא זאת כחומר למחשבה.

במידה והיא תורשע היא תהיה ראויה לכל גנאי אבל עד אז, כמו שאומרים תומכי אלאור אזריה, היא חפה מפשע עד שהוכחה אשמתה.

דרך אגב לגבי האיומים לאלימות שספגת, האם התלוננת במשטרה? האם זה הגיע מפיירברג באופן ישיר או עקיף? אולי היית חוסך לעיר נתניה 16 שנים של שחיתות לכאורה.

איציק 11 בספטמבר 2016

האם לסלו צה פתח קריירת שחייה מפוארת רק אחרי שפרש ממכבי נתניה?

דובי מילר 11 בספטמבר 2016

"ראשון"…וואי וואי איזו נוסטלגיה (לפעמים נראה שזה מה שנשאר לנו…)
נראה לי שהייתי בין היחידים שאפילו עשו ממנוי על העיתון הזה.
היה נוחת בחצר מגולגל ומודבק עם ניילון נצמד כזה…שיטה מוזרה.

באבא ימים 11 בספטמבר 2016

הרשלנות העיתונאית נמשכת. ג׳ון רמבו.

קורא 11 בספטמבר 2016

שמח שסיימתי קריירה של יותר מעשור בעיתונות ללא התנצלות אחת וללא תביעה אחת. אתה ואני יודעים שזה שהיתה הבהרה שבוע אחרי זה אחד הדברים הקשים שיכולים לקרות לעיתונאים וזה כמו לשים לו מלח על פצע.

דרור 11 בספטמבר 2016

ומה עם הכותרת האלמותית קבר יוסף

S&M 12 בספטמבר 2016

סיפור גדול :)

Comments closed