סימני זיעה בנהריה

החשיבות של טימור והלפרין, הפוזה של צירבס, השימוש בסטודומאייר, הקליעה של מקל, הגיאומטריה של פיאנג'יאני והזיעה של אדלשטיין. שמונה הערות על גמר גביע ווינר.

1. ההרכבים של מכבי ת"א והפועל ירושלים מייצרים את המשך הדיונים והתהיות על תפקידו של הפוינט גארד בכדורסל הנוכחי. האם היום, בתקופת הקומבו גארד, האול אראונד גארד, יש עדיין הצדקה למנהל משחק? נדמה שבשני המקרים התשובה מהדהדת: כן, ועוד איך.

הניצחון של ירושלים שייך משמעותית להשפעה של בר טימור ויותם הלפרין בעמדה הזו. זה לא אומר כלום לגביי המקום ששני החבר'ה האלה יובילו אליו את הקבוצה באירופה אבל זה כן אומר שלטימור והלפרין יש משמעות אדירה על קצב המשחק, תזוזת הכדור והגעה לפואנטות ההתקפיות. אין בעיה שקרטיס ג'רלס וג'רום דייסון יובילו כדור במעבר וידחפו אותו אחרי עצירות הגנתיות כדי ליצור מצבי יתרון מספרי, אחד על אחד או פיק אנד רול במעבר, אבל במשחק העומד הכדור חייב להתחיל אצל טימור או הלפרין שמשתמשים היטב בהתגלגלויות המצוינות של אמארה סטודומאייר ומייצרים תגובה התקפית לרוב נכונה לתגובה ההגנתית.

פיאנג'יאני מייצר, בגיאומטריה של המשחק העומד, משולש ההתקפי עם סטודומאייר שמתגלגל, ליאור אליהו באלבו (פינת קו העונשין) ולאחר פיק אנד רול יוצר יתרון מספרי של שלוש על שתיים באזור הבקבוק (איך המילה "צבע" הרגה את הבקבוק…יוחזר הבקבוק!!!) שמאפשר אין ספור אפשרויות של סיומת. וכאן נכנס מנהל המשחק. זה מתאפשר בזכות התקפה נכונה של הפיק אנד רול (טימור או הלפרין ולא ג'רלס שמייצר כדרור אחורי), התגלגלות של סטודומאיור ואיום גויאבי של אליהו. ואם זה לא הולך, רק אז אין בעיה לתת את הכדור לבידודים של ג'רלס, דייסון או קינזי במצבי סוף שעון.

ובתמונת ראי, יכולת ההשפעה של גל מקל ויוגב אוחיון על משחק ההתקפה של מכבי ת"א. גאודלוק? נראה כשיחזור אם הפציעה הפכה אותו מסקורר לפליי מייקר (היא לא).

ברשותכם (וגם בלי רשותכם), אני רוצה להחריג מהעניין הזה את יוגב אוחיון, שהוכיח כבר שהוא מביא איכויות גבוהות של ניהול משחק ונדמה שהוא קצת הולך לאיבוד בסגל הארוך של אדלשטיין (הרבה זה לפעמים מעט) כי אוחיון הוא לא אחד שייקח בכוח. כרגע ההשפעה שלו על משחק ההתקפה של ת"א היא מינורית (לא בצבירת נקודות אלא בקבלת ההחלטות), כי לפחות על פי אתמול, הכדור יוצא ממנו מוקדם בהתקפה ומגיע בדרך כלל לווימס או צירבס.

ויש את גל מקל, שכבר נאספים סוגי בדים שונים כדי לתפור לו, להפיל עליו, את תיק מכבי. אז רגע לפני הלינץ', צריך לזכור ששחקן משחק את המשחק כפי שהוא מבין אותו וכפי שהוא מבין שהמאמן שלו מנסה להכתיב. אף אחד לא עושה בכוונה. זו לא אשמתו שלמרות הרבע האחרון המצויין שלו במשחק האחרון מול פאו, מתגלים יותר מדיי סימני שאלה וסימני קריאה שמעידים שהוא לא מתאים להוביל קבוצה עם אספירציות יורוליג גבוהות כמו של ת"א, שנחבטה חמש פעמים ברציפות מיריבתה המקומית, ושלא זכתה באליפות שנתיים ברצף.

נעזוב רגע את ניהול המשחק בגמר ווינר. גם כך מירב הפואנטות הסתיימו בפיק אנד רול ביו סוני ווימס למאיק צירבס (האם ווימס הוא פיק אנד רולר ראוי? זה נראה על הנייר כרעיון טוב אבל נראה שויימס רגיל לקבל את הבידודים שלו עם ספייסינג וללא חסימה). ונתמקד רגע בטכניקת הקליעה של מקל (כי את הפיק אנד רול שלו ניתחנו כאן בסעיף 3).

זה נראה כאילו היא מידרדרת מעונה לעונה. שהוא מתעסק איתה יותר מדיי, שהיא לא מגיעה בשטף. פעם יותר מדיי רגליים, פעם התעסקות ארוכה עם המנוף של ה 1-2 ( העלאת הכדור ושחרורו). נדמה שכל זריקה שלו מבחוץ נראית, טכנית, קצת אחרת. שהוא מחפש את הדרך ומחליט ברגע האחרון על איך הכדור ישוחרר הפעם. אפשר לשמוע את הבילבול בין המוח שנותן הוראות למיפרקים המבצעים. הקליעה שלו הפכה לסוג של רולטה, ואפילו קצת מופתעים כשהכדור נכנס. משהו שהורגש פעם כלפיי יוגב אוחיון שהפך את הנגריה שלו לבוטיק העץ. הדבר האחרון לבטחון של קליעה זה שיתעסקו לך איתה, או שהראש שלך יתעסק איתה. אבל נדמה שלמקל אין ברירה במקרה הזה והוא חייב להיכנס לקליניקה של רופא זריקות או ספה של מאמן מנטלי.

2. ההגנה של ירושלים היתה מצויינת מול הסט ההתקפי המדובר של אדלשטיין (2:3 גבוה). זה המשחק הראשון שראינו של ת"א שהיא לא קולעת ליי אפ קל אחרי חיתוך של הגארד על הגבוה מהעונשין. הפיק אנד רול בין ווימס לצירבס היה יעיל בהתחלה אך ירושלים הסתגלה כי ווימס לא הגיע לצבע ולא יצר תגובת שרשרת ועם צירבס היא הסתדרה. ירושלים צופפה את הצבע מול החיתוכים והפיק אנד רול, אבל לא הביאה טראפ עליו (גבוהים לא ינצחו אותך וכו'). וההאסל של אליהו והלפרין, כאילו רק אתמול עברו לירושלים, ממרקים מהנראטיב שלהם כל סממן צהוב.

3. נדמה שרק מי שמכיר את סטודומאייר אישית יכול לקרוא לו או לכתוב עליו "אמארה". אבל משהו בהתנהלות שלו יוצר את הרושם שזה בסדר. אז להלן: אמארה.

למרות שהכדורסל כבר הכריז חצי רשמית על מותו של הסנטר, הוא עדיין כאן, וחייבת להיות דרך יותר טובה לתת לו כדורים. לא יכול להיות שהוא יחכה לפירורים מקינזי וג'רלס. אתמול הוא לקח שלוש זריקות ב25 דקות. זריקה כל שמונה דקות ושליש. למשל, נעילה שלו באמצע הצבע, מקום בו אי אפשר להביא שמירה כפולה. האם פיאנג'יאני וצוותו מסוגלים למשל, ללא נקיפות מצפון, להעתיק סט התקפי של אדלשטיין המוציא את ויקטור ראד על חסימה של צירבס באמצע הבקבוק, כשהגארדים מרווחים בפינות, ומשאירים את צירבס לטחון פנימה ומקשים לעשות חילוף? זה סט אידאלי לאמארה (בטח עם פיטרסון).

קצת מפתיע שאחרי שאמארה מתגלגל לאותיות (מי המציא את המושג הזה, אותיות? גאון!), הוא לא מחכה לתפוס עמדה עם הגב לסל ולנצל את יתרונו האתלטי, אלא מייד רץ החוצה שוב לעוד פיק אנד רול כמו חוטב עצים ושואב מים שרק רוצה לעזור לגארדים. אמארה כנראה מודע להצטופפות בצבע שמתרחשת מאחורי גבו למרות שלא תמיד כך המצב ואם יתעקש עוד שנייה וחצי יוכל למצוא את עצמו באחד על אחד עם הגב לסל.

בהתגלגלות שלו יש שבריר שנייה שבהם הכדור יכול להיכנס פנימה, כשהגבוה מגיב לגארד או אפילו מספיק לחזור אבל ננעל על ידי המתקיף, ואם הגארד לא נותן את הכדור, הרגע עבר. ג'רלס לא מסתכל לכיוונו (לא בכוונה, פשוט האיש נטול אוריינטציית הפעלת גבוהים). עוד סיבה שהכדור בפיק אנד רול חייב להיות בידיים טימוריות והלפריניות.

4. מה זו הפוזה הזו של צירבס? מעבר לעובדה שהוא היה צריך לקבל אישור מיוחד מאדם סילבר לסחוב לאמארה את המזוודות או ליצור איתו קשר עין, כל פאול שנעשה עליו הבנאדם מייצר מהומה כאילו הוא שומר נגיעה שהותקף מינית על ידי מסתננים אריתראים בדרום ת"א. עזבו את זה שהוא יכול להחליף את הקרנפים בספארי ואף אחד לא ירגיש בהבדל, אבל הוא עד כדי לא מודע, אולי רגיש, לפיזיות של משחק הפנים? אז נכון שלפעמים ככל שאדם יותר גבוה וחזק הוא גם יותר רגיש, אבל המגרש צריך להיות מקום המפלט שלך בו אתה מרגיש נוח עם הגוף שלך. כדאי שצירבס ישחרר מהפוזה, כי דו"חות הסקאוטים כבר מתמלאים במטאפורות ואיורים ורודים על ילדות עם קוקיות, נפש רגישה שלא מסוגלת להתמודד עם פאול חזק.

5. אם יש תפקיד ציבורי של עסקן שאי פעם ארצה לעשות, זה להגיש לשחקני ומאמני מכבי ת"א את המדליה והפסלון על המקום השני בתחרות כדורסל ישראלית. הפרצופים ושפת הגוף יכולות למלא את מחסן המטאפורות לשנים קדימה.

6. לכמה דקות ת"א לחצה על כל המגרש עם טוויסט שראינו בשנים האחרונות: לחץ של הגארדים עם הגב למוציא, כשהקו השני של הלחץ עם הפנים למוציא, מוכן לחטוף מסירות ארוכות (מסירות lob). זה עבד לא רע. בכלל, נורא כיף לראות ולהזדהות עם קבוצות שלוחצות פרקים משמעותיים מהמשחק. זו אג'נדת שמייצרת מסר הגנתי, טמפו גבוה ובעיקר אופי. כמובן שככל שהעונה יותר מתקדמת, דקות הלחץ צריכות לעלות, וכמובן צורך להתמודד עם הpress break שנזרק עליך. אבל זו חייבת להיות חוליה מרכזית בארסנל של קבוצה. אזורית או אישית לוחצת עם חוקים ברורים, שמירות כפולות ורוטציות. לא כשאתה במינוס 12 שתי דקות לסיום כאקט של הייל מארי, אלא כשיטה. דייויד בלאט העתיק בזמנו ממאמן תיכוניים בניו ג'רזי את שמירת הלחץ 2-2-1 המיתולוגית עם דורון פרקינס וצ'אק אידסון. אחריו העתיקה קהילת המאמנים הישראליים כולה את השמירה הזו ונתנה לשחקני נערים ונוער ישראלים לשחק כמו שראוי שישחקו כל הזמן.

7. פיאנג'יאני משתמש מעט מאוד ברפי מנקו. שזה מובן ובסדר, הבחור נופל בן עמדות וקורבן לעומס הזרים (שזה לא מובן ולא בסדר). אבל לפעמים פיאנג'יאני משתמש ברפי מנקו בעמדה 4. אז ככה, אם תגידו לשחקן נוער ישראלי, שרואה את עצמו כגארד, שאתם משתמשים בו בעמדה הזו, צפו להתקפה חסרת רחמים מהאמא, האבא, הסבתא, הסוכן, העו"ד, המאמן המנטלי, יועצת התזונה, המטפל הרגשי, מאמן היכולות האישיות, מדריכת הפילאטיס ומדריך הTRX שלו (כי הילדים שלנו נורא עצמאיים). "הוא גארד", יגידו לכם, "הוא לא יכול להיות ארבע". ופיאנג'יאני, בצדק, רואה שחקנים. לא עמדות או מספרים.

8. אל תתן להם לראות אותך מזיע, יאמרו לכם מאמני ליגת על שנתקלו בחייהם במשברים, רצפי הפסדים, פיטורים. הכלל הכי חשוב להמשך ההישארות על הגלגל ועמוד תווך בניסיון לשדר רוגע לנוכח צרה. בבית תבכו לכרית, לאשה, צאו לריצה, שבו מול הגלים בים, תטחנו את המצב עם איש המקצוע הקרוב אליכם שעליו אתם סומכים.

ואם תוכנית א' לא עבדה, יש עוד 21 אותיות בשפה העברית. תישאר קול.

האם זיהינו זיעה מכיוונו של אדלשטיין אתמול? למזלו, ז'אן טבק לא ישב על כסא הפרשן, וחיילי הפרשנות שלו מפוזרים היטב בעמדותיהם, מגוננים בשתיקתם, בחומת המגן.

אחות קטנה
חידון תשע״זי דן שהוא חידון 521. מסדר זיהוי

33 Comments

דניאל 2 באוקטובר 2016

סליחה על הקטנוניות, אבל כזה אני.
בשפה העברית יש 22 אותיות. 27 אם תכלול את הסופיות, אבל אני בספק אם יש תוכנית ף'.
מעבר לכך, ניתוח מעניין. מחכה כבר לעונה שתתחיל.

דורון קרמר 2 באוקטובר 2016

תודה, התבלבלתי עם האנגלית. תוקן.

גיא זהר 2 באוקטובר 2016

מצוין. ולגבי סעיף 8, תבוסה נגד בלאט (אימון, אז מה, גם גביע ווינר סוג של אימון) פלוס קריאות בוז ועידוד מצד שני למאמן המיתולוגי פלוס הפסד בנהריה (מקום שמכבי תקשה בו מסורתית) ואח"כ במילאנו, שני תרחישים סבירים, וכדור השלג שידבק למכבי (הזכויות שמורות לחנן פדידה) יהפוך למפולת ולא תעזור שום מגננה של בוס על העובד שלו. הרחש בחש כבר החל.

גלעד 2 באוקטובר 2016

תודה דורון, נהניתי מאוד לקרוא. אשמח לשמוע את דעתך על האלופה מכבי ראשון. בכל משחקי ההכנה אגב, ראשון – במה שנראה כשיטה – השתמשה בשמירת לחץ על כל המגרש, גם בתחילת משחקים. כמו שכתבת – זה כיף לראות

דורון קרמר 2 באוקטובר 2016

כותב עליה למוסף פתיחת העונה של "ישראל היום". אכן, עם צ'ארלס תומאס בשפיץ.

רני 2 באוקטובר 2016

קרמר הטלת מים נגד הרוח ? :) איזו כתיבה מבריקה, כשאתה כותב לטור במקור ולא ״מה שפורסם היום בעיתון״ זה עולם אחר. תודה.

רובי 2 באוקטובר 2016

תענוג כרגיל

ניינר / ווריור 2 באוקטובר 2016

יאללה הפועל! התחילו טוב את השנה מקווה שימשיכו ככה

מאשקה 2 באוקטובר 2016

תודה לך דורון קרמר

אדם בן דוד 2 באוקטובר 2016

קודם כל תודה
שנית- אני בעד הבקבוק
גם את המונח האותיות אני אוהב אבל לא ברור לי מקוקו- מישהו יודע?

רובי 2 באוקטובר 2016

פעם היו מסמנים את התחום של מי קופץ איפה באותיות משם המושג "אותיות"

דורפן 2 באוקטובר 2016

אולי צריך לשאול מכדורגל את המושג ״פוינט גארד מזוייף״ או ״1 מזוייף״. שחקנים כמו קארי שהם 1 פשוט כי הם האופציה הראשונה בהתקפה. אבל הם לא מקבלי ההחלטות.

יוסי מהאבטיחים 2 באוקטובר 2016

קארי מקבל החלטות.
בדרך כלל זה "אני זורק".

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2016

הגדרה יותר טובה – הם לא מנהלי משחק

יוסי מהאבטיחים 2 באוקטובר 2016

גם בריסט לא…
מה נסגר איתכם בנאדם? אם יש מישהו שסמכתי עליו שיפטר את רקסי, זה בליצ'ק.
ועוד בפוקסבורו?

איציק 2 באוקטובר 2016

ראשית, כמו שיוסי כתב, ההחלטה ללכת לבד, זו גם החלטה.
שנית, פזרי המשחק הם ממקבלי ההחלטות הכי משמעותיים, הרי גם החלטה גרועה זו החלטה.
שלישית, קארי כן מוסר. עד עכשיו לא היה לו כל-כך למי למסור, אך מרגע שדוראנט הגיע נראה את הגדולה שלו כמוסר.

יוסי מהאבטיחים 2 באוקטובר 2016

לא, לא, לא.
אנחנו לא מוציאים את קארי טוב עם התירוץ הזה.
יש לו שחקני חמישיה שניה ושלישית של העונה, פיינלס mvp של שנה שעברה, וצוות מסייע הטוב ביותר בליגה.

Ljos 2 באוקטובר 2016

לא.
קרי מוסר ועשה את זה הרבה בשנתיים האחרונות (כמות אסיסטים ואסיסטים משניים גבוהה). הוא חלק ראשון בקבלת ההחלטות של הקבוצה בהתקפה.

יוסי מהאבטיחים 2 באוקטובר 2016

אין חולק על זה.
הוא בהחלט מנהל משחק, וגם מוסר טוב.
נראה לי שהכוונה היא יותר סטיבי פרנסיסים וסטפון מארבורים שכאלו.

מנדס פרנס 2 באוקטובר 2016

לאחר שהתלהבתי מחצי הגמר,כנראה שמחה מוקדמת
עוד פעם קבוצה בלי קלעים
מקווה לטוב

אברום 2 באוקטובר 2016

לא לשכוח ,שלושת הקלעים הטובים (מבחוץ) גאודלוק,לנדסברג,ודווין לא שיחקו ,איתם המשחק יראה אחרת לגמריי .שנה טובה לכולם .

יג 2 באוקטובר 2016

תודה דורון. שנה טובה! שנהיה לראש..

MOBY 2 באוקטובר 2016

בונבון, תודה
שנה טובה ומתוקה.
שחיפה סל תמצא את מקומה, כמה מכעיס (שוב) מה שעושה הגביר ממיאמי בקבוצה שלי (כן היא כנראה יותר שלו משלי…), מצד שני כבר ראיתי מה קורה כשאין גביר (ולא רואה יותר מדי קופצים). ובדרך כלל הוא בונה קבוצות מעניינות.

יואב 2 באוקטובר 2016

מאיר כרגיל.
שנה טובה קרמר.

יורם קליין 2 באוקטובר 2016

קצת סיבכת קרמר.
חוק רוסי. חתיכת בעיה.
הישראלים של ירושלים פירקו את הישראלים של מכבי.
חוק רוסי. זה הכל

יוסי בוכניק 2 באוקטובר 2016

דורון ניתוח מעמיק ומוסבר היטב אך לא הייתי ממהר להסיק מסקנות עד לפני שבוע לא היה אחד שלא ״חתך״ את ירושלים ובצדק… מכבי נראו טוב ושטפו את המגרש נגד נהריה והיו ללא ספק במגמת שיפור במשחקים האחרונים! ללא ספק אתמול סוף סוף ירושלים נראו טוב ובאו מוכנים טקטית להתקפה של ארז כשסטודומייר שומר בעצם איזורית 4:1 וסותם את ״הצבע״ לכל החיתוכים שמובילים ללייאפ כמו שמכבי עושה כל משחק! דורון כקולגה ידוע לך שלא כל מה שאנחנו המאמנים רוצים ובאים מוכנים מבחינה טקטית מתבצע על המגרש בכל משחק נתון… לכן לדעתי חייבים לתת עוד זמן לשיטה ולחיבור הלא פשוט של מכבי!!! שיהיה לכולנו חג שמח שנה טובה ועמה שיותר נצחונות…

איציק 2 באוקטובר 2016

לא ראיתי את המשחק ולכן לא אגיב לתוכן הדברים עצמם, רק הצחיק אותי המחשבה שמישהו כותב שסטודומייר שומר, זו כנראה הפעם הראשונה שמישהו כתב עליו דבר כזה. פרט לשמירת מיצוות כמובן.

דורון קרמר 4 באוקטובר 2016

תודה יוסי ושמח שאתה מגיב כאן. מסכים איתך לגביי ראיית התמונה הגדולה והדינמיות של העניינים – אבל צריך לזכור שמשחקים על תואר (אפשר להתווכח אם גביע ווינר הוא תואר או לא אבל ברמת המוכנות והכוונה שתי הקבוצות באו לקחת אותו, בטח ובטח מכבי) בדרך כלל מייצרים מסקנות יותר משמעותיות לגביי שחקנים וקבוצות. גם חלק מהאתגר בתור כותב זה לנסות ולזהות תהליכים (לא כמו יאיר גולן) ולראות אם הדברים מתממשים.

שיהיה לך בהצלחה ושהפועל חיפה סוף סוף יוציאו בזכותך שחקן בוגרים לליגת העל!!! (מאז גודס???)

מיקי 2 באוקטובר 2016

כתיבה מדויקת ומעשירה. אגב דורון, אפשר להחמיא לחבר שלך מישראל היום רועי כהן, שיום אחרי שג'רלס חתם הסביר שהוא לא רכז ושהגארדים הישראלים חייבים לרכז, רק שהוא מיהר לשלוח את ג'רלס הביתה בלי לחכות ולראות אם פיאניג'אני יעשה את ההתאמה

אדיר 3 באוקטובר 2016

מעולה מעולה מעולה

ניק 3 באוקטובר 2016

אופס תראה יצא לך שיר –

אם יש תפקיד ציבורי של עסקן
שאי פעם ארצה לעשות,
זה להגיש לשחקני מכבי ת"א
את המדליה והפסלון
על המקום השני
.

הפרצופים
ושפת הגוף יכולה
למלא את מחסן המטאפורות
לשנים קדימה.

דורון קרמר 4 באוקטובר 2016

זה לא שיר בלי ניקוד.

bhr 4 באוקטובר 2016

לך על זה

Comments closed