כשהמונה ליזה פוגשת את יאצק

על ההגנה של מכבי וההגנה על אדלשטיין.

1. מבלי להיות אובר דרמטי, ומבלי להיסחף לטרנד הקלוקל שמפיל את בעיות העולם כולו על כתפיו של מאמן כדורסל, השבועיים הקרובים משמעותיים מאוד עבור ארז אדלשטיין על מנת שהמערכת שמינתה אותו תקבל ביטחון מהמינוי הזה.

בסיום המשחק מול מילאנו, קרא אדלשטיין לאוהדי מכבי ת"א לבוא ולתמוך בקבוצה במשחק מחר מול אילת, ונדמה שיותר מכל, זו הייתה קריאה לתמיכה באדלשטיין עצמו. למרות שידע ושמע לאורך השנים איך זה מרגיש להיות במכבי ת"א כשהקבוצה מפסידה והקולות מתגברים, עכשיו הוא חווה את זה בגוף ראשון יחיד, על הסיפתח בואכה נובמבר ועם מאה מיליון שקלים על הכתפיים המחפשים חיבוק או לפחות איזה רמז לעצירה הגנתית.

אם יש לאדלשטיין סיוט, הוא נקרא התקופה שהעביר אפי בירנבוים במכבי ת"א. למזלו, ההנהלה, שמאז יוני 2014 קיבלה את הבעת הפנים של המונה ליזה, ספק מחייכת חיוך מריר ספק תוהה מה זה הכדורסל הזה ששחקניה משחקים מולה, כבר צרובת כשלונות ושבעת אכזבות מספיק כדי לא להיות קפריזית ומוכנה להזדיין בסבלנות, גם במובן ההוא. כמו יאצק, היא תתן לאדלשטיין ליפול ולקום, עד שהקבוצה שהוא מוביל תעמוד זקופה או לחילופין, תישאר על הרצפה. הקפריזיות מתה יחד עם סדרות הפלייאוף להכרעת האליפות.

2. כשקבוצה לא נראית טוב אין זמן לסנטימנטים, ובקבוצה כמו מכבי ת"א אין חשק למלודרמטיות אם היא לא מלווה בנצחונות. אבל ההגעה של אדלשטיין למכבי ת"א צבועה בצבעי סינדרלה ויכולה לספר כמה קלישאות על התמדה ואמונה בדרך. ואם הרזומה המכובד שלו הביא אותו עד לג'וב הנוכחי, פרס על העבר, מכאן הוא ממשיך לבד. וכמו ששחקן זקוק לביטחון מהמאמן שלו, ומאמן זקוק לביטחון מהשחקנים שלו, גם מערכת צריכה ביטחון מהמאמן שלה. בכל מקום אחר, זה אומר ניצחונות. במכבי ת"א זה אומר ניצחונות עם סממנים של דרך. כלומר ניצחון ברור ונטול הסתבכויות מול אילת וקו התקדמות בחלק ההגנתי שיסתכל בלבן של הגופיות של ריאל מדריד בבכורה הביתית ביורוליג. אחר כך, ניצחונות על חולון (נראית טוב!) וגאלאטאסריי הן חובה. ועוד שבועיים דרבי. בחוץ.

3. אם ההגנה של מכבי הייתה שומרת כמו שחלק מהתקשורת שומרת על אדלשטיין היא הייתה מקבלת 60 נקודות במשחק. עם ערוץ ידידותי שמשדר את המשחקים וכותבים/חברים שפרושים היטב בעמדות מגננה, ההגנה שהקבוצה הציגה במשחקים האחרונים הייתה כל כך מעליבה שגם הם לא עמדו בפרץ. וראו זה פלא: אדלשטיין אומר שהלו"ז של הקבוצה עמוס. וואלה? במכבי ת"א? לא יכול להיות. האם היא חזרה לליגה האדריאטית? האם שיחקה בגביע האיגוד? גביע בנדל? גביע הטוטו? גביע קלאש רויאל? האם הישראלים שלה, לאחר שהגישו עתירה נגד חוק הצעירים גם התאגדו לקבוצה בליגה למקומות עבודה מחוז דן? האם לנדסברג ואלכסנדר היו במחנה אימון של נבחרת ארה"ב למכביה?

שרון אברהמי למשל, עבר הכנה מחרידה ועם רכז בן 19 ניצח ביום שישי את אלופת המדינה, כששיחק ללא הישראלי הכי טוב בליגה (רביב לימונד) וזה שיהיה הישראלי הכי טוב בליגה (ריצ'ארד הוואל – כן, יהיה ישראלי, שערורייה, אבל זה מה יש). אם כן, כשירות לאדלשטיין, ולאחר שהשתמש בתירוץ הפציעות והלו"ז, הנה תירוץ נוסף בו יוכל להשתמש: שיפוט. למשל ההבדלים בין השיפוט ביורוליג לארץ, כמו השופטים שלא שרקו לפניני את העבירות שעשה בנהריה וכן שרקו לו במילאנו.

4. זו לא באמת המולה סביב מכבי ת"א ואדלשטיין. הג'וב שלו נראה יציב. הקבוצה בידיו. נדמה שזו יותר היעלבות של האוהדים, התקשורת וכל שאר חובבי הכדורסל (מלבד אלה שמאחלים לקבוצה שתמשיך בדרך זו) על כך שדווקא מכל האלמנטים ההגנה נראית כל כך לא טוב. כי הגנה זה מסר על אופי, מחויבות, אגרסיביות והשלימו את החסר בקלישאה האהובה עליכם.

אז נכון שזה טיפה מוקדם מדיי, אבל יכול להיות שאדלשטיין צריך לשים את החליפה של האיומים, את הפוזה של הדיקטטור, לקצר את הרוטציה ולהבהיר שהוא לא מתכוון לקבל כזו רכות וחוסר משמעת. מעבר לעניין הניצחונות, הוא חייב להראות למעסיקיו שהוא מסוגל להעביר מסר ברור לשחקנים שלו על מחויבות הגנתית, במקביל למציאת פתרונות להגנת הפיק אנד רול, הרוטציות שאחריה והגנת המעבר.

יש בערך 15 סיטואציות הגנתיות המצריכות חוקיות ותרגולים. תרגילים לקלעים, הכנסת כדור פנימה וכמובן פיק אנד רול לסוגיו, באמצע ובצדדים, עם ריווחים שונים והעמסות שונות. השאלה המרכזית שעולה מכל המשחקים של ת"א עד כה, היא מה היא רוצה בפיק אנד רול? האם צירבס יכול לצאת גבוה ולחזור? ואם יצא, האם ראד מבין שהוא צריך לקבל את החמש המתגלגל עד שובו של צירבס? האם קולטון אייברסון באמת ספג בכזו קלילות את הנקודות מרדוליצה בלי לתת עבירות? אז מה ייתן אייברסון, אם לא עבירות? תובנות על לארי בראון או על איך שצעד מעל לטיירון לו? ועדיין, העניינים ההגנתיים, גם אם סבוכים בגלל שמרבית שחקני הסגל לא שומרים איכותיים בהגנת היחיד, פתירים.

5. הם פתירים לא ברמה של לשפר מהירות רגליים, אלא כמו שאמר שייקה לוי בתפקידו כשוקי חפציבה בסרט "שלאגר" – "גם המהלך כצפרדע ברבות הימים לרקוד הוא יודע". ואת הטנגו שלה מכבי יכולה לרקוד אם תיצמד לעקרונות שמרניים המשאירים את הגבוה נסוג (FLAT) ומכריחים את הגארד לעשות מעבר בכוח ולהתאושש מהר מהחסימה. גם להראות איזורית ולעבור לאישית ("25") יכול להיות פתרון ראוי.
עם הכוונה, תרגול, משמעת אישית וקבוצתית ומציאת פתרונות הולמים בפיק אנד רול בהתאם למהירות הרגליים של הגבוה ומשחק לחץ לאורך דקות משמעותיות הפוטנציאל של ת"א יכול להתממש ולהתפוצץ. אדלשטיין היה מטיף גדול לעשות את המקסימום עם מה שיש ולמצוא פתרונות. זה הזמן לקפל שרוולים.

6. וההישענות העתידית על הגנה אזורית נשמעת כמו היאחזות בקרנות המזבח. אפשר לחשוב שמכבי ת"א עומדת לארח ביורוליג במגרש חוץ עם בלטות וטבעות קשות החשופות לרוח פרצים, ואולי ריאל מדריד תתקיף במחצית השנייה לצד עם השמש. הרי ברמות היורוליג הסבירות, גם המקומיות, איזוריות הן פיצוחים קלילים לערב שבת ואל לאדלשטיין לחשוב ששם נמצא הקוד הסודי של ההגנה שלו. מכיוון שסטים התקפיים רבים מתאימים גם לאישית וגם לאיזורית, הפיק אנד רול הרג גם את העניין הזה, מלבד אולי לדקות ספורות אבל לא כשיטה. ואיזורית שעוברת לאישית אליה התייחסנו היא לא איזורית, היא אישית, המשאירה את הגבוהים בצבע כדי לחפות.

לכן, בחיפושיה אחר אופי, אין דבר שיכול יותר לעצב את אופיה של קבוצה מאשר הגנה אישית. ובמידה ולא יצלח? "לעצב את אופיה" יהיה מלשון עצבות.

7. הסיפור של גל מקל לא מרפה. הכשרון, העבודה הקשה, המקומות אליהם הגיע והתארים בהם זכה, הכל שלו. כל טיפת זיעה, כל סיב שריר שהועמסה עליו התנגדות כדי לגדול. אפשר לזלזל בתקופה בדאלאס, בניו אורלינס. או בוויצ'יטה סטייט, גלבוע, חיפה, ניז'ני, הכוכב האדום. אבל מי שמזלזל פשוט לא מבין את הדרך שצריך לעבור כדי לגעת בשולי גלימתה של הNBA. יש כאלה שגם אף פעם לא יגעו בשולי גלימתה של ניז'ני.

אבל משהו גם לא מפסיק להטריד. הקליעה. הפיק אנד רול. קבלת ההחלטות. בהנחה שאדלשטיין לא מרוצה מסגנון המשחק וגם מהכושר הנוכחי, נראה שמקל חייב טרנספורמציה בסגנון המשחק שלו, באיך שהוא רואה את עצמו ובאיך הוא מביא לידי ביטוי את התפקיד שלו בקבוצה. זה אומר רול פלייר הגנתי וסדרן תנועה התקפי. זה אומר פירורים של זריקות רק לאחר ששלוש או ארבע האופציות הראשונות בהתקפה נוסו. זה אומר שליוגב אוחיון נולד תאום בלונדיני.

ואם לא יעשה את ההתאמה? זוכרים את הגלילים האלה, שפעם היו נותנים בשקיות הפתעה לילדים אורחים במסיבת יום הולדת (הו המתח מה יש בשקית!)? ובתוך הגליל הזה, נפגשים מים וסבון. ובקצהו של מוט פלסטיק יש עיגול, המוחדר לגליל, כולא בתוכו קצת מים וסבון. ואז, בנשיפה קלה של ילד שחזר ממסיבת יום הולדת, המים והסבון מזדווגים, מתערבבים בהבל פה, ויוצרים בועת סבון עגולה ושלמה, המרחפת באוויר, עולה עולה עולה, ואז מתנפצת לרסיסים, מסיימת את מעגל החיים שלה בהתזה קלה.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

34 תגובות ל “כשהמונה ליזה פוגשת את יאצק”

  1. אבי (פורסם: 16-10-2016 בשעה 12:18)

    כרגיל ניתוח מאלף

    להגיב
    • מנחם כהן (פורסם: 16-10-2016 בשעה 16:58)

      הכסא שלו מה זה מתנדנד

      להגיב
  2. שי ס. (פורסם: 16-10-2016 בשעה 12:56)

    קרמר הפסקה האחרונה גאונית!

    להגיב
  3. איציק (פורסם: 16-10-2016 בשעה 13:11)

    אני מסכים באופן עקרוני, אך עדיין לא מבין האם בסדרת החינוך אתה מציע להושיב את גאודלוק על הגנה לקוייה? מי יקלע בלעדיו? כשאין בורשטיין, פארקר ובאסטון, מי יכול להחביא את בעיות גאודלוק בהגנה? איזורית הוא פתרון חלקי. ציברס לא צריך סידרת חינוך, הוא גם ככה יוצא אחרי 15 דקות של עברה בהגנה ו-4 בהתקפה, לא ברור מאיזו סיבה (כלומר, הוא עשה אותן, רק לא ברור למה). ראד נראה כמו פוטנציאל הגנתי והתקפי ממש לא רע, רק לפני כל משחק צריך לספר לו שזה משחק אימון ואז תראו מפלצת. אייברסון מחליף סביר. הוא עוזר בהגנה ופעיל מתחת לקרש ההתקפי אז להפיל עליו את התיק לא הוגן. פניני אני מאמין ייתן את מה שיש לו וכך גם יוגב. לנדסברג ייתן את הבור שלו בהגנה והשכונה בהתקפה. כלומר אני לא בדיוק מבין מכול התאורים שלך, באיזה כלים פרט לאיזורית (לפחות חלקית) יש אפשרות להחביא 11 מתוך 15 שחקנים בהגנה?
    לגבי מקל, אני חושב שהוא קודם כל צריך להבין שהוא לא המנהיג, לא הכוככב ולא אופציה ראשונה. לרדת ממניירות הכוכב הזכוח ולחשוב איך הוא יכול ללמוד מיוגב להיות רכז של קבוצה שבה לרוב השחקנים יש יכולות התקפיות טובות יותר; לנסות לשפר את הקליעה ולמסור כאופציה ראשונה. ההגנה שלו סבירה רק על שחקנים איטיים שלא יותר מידי חזקים עם חדירה חלשה וקליעה בינונית מינוס. לא יודע למה כולם מדברים עליו כעל שחקן הגנה טוב, לדעתי יוגי הרבה יותר טוב ממנו גם בצד זה של המגרש.

    להגיב
  4. מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 16-10-2016 בשעה 14:00)

    תענוג של כתיבה, לצערי חלק מההסברים או הסיטואציות לא מובנות למי שלא שיחק כדורסל כמותי.

    להגיב
  5. אורן29 (פורסם: 16-10-2016 בשעה 14:18)

    אם נתייחס למכבי תל אביב של המאה ב 21, מעונת 1999/2000 והלאה, אז אפשר לחלק את העונות הטובות שלה לשלושה סוגים, כמו כל דבר בצה"ל: עונות ה"דרך", עונות ה"נסים והנפלאות", ועונות ה"טייס האוטומטי".

    עונות ה"טייס האוטומטי" הן בעצם עונה אחת- 2004/2005, היא "עונת שאראס השניה", שבה אלופת אירופה המכהנת הסתכלה על כל אירופה מלמעלה, בדרך לאליפות יורוליג שניה ברציפות ונטולת איומים ממשיים. אפשר להתייחס גם לעונות 2001/2002 ("האפמן במיליון דולר"), 2005/2006 ("עונת הוויל סולומון") ו 2000/2001 ("עונת הסופרוליג") כאל עונות כאלה- הקבוצה השיגה בדיוק את מה שהיא היתה שווה.

    עונות ה"נסים והנפלאות" הן כמובן עונת 2003/2004 ("פיינל פורטי פור") ועונת 2013/2014 ("טייריס רייס"). רכבת הרים, נצחונות דרמטיים, הפסדים מבישים, נס ז'לגיריס ונס מילנו, ובסוף בסוף- כל התארים האפשריים, ובענק. גם עונת 2007/2008 של צביקה שרף, היתה עונה כזאת רק מלהיפך.

    ויש את שתי עונות "הדרך", שבהן מכבי ת"א אמנם לא לקחה את תואר היורוליג, אבל הציגה קבוצה אובר-אצ'יברית שנכנעה אך ורק לז'ליקו אוברדוביץ' הגדול ממנה. אלו הן עונות 1999/2000 ו 2010/2011.

    שני דברים בולטים משותפים לשתי עונות "הדרך": ההגנה, ודייויד בלאט. הגנתית, למכבי של העונות האלה היה פורוורד הגנתי אינטילגנטי שרצח את התקפת היריב: הנפלד ב 2000, צ'אק אידסון ב 2011. קבוצה אחר קבוצה קרסו מול מכבי, שהציגה משחק מעבר קטלני שחיפה על התקפות עומדות בעיתיות משהו. לשתי הקבוצות היה ציר של רכז מצוין (מקדונלד/פרקינס), פורוורד שהוא סלע הגנתי (הנפלד/אידסון), וסנטר אפקטיבי במיוחד (האפמן/סופו). נדמה לי שאפשר להעניק את הקרדיט על שתי העונות האלה לדייויד בלאט, במיוחד לאור ההיכרות עם מעלותיו וחסרונותיו של פיני גרשון כמאמן ראשי.

    עכשיו- יכול להיות שרמי הדר הוא דייויד בלאט מודל 2016. יכול גם להיות שגל מקל ויוגב אוחיון הם הביאה השניה של אריאל מקדונלד, שדווין סמית' הוא נדב הנפלד וגיא פניני הוא צ'אק אידסון (או להיפך), ושמאיק צירבאס הוא שילוב של סופו והאפמן.

    יכול גם להיות שארז אדלשטיין- האיש שהפך קדנציות שלו בשתי קבוצות עם סקס אפיל של סלרי (מכבי ר"ג וגליל עליון) לקרקס תקשורתי ומשמעתי, האיש ששרף את עונת 2002/2003 בהפועל ירושלים כשלא מצא זרים ראויים בגלל המצב הבטחוני (בלאט, במכבי, דווקא כן מצא), האיש שקיבל תקציב מהחלומות בירושלים ב 2005/2006 ולא דיגדג את מכבי ת"א, האיש שהצהיר כשהיה מאמן הפועל ת"א "לא אאמן במכבי ת"א, אני אדום בנשמה" ואז פוטר משם בבושת פנים – יכול להיות שארז אדלשטיין הוא האיש שירשום עוד פרק מפואר בעונה מסוג "הדרך". יכול בהחלט להיות.

    מה שכן- יכול להיות גם שלא.

    להגיב
    • יניב פרנקו (פורסם: 16-10-2016 בשעה 14:19)

      ארז לא פוטר מהפועל ובטח לא בבושת פנים.
      הוא סיים חוזה. ולא קיבל הארכה.
      אבל הוא כן הפעיל את כל יקיריו בתקשורת כדי לשרוף במו ידיו את הגשר חזרה.

      להגיב
      • מאשקה (פורסם: 17-10-2016 בשעה 11:05)

        אמת ויציב

        להגיב
  6. ניינר/ווריור (פורסם: 16-10-2016 בשעה 14:43)

    הג'ינג'י המאוס מתחיל להזיע…איזה כיף

    להגיב
    • איציק (פורסם: 16-10-2016 בשעה 14:58)

      מיקי מאוס, הג'ינג'י לחוץ, ומקווה שיהיה בסדר.

      להגיב
  7. רודג'רס אהרון (פורסם: 16-10-2016 בשעה 15:03)

    אפ למקל היו קוראים ג'קסון והוא היה אמריקאי הוא לא היה עושה סגל באשדוד.
    למזלו הוא מרמת אביב ,
    שחקן מזעזע בלי טיפה של אפסייד.
    יכול לשמור עמדה אחת בלבד וגם זה הכי פחות טוב מהבקורט של מכבי,

    אייברסון צריך להכנס לחימשייה יחד עפ פניני ויוגב,גאודלוק וראד.

    שצירבס ו ווימס יעלו מהספסל יחד עם מקל,
    זה יהיה היתרון היחסי של מכבי, ספסל עדיף

    להגיב
    • רועי (פורסם: 16-10-2016 בשעה 16:08)

      כל מילה לגבי מקל.
      יקיר התקשורת שלא מעזה לומר עליו מילה רעה.
      650 אלף דולר. רק על ההגנה שהוא מציג מתחילת העונה, זרים ב 50 אלף דולר היו נשחטים בתקשורת ונשלחים על המטוס הראשון.
      מה שכן, מכונת יחסי ציבור מבריקה.

      להגיב
      • איציק (פורסם: 16-10-2016 בשעה 18:53)

        את הכסף הוא מקבל על מנהיגות.
        אחד נכנס לחנות חיות רוצה תוכי, רואה אחד ב 5000 שח, שואל למה. המוכר עונה, הוא דובר את כל הספות השמיות, אז למה השני ב 50000 שח? הוא בנוסף לשמיות דובר גם את כל הלטיניות, הסלאביות ומשחק שח. אז מה עושה השלישי אם הוא 500 אלף שח? אה, הוא לא עושה כלום, אבל שני הראשונים קוראים לו בוס.

        להגיב
      • עמית זילברבוש (פורסם: 16-10-2016 בשעה 19:25)

        לא שאני לגמרי לא מסכים לגבי מקל – אבל תמיד מדהים אותי כמה קל לשכוח את העובדה שהוא ישראלי בערך יחיד בעידן החדש שהוביל, לא אבישי גורדון, אלא הוביל, שתי קבוצות לאליפות מחוץ למכבי.
        כמה קל לשכוח ולזלזל.

        להגיב
        • רועי (פורסם: 16-10-2016 בשעה 19:59)

          פיינלפור.

          להגיב
        • איציק (פורסם: 16-10-2016 בשעה 20:27)

          אם אני לא טועה, גם באליפויות, הוא היה וואן טריק פוני של חדירה לסל. זה היה מביש איך נתנו לו את הטיילת. זה לא שהוא לא לקח מה שנתנו לו, הוא לקח ובגדול, וגם את זה צריך לדעת לעשות, אבל היה עצוב לראות את הטיילת שנתנו לו. ביצים ואסרטיביות תמיד היתה לו, וזה השתלם. העיניין הוא, שיש שלב שזה לא מספיק, והוא הגיע למקומות בהם זה לא מספיק ולא עשה שום דבר להשתפר. הוא חושב שהטריק הזה יחזיק אותו כל הקריירה, וזה לא עובד ככה. לא כולם יאפשרו לו טיילת.

          להגיב
          • עמית זילברבוש (פורסם: 16-10-2016 בשעה 20:43)

            אפשר להגיד הרבה דברים על הרבה אנשים אבל דבר אחד הוא בטוח וקונצנזוס – על גל מקל אי אפשר להגיד "..ולא עשה שום דבר להשתפר…".
            כנראה אחד האנשים שהתאמנו על שיפור עצמי הכי הרבה שרק אפשר.

            להגיב
            • איציק (פורסם: 16-10-2016 בשעה 20:52)

              כנראה שעשה זאת מאד לא נכון, או שהכישרון שלו מאד מוגבל. כיוון שאני חושב שהכישרון שלו גדול ממה שהוא מוציא מעצמו, וכיוון שאני מאמין לך, המסכנה המתבקשת היא שהוא עשה משהו מאד לא נכון. כיוון שהוא עומד במקום (אם לא נסוג), אז הוא גם לא לומד מהטעויות כמו שצריך.

              להגיב
  8. יורם (פורסם: 16-10-2016 בשעה 16:21)

    בענין הערת האגב בנושא ריצארד האוול – יש לי שאלה: מי באמת מאמין שאם ריצ'ארד האוול היה חותם במכבי הוא עדיין היה נחשב לזר ומחכה לאישור ממשרד הפנים?

    להגיב
  9. קורא בין השורות (פורסם: 16-10-2016 בשעה 16:53)

    מקל, אם כל הכבוד לNBA, הוא פשוט אובר רייטד עצום. במיוחד עכשיו כשהוא משחק ליד יוגב ונראה חיוור לעומתו כשתמיד חשבנו שהוא אמור להיות הגרסה המשופרת שלו. יכולת הקליעה שלו היא אנומליה רצינית כשמציגה הדרדרות מתמדת עם השנים, הסגנון בו הוא התחיל לזרוק השנה גורם לך לנוע באי נוחות על הספה ולרצות לעצום עיניים. קבלת ההחלטות, מעבר להיותה נטולת היגיון, איטית להחריד. ההגנה שלו פשוט גרועה השנה. ויכולת החדירה שלו שאמורה להיות אפסייד רציני פשוט לא מוכיחה שהיא כזאת ברמות הגבוהות (NBA, פרטיזן ומכבי) והסיומות מדרדרות עם הירידה ביכולת הקליעה.
    חבל…

    להגיב
  10. אורן (פורסם: 16-10-2016 בשעה 18:41)

    נהדר!

    להגיב
  11. עמית זילברבוש (פורסם: 16-10-2016 בשעה 19:29)

    א. כרגיל מעניין וכייף לקרוא לא רק בשל התוכן אלא גם בגלל הסגנון הנהדר.
    ב. הדבר אולי היחיד שהוא יותר צפוי מההגנה שארז יקבל מהחברים בתקשורת זה העובדה שחבר'ה כמוך (וכמוני) ימהרו להגיד שארז מקבל גב בתקשורת. לפי דעתי שלפת את הקלף הזה מהר מדי. הכל יותר מדי מוקדם.
    ג. לא בטוח כמה זה קל לחבר את מה שקורה או אומר אדלשטיין למה שקורה או אומר אברהמי, אבל אם כבר איכשהו השוות בינייהם, אולי לפחות היה פייר להגיד שלא רק ארז נהנה משיפוט אוהד במשחק הליגה. מה שאסטרון וחבריו עשו לראשון ביום שישי היה לא נעים לעיניים אפילו לאוהד ניטראלי שכמוני.

    להגיב
    • רועי (פורסם: 16-10-2016 בשעה 20:15)

      עומר אסתרון בדרך הבטוחה למתג את עצמו כלמוניקה של הכדורסל הישראלי.

      להגיב
      • red sox (פורסם: 16-10-2016 בשעה 21:06)

        אסתרון כבר שנים לא מפספס הזדמנות לעצבן את הקהל של הפועל בשריקות דווקאיות ובהצגות הדרמטיות שהפכו לסמל המסחרי שלו.
        פעם אחת הוא החזיר קצת. התחלה טובה.

        להגיב
        • רועי (פורסם: 16-10-2016 בשעה 21:10)

          זה בדיוק העניין, זו לא רק הפועל, גם במשחקים של מכבי אני לא מסוגל לראות אותו.
          לכל קבוצה יש משהו איתו – למוניקה. שיפוט מתנשא.

          להגיב
    • MOBY (פורסם: 17-10-2016 בשעה 06:39)

      עמית,
      לא ראיתי את כל המשחק האחרון בראשון אז לא יכול לתת לך סקירה מעמיקה, כמה שאלות,
      1. כמה פעמים נכנס מאמן ראשון לתחומי המגרש?
      2. כמה פעמים נשרקה לעברו עבירה טכנית?
      3. כמה פעמים ישב מאמן ראשון ״על הכתף״ ובתוך האוזן של השופטים? המשך ראה שאלה 2
      4. כמה פעמים שחקן ראשון בזמן עונשין פנה ובכה לשופטים על שריקה כזו או אחרת?
      5. לשם השעשוע השווה עם שחקני האדומה.
      היות והתשובה ל-2 להערכתי היא 0 או אולי 1 ואילו לשאלות 1,3,4 התשובה היא הרבה (זו האסטרטגיה שלו ושל הקבוצות שלו שעוברות תחת הרדאר, בכיינות בכיינות ועוד קצת בכיינות), אז אני לא חושב שהשיפוט נטה לכיוון האדומים.

      להגיב
      • עמית זילברבוש (פורסם: 17-10-2016 בשעה 18:28)

        כן..אוקיי…אז ראינו דברים מאד שונים.

        להגיב
  12. MOBY (פורסם: 17-10-2016 בשעה 06:40)

    קרמר, בונבון
    גביע קלאש רויאל? באמת?

    להגיב
  13. יג (פורסם: 17-10-2016 בשעה 08:58)

    הטקסט כל כך טוב ורציני, שחבל שישראל היום לא נותנים לכולו במה.
    חג שמיח

    להגיב
  14. מאשקה (פורסם: 17-10-2016 בשעה 11:14)

    ארז אדלשטיין בכל הקריירה המפוארת שלו כ – 20 שנה בכדורסל,
    לקח תואר אחד בלבד, כעוזר מאמן של פיני גרשון בהפועל ירושלים בגמר גביע המדינה של עדי גורדון בשנות ה – 90.
    הוא מאמן עם ידע עצום בכדורסל, אבל, הוא הגיע למערכת לחוצה שלא מתאימה לו.
    מאחלת לו להדליק נרות חנוכה תשע"ז בתלבושת צהובה של מכבי ת"א.
    בינתיים, הוא נהנה מסלחנות של חבריו בתקשורת ממנה הוא בא, לא לארוך זמן.
    יש כבר מאמני כדורסל מובטלים – שממלאים כעת את מקומו בתקשורת ובפרשנות.
    אחלה טור קרמר

    להגיב
  15. צביקה (פורסם: 17-10-2016 בשעה 15:15)

    אחלה טור
    אדלשטיין מאותרג כמעט ברמות של אריאל שרון ז"ל בזמנו
    כל מאמן אחר היה נשחט ע"י אדלשטיין הפרשן
    ההבדל בין אדלשטיין או המדענים שיושבים בצוות המקצועי במכבי לבין דייויד בלאט הוא קלייבורן. – בלאט לקח שחקן של 150000$ וככה"נ נראה יהפוך אותו לשחקן של 6 ספרות, במכבי עושים כל שנה בדיוק ההפך… האגו של אדלשטיין לא מאפשר לו לקחת שחקן חיזוק שרחמנא ליצלן שיחק בליגה הישראלית.
    תענוג לראות אותו מתרץ ומזיע בראיונות שאחרי המשחק – עלאק הלו"ז והיורוליג השנה זה רצח וכו'
    מאחל להנהלה והאוהדים של מכבי להנות מארז כמו ההנהלה והאוהדים של הפועל בעונה האחרונה – עיין ערך קאונסיל.
    לארז היה בשנים האחרונות את הכישרון להפסיד בכל משחק על הכסף.

    להגיב
    • Yavor (פורסם: 18-10-2016 בשעה 09:43)

      לאחרונה כשבדקתי היו ל-150,000 שש ספרות…

      להגיב
  16. זיו (פורסם: 17-10-2016 בשעה 16:07)

    ארז הוא בעיה קשה של מנהיגות לפחות בשלב זה. ההתרפסות המוגזמת בפני הבעלים, עושה יותר מדי חשבון לחלק מהשחקנים שכנראה לא ממש עושים מה שהוא מבקש, יותר מדי תירוצים בשלב מאוד מוקדם של עונה. שכח שהיו כאן עונות עם מסעות בארה"ב וליגה אדריאטית. ההגנה המופרזת שמקבל מערוץ הספורט רק תיפגע בו בשלב הרחוק וגם הקרוב. כמו שריאל נראית אני חותם על 20 הפרש אבל אם הם ירצו יהיה גם 40. אז כבר יתחילו ישיבות עד הלילה ושעון החול יתחיל לספור לאחור.

    להגיב
  17. משיח (פורסם: 18-10-2016 בשעה 14:36)

    לכל משמיצי מקל מאחל לכם שגם באליפות הבאה שייקח לכם תשלמו לו את המשכורת

    אתם רגילים

    להגיב

מה דעתך?