Photo: fiba.com

1. ואז אלישי כדיר שם גוף על ואלנצ׳יונאס בפוסט. דחף, כופף ברכיים, שם יד על הגב התחתון של הליטאי. מרוב הרגל של קלוז אפ על אמא של כדיר בשידורי הליגה הישראלית, חיפשתי את הפנים שלה. דאגתי לילד (הוא יהיה רק בן 30 בנובמבר!). אבל רק כשמשחקים מול 11״6, מבינים עד לאן ה11 אינץ׳ האלה מגיעים. זה נגמר בפאול של כדיר, איזו ברירה כבר הייתה לו. אבל כדיר היה שם כי זלמנסון שילם שכר לימוד על החטאות מחצי מרחק, וזלמנסון היה שם כי ריצ׳ארד האוול לא יודע לשמור את הידיים שלו לעצמו. זה נכון ש״אפשר לדבר על זה עם האוול״ כדי שלא יעשה עבירות טפשיות. אבל גם הצפרדע דיברה עם העקרב לפני חציית הנהר ותראו איך זה נגמר. אז אדלשטיין הוציא את האוול בארבע עבירות, הקריסה הישראלית החלה כמו פיגוע קריסה שנגמר במילה אילוון, ואדלשטיין מזדהה עם הצפרדע, מקווה שהעקרב הפעם יעמוד במילתו .

והאם כשריצ׳ארד האוול קיבל את העבירה רביעית, איתי שגב, מהכורסה בסלון ביתו, קפץ לכיוון המסך והתכונן להיכנס למשחק? נדמה לי שכן, אלא אם כן יש סעיף בפוליסת הביטוח שלו שמונעת את זה ממנו. נדמה לי שאם היה קצת פחות אגו מצד האיגוד וקצת יותר נכונות לרדת מהעץ, שגב היה שם כדי להתמודד עם ה11״6 בצורה יותר יעילה.

כי במצב העניינים הנוכחי, באותן דקות על המגרש, יכול להיות שישראל הייתה צריכה את המשך הפנטזיה שהיא יכולה להישאר במשחק מול ליטא, ולהשאיר את האוול על המגרש, לדחות את הקץ ושהשופטים יוציאו את האוול מתי שזה לא יקרה. כי הקהל באמת דחף אתמול והאווירה הייתה נהדרת. ואפשר היה גם לעזור להאוול עם שמירות כפולות, חילופים או איזורית (היה לנבחרת זמן לעבוד על זה?). אבל הצפוי מכל קרה. ארבע עבירות? בוא תנוח. נפסיד לליטא בטורניר ביתי? טוב, זו ליטא. סוללת התירוצים מוכנה.

2. שתי היריבות הראשונות של ישראל הוכיחו טענה שריחפה והושמעה לא מעט בשנים האחרונות, שאותה ראינו ביורוליג, ביורוקאפ, ובליגה המקומית, מבלי לקחת מאום מהקריירה המקומית המכובדת של השחקנים המובילים בנבחרת: אין לנו מספיק כשרון, אתלטיות וקליעה כדי להתמודד ברמות האלה. אם יש אתלטיות (דאוסון), אין IQ כדורסל. אם הייתה אתלטיות יחסית (אוחיון), היא נמוגה לגיל ולפציעות. אם יש קליעה – בעצם אין קליעה. אם תגידו להלפרין יש קליעה – אומר בלינלי. אם תגידו לכספי יש קליעה – אומר בלינלי. אם תגידו למקל יש קליעה – אל תגידו מקל, בבקשה.

מי שראה את בלינלי מול אוקראינה (וישראל), ראה פיור שוטר שנע כמו חתול להתשחרר לקליעה, משתמש בהטעיות גוף לפני חסימות ובעל כוח מתפרץ מספיק בחלק הגוף התחתון (עבד בקיץ אצל אבי קובלסקי?) על מנת לטעון את הרגליים לניתור גם עם יד בפנים. אם יש דבר אחד טוב שהאוקראינים עשו עד עכשיו זו האפשרות שהם נתנו לבלינלי לחשוף בפנינו מקרוב טפח מאיך נראה קלעי אמיתי.

3. חייב לחזור קצת למסינה. אתמול הוא ניהל משחק מול הבוס שלו. כמו תלמיד שמדגים מול המורה שלו. מתאר לעצמי שמסינה העביר לעצמו בראש את הבדיחות שפופוביץ׳ מכין לו, ובמסיבת העיתונאים חשף את תשובת הנגד שלו: פופוביץ׳ בא לישראל כדי לרגל אחרי איטליה במידה וישחקו נגד ארה״ב במונדובאסקט. וכשהסביר על העבירה הטכנית שקיבל לקראת הסיום (בגלל אי הבנה עם המזכירות), אמר בדחילו ורחימו שהוציא את בלינלי לקראת הסוף כי ״קואץ׳ פופ לא אוהב שהשחקנים המובילים נשארים על המגרש בדקות האחרונות כשהמשחק גמור מחשש לפציעות״.

4. ולסיום בדיחה: כששאלתי את אדלשטיין במסיבת העיתונאים אם הוא מרגיש שיש לו עדיין אנרגיה להוביל את הנבחרת ענה בפנים מכורכמות (התוספות בסוגריים הם שלי): ״מה, זה נראה כאילו אין לי אנרגיה? (כן, קצת). בוודאי שיש לי אנרגיות להוביל את הנבחרת, מישהו חושב אחרת? (כן). מיום שלישי לא פתחתי עיתון (חחח), לא שמעתי רדיו (חחחח), לא ראיתי טלוויזיה (חחחחח). אני יודע את כל האינטרסים (אנא, ספר לנו). מה מצפים שעכשיו באמצע האליפות בגלל שמישהו כתב משהו אני יעצור הכל? אני לא מבין למה תמיד לחפש את השלילי, זאת אליפות קשה״.

יומן יורובאסקט (2) - מסינה
יורובאסקט (4) - שרודר