יומן יורובאסקט (5) – חצות באוהל התקשורת

אדלשטיין הוא לא סתם מטרה נוחה ומיידית להפיל עליה את התיק, הוא הפרצוף של הקמפיין הזה, כל בחירה ובחירה שלו

Photo Credit: fiba.com

1. אם אתה חלק מהכדורסל הישראלי מאז שאתה ילד, זה היה שבוע מיוחד להיות בו. בית באליפות אירופה כאן ליד הבית. אמנם אין היסטריה ברחובות, אבל עבור מי שחי את הענף, מדובר בממתק יומי של עיסוק בכדורסל, בהשתקפות של הענף בנבחרת ישראל, עם סיקור תקשורתי מאסיבי ותבלין לאומי כשמדובר בנבחרת שמייצגת את כולנו (כן, גם אתכם אוהדי הפועל ת״א).

מהצד התקשורתי והארגוני, מדובר היה באירוע למופת. כל צורך נענה מייד, וכמעט לא היו כאלה כי הכל היה מתוקתק, ברור, בזמן. הפרטים הקטנים והגדולים טופלו. מתנדבים ואנשי ארגון מפוזרים בכל מקום, מוכנים לעזור. אדיבות ויעילות בסטנדרט שאנחנו כל כך אוהבים לקנא בו בחו״ל. שאפו עצום לחגי סגל ולמארגנים.

עניין הכרטיסים? אני אמביוולנטי לגביו. אני לא בטוח שמחירי הכרטיסים היו העניין המרכזי אלא העניין הציבורי בכדורסל, בענף עצמו. קצת מפחיד להודות בזה, כי אם אנחנו ״מדינת כדורסל״, ואנחנו לא, אז אין כרטיס פנוי חודשים לפני האירוע, ויש שוק שחור, סטייל מכבי ת״א בפיינל פור.

2. בלילות האחרונים כל מי שעזב את אוהל התקשורת בסביבות חצות יצא עם הרגשה של הלם, מחסור במילים, הרגשת ערבוב חזקה, אחרי מסיבות העיתונאים עם ארז אדלשטיין. בגלל נוכחותנו באוהל, לא ראינו את הראיונות המצויינים של ניב רסקין איתו (רק מאוחר יותר בשידורים חוזרים). רק הווטסאפ התפוצץ מתגובות. כשקיבלנו את אדלשטיין למסיבת העיתונאים, זה היה כבר אחרי שניסה לערבב את רסקין. הניסיונות להוציא ממנו תשובה כנה, מחוברת למציאות, נהדפו בקלילות יחסית על קירות הבועה שייצר לעצמו (״אני מקבל אלפי סמסים משחקני עבר״). אתמול שבר את השיא כשענה לרועי כהן מישראל היום (ואח״כ התברר שגם רמז כך לרסקין) שרק מי ששיחק כדורסל מקצועני יכול להבין את הסיטואציה. זה תשובה יום הדין של מאמנים שאין להם תשובה.

3. נדבר כדורסל? למי יש חשק.

4. וזה מה שכתבתי לעיתון היום:
תרבות ספורט שמקדשת את עריפת ראשו של המאמן כברירת המחדל שלה היא תרבות קלוקלת שמונעת מעצמה תחקיר יסודי על בעיותיה ומניעיה. אבל נדמה שבמקרה של נבחרת ישראל וארז אדלשטיין, העניין שונה.

הכישלון המקצועי הקולוסאלי של אדלשטיין לא נותר רק בתחומי המגרש אלא גלש לזימונים, לאזור הקווים ומעבר להם. לכן נדמה שהכדורסל הישראלי ברמת הנבחרת הבוגרת שלו צריך רענון מחשבתי, עם יצירתיות אמיתית אבל כזו שלא מאוהבת בהרגליה, ומסוגלת למקסם סגלים עם חוסרים בגודל ובקליעה.

ברמת הכישרון והאתלטיות החסרה שלנו כדורסל מותאם ליכולות, ולא כזה שעושה נעים לאגו של המאמן, יהיה יעיל יותר, שאותו יביא מאמן עם אישיות שמסוגלת לשמור על פאסון גם אם הסערה גדולה בפנים, המסוגל להתנתק מרעשי הרקע ומכל מה שמאמן בעידן התקשורתי הנוכחי צריך להתמודד איתו.

בסופו של דבר, הבחירות המקצועיות של אדלשטיין, התנהלותו ומבנה האישיות שלו אחראיים במידה רבה לתוצאה העגומה, והצדיקו רבות מהביקורות ומהטענות שנשמעו כלפיו. ענף הכדורסל כולו חש כאב עצום שלשום בלילה, כאב שפילח את הלב, כשהמארחת, נבחרת ישראל של כולנו, הפכה למארחת נדיבה מדי שהושארה מחוץ למסיבה.

אדלשטיין הוא לא סתם מטרה נוחה ומיידית להפיל עליה את התיק – אלא הוא הפרצוף של הקמפיין הזה, כל בחירה ובחירה שלו. חוסר ההתעקשות על צירוף איתי שגב, הציוות של דוסון בעמדה ‭ ,2‬ הרוטציה הקצרה וההתפרקות מול איטליה במשחק פתיחה שהיה לו זמן רב להתכונן אליו בידיעה שמסינה יפרק את השיטה שלו, מחסור בתוכנית משחק אלטרנטיבית, שמרנות בניהול המשחק, חוסר יכולת להבחין שמשחקי האימון מסנוורים וההתאהבות בשיטה היתה משכרת ומשקרת, ועד לראיון המביך ומסיבת העיתונאים אחרי ההפסד לגאורגיה.

לא היה אכפת לנו שהכדורסל של אדלשטיין הוא סוציאליסטי, לא מעודכן, ומתיימר להחמיא למאמן מאשר לייצר סלים, כל עוד היה זה כדורסל שהבליט יתרונות והיה ברובו מנצח. לא היה אכפת לנו שהמאמן חושב שהפטריוטיות והאהבה לכדורסל הישראלי רשומות על שמו בטאבו בגלל כמה סיסמאות שחוקות שהוא מקפיד לנפק בכל ראיון, כל עוד הוא היה הוגן מספיק להכיר ציבורית בכישלון העצום של הקמפיין הזה ולא מנסה לערבב ולגנוב דעת.

לא היה אכפת לנו שהמאמן כל הזמן בוכה, לפעמים עם דמעות אמיתיות ולפעמים עם תשובות בכייניות, אם הוא היה יודע לאזן את זה עם פאסון וקור רוח כשזה נדרש ממנו. לא היה אכפת לנו אם אדלשטיין לא היה משכנע את עצמו שהביקורות עליו אישיות, ומצייר לו נרטיב של שחור ולבן ובכך עוזר לו להתמודד איתן, אם זה לא היה מונע ממנו להגיב עניינית, בעיניים פקוחות, על טענות לגיטימיות ומוצדקות. לא היה אכפת לנו אם כשהוא אומר, בתגובה לביקורות, שהוא "מכיר את האינטרסים", אם היה מסביר למה הוא מתכוון ומה האינטרסים ושל מי.

אז כשכל זה אכן קורה, אכפת לנו. כי "אינטרסים" נשמעים טוב יותר מהאמת, חגיגת ההתקרבנות בעיצומה, והוא בכלל "מהעמק" אז עזבו אותו באמאש'כם, הוא גם ככה רגיש. כל זה הוביל ליד אליהו של אתמול.

אם לאולם כדורסל היו ידיים, עיניים ואוזניים, הוא היה משתמש בהן אתמול כדי לכסות עם הידיים את עיניו ואוזניו ולא לראות את הכיסאות הריקים והכדורסל הנוראי וכדי לא לשמוע את חריקות הנעליים במשחק האחרון של הקמפיין הטראגי הזה.

יורובאסקט (4) - שרודר
האמנם תחזור?

תגובות

  • יוני (המקורי, מפעם)

    לא הבנתי בשם מי אתה כותב. "לא היה אכפת לנו".

    • קואלה בר

      מרשה לו לכתוב בשמי. כתבת יפה. מסכים עם כל מילה.
      אציין בנוסף, שאדלשטיין יוצר אנטיגוניזם שגרם לי לא להתעניין בנבחרת.

      מקווה שזו לא הפעם האחרונה שיש בית של האליפות בישראל. מקווה שנצליח שגם שלבים מתקדמים יהיו בארץ

      • תiמר

        גם בשמי

    • תומרג

      מחרה מחזיק - כדורסל סוציאליסטי?
      אתה בטוח שזה לא היה כדורסל ניהיליסטי או פריגניסטי?

  • dmc

    נשמע כמו טור של ברקוביץ' על אלי גוטמן

    • סיסרא

      כתב גם בשמי, בשם החברים שלי ובשם כל אלה במשרד שדיברתי איתם היום על הביזיון וההשפלה של אתמול.

      שאלה למבינים, אם ארז כזה מאמן בכיר, איך הוא לא זכה עד היום להניף שום גביע או צלחת אליפות? במה בא לידי ביטוי הבכירות שלו, בותק?

      ותודה אישית לדייויד ולשמעון שהעיפו אותו אחרי שני אימונים. אומנם זה לא מנע עונה ביזיונית, אבל לפחות לא קיבלנו בלנדר מדגם גרנט 9s

    • shadow

      אני חושב שברקוביץ' לא קיבל מחמאה כזו כבר הרבה זמן.

      השוואה מצחיקה כמעט כמו בין אייזאה תומאס לקיירי

  • אורן29

    כשהבן שלי, בן ה 10, התלהב מכל דיווח על נצחון במשחק אימון של הנבחרת, אמרתי לו שאדלשטיין מצליח כל עוד הוא מצליח, וכשהוא קורס- זה כמו ואזה גדולה שנופלת מהגג של האמפייר סטייט בילדינג.

    את הכשלון של נבחרת ישראל צריך לייחס לשני גורמים: החוק הרוסי, והפרימיטיביות של הכדורסל שמשוחק בישראל.

    1) "החוק הרוסי" מבטיח שני ישראלים על המגרש בכל זמן נתון. החלק השני של החוק הוא הגדלת מספר הזרים בכל קבוצה ל 6. התוצאה: עדר של שחקנים ישראלים שהם רול פליירז או סתם סותמי חורים. שחקנים שנדרשים לתת תחת (או עבירות) בהגנה ולמסור כדורים בהתקפה עד שגדוד הזרים של כל קבוצה יכריע את המשחק. אין יותר ברקוביצ'ים, ג'מצ'ים, עדי גורדונים או תומר שטינהאוורים. אף שחקן מקומי לא נדרש לקחת אחריות ולגדול למימדים של שחקן מכריע.

    את החוק הרוסי צריך לבטל באופן מיידי, בלי שום התניות. אפשר, במקביל, לתגמל קבוצות שיחזיקו 4 זרים בלבד. את הכסף לתגמול צריך לקחת מהקבוצות שיחתימו 5-6 זרים.

    2) במהלך המשחק מול גרמניה נבחרת ישראל לקחה ריבאונד בהגנה, וגל מקל הריץ התקפת מעבר כשהוא בראש ושאר השחקנים מאחוריו. כל מי שראה קצת כדורסל בשנים האחרונות מכיר את הדינמיקה של התקפה כזאת: מוביל הכדור טס לאיזור קו השלוש ומשחרר זריקה מהירה (במקרה של סטף קרי: מהחצי). מקל שלנו הגיע לקו השלוש, היסס קצת, נכנס ויצא, איפשר לשתי הקבוצות להתארגן, וניהל התקפה סטנדרטית שהסתיימה בסל (או החטאה, מי זוכר).

    הכדורסל המקומי הוא תבנית נוף מאמניו. מהם לא תבוא הישועה. צריך למנות מאמן על זר לנבחרת, שיהיה אחראי גם על הנבחרות הצעירות בדגש על גידול ואימון שחקנים שמסוגלים להפציץ שלשות, כמו בכל העולם (וגם פורוורדים אתלטיים על הדרך). יקח כמה שנים, אבל רק ככה ניישר קו עם הכדורסל העולמי.

    • רון גרינווד

      אני לא ככ בטוח. אריאל בית הלחמי עשה טורניר מדהים עם האולימפית (מהעתודה לא ככ התלהבתי) ויש כאן עוד כמה מאמנים מצוינים בלי יחסי ציבור.
      אני בהחלט מסכים לגבי החוק הרוסי ובכלל מצבת הזרים.
      רבים כמוני נהנים יותר מהליגה השניה שאגב, גם בה, יש זרים שתופסים את מקום הישראלים

      • אורן29

        בית הלחמי, קטש, שמיר, גורקה: כבודם במקומם מונח, אבל עובדתית- הכדורסל שמשוחק בארץ פרימיטיבי. הפועל ירושלים של השנה האחרונה שיחקה כדורסל לא מהנה במיוחד (אני אוהד שלה) אבל עדכני לגמרי. לא במקרה היא הובלה ע"י צמד מפציצים אמריקאים ומאמן זר.

        צריך שידור מערכות כללי בכל המערכת. רק בעל מקצוע זר עם סמכויות נרחבות (לא רק מאמן בוגרים אלא אחראי על כל המערך) יוכל להוציא את זה אל הפועל. יש לכדורסל הישראלי מסורת והוא לא מקרה אבוד כמו הכדורגל הישראלי. הפתרונות פה פשוטים יחסית, ויצליחו די בוודאות.

        • MOBY

          לך תזיז את פיני " השמש זורחת מה... שלי, ופי מניב מרגליות גזעניות" מהמקום המרופד שלו.

          • אורן29

            אה, זה פשוט: פיני אוהב כסף. מאד מאד אוהב כסף. אם אי אפשר להוריד לו את השכר אז ממנים, במקביל לו או מעליו, את איש המקצוע הזר ביותר כסף. פיני נעלב, מעליב, והולך.

            פשוט לא?

            • MOBY

              אולי במדינה מתוקנת.
              במדינתנו, פיני נעלב, מעליב, מפעיל את כתבי החצר שלו, מפעיל את מקהלת הצרחנים שלו, מפעיל את רבני השחור (בשורוק) שלו, מתקשר לשר הפנים שמוצא שהמינוי קיבל רק ויזת תייר, איש המקצוע מגורש, פיני משתלט גם על המשכורת שלו, בור תקציבי, המון כתבות תחקיר... ואף אחד לא יעז לחשוב שוב על פתרון דומה.

            • MOBY

              ואיך שכחתי
              "הופו-פופו-פו......

  • אמיתי

    הכל נכון אבל משום שיש בנבחרת שחקנים מנוסים (שהניפו גביע אירופהרחמנא ליצלן) היית מצפה לקצת מנהיגות וניסיון. הם חלק רציני בכישלון

  • איברה

    מוגזם לגמרי. ההתמקדות בפרסונה לא מחמיאה למבקרים. ממש חיכיתי לביקורת כדורסל של ממש שאליה אין לך כוח עכשיו.
    חבל.

    • נדבושקה

      אם אדלשטיין לא היה מספק ראיונות כ"כ הזויים ומביכים ועונה בצורה מקצועית, היה הגיוני לנתח מקצועית את המשחק.

      הוא היה הפנים של הקמפיין הזה עם ההצהרות המוגזמות והקיצ'יות לפני הטורניר על "דרך" ועל "הבחורים" ועל "הילד מהעמק שהתרגש כשהנבחרת הגיעה לשחק בעפולה".
      מי שעומד בפרונט מרצון, שיידע להתמודד עם לחצים והפסדים.

      כבר ידוע שהוא לא כזה

  • יניב פרנקו

    קרמר אתה לא מעודכן , בשבוע האחרון אוהדי מכבי רגל עקפו אותנו בסיבוב בתפישת ״מייצגים את ישראל״

    • דורון קרמר

      אכן עוד דרבי סוער.

    • 7even

      ענק פרנקו !

  • היסטוריון של ספורט

    כשאלי גוטמן נתן את הרעיון ההזוי (קבוצה של לוזון ) חשבתי לעצמי שיעבור עוד הרבה זמן עד שיהיה רעיון כזה ....טעיתי .
    כואב לי על ארז שבאמת יש לו כח רצון גדול מאד ואני מאמין לו שזו גאווה לאמן הנבחרת והוא גם הצליח קמפיין קודם.
    אבל הפעם היה קמפיין עצוב ,שבלוני ,לא יצירתי ,שגוי מתחילתו ועד סופו .
    הן ברמת האסטרטגיה של בחירת הסגל ( הוותיקים סבלו מנפילה קיצונית השנה ולעומתם כוחות עולים שלא באו לידי ביטוי בסגל הסופי)
    הן ברמת השימוש ברוטציה והן במשחק הגבוהים.
    ובמישור הטקטי באי קיו נמוך מאד של כדורסל.
    חסרונות ובעיות תמיד היו לנו עם פיזיות ואתלטיות אבל מצאנו פתרונות וידענו להתמודד מול העילית של היבשת (ספרד,סרביה ,יוון ועוד) .
    הפעם הפסדנו 50-22 לגיאורגיה שבכל הכבוד לא מדגדגת את הנבחרות הגדולות של אירופה.
    זה מעיד על שבלוניות וחוסר חשיבה.
    ליבי על ארז צר לי על התגובות שלו .
    הוא באמת רצה וזה מה שהניע אותו להתכחש למציאות (חוסר רצון להכיר בכישלון המחפיר הזה).
    לדעתי אם היה מתייצב בגאון ואומר נכשלתי ! היה יוצא הרבה יותר טוב ...כך או כך הוא לא יישאר המאמן.
    עכשיו נקווה שיתנו את המושכות לקטש ..בעת הזו צריך מאמן שאין לו קבוצה על הראש בטח לא שמתמודדת באירופה (שמיר)
    היות והמשימה היא חופפת לעונה הסדירה.
    בטח ובטח שאין מתאים ממנו להצעיד את הדור הבא לנבחרת שתתחלף כמעט במלואה (בוודאי בטורניר המוקדמות).

  • איציק

    כמה תובנות מהקמפיין ועוד קצת מאתמול:
    1. לא יהיה כדורסל בארץ כל עוד הילדים שלנו חלשים, איטיים, לא זריזים, קופצים נמוך, ללא כדרור ראוי ועם קליעה חלשה. שום מאמן לא יצליח איתם, אולי רק יכשל פחות.
    2. לארז אסור להמשיך לאמן מבחינה מקצועית ולו בגלל שתי הערות מקצועיות בראיונות: הראשונה אחרי ההפסד לאיטליה שהיה לו ברור שההכנה שעבדה במשחקי מבחן לא תעבוד כי הנבחרות האחרות יעשו סקאוטינג וילמדו אותם. אז למה לא הכנתם משהו אחר? אז למה הסקאוטינג שלכם נגד אחרים לא עזר? השני בראיון אתמול כשהוא אמר שרק אתמול התברר שעם דאוסן עדיף לשחק בעמדה הטיבעית שלו, עמדה 3. באמת הפתעה.
    3. הראיונות של ארז היו מבישים ובישו לא רק אותו אלה גם את מי שהוא ייצג, כלומר נבחרת ישראל. זו לא הדמות שצריכה להוביל נבחרת.
    4. אחרי התנהגות השחקנים אתמול לא היתי מזמן חוץ מהאוול אף אחד לנבחרת. כולם הביתה על הגישה. הזקנים לא נתנו דוגמה, והצעירים ביישו עם אי אכפתיות במקום לנצל הזדמנות של ריבוי דקות כדי להוכיח את עצמם. פשוט בושה של גישה. פריש מיש מלא. להחליף צוות אימון, להחליף את כל השחקנים ולראות איך ממשיכים הלא.
    גילוי נאות: מאד החזקתי מארז ושמחתי שהגיע לנבחרת. אכזבה עצומה מקצועית, אך יותר מזה אכזבה ממנו כבן-אדם.

    • אורן29

      1) חולשה, זריזות, כדרור, קליעה: עניין של עבודה קשה. כל השאר: אפשר לחפות או למצוא. ע"ע עדי גורדון ועודד קטש.

      2) ארז: צריך לזכור שחוץ מהתפקיד שהאיש ממלא מדובר גם בבן אדם, והבן אדם ראוי למידת האהדה והרחמים. אדלשטיין נכשל רצוף כבר כמה וכמה שנים (הפועל ת"א, מכבי ת"א, נבחרת ישראל), ואם הוא בנה לעצמו בועה כדי להיות מסוגל להסתכל על עצמו במראה- סו בי איט. האכזריות שלנו כאוהדים לא תמיד במקומה.

      אני חושב שייטב לו אם יתעל את כישוריו כאיש כדורסל לתפקיד שאיננו מאמן כדורסל.

      • איציק

        1. לא רשמתי הכל, כי לא כל אחד צריך הכל, לקטש וגורדון היה חלק אך ברמה מאד גבוהה. מוכן לכבל 12 שחרני נבחרת שלכל אחד יש חלק אחר של החבילה אבל החלק שיש שיהיה ברמה של שני אלו שציינת.
        2. אין לזה קשר למידת רחמים. אני לא מכיר מושג כזה רחמים בספורט, צר ועצוב לי עליו. אם את מה שאמר אתמול על דאוסן אפשר לתרץ כבועה, אבל את מה שאמר אחרי המשחק הראשון על התרגילים שהאיטלקים ידעו וזה פגע בנו לא קשור לבועה. חוזרים למילה עצוב.
        אולי באמת ארז פורח בקבוצות ללא לחץ, ועלה לרמה שהיא מעל יכולותיו כמאמן (לא מבחינת הבנת המשחק).

      • קורא בין השורות

        אני חושב שגם כבני אדם יש גבול למידת האמפטיה שאנחנו יכולים לחוש כלפי מי שמתעלם ממצבו ובעקבות כך פוגע במטרה משותפת.
        לאורך כל האליפות ראינו מאמן שכופה את עצמו על הסיטואציה במקום להתמודד איתה ואח"כ בוכה או, יותר גרוע, אומר שהכל בסדר כי לפרקים ראינו את ניצני ה"דרך" שלו וכו' כי אף אחד לא משחק כדור סל כזה.
        ארז הגיע לנבחרת בזכות ועם הרבה קרדיט, נדבר נכון גם למינוי במכבי תל אביב, איבד את כל הקרדיט (די בקלות) ואני חושב שאת כל הביקורת הוא מרוויח מאותו היושר בו הוא הרוויח את המינויים השונים.

    • אמיתי

      לדעתי השורה התחתונה של מה שקרה בכדורסל ובכדורגל זהבי וארז זה מנטליות. מה קורה שלא הולך. איך מתמודדים עם קשיים.
      זה הבסיס של כל ספורט תחרותי ואת זה אין אז כל השאר משני. פריכים

      • איציק

        בספורט כשלא הולך צריך להתחיל לרוץ, ושניהם לא משהו בזה. אני חושב שלשים את זהבי וארז באותה חבילה זה לא נכון כי אלו מקרים שונים לחלוטין. זהבי הוא אגו מניאק, וארז חסר ביטחון שצריך כל הזמן חיזוקים. הטיפול בכל מקרה צריך להיות שונה לחלוטין וכמובן שדין שחקן ודין מאמן הם שונים לחלוטין במקרה הנדון.

        • אמיתי

          * גם לנדב
          שני המקרים שונים אבל מה שמשותף לשניהם הוא שורש הבעיה לדעתי. אופי. מנטליות. רוח ספורטיבית. לא משנה איך נקרא לזה.
          וכשאני רושם זהבי הכוונה לכדורגלנים ישראלים. וארז לכדורסלנים.
          שניהם קצת מייצגים את האב טיפוס של הספורט שלהם ושל הספורט הישראלי בכלל. לכן הבעיה לדעתי היא לא מקצועית פיזית אלא מנטלית תרבותית

          • איציק

            זו הצגה מאד מופשטת של הדברים להציג את שתי הבעיות כמקשה אחת.
            הפסקה האחרונה נכונה ללא קשר לשני המקרים והיא שייכת לגישת הפרטץ'. קצת נרוץ, קצת נכדרר, קצת נבעט או נזרוק לסל, והופ אני ספורטאי. פטרוביץ' סיפר שהיה זורק אלף זריקות ביום. השחקנים פה לא מוכנים לזרוק 400. קשה לי להאמין שיש הרבה כדורגלנים או כדורסלנים שמשקיעים כמו לינוי אשרם או כמו שהשקיעה נטע ריבקין, למרות שיש כאלו שמגחכים על הספורט/ריקוד שלהם. אז כאשר הם יסכימו להשקיע כמוהן, לא נצטרך לדבר על האופי, יהיו מספיק כאלו שיש להם אופי מתאים.

            • אמיתי

              יכול להיות. אני רואה דימיון בנקודה הזאת. והיא באה לפני ובלי קשר לזריקת 1000 פעם ביום או אימונים אישיים. זה משהו תרבותי בקשר לכל העניין הזה של ספורט

            • איציק

              זה מה שאני אומר. כששחקנים יזרקו 1000 זריקות ביום, ירוצו, יבנו את הגוף, יעבדו על יסודות (במקום טקטיקה ותחמנות), האופי כבר ישתנה מעצמו. אם תמתין עד שהאופי ישתנה, זה לא יגיע. תכנה להם הרגלי עבודה, והאופי ישתנה מעצמו. ולמי שלא, יישאר מאחור.

            • אמיתי

              זה קצת ביצה ותרנגולת רק שבמקרה הזה צריך אופי כדי לעבוד קשה ואי אפשר לרתום את הסוסים לפני העגלה כידוע לכל

            • איציק

              אין פה ביצה, וגם לא בטוח שיש תרנגולת. את כולם שולחים לעבוד קשה. מי שאין לו את האופי ינשור בברירה הטבעית, יעבור לחוגים או ענפים שלא מצריכים יכולות פיזיות מרשימות (דוקים כדוגמה). מי שיישארו הם אלו בעלי האופי המתאים. זה מה שקורה בשחייה, התעמלות אמנותית וג'ודו. תאמין לי, יעבוד גם במשחקי הכדור.

            • אמיתי

              אחדד. אופי דרישה ראשונית שבה בין השאר מובלעת היכולת לעבוד קשה. אופי ומנטליות חזקה הם ברובם תוצר של סביבה קרי תרבות.

            • איציק

              אחדד את החידוד השגוי. "אופי ומנטליות חזקה הם ברובם תוצר של סביבה קרי תרבות." זן אמירה חסרת משמעות. אם תמתין שהתוצר הזה יבשיל, הוא לא יבשיל. תעשה את מה שכתבתי וזה ייוצר כתהליך טבעי. מי שלא יעמוד בזה ינשור, בדיוק כמו בהתעמלות אמנותית. שם אף אחד לא יצר תרבות, שם התחילו לעבוד כי כך המאמנים שהגיעו מהגוש המזרחי רגילים לעבוד. מי שעמד בדרישות (רובן היו גם מהגוש המזרחי לשעבר) המשיכו, אלו שלא, אז לא. אז שהמאמנים יתחילו לדרוש ולעבוד (כן, צריך שגם מישהו ישלם להם על זה), תאמין לי, יהיו מספיק כאשו שיעשו זאת בשמחה ובגיל 14 זה כבר יהיה טבע שני, כי הם יגדלו לתוך זה.
              אני לא מבין איך יוצרים סביבה או תרבות. אני מבין איך דורשים ומתיישרים אחריהם. אתה רוצה מצוינות, תדרוש מצוינות, ואז היא תגיע. אל תדבר עליה, פשוט תתחיל לעבוד.

            • אמיתי

              הם הביאו איתם תרבות מברהמ. וכך טופח אופי. ריבקין גם לשיטתך נדמה לי אם לא היו לה מאמנים כאלו לא הייתה מצליחה ככה

            • איציק

              אז תקרא את מה שכתבתי. לא צריך לדבר על תרבות צריך להתחיל לדרוש מהילדים להתאמן. איך דורשים, משלמים למאמנים שיאמנו הרבה יותר שעות, קבוצות הרבה יותר קטנות ולא טקטיקה אלה יסודות גופניים וטכניקה.
              אספר לך סיפור. הייתי די הרבה שנים שחיין בקבוצה בינונית בנגב וחלשה ברמה הארצית, בתקופה שבנגב הייתה בריכה מחוממת אחת וגם היא פתוחה (בבית-קמה). התאמנו בחורף פעמים בשבוע בבריכה ופעמים חדר כושר, ובקייץ כעשרה אימונים (רוב המאמנים היו צברים ואחד רומני מבית היוצר המזרחי). כשהקבוצה נסגרה עברתי לשחק כדורסל בקבוצה פעילה בליגה, שיחקתי גם נוער וגם בוגרים (בנוער שיחקתי מול שמעון אמסלם, אחלה בחור). מה אגיד לך, איכות האימונים, העומס, הדרישות היו מצחיקות. חימום עלוב, גמישות 3 דקות, וכל שאר האימון משכמו ומטה. בהמשך עברתי די הרבה קבוצות ואפילו הייתי שנה בליגה ארצית שאז הייתה הליגה השנייה. הכל היה בדיחה יחסית לשחייה בקבוצה בינונית ומטה, ואפילו היה לי מספיק זמן להשלים כמה אימוני שחייה אישיים כל שבוע.
              מה אני בא לספר, העניין התרבותי הוא לא רק בישראליות אלה גם בענף. חושבים שאם יש כדור ויש קבוצה אז באים לשחק במקום לעבוד. שלם למאמני ילדים כמו שצריך שלא ירוצו מקבוצה לחוג ומשם לקבוצה, ותראה את השינוי מהר מאד. זה לא כמו מקרה השוטרים, זה סוויץ' של מהיום למחר, ועוד שנה שנתיים תראה כבר פרות. לא צריך חינוך, לא צריך הפנמה, צריך להתחיל לעבוד ויש מספיק כאלו שיישארו. תאמין לי, כדורסל וכדורגל הרבה יותר פופולריים משחייה. אז אם בשחייה נשארים גם בענפים אלה יישארו.

            • אמיתי

              אתה חצי צודק. אתה מדבר בדיוק על זה. תרבות. בסיפור שלך רואים הבדל בין התרבויות. כשהיית כדורסלן התאמנת פחות קשה ולא בגלל שעברת השתלת אופי. כסף ושנה שנתיים לא יספיקו לדעתי. כמו עם מערכת החינוך. ואני לגמרי בעד העלאת שכר המורים/ מאמני נוער וילדים

            • shadow

              ממשיך להסכים עם אמיתי.
              איציק הדוגמא שלך מסבירה בדיוק את זה. הבאיו מאמנים ממקום אחר עם מנטליות אחרת.
              יש ארבע אפשרויות בשביל לייצר נבחרת שלא תבייש אותנו.

              1. לייבא את כל הסגל.
              2. לייצא את כל הסגל בגיל צעיר.
              3. לייבא את צוות האימון למרות שזה פחות אפקטיבי משני הסעיפים הראשונים.
              4. לחכות שהזמן יעשה את שלו והסתברותית מתישהו נהיה טובים. גם לא אפקטיבי כמו שני הראשונים אבל עם הסיכויים הכי גבוהים להצלחה מבין שלוש האפשרויות.

              בכל מקרה גם במקרה הזה כמו במקרה זהבי בכדורגל אני חושב ששוב מתמקדים יותר מדי בשלילי מאשר בחיובי.

              למרות הביזיון והאכזבה לפחות לא היו נערות ליווי.

            • אמיתי

              אל תדאג צל לאט אבל בטוח איציק ישנה ניק ללהיט של דה באזר ״אמיתי צודק״

            • איציק

              כשאני אומר שנה שנתיים הכוונה לא לבוגרים כמובן, אלה תראה שינוי ברמות הנערים ולי גם נוער. בשביל בוגרים תצטרך להמתין עוד 6-7 שנים כמובן. הנקודה היא שגם כל הילדים הבאים כבר יהיו בגישה הזו.
              מורים זה סיפור אחר (ועכשיו כשהבת שלי לומדת במדרשה לחינוך אני מבין מה קורה הרבה יותר). אין שם למי לשלם יותר, האוכלוסייה שלומדת עם הבת שלי ברובה כל כך ירודה, המרצים כל כך גרועים שאין סיבה לשלם להם יותר. צריך לשנות את המוסדות לחינוך מהיסוד, ברמת המרצים, הדרישות והגישה, אחרת לא משנה כמה תשלם. ואם תספר לי שאם תשלם יותר יבואו אנשים איכותיים יותר. אולי, אבל מי שמלמד אותם עדיין לא נותן להם כלים.
              נ.ב.: אני יודע הרבה יותר, אבל לא חושב שזה הפורום שבו אני צריך/יכול לפרט.

            • איציק

              shadow,
              לא הבנתי, איך מהדוגמה שלי אתה מבין שהביאו מאמנים? אני חושב שיש מספיק מאמני ילדים/נערים ישראלים שיכולים לאמן כפי שנדרש במיידי או בהכשרה קצרה. המסגרת לא מאפשרת להם לעשות זאת. רוצים לשלם להם גרושים, רוצים המון ילדים (רישום גדול) ולכן אסור לדרוש הרבה כי זה יגרום לנשירה ולאיבוד הכנסות. זה הסיפור.
              נ.ב.: כשאני אצטרך לשנות את הניק ל"אמיתי צודק" כנראה אחליט לפרוש מדה-באזר, סיכוי כלוש עד בלתי אפשרי.

            • אמיתי

              העלאת השכר זה חלק מהפיתרון. בשני המיקרים איכות כח האדם לא מדהימה ואין מספיק ידע ומעבר שלו. לסכם את זה בלהתאמן קשה זה האמאמא של הלפשט. זו הרי הקלישאה האהובה על ספורטאינו- ״נמשיך לעבוד קשה״.
              נ. ב. נראה לי תהנה בפנסיה המשמשת ובאה

            • איציק

              אם לא הבנת שלעבוד נכון זה הבילד אין, אתה בבעיה, אבל תקשיב לכל שחקן שהולך לשחק בבלגיה, על מה הוא מדבר דבר ראשון, על כך שהאימונים בעצימות גבוהה בהרבה. לעצור כדור כל שחקן יודע לעשות. לעצור כדור בריצה מהירה, או אחרי מאמץ, או כשלוחצים אותך זה סיפור אחר לחלוטין. לכן לעצימות יש חשיבות מאד גדולה, והיא לא אומרת שזה פוסל את העבודה הנכונה. כמו-כן, לעבוד קשה זה לא אומר דווקא פיזית. כשוויצ'יץ' סיפר שסאגאדין היה מגיע לאימונים שלו בנוער ודורש אימון שלם שיזרוק פעם ימין ופעם שמאל כשהוא עם הראש מתחת לטבעת זה לא קשה פיזית, אבל זה קשה מנטלית. זה משעמם, זה רוטיני, ואימונים הרבה פעמים קשים מנטלית לא פחות מאשר פיזית. מה לעשות שהרוטינה הזאת היא מביאה את היסודות וההרגלים לרמת אוטומציה, כך שברגע האמת זה יבוצע כטבע שני ולא כניסיון פתטי.

            • shadow

              כתבת המאמנים שהגיעו מהגוש מהזרחי
              הם הגיעו עם מנטליות לא ישראלית שלפחות בנושאי ספורט
              היא יתרון.

            • איציק

              או.קי., חשבתי שהתייחסת לתגובה אחרת. נכון בהתעמלות אמנותית זה ככה, אבל זה לא תנאי הכרחי. בג'ודו אין את זה להבנתי, ועדיין יש הצלחה.

          • shadow

            לגמרי תרבותי אמיתי.

            כמו עם הפוסט של בני על אלימות השוטרים.
            השחקנים הישראלים הם ובכן ישראלים.

            לא סתם המצטיין הוא מתאזרח.
            לעזאזל רק להשוות את המנטליות והמשמעת של דוסון הבן לעומת האב.

          • אמיתי

            שוב. לא טוען שזה לא חשוב אלא שזה פשטני ושעבודה קשה היא פועל יוצא של תרבות ומנטליות.
            לכן עבודה קשה לא עומדת בפני עצמה והיא איננה *כל* הפיתרון. שינוי תרבותי (שכמעט איננו אפשרי) הוא כן

            • איציק

              תצטרך להסביר איך מבצעים שינוי תרבותי.

            • אמיתי

              קשה עד בלתי אפשרי ממש לבצע ואני לא חושב שאני צריך להסביר.. בגדול זה קורה מעצמו.

            • איציק

              מעצמו שום דבר לא קורה. צריך לעשות כדי שמשהו יקרה, וזה מה שאני כתבתי, מה צריך לעשות ואז התרבות תשתנה מעצמה. לדבר על שינוי התרבות לא ישנה שום דבר.

            • אמיתי

              מה זה מעצמו.. ללא כוונת מכוון. קח לדוגמא את הפוסט של דורפן על אנאליטיקס. לא ניסו לשנות את הכדורסל ולהכניס יותר שלשות בעזרת ניתוח סטטיסטי. זה פשוט קרה. גם בתרבות יש תהליכים שקשה לדעת לאן יובילו ואיך ישפיעו לכן כתבתי שזה כמעט בלתי אפשרי. דוגמא אחרת שאולי יותר קרובה אלייך ועולה לי בראש היא התפרקות ברהמ והגוש הסובייטי. הייתה לזה ללא ספק השפעה על הספורט.

            • איציק

              ממש לא נכון בשתי הדוגמאות, אבל נשאר בכדורסל. ניתוח סטטיסטי הראה את היתרון הפוטנציאלי בזריקת שלשות, בטח בהשוואה לזריקה מחצי מרחק. לכן המאמנים כיוונו את התרגילים ואפי המשחק לכיוון זה. השינוי התרבותי בא באופן יזום ופעיל. לא נתנו לזמן לעשות את שלו ואבולוציונית כמות השלשות עלתה וכמות זריקות חצי מרחק ירדה. היה זרוז אדיר ומודע של התהליך. זו דוגמא איך באופן יזום משנים תרבות במעשים. זה גם מה שאני טוען שצריך לעשות בכדורסל ובכדורגל.

            • אמיתי

              אתה טועה. הכוונה הייתה לשפר את הסקאוטינג ואת היכולת להעריך שחקנים ויעילות. השלשות זה סייד פרודקט לא צפוי. ההשפעה של האנליטיקס הייתה מדורגת ולא צפויה. אף אחד לא ציפה שתהיה עלייה בהומראנס או בשלשות. זה לא תהליך נשלט אלא אורגני שקשור מאד להתפתחות טכנולוגית. כמו האינטרנט לדוגמא

            • איציק

              אתה מתיש בפירואטים שלך, זה בכלל לא קשור איך הגיעו לעניין השלשות בסטטיסטיקה, אם במקרה או בכוונת חיפוש התחלתית. מרגע שזה התגלה, אף אחד לא ניסה לדבר על תרבות המשחק בשלשות או לא, פשוט התחילו לעבוד בכיוון, הכינו תרגילים יעודים, הקטינו את אופציות זריקה מחצי מרחק, התאמנו יותר גם על קליעה וגם על התרגילים, וזה שינה את תרבות המשחק. פעולה אקטיבית ולא הדרכות בבתי-ספר, קורסי מאמנים, ספרי פילוסופית כדורסל. קמו, ביצעו, הוחדר שינוי תרבותי, נקודה.
              אותו דבר עם הנבחרת (כדורגל, כדורסל), לא אכפת לי איך הגיעו לתובנה שיש מחסור ביכולות האתלטיות של כח, כח מתפרץ, מהירות, זריזות. יש מחסור ביסודות טכניים כמו שליטה בכדור, מסירה בעיטה/זריקה ועוד. אולי זה הגיע מהארה פתאומית, התבוננות רב שנתית על תוצאות או השוואה מול המתרחש בעולם. עכשיו יודעים זאת ומבינים מה חסר. מרגע שזה ידוע, לדבר על שינוי תרבותי והזמן שזה ייקח לא יעזור. צריך להתחיל לעבוד בכיוון הנכון, ויש מאמנים להקניית יכולות פיזיות, יש מאמנים שיודעים ללמד יסודות של יכולת אישית. צריך פשוט להפעיל אותם במשרה מלאה ובתגמול מתאים. יהיו מספיק כאלו שימשיכו, ומי שלא, לא מתאים.

            • אמיתי

              הקשר הוא שזה קרה במקרה. לבד. ולא כמו שכתבת. שנית ההבנה עליה אתה מדבר בקשר למה שצריך לעשות ואיך לעבוד הוא הוא השינוי התרבותי שעדיין אין. ברגע שהוא יקרה ויפנימו שלבוא לאימון זה לא סתלבט אלא מקצוע ואימון איננו פרטאצ׳ אז החלק המקצועי יסתדר מעצמו. קודם תרבות של ספורט ומנטליות מקצוענית אחכ עבודה קשה כח מתפרץ ומה שלא יהיה

            • איציק

              הפוך גוטה...
              מרגע שזה קרה זה קרה, נקודה. הדיון שלנו התחיל מהנקודה שאנו יודעים שזה קרה ומה הלאה. אתה פתאום רוצה להחזיק את הדיון שנות דור אחורה, אותי זה לא מעניין, וזה לא חשוב (אולי להיסטוריונים).
              לגבי תרבות ספורט ומנטליות מקצוענית זה גם בולשיט. תתחיל עם זה היום, ומי שינשור, ינשור. מי שיישאר יהפוך למקצוען תוך חודש מעצם השיפור העצום שיעבור בחודש זה. כשיראה את השינוי שלו עצמו, הוא לבד ירצה להשתפר עוד ועוד. זה משוב חיובי שיזין את עצמו. את מי שלא יזין, לא צריך להיות בענף, ביי.

            • אמיתי

              ברור שמרגע שזה קרה זה קרה.. אבל זה קרה מעצמו. לא היה פה תיכנון כי כמו שכתבתי זה מאד קשה לעשות שינוי תרבותי.
              להתחיל לעבוד קשה דורש שינוי מנטלי קודם כל. המציאות מוכיחה את זה. רק ברגע שמגיעה ההבנה ונוצר השינוי הפסיכולוגי יכול לבוא השינוי הפיזי. ההבדל בין טל בן חיים (הבן. המקצוען) לרוב הכדורגלנים הוא לא במסת שריר. הוא מנטלי. (אגב התוכנית שפעם עשו עליו בהשוואה לאיזה שחקן)

            • איציק

              השינוי המנטלי שאתה מדבר עליו נכון למבוגרים (וגם הוא מיותר). ילדים ונערים יעשו את מה שהמאמן אומר או שיעזבו. זה היתרון בעבודה עם ילדים. תתחיל היום לעבוד איתם נכון היום ואתה תראה שינוי תוך פחות מחודש. תהייה פרישה המונית מצד אחד, והשארות של אלו שבאמת מעוניינים להתקדם. תסתכל על כל התגובות שלי ותראה שאני דיברתי על ילדים ונערים, אפילו לא נוער, כי יתכן וזה מאוחר מידי. לדבר על טל-בן חיים כדוגמה היא לא רצינית, אני על הדור שלו ויתרתי, לא חושב ששווה להשקיע בו. הערך המוסף של ההשקעה בדור זה הוא זניח ולא שווה את המאמץ. אולי שווה לקחת אחד כמו טל בן-חיים, שחקן עם כישרון מוגבל ביותר ולהביא אותו כדוגמה, לאן אפשר להגיע עם השקעה גדולה בכיוונים הנכונים לעומת כישרונות גדולים שלא הגיעו לכלום. זה המקסימום שאפשר לעשות עם הדור שלו וגם אם דור או שנים אחריו. לא שווים השקעה. הם תופעת מעבר עד שדור שאצלו אפשר לעשות שינוי מהיום להיום יגדל.

            • אמיתי

              טבח הוא רק דוגמא למישהו שעובד קשה ומפיק מעצמו ומהכישרון שלו יותר. וזה הכל בגלל האופי שלו וכמובן אם ראית את התכנית ההיא אז האבא שדחף אותו. ילדים ונוער לא קיימים בוואקום. הם חלק מהמציאות והתרבות. חינוך מחדש לא עבד ולא יעבוד ובטח לא עי ״עבודה קשה״. ובלי קשר שתמיד צריך מבוגרים שיאמנו ויתמכו באותם ילדים. קיצר זה לא עובד ככה

            • איציק

              אתה לוקח רק את הקשה וזורק את הנכון שעליו אני מדבר יחד עם הקשה... זו חצי אמת הגרועה מ...
              תן לילדים את מה שמגיע ותאמין לי שרוב ההורים יתמכו. למשל, הראו בזמנו את ביתספר לכדורגל של מילן אני חושב. דיברו שם שמחייבים את כל הילדים ללמוד טוב בבית ספר אך כדי להשיג זאת במקום לאיים שיזרקו הביאו מורים למועדון שיעזרו לכדורגלנים. אתה חושב שהורים יתנגדו לזה. סתם דוגמה של עבודה נכונה. ותאמין לי שעובדים קשה.

      • נדבושקה

        אני גם חושב שההשוואה בין ארז לזהבי היא מופרכת, למעט העובדה של סמיכות האירועים ביניהם.

        זהבי הוא ווינר. כן כן. הוא ווינר, עם כמה שזה קשה לומר זאת אחרי מה שעשה (למען הסר ספק אני חושב שהוא שגה). והביא קבלות במאני טיים וגם בזמני לחץ. (על קצה המזלג: דרבים, שער אליפות בהפועל, השער השני נגד באזל ב2-2 )
        מה שקרה בנבחרת היתה מעידה מנטלית.

        אדלשטיין הוא לא ווינר, עקשן, לא יודע לעבוד עם אנשים ולא יודע לעמוד בלחצים (עובדה שהיתה ידועה לכל ביצת הכדורסל כבר לפני 15 שנה) ובדר"כ גורר איתו את כל המערכת למטה כאשר הוא במצבי לחץ.

  • Gil - Zimbabwe

    ראיתי את הראיון עם רסקין, לא ברור לי למה הוא לא רוצה להגיד שהקמפיין היה כישלון?

    • איציק

      כי בספורט מקצועני אין מושג כזה כישלון.

      • MOBY

        מזל שיש אכזבה.

  • צור שפי

    חוסר לקיחת אחריות על כשלונות היא הרעה החולה הכי גדולה של ישראל, "לא רק בספורט בהכל", אם לשאול את המשפט ההוא מברודי. אני אשכרה לא זוכר כרגע ישראלי משמעותי כלשהו, בכל תחום שהוא, שקם ואמר "נכשלתי", ונדמה לי שזו לא רק בעיה של הסתיידות העורקים אצלי.

    • איציק

      אתה כנראה באמת בבעיית זיכרון. נזכיר רק את רבין ב-76, לא בטוח שאמר שנכשל אבל בהחלט לקח אחריות. אבל למה שמישהו, לפחות בספורט, ישתמש במושג שאינו קיים "כישלון." אתה ממשיך עם המנטרה הזו של כישלון, למרות שכבר הוברר שהוא לא קיים.
      חוץ מזה, ידוע שהכישלון הוא יתום, אז אין מי שייקח אותו, צריך להעביר אותו למוסד. בשביל משפחת אומנה הוא כבר גדול מידי.

      • צור שפי

        נו, היית צריך ללכת אחורה ל-76 (לא פילדלפיה, זה כישלון אחר) וגם אז אתה לא בטוח. כנאמר - The defense rests.

      • MOBY

        היתה משפחת אומנה שרצתה לקחת אותו ולאמץ בשתי ידיים,
        אבל בעיה, ההורים היו בני אותו מין.

        • איציק

          הם לא היו במיין סטרים.

          • צור שפי

            הם היו בסודה סטרים. תורכם.

            • איציק

              הפכת את זה לסדרה שרואים בסטרימינג

  • איתמר

    במידה רבה אדלשטיין הוא תוצר של עיתונאי כדורסל ופרשנים שפיארו ורוממו אותו וייחסו לו תכונות של גאונות ומאפיינים נוספים של גדולה.
    אין בקריירה של אדלשטיין שום דבר שמעיד על כך (על אף שכאוהד הפועל הוא אחראי לכמה מהרגעים הגדולים והמאושרים ביותר שחוויתי).
    מה שקרה לו בימים האחרונים זו הקצנה מסוימת של תכונות והתנהגויות שמוכרות היטב לאנשים שעבדו עימו בעבר.
    אין גם צורך לדאוג לו.
    הוא ישוב לערוץ הספורט ויפרשן (בכישרון גדול) משחקים של מכבי ושל הנבחרת ושוב, כמו מספר יודע כל, יידע לאבחן את כל השגיאות והטעויות של המאמנים וישלוף כמו קוסם את כל הפתרונות הנדרשים.

    • נדבושקה

      הוא לא יפרשן את השגיאות והטעויות של המאמנים, אלא את ה"אכזבות שלהם". בספורט מקצועני אין כאלה מונחים "שגיאות", "טעויות".

      כשתהיה יום אחד שחקן מקצועני תבין את זה...

    • נדבושקה

      עוד דבר-

      לשם ההגינות יש לומר שאנשי התקשורת שפיארו ורוממו את גאונותו של אדלשטיין הם בעיקר באתר הבית שלו שהוא ערוץ הספורט.

      אני חושב שבמידה רבה , ארז התנהג ככה בראיון אמש עם רסקה היא כי הוא היה בהלם שרסקה,השדר המוביל של ערוץ הספורט שבדר"כ מחניף לו - אשכרה לא וויתר לו ושאל אותו שאלות קשות.

  • טל המנצ'סטרי

    אדלשטיין = גוטמן, מערבבים מקצוענים, רק מה, לא מבינים שאף אחד לא קונה את הבולשיט הזה שלהם.

    כמה יהירות ועיוורון היו לו לאדלשטיין בראיון עם רסקין (שכרגיל עושה במכנסיים במצבים שכאלה ומוותר במקום לדחוק לקיר במטרה לנסות לקבל תשובה עניינית).

  • ז׳אק סיקמה השלישי

    זה הרבה מעבר למאמן אחד בשם ארז שלא רוצה לקחת אחריות. הנה ארבעת הסנטים שלי:

    1- כבר שנים שאין שחקנים קילרים, אולי זה החוק הרוסי, או אנלא יודע מה, אבל קטש, ג׳משי, ברקוביץ, זלוטיקמן כל אלו היו קילרים, בדור הנוכחי אין קילרים. אפילו הכוכב של הדור הזה, כספי הוא שחקן מאד שולי ומשלים בנבא.

    2 - שחקנים צעירים טובים, מגיעים לבוגרים ונעלמים, יש יותר מדי זרים ומתאזרחים או השד יודע, אבל לדעתי רבים מהנבחרת עתודה הזאת יעלמו בתהום הנשיה.

    3 - תשתיות, בזמנו שיחקתי בקבוצה לנוער, אני זוכר איזה באיזה אולמות שיחקנו, די תת רמה. אני חי באירופה, ההשקעה פה במגרשים (וכדורסל לא משחק שמישהו מדבר עליו פה בכלל) היא גבוהה, הילדים פה משחקים במגרשים ברמה מאד גבוהה.

    הכדורסל בישראל גוסס, לדעתי הדבר הכי טוב שקרה לו זה שהנבחרת לא עלתה לשלב הבא.

  • ליבר

    שאלה קצת על העתיד, מה בדיוק הסיפור עם מוקדמות אליפות העולם? מה ההיגיון לעשות את זה בלי אף שחקן NBA או יורוליג?
    איך זה הגיוני שהנבחרות יבואו עם סגלים עלובים?
    מה עומד מאחרי זה?

    • נדבושקה

      אגו

  • bayareanonprofits.xyz

    Wonderful blog! Ӏ found it whiⅼе searching on Yahoo News.
    Do yoᥙ hаve any suggestions οn hoԝ to get
    listed in Yahoo News? І've been trying fоr ɑ while but I never seem to gett there!

    Apreciate іt

  • תומר

    אז כך כתבת: "...לכן נדמה שהכדורסל הישראלי ברמת הנבחרת הבוגרת שלו צריך רענון מחשבתי, עם יצירתיות אמיתית אבל כזו שלא מאוהבת בהרגליה, ומסוגלת למקסם סגלים עם חוסרים בגודל ובקליעה..."
    "...ברמת הכישרון והאתלטיות החסרה שלנו כדורסל מותאם ליכולות, יהיה יעיל יותר..." (השמטתי את הביקורת האישית כלפי מאמן הנבחרת, בעיותיו הפסיכולוגיות, משבר האישיות ובעיית "התקשורת".......משום מה תקשורת הספורט בארץ החליטה שזה הרבה יותר מעניין מספורט, וזה כל כך לא)

    צ'ק ליסט חסרונות הנבחרת לפי דברייך:
    - חוסר בגודל, יש!
    - חוסר בקליעה, יש!
    - חוסר בכישרון, יש!
    - חוסר באתלטיות, יש!
    מממ.......... כדורסל מותאם לאיזה יכולות יהיה יעיל יותר?
    יש עוד יכולות בכדורסל שאני לא מודע אליהם שהיו מביאים אותנו להישג חסר תקדים באליפות הזו?
    או שבעצם:
    "נבחרת ישראל מחפשת קוסם, עם נסיון של שנים בתחום הקוסמות, בעל רעננות מחשבתית ויצירתיות מתפרצת, לעבודה בתחום הכדורסל" (?!?!?!)

    במקום לחקור לעומק את הבעיות, אתם התקשורת מעדיפים את הסיסמאות: "בניה מחדש" , "חשיבה מחדש" וכו'.

    היית בכל אחד מהמשחקים של הנבחרת, אני לא חוסך ביקורת מאף אחד בצוות המקצועי, התגלו הרבה מאוד טעויות במהלך האליפות. אבל, גם אתם הסתנוורתם ממשחקי ההכנה בקמפיין הזה, ומה לעשות, הם הראו כדורסל מיושן ומנצח רוב הזמן.

    אני יושב ומחפש ועדיין לא התגלה טור או כתבה אחת שעוסקת, באמת, בבעיות המקצועיות שאפיינו את הנבחרת וכיצד פותרים אותן. (אולי גם לכם אין תשובה בנושא)

    ועדיין זה מצחיק אותי שכל הטירוף הזה היה הופך לצהלות שמחה והלל אם כספי קולע את הליי-אפ האחד לפני אחרון מול גאורגיה.

    • איציק

      אולי תאיר את עניינו בחכמתך... הרי גם אתה רק מעביר ביקורת.
      ואם לא שמת לב, דובר גם דובר על איך ניתן היה לנסות להקטין נזקים גם בתוך הסגל הקיים, למשל לנצל את האתלטיות של דאוסן בעמדה 3 הטבעית במקום לנסות להציב אותו כמוביל כדור וקלע בעמדה 2. למשל, לתת לבר לשחק יותר גם כקלע סביר (לא מעולה) וגם כשומר. למשל לבנות תרגיל שישחרר את כספי לקליעת שלוש ושלא יצטרך ליצור מתנועה מה שהוא לא, ואולי גם לבר ועוז, קלעים סבירים. אז נכון, אין לנו מכונות קליעה אבל יש קלעים סבירים. סתם דוגמה שדיברו עליה לא מעט בדה-באזר, אבל לך נח להתעלם.

  • S&M

    כל כך לא הוגן העליהום על אדלשטיין. וזה לא רק קרמר, זה גם הראיון עם ניב רסקין, שמנסה לגרום לאדלשטיין להגיד שהוא נכשל. יאללה, מבלבלים את המוח. גמר הפלייאוף שבו הישראלים קלעו נקודה וחצי מראה בדיוק מה רמת הכדורסל הישראלי. מה אתם רוצים מאדלשטיין?!

    אני לא מצפה מקרמר לומר את האמת על מצב הכדורסל בארץ. הוא חלק מהמערכת הזו, וקשה לעבוד בתוך מערכת, ולראות את מצבה בו-זמנית, ולדבר נגדה. לא כי הוא חושש למקום עבודה, בכלל לא, אלא כי הוא נמצא בשוונג, הוא לא יכול לראות מה פגום.

    אני מצוי בכדורסל ילדים מעל 20 שנים. אני רואה איך זה מתנהל, אני רואה איך מקבלים החלטות הפוכות למה שצריך, ואיך נכנעים לפופוליזם מצד אחד, ולקרייריזם מצד שני.

    החולי של הכדורסל הישראלי הוא בריכוזיו שלו. ממש על קצה המזלג, הפתרונות שלי:
    1. ביטול הליגות התחרותיות עד כיתה ט'. מעבר לליגות כמו בקט-סל, רק ברמה מחוזית.
    2. ביטול הורשת המקום בליגה. היום שנתון בוגר מוריש את המקום בליגה לשנתון הבא אחריו, בלי קשר לרמת הקבוצה. וכך משחקות קבוצות חלשות או חזקות בליגות שלא מתאימות להן, רק בזכות זה שלמועדון יש/אין מקום שמור בליגה הלאומית. אני יודע שמי שלא בקיא בשיטה לא מבין על מה אני מדבר. לא משנה, תיכף תבינו.
    3. הבעיה היותר חמורה עם הורשת המקום בליגה, היא שקבוצה "סוחרת" במקום שלה בליגה. זה הופך להיות מטבע, דרך למשוך שחקנים ממקומות אחרים. וכך, אם לאליצור נתניה יש מקום בליגה הלאומית, שחקנים שרוצים לשחק בליגה לאומית גבוהה ולא בליגה מחוזית נמוכה, עוזבים את הקבוצה שלהם ועוברים לשחק באליצור נתניה.
    4. למה זה רע? מכמה סיבות, חברתיות - והיותר משמעותי - מקצועיות. חברתיות, כי זה מחסל את הכדורסל הטוב בפריפריה, וכי זה יוצר חוסר שוויוניות. אבל זה, כאמור, פחות משמעותי.
    מה שיותר משמעותי, זה שזה מחסל את הכדורסל האינדיבידואלי, והתוצאה היא גמר פלייאוף עם שלוש נקודות ישראליות.
    כי מה קורה? יש 12 - 16, 20, לא חשוב כמה - קבוצות לאומיות לנערים. מספרים לילדים שאם הם ישחקו בליגה לאומית, עם שחקנים טובים כמוהם, עם מאמנים, ועם טלויזיה (זה בבתי הספר, תיכף נגיע לזה) - הם ישתפרו ויהיו שחקנים טובים יותר. אז הם עוזבים את הפועל מגדל העמק ומכבי כרם נחליאל, ועוברים למכבי חיפה. ושם, במכבי חיפה, יש 10 שחקנים טובים כמוהם, אבל עדיין רק כדור אחד. אז במקום שהכדור יהיה אצלם, ויפותח הכישרון האישי האינדיבידואלי שלהם, נוצרים 10 גיא פניני, 10 גל מקל, עשרה עומרי כספי, ואף מיקי ברקוביץ, חנן קרן, מאיר טפירו, עדי גורדון ועוד. כולם הופכים לשחקני תפקידים, ברגים במכונה. במקום להוביל קבוצה קטנה, כשכל המשחק הכדור אצלם, וכל המשחק בנוי עליהם, הם נעלמים בקבוצה אחרת.
    זה כדורסל סוציאליסטי, כמו שאומר קרמר למעלה. זה כדורסל שנוצר בגלל השיטה המטומטמת של ריכוז הכישרון במספר מצומצם של קבוצות.

    מהסיבה הזו גם צריך לבטל את ליגת בתי הספר.

    הפתרון פשוט: אין הורשת מקום בליגה. עד כיתה ט' יש ליגות מחוזיות בלבד. מכיתה ט', או אפילו י', כל הקבוצות מתחילות באותו מקום, בליגות מחוזיות. משחקים חצי עונה במחוזית, ובתום חצי שנה יודעים מי הקבוצות היותר טובות, ומתחיל חצי שנה של פלייאוף, ליגות מרוכזות יותר, או כל שיטה אחרת. זה יבטל חלק מהתמריץ של שחקנים לעזוב את הבית וללכת לקבוצות גדולות, ישאיר אותם בקבוצות שלהם, וייתן להם להתפתח ביכולת אישית ולא ביכולת קבוצתית.

    • איציק

      במבט ראשון נראה הכל נכון, ואחרי כל זה אדלשטיין נכשל, בטח בייחס לציפיות שהוא עצמו יצר וללוקשים שהוא עצמו מכר.

      • S&M

        אדלשטיין לא יכול שלא ליצור ציפיות ולמכור לוקשים. ראשית, כי הוא עובד באיגוד הכדורסל שתפקידו לשווק את הכיסאות.
        ושנית, כי הוא מאמן נבחרת, שחייב לשדר לשחקניו ניצחון, כי אם הוא יגיד שאין סיכוי ואנחנו בונים את הנבחרת הבאה, העתודה, אז השחקנים שלו ייראו בהתאם.
        לכן, כמאמן הוא חייב לשדר חיוביות. ואפשר לשפוט אותו על זה, ולהגיד "אבל אמרת שזה בית שאפשר לעלות ממנו", "אבל אמרת שאפשר לנצח את אוקראינה", "ככה ניראית נבחרת?!" וכד', אבל זה לא הוגן, לא כלפיו ולא כלפי שחקנים.
        כלפיו - כי אמרתי, אין לו ברירה. וכלפי השחקנים - חצי סגל התחמק מלבוא, אז דווקא את אלה שכן באו והתאמצו עם מעט הכישרון הבינוני שלהם אני אצלוב? יש משהו בפגמים של ליאור אליהו שמישהו לא הכיר לפני כן? מה אתם רוצים מהחיים שלו, הוא יודע לזרוק אשכוליות, ולא עושה הגנה. זה התכשיט, אז בגלל שהזמנתם אותו לנבחרת פתאום תקבלו קווין דוראנט? או עמרי כספי, יורדים עליו שהוא לא יכול לייצר לעצמו מצבים. הוא מעולם לא ייצר לעצמו מצבים. בנב"א הוא עומד בפינה ומחכה. בליגה הישראלית הוא שיחק רק בזכות חוזה שאבא שלו הכניס סעיף חובת משחק. או יוגב אוחיון, מאז שהוא שיחק בנוער בגליל העליון והוביל קבוצה, עצרו לו את ההתפתחות וקיבלו רכז מחונך ומסודר שלא יודע לקלוע. פתאום הוא יהיה אייזיה תומס?

        חלאס, יש גבול. הכדורסל בישראל חולה בגלל איגוד הכדורסל. לא המאמן ארז אדלשטיין אשם, ולא השחקנים אשמים. הם הקרבנות, ועוד יורדים עליהם. אשכרה מסכנים.

        • איציק

          S&M,
          אני חושב שמה שאתה כותב לא הוגן מהסיבות הבאות (הראשונה לגבי השחקנים והשאר לגבי ארז):
          1. לגבי השחקנים התלונה היחידה היא על ההתנהגות במשחק האחרון. אין כל תלונה אחרת, זה הסגל שיש.
          2. מאמן שיודע שהכישרון הגדול ביותר שיש לכספי זה לזרוק שלשות לא יצר אפילו תרגיל אחד עבורו. מאמן שיודע שהחוזק של אליהו זה גויבות בתנועה לא יצר תרגיל תנועה אחד עבורו. אז אם לא יצר ואם יצר לא אפקטיביים זו בהחלט בעיה.
          3. מאמן שלא נותן לכדיר ולהלפרין לשחק אך משחרר את שימחון, קלע שלשות שקלע גם בהכנה. בעייתי משהו, וגם לא נלחם על שגם כשאין לא גבוה (וגם צ'וברוביץ' בריא זה לא גבוהה), גם מעורר מחשבה.
          4. מאמן שבראיון הראשון אחרי איטליה אמר שהוא ידע שתרגילים שעבדו בהכנה לא יעבדו בטורניר אומר אמירה בעייתית עליו כמאמן ועל כל צוות האימון.
          5. מאמן שאחרי המשחק האחרון אומר שרק עכשיו גילה שעדיף לדוסון לשחק בעמדה הטבעית שלו, עמדה 3, ולא עמדה 2 כמוביל כדור שני (שבא לא שיחק באף קבוצה באופן קבוע) גם היא מצביעה על בעיה.
          אז נכון, אין לנו נבחרת חזקה, ויש בה הרבה בעיות, זה עדיין לא אומר שההתנהלות של אדלשטיין לא הייתה בעייתית, והראיונות אחרי המשחק האחרון היו בזויים. מה הוא לא ידע שזה מה שיהיה (עזוב אם צודק או לא). הוא יודע מה עשו לצביקה שרף, לגוטמן, ומה עושים לאלישע לוי. הוא לא טמבל, הוא ידע שכך יהיה, וכך הוא התנהג. לא ממש חכם, מצפים ממנו ליותר.
          לגבי הפסקה האחרונה. אתה כמובן צודק. אבל גם כשיש מחלה קשה, מצפים מרופא שיטפל הכי טוב שאפשר. זה לא אומר שיצליח, אבל לפחות שיעשה את המוטל עליו.

  • אבי

    חבל שהיומן נסגר עם הדחת נבחרת ישראל...

Comments are closed.