על נמני וטועמה

1. הכתבה בתוכנית "עובדה" על אבי נמני היא כתבה חשובה. גם אם חלק מהדברים היו ידועים, חשוב שיאמרו. והם נאמרו בפריים טיים בערוץ מרכזי. על המכות שספג העיתונאי חיים שדמי לא ידעתי כלל. אבל נדמה לי שהאירוע המשעשע באמת בתוכנית, היה גזיר העיתון עם הכותרת שבישרה על העובדה המדהימה שאתלטיקו מדריד שילמה 4.5 מיליון דולר עבור אבי נמני. ואם זו לא קומדיה במיטבה, אני כבר לא יודע מה כן.

אף פעם לא הייתי אוהד מכבי ת"א וכנראה שלא אהיה אף פעם. אבל יש רגעים שאוהד הספורט הסביר מסמפט קבוצה בגלל מעשים של יחידים. או בגלל אג'נדות שרואות את הכדורגל או את הספורט בקונטקסט הרחב שלו. למשל כשקלינגר החליט להיפטר מנמני ובנין נורא רציתי שמכבי ת"א תצליח כדי שקלינגר יצליח. נורא רציתי שהרציקוביץ' יצליח לחנך את האוהדים של מכבי. כשמחאת החולצות השחורות הצליחה, שברה את הרציקוביץ' וקלינגר, והפכה את העניין סביב הקבוצה לפולחן אישיות סביב נמני, היא איבדה אותי ועוד רבים אחרים. לא שזה משנה למישהו, אבל עם כל הפסד של הקבוצה אני שמח קצת יותר.

2. העובדה שסלים טועמה מוכן להגיע ולהעיד לטובת עמית בן שושן במקרה ויועמד לדין על השירה הגזענית שלו, בעיקר מעציבה. אף אחד לא דורש מטועמה להיות סמל למלחמה בגזענות או אפילו סמל לדו קיום. אבל התמיכה שלו בבן שושן היא תמיכה ביציע המזרחי של טדי, בלה פמיליה, בהמשך השירה הגזענית והאירועים האלימים. יכול להיות שטועמה רוצה להיות נוצרי טוב ולהגיש את הלחי השנייה. כמו שכולנו מכירים את הסחורה של אוהדי בית"ר, גם על הלחי הזו הוא יחטוף סטירה מצלצלת.

צ’עמום
הליגה האירופית - הדבר האמיתי