שש הערות על חולון – ירושלים

השיפוט, האוהדים, הכדורסל וגלן רייס ג'וניור. ירושלים חזרה, חולון עדיין כאן.

1. שיפוט

גלן רייס ג'וניור הוא שחקן קשה לשיפוט. הנון שלנטיות שלו מבלבלת, מורידה דופק, אבל אז הוא עובר מאפס למאה במהירות שיא, גם בהטעיות הכתף ובקרוס אוברים וגם בטמפרמנט. אתמול נדמה היה שהביקורות על הכבוד המוגזם לו הוא זוכה הופנמו על יד ספי שמש וצוות השיפוט שלו (ניר מאירסון ואורי שלהבי) שלא עשו לו כבוד יתר אלא שפטו מה שראו. והצוות ראה היטב.

מסטטיסטיקה לא רשמית שכתבתי לעצמי, הוא יצר מגע בחדירות או בניסיונות חדירה 21 פעמים וקיבל 7 שריקות. בכמה מהם היה בטוח שהגיע לו פאול כי המגע שהוא יצר היה באמת אגרסיבי. אבל המגינים ששמרו עליו תוך כדי תנועה נשארו מולו חזה אל חזה, נגעו בכדור ולא היו יכולים להימנע מהמגע הזה. NO CALL קלאסי. באיום על השופט (שלהבי) שזיכה אותו בטכנית הוא בחר לאיים על השופט הכי קטן פיזית, שגם הלך אחורה. מעניין אם הוא היה עושה אותו דבר לספי שמש איך זה היה נגמר. או אם שלהבי לא היה הולך אחורה.
הנה אתגר לשופט הבא שרייס ג'וניור יאיים עליו – אל תלך אחורה ובדוק היטב שיש לך ביטוח שיניים, חיים וצוואה. עימדו שופטים מול ביריונים, עימדו איתן.

2. שירה

קרב שירה נהדר נערך אתמול בין מחנות האוהדים. חולון עשו טייק אוף על שיר של ירושלים "יושב סופר את הדקות", כינו את הירושלמים "אתם מכבי באדום". הירושלמים ניצחו את המשחק ושלחו את אוהדי חולון שנשארו למחוא כפיים לקבוצתם עם שירת "יאללה הביתה" שתמיד מהווה נוק אאוט עבור הקבוצה המפסידה. אבל שירת "הדאלה דאלה דאלה הו…" החולונית, מושג שלא ברור מאיפה הגיע אבל יוצר אווירה מזרח תיכונית אותנטית ומרגשת. אפילו החבר'ה מאחורי ספסל האורחת, אחרי שיחת הבהרה שנעשתה להם עם ההנהלה, היו שקטים יותר מתמיד ולא הפריעו בפסקי זמן. חברת האבטחה שירושלים שכרה והביאה עימה נשארה מיותמת מעבודה.

3. יחסי אנוש

מאמן צעיר וחסר ניסיון המנסה לעשות לעצמו מקום, או מאמן ותיק ומלא אגו שחייב שהכל ילך לפי דרכו, היו מעיפים את ג'רום דייסון במחצית. הוא שיחק כמי שלא בא לו להיות על המגרש, מפרצף, ממרמר, לוחש מתחת לשפם, נותן בשופטים שלא שורקים לו מבטים מזרי אימה. אבל קטש לא צעיר ובטח לא חייב שהכל ילך בדרכו אם שחקן מוצא דרך לבטא את עצמו, זרם עם דייסון וקיבל אותו אפוי במחצית השנייה עם כמה מהלכים משמעותייים כולל שלשה שסגרה את המשחק. הכלה, סבלנות, וניסיון כנה להבין איך אפשר להוציא את המקסימום משחקן חשובים לא פחות מעוד זווית כניסה לפיק אנד רול. באמריקאית אומרים ש John & Joe are more important than X & O. בעודד קטשית ובדן שמירית זה נשמע הרבה יותר טוב.

4. מה עם הכדורסל?

מבחינת חולון, עוד מאותו דבר, כלומר קצב גבוה, הרבה שלשות, כשרון התקפי טהור מבוסס בידודים (שגם יוצר לאחרים שלשות כתוצאה מהריווח) וכמה מהלכים שהבדילו אתמול בין הפסד לניצחון. אבל האם הקבוצה הזו מסוגלת לשדרוג הגנתי? לא בטוח. בטח לא עם חמישייה שרייס ג'וניור או פניני עולים ב4, מול קבוצות עם ריבאונד ההתקפה כמו של האוול ורוברטס שהרגו אותה. הניסיונות להחביא את רייס בהגנה לא מתאימים לכל הרכב של היריבה, וכשיש לו התפרצויות הגנתיות פתאום מגלים שהאיש יכול לשמור. למה לא עוד? אין לו כוח לזה.

טו הולוואי הוא אולי המבוגר האחראי, אליו (ואל פניני) פונים רייס ג'וניור והאחרים ברגעי מצוקה או צורך בהתייעצות והוא זה שיאסוף את השחקנים ברגעים מתים של המשחק כדי לכוון ולהדריך, אבל הוא לא יכול לשמור על כולם. בכלל הולוואי, אם הוא היה מלש"ב ביום סיירות המדריכים היו מסמנים וי גדול ליד השם שלו. תמיר בלאט לא מצליח להבדיל את עצמו כשומר נשכני ושלומי הרוש זקוק ליותר דקות (15 בממוצע, אתמול 12) על מנת להוות עוגן הגנתי. דווקא ג'ו אלכסנדר, אולי היסטורית המושמץ ביותר הגנתית מהסגל החולוני, יוצר הרתעה בתוך הצבע עם האתלטיות והחסימות שלו. אז נכון שבהגנת האחד על אחד (השלשה האחרונה ומהכריעה של דייסון עליו) או טיפול בפיק אנד רול הוא מעט איטי ולא קורא מצבים, אבל לאלכסנדר יש עונה מצוינת, אפילו שביוסטון היו שולחים אותו עם טיל של נאס"א לירח עם כמות הזריקות מחצי מרחק שהוא לוקח (והן נכנסות!).

5. מה עם הכדורסל של ירושלים?

ירושלים חזרה. בביטחון שהיא מייצרת לעצמה, ברוטציה, בניצול הכלים שעומדים לרשותה. קינזי בריא הוא נכס אול אראונד ובר טימור שמייצר עבורה מצבים של צפון דרום. פרפורוגלו הוא איש הדבק של הקבוצה הזו, ונותן לקטש ריווח, הגנה (רייס ג'וניור לקח עליו ברבע הראשון זריקה אחת בלבד), קליעה, קשיחות וריבאונד. כשרייס ג'וניור היה עצבני עם שתי עבירות, אחת מהן טכנית, קטש משחק אל פרפוגלו על רייס בלואו פוסט, לנסות להוציא סל או עבירה שלישית. והכל בסולידיות שקטה שהופכת אותו לרוצח שקט. יאסו סטרטוס.

זה נשמע מוזר, אבל השימוש הפונקציונלי ביותם הלפרין וליאור אליהו הפך אותם לרול פליירס שמעמיקים את הרוטציה של ירושלים ונותנים לה מנוחה לשחקני מפתח בלי ירידה משמעותית בקצב ובגיוון התקפי. אם נדמה שהלפרין השלים עם התפקיד הזה, עושה רושם שליאור אליהו בדרכו להשלים עם זה.

אז מה מצב הקריירה של ליאור אליהו? אם התגובות ההגנתיות של המאמנים היריבים הם מדד למה חושבים עליך, אז אתמול עשו עליו חילוף והשאירו עליו את תמיר בלאט, מטר שמונים עם מדרסים, שני זוגות גרביים ושן שום בנעל. אליהו לא נעלב, למרות שיש לו את כל הסיבות לכך, עבד מהלואו פוסט, ואפילו רקד על המגרש בפוזשן אחד של אופן קורט שהסתיים בהומאז' לספורטק, שגרם לגיא הראל שישב בשורה הראשונה לחייך ולשאוג "יופי ליאור". ירושלים פוסט מודי מאור נמצאת בשלב בו היא אימצה כמעט לחלוטין את הרפרטואר הקטשי המוכר, גם אם מעייף: 55 עם חילופים אוטומטיים, השימוש באיזורית שהופך לאישית, היי פיק אנד רול, סטפ אפ פיק אנד רול, סייד פיק אנד רול וכו' וכו'. זה עובד, בעיקר בגלל רזולוציות של רצון וכימיה שמצטרפים לכדורסל.

6. עוד קצת גלן רייס ג'וניור:

הוא משתמש המון בעיניים. נותן מבטים לאחרים ומסמן להם אם לבוא לחסום או לא. לפעמים המבט והראש שמבקשים שיבואו לחסום לו הם רק הטעיה וכשהגבוה בדרך לחסום והשומר של רייס מכין את הגוף לחסימה, רייס עולה מהמקום ודופק לו שלשה. הוא נוזף בטיישון תומאס שמוציא את הכדור לתמיר בלאט אחרי סל ולא אליו, נוזף בטיג'יי קליין שעולה עם הוראה מהספסל שמבקשת מרייס לשמור על פרפורגלו ולא על אליהו. הולך להולוואי כל הזמן ומתייעץ איתו כמו אח קטן עם אחיו הגדול.

וניגש בסיום לשופטי המשחק, אומר כמה דברים וככה, על הדרך, העיניים ראו אבל המצלמה לא הייתה מוכנה, שם רגל לספי שמש. אולי בטעות, אולי בכוונה, אולי לרגליים שלו יש רצון משל עצמן. אבל שמש נתקל ברגליו, סובב את ראשו כלפיי רייס והמשיך ללכת. הספק אם זה היה מהלך מכוון או לא ימשיך לנקר, אבל לכל מי שראה (מי עוד ראה?) לא היה ספק, הכשלה ברחבה.

פנטסטי!
השכר ושברו

23 Comments

זינק 25 במרץ 2018

תודה דורון. שרק יימשך הקצב כתיבה כאן לאחרונה :-)

לא ראיתי את המשחק אתמול ולכן אמנע מלהתייחס.

יש לי שאלה שאינה קשורה לנושא.
ביום שישי הופיעה ידיעה שמכבי שוקלים לשחרר את פרחובסקי בגלל ההדחה מהיורוליג ( עם על הצער נראה לי שניתן כבר לסכם…) וחוסר ההתאמה לליגה.
האם לא ניתן לצפות בדיוק לפעולה ההפוכה? להשתמש בגבוהים כיתרון בליגת הפורוורדים שלנו ולטחון קבוצות מבפנים?

דורון קרמר 25 במרץ 2018

לא ראיתי את הידיעה אבל לא חושב שנכון לשחרר כרגע שחקנים, בטח לא פראחובסקי.

מתן גילור 25 במרץ 2018

למה כולם קוראים לו פרחובסקי?
שם לו פרחוסקי. :-)

איציק 25 במרץ 2018

כולם קוראים לו בשם הנכון.
זה שהוא קורא לעצמו לא נכון זו הבעיה שלו ושיתמודד איתה לבד ;)

מאשקה 25 במרץ 2018

היית אמש בחולון בצד האדום כמובן.
זה מה שהיה אחרי המשחק בדרך למגרש החניה, ניסיון של כמה מאוהדי חולון להתעמת אתנו, זה לא היה נחמד, כולל תנועות לעבנו של חיתוך סכין בצוואר. 3 מאוהדי חולון נעצרו ע"י שוטרי היס"מ. יש מאמן בירושלים !!!
"יושב סופר את הדקות, למשחק"……. גם אני

7even 25 במרץ 2018

שששש! …זה נראטיב מכביסטי על אוהדי הפועל ת"א.
למה להפריע לעדר לבסס אותו?

BRT 26 במרץ 2018

לא הבנתי בגלל שיש אוהדי חולון שהם חראות,
אז גם לאוהדי הפועל מותר?
או כל קבוצה אחרת?

Amir A 25 במרץ 2018

מאשקה, כל הכבוד לך על זה שאת ממשיכה ללכת אחרי הקבוצה למרות חוויות כאלו. במקומך מזמן כבר הייתי אומר "לעזאזל, מי צריך את זה? עדיף לראות את המשחק עם כוס תה חם בבית מול הטלוויזיה".

בורדו פאפי 26 במרץ 2018

מאשקה, הייתי בצד הסגול, מאחורי הספסל של ירושלים.
אולי לא שמת לב, אבל ביציע של ירושלים, 3 השורות הראשונות היו עסוקות באצבעות משולשות כלפינו ותנועות של שחיטה (עוד לפני הניצחון, אני מדבר על מהלך המשחק). אני כבר לא מדבר על השירים.
אגב, כבוד לקהל של ירושלים, באמת, לא איבדו תקווה ונתנו עבודה בכל מהלך המשחק, אבל אלימות וכיו"ב קיימת בכל קהל.

מאשקה 28 במרץ 2018

אני הייתי ביציע של ירושלים למעלה, למעלה, לא ראיתי את השורות למטה.
לא מקובל עלי התנהגות של אוהדים עם אצבעות לשחיטה.
בשנות ה – 90 ש המאה הקודמת, בסוף משחק, רצו אחרי אוהדי חולון על קרשים עם מסמרים. הייתי צעירה יותר ורצתי מהר בתוך רחובות חולון. לקח לי כחצי שעה ויותר ( בעזרת תושבי חולון ) למצוא את הרכב שלי. אירוע זה הספיק להרבה שנים לא הגיע לחולון למשחקים באולם הפחים. וגם לא אשכח את החזיז במלחה.

BRT 25 במרץ 2018

מצטרף לזינק,
רק שיימשך הקצב ,תודה ! (;

ניינר/ווריור 25 במרץ 2018

פוסט נהדר כמו הניצחון אתמול. מקווה שהפועל עלתה על הפסים הנכונים

udi 25 במרץ 2018

"אבל שירת "הדאלה דאלה דאלה הו…" החולונית, מושג שלא ברור מאיפה הגיע אבל יוצר אווירה מזרח תיכונית אותנטית ומרגשת"-
הדאלה מגיע מארגנטינה כמובן כמו רוב השירים של אוהדי הקבוצות בישראל.
https://www.youtube.com/watch?v=xaMTx1tST9g

דורון קרמר 25 במרץ 2018

החכמתי תודה. לשיר אתמול היה קצב אחר.

אפרת דרזנה 25 במרץ 2018

לא ראיתי את המשחק אבל מניחה שמדובר על השיר (הגאוני!) טניה של ערוץ הכיבוד: https://youtu.be/OUaqWkVv4DM

אורן השני 25 במרץ 2018

לא למרות שזה היה יכול להיות נחמד.

https://youtube.com/watch?v=5NcLldguKp0&t=19s

מתן גילור 25 במרץ 2018

רוב האחרונים ממרוקו, לא?

ק. 25 במרץ 2018

הדאלה (da le) זה סוג של יאללה בסלנג ארגנטינאי ("תן אותו" מילולית) ומחליף בשימושים מסויימים את ה-vamos

ישרון 26 במרץ 2018

"הדאלה הו" של בוקה נלקח ע"י בית"ר, של חולון נשמע אחרת.

יואב 26 במרץ 2018

מכיר את זה מיציעי מכבי כבר לפני שנים.
וגם את הגרסה המרוקאית שכיכבה בבלומפילד לפני שש שנים.

ישרון 26 במרץ 2018

אכן גם למכבי חיפה אם אני לא טועה יש את אותה גרסה. כל הקבוצות בארץ מעתיקות מקבוצות מחו"ל וגם אחת מהשניה, שלדעתי לפחות זה מגוחך וקצת מראה על הרמה.

ברק 25 במרץ 2018

דאלה = dale (לא בטוח שכך מאייתים) בספרדית,
טייק אוף על שיר של בוקה.

ברק 25 במרץ 2018

אגב דאלה = קדימה

Comments closed