התקווה מתה ראשונה

באמת חשבנו שנוכל להם? ארבע הערות על החמישייה מבאר שבע.

1
"תרימו את הראש מהמסך כבר, לא חבל שילמתי 88 שקל לכרטיס, בשביל מה? שתהיו עם הראש בתוך הטלפונים שלכם?״, נזפה האמא הג׳ינג׳ית בילדיה הג׳ינג׳ים, אח ואחות ,בני 10-11, שמרגע שהתיישבו בכסאם צללו לתוך החור השחור של מסך הטלפון. לרגע עלה כעס זקן, על האדישות המזוגגת של הדור הצעיר, כאילו האירועים על המגרש, האיצטדיון, ריח הדשא, הקהלים הצבעוניים, השירים, הקללות והשערים, לא שייכים אליהם. כאילו כל מה שיכול היה להיות חוויית ילדות שיערגו אליה, לא מתכתב עם החוש ההיסטורי שלהם, עם ילדות שרוצה להיחשף לריגושים ולהיצבע בצבעים דהויים ומתוקים. רק המסך הקטן. הקטנטן, מרובע ברמודה, ששואב ושואב, עד שהעיניים הופכות נטולות מבע, האוזניים הופכות למסננות עם תנוך, והעולם, העולם האמיתי, עם הכאב והקושי, עולם בו דודי תירם צריך להתמודד מול נוואקמה, בו דן גלזר צריך להתמודד עם ג׳ון אוגו, בו ערן לוי צריך להתמודד עם עצמו, וכולנו צריכים להתמודד עם ההתמודדות שלהם, לא קיים. לרגע קינאתי בהם. מי צריך את הכאב הזה?

הג׳ינג׳ים הקטנים התעלמו מהאמא הג׳ינג׳ית. אם הייתה בועת קומיקס מעל לראשם היה נכתב בה ״אנחנו לא רוצים לצאת אל העולם, אמא. הוא יכול להיות כל כך אכזר״. חמש פעמים אכזר.

2
ובגול החמישי רבים קמו ללכת. לא בסטייל המכביסטי של יום חמישי בערב של ״הזמן שלי יקר מדיי ועדיף להתחמק מהפקקים בשביל החרא הזה״, אלא בגלל שכואבים פצעי אוהב. זה היה ברור מדיי, חד צדדי מדיי. זו הייתה עבודת חיסול באר שבעית של כל ניסיון לפתח התקפה, וכל ניסיון לשחק הגנה היה קנטטה לפורפרה. דני עמוס נגע אתמול בכדור עם הרגל שלו, בגלל החזרות של המגינים שלו תחת לחץ הקשרים של באר שבע, יותר מדיא סבע. ולמרות שהחיילים הסובייטים בקרב על סטלינגרד לימדו אותנו שהתקווה מתה אחרונה, אתמול היא הייתה הראשונה ליפול. עם ההצלות הנהדרות של דני עמוס בפתיחה היא איבדה ביטחון, בשערים שנפסלו מנבדל היא הבינה שזה רק שאלה של זמן. בראשון אמרנו, כמה נאיביים, אולי נחזור, בשני אמרנו, כמה ריאליים, אין סיכוי. כשקוגבנייה צימק, חשבנו שהנה, אולי חזר לה הדופק, ואז עלה שיר האוהדים:
״כל חיי אני שואל,
מי המציא את המילה,
ששורפת לבבות, האהבהההההה….
אין אחד אשר יבין את סוד ה….״. המשפט לא הושלם ובן סהר דהר לרחבה.

פנדל.

3-1. הדופק נעלם. ואז הרביעי, והחמישי, וכל שער חידד את הדומיננטיות ההרסנית של באר שבע. דן גלזר נעלם, הויבך הסתחרר, גולדנברג טושטש. ואז אנשים קמו. חצי מתנצלים לעצמם, משפילים מבט, פנו ליציאה, ורגע לפני שיצאו, הסיטו ראש למגרש כדי לראות עוד מסירה של חנן ממן. ואלה שנשארו תקעו מבט בתוך הסלולרי. עדיף ללכת לאיבוד במרובע ברמודה מאשר במחומש בנגב.

3
וכשיצאנו מהאיצטדיון, הלכנו עם רגליים מפושקות, לעשות מקום לזנב בין הרגליים. באמת חשבנו שאנחנו יכולים לב״ש? אז נכון שהזחיחות של הקהל הבאר שבעי הוא אחד הדברים הכי מרגיזים בכדורגל הישראלי, יותר מציפורני העופות בנקניקיות החנק, יותר מהצלילות ברחבה של איתי שכטר, יותר מההתבכיינות של יוסי אבוקסיס. אוהדי נתניה מתעבים את באר שבע כמו שאנשי כסף ישן מתעבים נובורישים. אבל באר שבע נמצאת כבר במקום אחר. התיעוב הזה לא מגרד את שולי שמלתה, קטן עליה להתנצח עם נתניה. ביזבוז אנרגיה, כמו ריב נהגים, כמו להתעמת עם השכן הנודניק. אין להם זמן לבזבז עלינו.

ועמוק בפנים, למרות העונה הנהדרת, והאופטימיות באוויר, ומכירת המינויים לעונה הבאה, האמת היא שאנחנו מקנאים. ואנחנו לא אמיצים מספיק להודות בזה. שהמועדון שהיינו מסתלבטים עליו, שהוריד אותנו ליגה, לוקח סדרת אליפויות, מחתים דרכונים במסעות אירופאיים, נותן לנו חמישייה בסטייל. פעם אמרו שאליפות עוברת בבאר שבע, אתמול האליפות עברה בנתניה. יותר נכון באר שבע עברה על נתניה, כמו שרכבת פוספטים בנגב, באמצע הלילה, עוברת על מסילה חסרת אונים.

4
״מה עשו הכדורסל?״, שאל מישהו ביציאה. ״ניצחו את עכו״, אמרתי בלב, לאחר שהתעדכנתי על התוצאה ממשחק חצי גמר הפלייאוף של קבוצת הכדורסל של נתניה, בליגה הארצית. ״מכבי מובילים״, ענה לו החבר, והתכוון למשחק של מכבי-ירושלים.

מרור מתוצרת הארץ
יומן הפלייאוף של ירושלים - פרק 1

תגובות

  • איציק

    נהניתי מכול רגע של המשחק אבל האמירה שלך "...לוקח סדרת אליפויות..." מקוממת. לקחנו שתי אליפויות והשלישית עוד מאד רחוקה ולא צריך לדבר עליה. נכון ששתי אליפויות זו סדרה, אבל קצרה, אך עם המון גאווה בצידה. הניצחון של באר-שבע חשוב לא רק בגלל 3 נקודות אלה גם בגלל שיפור הפרש שערים שיכול להיות מאד משמעותי בסוף העונה.

    הגב
    • אלון3131

      שמע איציק האליפות אולי לא בכיס. אבל בחישוב פשוט סיבוב שני רע של בש עם נגיד 7 מ15(ניצחונות על בני יהודה ונתניה ועוד תיקו אחד) וביתר תצטרך לנצח בערך את כל המשחקים. אם ביתר לא מנצחת היום זה 89 אחוז סגור. אם היא מנצחת אז גם אז זה כבר 50-60 אחוז סגור.

      הגב
      • איציק

        איך הגעת למספר הזה 89 אחוז?
        זוכר איך לפני לא הרבה זמן קבוצה אנגלית היתה בטוחה באליפות. מעדיף להיות זהיר מטמבל (למרות שיתכן שאצא גם וגם).

        הגב
        • אלון3131

          אין בעיה שתיהיה זהיר. סתם משקף את דעתי.
          מעניין למה הפלאפון שלי החליט להחליף 90 ב89.

          הגב
          • גיא זהר

            כלום לא גמור, אפילו אם יהיה תיקו, יש עוד משחק בטדי וכולם ישמחו לדפוק אותנו

            הגב
            • אלון3131

              גם אם ישמחו. קשה לי לראות סיבוב שני של בש עם פחות מ7 נקודות. יותר מזה. קשה לי לראות את ביתר עם 12-13 מ15

            • איציק

              סיבוב שני זה 15 נקודות. כלומר כדי להיות על הצד הבטוח באר-שבע צריכה 12 נקודות. כל הראש זה ספקולציות. אי אפשר להמר על כמה נקודות בית"ר תיקח. תמיד צריך לכוון לתסריט הכי גרוע שהם ייקחו את כל ה-15. לקח 12 נקודות זה ממש לא קל, כי אם באר-שבע מפסידה בירושלים זה אומר לנצח את כל השאר.

  • יואב

    כואבים פצעי אוהב -זה הכי מכבי שיש. לא נתניה היא הדוגמא לזה אלא מועדון שאוהדיו פנאטים ורבים וכל אובדן מרגיש כמו סוף העולם. זה כואבים פצעי אוהב. לא תבוסה במשחק שולי לקראת סוף העונה.

    הגב
  • Shaike

    קרמר פשוט נפלא.

    הגב
  • אריאל

    מעולה ++

    הגב
  • גיא זהר

    מצוין. רק מזכיר פוסט של יניב פרנקו לפני שלוש שנים וכמה ימים אחרי גמר גביע מסוים בו הוא ניחם אותנו ואיזה מהפך עברנו מאז. אז אני לא חושב שאתם עדיין במקום שלנו (ראבק רק עליתם ליגה השנה), אבל בהחלט אם הייתי אוהד נתניה הייתי מאוד אופטימי בראייה כוללת.

    הגב
    • איציק

      אני לא עוקב ממש אחרי נתניה (פה ושם קצת), אבל חייב לומר, כל פעם שאני רואה/שומע את דראפיץ' אני מחייך. הוא נכס גם כמאמן ועוד יותר כאדם. אם אני הבוס בנתניה אני נותן לדראפיץ' הסכם ואומר לו מלא תקופה וסכום וחתום, אני מסכים. צמד המאמנים עושים שם עבודה נפלאה לא רק מבחינת האיכות של הקבוצה אלה גם מבחינת הכייף שלה.

      הגב
      • גיא זהר

        מסכים לגמרי. בעולם של גונבי דעת ובכיינים הם חתיכת גברים ונקודת אור גדולה.

        הגב
  • אביאל

    מעולה, חשבתי שתעזרו לנו (בית״ר) אבל לא נורא :)

    הגב
  • אמנון א.ק.א. טרנטה

    אתה מוזמן לצחוק יחד איתי מדף הפייסבוק "איגוד השופטים מגבה דברים". הם ידעו הרבה לפני המשחק שהתקוה לא מתה אלא פשוט לא קיימת.

    הגב
    • אלון3131

      2 הפנדלים היו מוצדקים ב100 אחוז וכך גם השערים שנפסלו והשערים שנכבשו. לא יכול להצביע על טעות שיפוט אחת רצינית מאתמול.

      הגב
    • גיא זהר

      נו באמת. חוץ מכמה בכייניים מקצועים אוהדי קבוצה מסוימת אף אחד לא העלה טענה נגד השופטים.

      הגב
  • יואב

    דראפיץ, הישראלי היחיד שהייתי שוקל למכבי. קלאס בהתנהלות ובכדורגל שלו.

    הגב
    • גיא זהר

      דראפיץ' חונך ביוגוסלביה, לא הישראלי הקלאסי (רק לחיוב). יואב, במידה שבכר היה פנוי, היית שוקל אותו?

      הגב
      • איציק

        אני היתי שוקל ;)
        אבל אם בכר עוזב לאירופה/נבחרת, בהחלט דראפיץ' צריך להיות אופציה גבוה בסדר העדיפויות.

        הגב
      • יואב

        חונך ביוגוסלביה זה לגמרי יתרון(:
        בכר מעולה ודווקא בגלל זה אני רוצה לתת לו מאצ' אפ ולנצח אותו עם מאמן אחר כי זה אתגר מעניין.
        נגדיר זאת כך, בסיטואציה של מכבי היום ובכר מסיים בקש, הייתי ממש בעניין. סוג של לגדול איתו. העבר פה מראה שקשה לשחקנים/ מאמנים לשמור על שיא לאורך זמן. זה בכלל קשה, לא רק פה.

        הגב
        • יואב

          אני רוצה רעב במכבי. אנשים שרוצים להגשים דרכה חלומות.
          דראפיץ לגמרי הפרופיל. עדיין ההעדפה היא לזר.

          הגב
  • גדי

    נתניה מועדון נהדר עם קהל נהדר. כיף שיש קבוצה כזו בפלייאוף ולא קבוצות כמו רעננה או מכבי פתח תקווה.
    הייתה אווירה נהדרת אתמול באיצטדיון ומגיע לכם המון קרדיט על עונה נפלאה.
    אם הייתי אוהד נתניה אז הייתי מאוד אופטימי. יש אנרגיות טובות.

    הגב
  • דודי טניס

    דורון, אני מתפלא עליך. רק לפני מספר מחזורים יכלנו עליהם וניצחנו את באר שבע באותו איצטדיון. אז נכון, תפסנו אתמול משחק מאד חלש, אבל בגדול נתניה קבוצה עוצמתית מאד שכל הקבוצות האחרות פוחדות ממנה. מהתאור שלך נשמע כאילו נתניה מסכנים כאלה. למה לא מחתימים את הויבך? מה זה הסיפורי סבתא על הסוכן? כל העונה הבאה תיפול אם מוותרים על הויבך. יש המון קשרים מצוינים לנתניה אבל חולשה גדולה בהגנה.

    הגב
  • Dr.van nostrand

    כל דבר שלא נכתוב ונדבר על כדורגל שקשור לתקווה, סיכוי או יכולת להתחרות קשור בראש ובראשונה למבנה הליגה, איך מחלקים את הנקודות, כיצד בונים את הבתים ובאיזו דרך מכריעים את האליפות.
    כל עוד בוחרים להמשיך עם הקונספט המוכר של הכרעה לאורך זמן, נקודת המוצא היא שהקבוצות העשירות ישלטו ויהיו היחידות שמשחקות על משהו ואי לכך גם ימגנטו אליהן את כל השמות החמים.

    בסדרת פלייאוף ישירה, כשהיא תלויה בעצמה, הן נתניה והן הפועל חיפה, מכבי חיפה ואף בני יהודה ועוד קבוצות, יכולות להתחרות, לנצח ולהעפיל.
    במרתון ארוך התקווה כאמור הולכת ראשונה וחבל מאוד כי על זה מתקיים הקשר שלנו עם הספורט התחרותי.

    הגב
  • funfun

    כתוב נהדר! תודה

    הגב
  • אבי 2

    ראשית כתוב נהדר.
    אך אני חייב לציין שקצת הגזמת דורון, אתה רואה שחורות.
    אני חושב שנתניה משחקת את הכדורגל הכי יפה בליגה העונה, ולעניות דעתי זה די קונצנזוס. אתם עושים עונה מופלאה.
    בקבוצת הוואטסאפ הסגורה שלי ושל חבריי אוהדי הפועל חיפה, אנחנו כל הזמן מפחדים ומסתכלים על נתניה שמאיימת עלינו ועל המקום הרביעי יותר מזה שאנחנו מסתכלים למעלה.

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    ברגע שדראפיץ' אמר לפני המשחק שבאר שבע זה מודל לחיקוי או משהו בסגנון הוא כבר היה בפיגור 2:0.

    הגב
    • גיא זהר

      להיפך, נתניה באו טיפה זחוחים.

      הגב
  • מתבונן מ״ב

    דראפיץ הפסיד את המשחק ברגע שהוא לא שינה את המערך מהמשחקים הקודמים מול באר שבע.
    ברק בכר מאמן מבריק מבחינה טקטית וניהול המשחק. נפל לו האסימון והוא פשוט מחק כל יתרון שיש לנתניה במערך היהלום ושיחק על הכנפיים עם וואקמה ובן שהר.

    די מבאס שדראפיץ עוד לא יודע לנהל משחק.
    מקווה שהוא ילמד ובעונה הבאה יגיב למשחק ולא יבוא עם תשובות מהבית

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *