יומן הפלייאוף של ירושלים – פרק 2

הניצחון בגלבוע נותן לקטש אוויר, אבל האם יש לה מספיק רצון לשחק בקצב גבוה?

DNA
דקה וחצי לסוף הרבע השלישי, ג'ייקובן בראון מגלבוע מסר אסיסט לאחר שמירה כפולה עליו, וג'קורי וויליאמס סיים בסל. ואז הכדור טס לדייסון שהגיע ללייאפ וסחט עבירה תוך שתי שניות מאז שירושלים קיבלה סל. לפתע זה נראה כל כך טבעי עבורה לשחק כך. וגם אם התהייה "למה היא לא משחקת כל הזמן ככה?" לא רלבנטית כי פשוט אי אשר לשחק "כל הזמן ככה", עדיין נשארת השאלה למה לא יותר ככה? ונדמה שזו נקודת האימון שקטש לא הצליח או לא רצה מספיק לסחוט מהDNA של הקבוצה שלו. משחק ריצה עקבי שמנסה לרוץ בכל הזדמנות. תפור קלאסי לדייסון, קינזי, טימור ולוקאס.

אבל קטש התעקש על משחק הגב לסל של רוברטס והאוול, ועל שימוש עקבי של איום מעמדה ארבע מאזור העונשין. ולמרות שרמת הביצוע השתפרה, עם סיומות של אליהו ורוברטס, ויכולת מסירה של האוול, זה עדיין נראה סיסטם מאולץ ולא טבעי עבורה. אולי כאקשן שהולכים אליו כשרוצים לשמח את הגבוה. בסופו של דבר מה שנתן את הנוקאאוט היו דווקא השלשות (38%) מהפיק אנד רול (טימור ודייסון), ריבאונד ההתקפה ומשחק הריצה כשירושלים החליטה לשחק אפ טמפו.

וגם העובדה שדייסון וקינזי רצחו (יחסית, יחסית) את בראון (קצת) והאריסון (הרבה).

מגמת שיפור
אז מה מצב הפיק אנד רול של ירושלים? לא טוב אבל יותר טוב. הלפרין שיחק עשרים דקות מה ששיפר משמעותית את קבלת ההחלטות ונתן לרוברטס לסיים באזור הטבעי שלו, מעל הטבעת. אבל מרבית הפיק אנד רולים היו מסוג סייד פיק אנד רול שניסו להעניש את החילוף על ידי הכנסת כדור להאוול או רוברטס. ועל זה כבר דיברנו ואולי נדבר כל הסדרה. לירושלים היו גם כמה ניסיונות של דאבל אלבו של בר טימור עם אליהו ורוברטס שהלכו לשומקום, קצת קיילין לוקאס בהיי פיק אנד רול אבל הולכים איתו אנדר או מחליפים מה שמקל על הטיפול בו (הוא לא יוצר שום יתרון יחסי) ובגבוה.

בגדול, רמת ביצוע פיק אנד רול במגמת שיפור וגם הטיפול בחילופים של גלבוע היה המשך הנעת כדור עד למציאת הפעולה הנכונה, שיפור משמעותי ממשחק 1.

יאסו
אם עושים כוחות בשכונה אני בוחר את קינזי ראשון. אחריו את פרפרוגלו, עם נקודה אחת, אבל מדד פלוס 20. רוצח שקט ואפור. הוא המניה הבטוחה בעמדה 4, הוא זה שמפעיל את האוול, הוא זה שמרווח את המשחק. בעיית עבירות קצת סירסה אותו, אבל יאסו.

שיפוט
השיפוט הופך להיות אישיו רציני בפלייאוף. היריקה של ג'ורדן המילטון על עמית שמחון במשחק של אילת מול חולון (אין דבר משפיל יותר מלחטוף יריקה מטווח אפס), מקבץ הטכניות בגלבוע – ירושלים, המכות בהפועל ת"א-אשדוד. כן, פלייאוף זה דבר עצבני, וצריך להכיל ולשמור על גבולות. בגלבוע – ירושלים המשחק היה בדרגת קושי גבוהה, והטכניות היו מוצדקות. אולי אם כולם ייתנו להרביץ זה יסדר לשחקנים את הראש. אבל כרגע חלק מהשופטים שורקים על נגיעה, חלק על צל של נגיעה. נדרשת אחידות, ואולי העניינים קצת ירגעו. ואם לא, אז לא. פלייאוף יש פעם בעונה.

משחק 3
"בוא נרוץ" הפך להיות מטבע לשון בכדורסל הישראלי. אז בואי, ירושלים, נראה אותך רצה.

יומן הפלייאוף של ירושלים - פרק 1
יומן הפלייאוף של ירושלים - פרק 3

תגובות

  • העכבר הצהוב

    חייב לציין שהשיפוט בפליאוף פשוט מזוויע, גם אתמול במשחק של מכבי נגד נס ציונה נשרקו מעל 50 עבירות וזה עוד היה משחק בלי הגנות שמכבי עברה את המאה נקודות ונס ציונה הגיע ל93 נקודות, זה פשוט מבאס לראות ככה משחק כדורסל.

    הגב
  • אריאל

    תודה

    הגב
  • יוניק

    ראשית, תודה על מעקב אחרי הפועל. מגיע לנו קצת יותר יחס בדה באזר..

    לא התייחסת לאחוזי השלשות הכמעט ניסיים של גלבוע בסדרה עד כה (52%!!!), לעומת האחוזים מ2 (37% כמדומני).
    לא ראיתי מספיק ולא מבין מספיק כדי לומר אם זה תוצאה של צורת השמירה של ירושלים או שזה מקרי. אם זה מקרי אז ברגע שהאחוזים טיפה יתיישרו הכל יראה אחרת.
    בקשר לדייסון במשחק הראשון הוא ניסה לרוץ כמה פעמים וזה נגמר בד"כ או באיבוד, או בהחטאה ( פעמיים החטאת דאנק), או בעבירה. במקרה של עבירה אחוזי העונשין שלו (50%) הביאו לכך שלא הייתה לזה כמעט השפעה על המשחק. בנוסף לכך שהחטאות העונשין שלו מתסכלות אותו וניכר עליו שאח"כ הוא מנסה להוכיח שהוא יכול "לכפר" עליהן בפעולות אישיות.
    לקינזי לקח זמן להתרגל לשינוי במעמד שלו בקבוצה ביחס לשנה שעברה, מאופציה רביעית או חמישית בהתקפה (אחרי קרטיס, דייסון, אמארה ואולי גם אחרי פיטרסון) לאופציה השניה ומבחינת יציבות אפילו הראשונה. אחרי שהוא התרגל זה תענוג. הוא השחקן הכי חשוב היום בקבוצה וראינו מה היה כשהיה פצוע.
    סטראטוס וקינזי הם הזרים האהובים ביותר על אוהדי הפועל העונה ולמעט אמארה אז האהובים ביותר בשנתיים האחרונות. היום גם אתה מבין למה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *