לא צהוב, לא אדום – כחול לבן!

העתודה רושמת הישג באותיות של זהב בתולדות הכדורסל הישראלי

אין הרבה רגעים שהמילים נשפכות בהתרגשות בצעד וחצי מהמקלדת, אבל זה קורה כשנבחרת ישראלית מוכרזת כאלופת אירופה. א-ל-ו-פ-ת א-י-ר-ו-פ-ה! וכמה פעמים זה קורה? אחת, כולל זו של אתמול וכולל את כל הענפים הקבוצתיים. והרגע הזה נוצר אתמול בערב בקמניץ, גרמניה, 22 ביולי 2018, והטעם שלו עודנו חורך את הגרון בגאווה הבוקר והוא יעשה את דרכו באותיות של זהב אל ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי. אלופת אירופה. לא בצהוב ,לא באדום. בכחול לבן!

כל כך הרבה גיבורים יש בנבחרת הזו, בראשם המאמן אריאל בית הלחמי, שמי שעוקב אחר הקריירה שלו עוד מהליגה הלאומית נדהם לנוכח הטרנספורמציה האישית והמקצועית שהוא עבר, ונדמה שהזכייה הזו היא לא רק פרס עבור העבודה האדירה שהוא עשה עם הנבחרת הזו, אלא גם על השנתיים המצויינות שהוא עשה עם קבוצתו בגלבוע (ותודה לחואקין שוכמן), שרבים מעקרונות האופי והמנטליות נכחו בעתודה המוכשרת והעמוקה הזו.

בית הלחמי יצר נבחרת כל כך אינטנסיבית שהיא מכניסה בך התלהבות אדירה כצופה, וגורמת לך לקפוץ לכיוון המסך כשהקרואטים זורקים לסל כדי לעזור עם הריבאונד, ואתה מגייס את הבן שלך לעשות שמירה כפולה על החתול הביתי.

גיבורים, גלים ופוסטרים
אם הכל יילך לפי התוכניות, יובל זוסמן ודני אבדיה יגיעו למימוש קריירה במקומות הגבוהים האפשריים ביבשת הישנה (זוסמן, אם ייתנו לו במכבי אבל קודם שיוכיח שהוא יכול להוביל בליגה) או החדשה (אבדיה, אם ייבחר על ידי הקבוצה עם הסיטואציה הנכונה, וישפר משמעותית את הגנת היחיד שלו). הכסף הגדול והמחמאות האדירות גם יגיעו. זוסמן גם קיבל בונוס של מצטיין הטורניר וגם זה לא סחט ממנו חיוך.

אבל נדמה שבנבחרת הזו יש כל כך הרבה צדדים לגבורה, שכל אחד יכול לבחור את מי שהכי מדבר אליו. אני בוחר במייקל בריסקר, שהיה הגיבור של אלה שמממשים את האמירה ״כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים״. כשהקרואטים הורידו למינוס 2 נקודות, הרגליים והאשכים של כולם רעדו, בריסקר קלע שלשה והוביל מהלכים שהקפיצו את ההפרש חזרה לדו ספרתי.

הגיבור השני הוא גיל בני. בני צריך להיות נער הפוסטר של הכדורסל הישראלי. לא במובן הישן והרע של נער פוסטר שמופיע בצילום בתחילת השנה של הפוסטר הקבוצתי ובזה מסתכם תפקידו למעט פירורי גארבג׳ טיים לצהלת הקהל שמשתוקק שיקלע סל להנאתם ולהשפלתו, אלא במובן שכך צריך להתנהל שחקן עם כישרון ונתונים יחסית מוגבלים, ובעזרת עבודה קשה וטונות של אופי, מצליח לחפות על הפערים. עוזר מאמן של הנבחרת שרון אברהמי אימן נגד בני בגמר הגביע לנוער לפני מספר שנים ונתן לו להשליך שלשות כי לא הייתה לו קליעה. קבוצות אחרות הלכו איתו אנדר בפיק אנד רול. היום בני יעניש קשות כל מי שיעז לזלזל בקליעה שלו, והאופי הבלתי מתפשר שלו הם דברים שנולדים איתם אבל גם עדות לתמיכה ולעבודה של ההורים, המורים והמאמנים שלו. כרגע הוא צפוי להוביל קבוצה בליגה הלאומית, כנראה הדבר הנכון עבורו כרגע. אבל הוא לא יעצור שם.

ואחרון הגיבורים, מירון רוינה. ראיתי אותו לא מעט השנה משחק בהפועל כפ״ס בליגה הלאומית. הוא התקשה, בלשון המעטה, מול גבוהים אמריקאיים בליגה הזו, שהם, בוא נגיד, מרחק שתי טעויות קריירה מלהיות מאבטחים בקניון. אם הביטחון שקיבל בקיץ הזה ימנף אותו כדי להפוך לעידן זלמנסון לעניים, הכדורסל הישראלי ירוויח.

אז לאן הולכים מכאן?
אחרי שאדי המחמאות והאופוריה יתפוגגו, נזכור שהאליפויות הללו הן סוג של בועה שלא תמיד ניתן להסיק מהן מסקנות חותכות לגביי העונה הקרובה או השפעות עומק לכדורסל הישראלי. כן, ברור החבר׳ה האלה צריכים לשחק, והרבה. ואיכות הנבחרות האחרות, היתרון הטקטי של המאמנים שלנו, והעומק האיכותי שהתברכנו בנבחרת הזו (אבל מה אכפת לנו, איזה כיף לתת בראש ליוון, ספרד, צרפת וקרואטיה) יכולים לעוות קצת את התמונה וליצור רושם שאם רק נעשה העתק הדבק התוצאות תהיינה דומות.

כי השחקנים הללו, אלה שיגיעו לליגת העל, יצטרכו להיבחן לאורך עונות ארוכות ומתישות מול כדורסל בסגנון אמריקאי ברובו, לשמור על גארדים זריזים ואתלטים כמו הג׳רום דייסונים והג׳רל מקנילים של הליגה, לתת גוף מול אתלטים ושחקנים עם סייז בצבע כמו אלכס טיוס וריצ׳ארד האוול, לתת תפוקה ולהיות לגיטימיים, כשהם צריכים לעזור למאמנים שגרזן התעסוקה עומד מעל לראשם.

שם נמצא המבחן האמיתי ולא מול שחקני בוסר אירופאיים במסגרת אליפויות לאומיות. זו התקווה האמיתית. אבל בינתיים נזיל דמעת התרגשות מ״התקווה״ שנוגנה אתמול וחרכה לנו את מסך הטלוויזיה, מרטיבה לחיים צחיחות.

פורסם ב״ישראל היום״

כשהכדורים נבעטים המוזות שותקות
מכבי להט״בי

תגובות

  • bhr

    השיטה של בית הלחמי יצרה דומיננטיות משמעותית, אי אפשר לפתור אותה כטובה רק לגילאים צעירים, השיטה הזו עבדה גם בליגה הישראלית גלבוע-גליל הבליטה והצליחה עם שחקנים שלא היו רואים דקה פרקט בקבוצות אחרות כמו טל קרפלס. אני הייתי מאמץ אותה כשיטה חוצת נבחרות. הגיע הזמן שלנבחרת ישראל/ לכדורסל הישראלי, יהיה יחוד. הקבוצתיות החוצפה וחוסר הפחד שלנו הביאו אותנו רחוק בצבא ובהייטק, כדי להצליח צריך לקחת סיכונים. וגם אם נפסיד לפעמים לפחות זה יהיה בכיף.

    הגב
  • נמרוד

    מסכים עם כל מילה, בעיקר עם הפיסקה על רואינה. כתבתי אותו הדבר לחבר אתמול. תיקון קטן, רואינה שיחק בגליל עליון לא בכפר סבא.

    הגב
    • קרמר

      שיחק בכפ״ס לפני הגליל.

      הגב
  • guy

    זורק פה רעיון - מכבי ב

    לא מכיר את ההתחייבויות של כל השחקנים, אבל אם מכבי/הפועל ירושלים יכולה לקחת את הרוב, למה לא לרשום אותם כקבוצה לליגה ?

    הגב
  • אבי 2

    איזה כיף היתה האליפות הזאת.
    לא משנה כרגע מה יעלה בגורלם, המון זמן לא נהניתי ככה מנבחרת ישראלית. תענוג.

    הגב
  • no propaganda

    שתי אליפויות רצופות טובות של ישראל, זה אומר שיש לנו שלד לעוד משהו כמו 8 שנים עעשיו נשאר ששחקן אחד יהפוך לכוכב אמיתי ותהיה לנו נבחרת מצויינת לתקופה

    הגב
    • אמיתי

      חסר קשר סטייל צ׳אבי ויש שושלת (;

      הגב
  • שחר

    נהדר
    נראה איך זה יעמוד במבחן הזמן
    ש 2-3-4 מהם יקבלו דקות משמעותיות ואז ינהלו קריירה טובה, אולי אפילו בארה"ב אחרי כספי

    הגב
  • עובר אורח

    כתבה נהדרת, רק ההשתלחות בציפי לבני היתה מיותרת.
    (בנוהל)

    הגב
    • ישרון

      איפה הוא הזכיר את ציפי לבני?

      הגב
  • אסף the kop

    למה אין מוסלמי, טרנסג'נדר ובחורה בנבחרת.
    פרביליגים ! גזענות !!

    הגב
  • זינק

    אחלה חברה.
    אני חושש שדווקא עכשיו לא ישחררו אותם. פוטנציאל, תהילה וכאלה.
    כאוהד מכבי לזוסמן ואבדיה אסור להשאר. החברה האלה צריכים להתפזר לקבוצות הלוויין ולשחק.
    הם צריכים לקחת אחריות על הקריירה שלהם.

    הגב
  • לייב טרוצקי

    מירון רווינה שיחק בהפועל גליל עליון ( המקורית) וישחק גם בעונה הבאה. תן קרדיט קרמר סבלנו מספיק. למה זלמנסון לעניים? התנועה שלו לסל והתזמון בהגנה טובים בהרבה מזה של זלמנסון שעדיין מחפש זהות. יכול להיות סוג של אלישי כדיר

    הגב
  • ארנסטו שוכמכר

    ובליגה שלנו, המשחק הלא מספיק קבוצתי וההובלה של האמריקאים למשחק אינדיבידואלי מקשים על השחקן הישראלי לבוא לידי ביטוי (ניב)

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *