הדרך לכוונות הטובות רצופה בגיהינום

נתניה מתחילה להיראות כמו קבוצה. אבל כזו טראגית. שעושה הכל נכון וגומרת על הקאנטים.

1. נתניה רותחת. אם האינסטיקנטים של חוכמת ההמונים נכונה, והקבוצה במאבק נגד ירידה שהתחיל כבר אחרי המחזור הראשון, זה אומר שמאגרי תעצומות הנפש צריכים תחזוקה שוטפת והרבה סבלנות. ועוד לא נגמר ספטמבר ולך תחזיק מעמד עד מאי. חתיכת אורך נשימה נצטרך לעונה הזו. סרט מלחמה all over again.

לאחר הקרנבל של העונה הקודמת הציפיות נסקו, ואיתן גם ההיבריס המריא. אבל הכוכבים עזבו, הבנייה מחדש נעשית תוך כדי תנועה והסבלנות אוזלת. לאחר התבוסה במחזור הפתיחה להפועל חיפה נזרעו זרעי הפאניקה. לרגע היה נדמה שנתניה שמה את הפאניקה בליגת ג׳פאניקה. אבל האופטימיות הפציעה לאחר התיקו עם סכנין, רק כי לא המשכנו להתפרק. והיא נמשכה לאחר ההפסד לקרית שמונה כי הם הבקיעו גול בחאווה. והאופטימיות ממשיכה להרים ראש גם לאחר ההפסד הכואב למכבי ת״א, בגלל המחצית השנייה, בגלל החלוץ בצ׳יראי. בגלל שזה מתחיל להיראות כמו קבוצה. כזו טראגית. שעושה הכל נכון וגומרת על הקאנטים. הדרך לכוונות טובות רצופה בגיהנום.

אגב, ירידת ליגה לא צריכה להיות בתבוסות רועמות והתפרקויות מפוארות. אלא הן הנקודות שאיבדת כאן בנאיביות ושם בשלומיאליות. הגול הזה שנכנס בתפר הזעיר בין כפפת השוער לקורת השער, עם שחקן שלא רצה בכלל לבעוט. אבל, רגע, אנחנו לא שם. בינתיים.

2. בינתיים הבעלים אייל סגל, כוונות טובות מלוא החופן, גם יצר לעצמו גיהינום קטן, ורב עם אוהדים בפייסבוק. ההוא אמר עליו ככה, אז סגל נעלב ואיים לתבוע. גם את פרשן ערוץ הספורט שגיא כהן, שהביע דיעה נחרצת ומצא את סגל כסיבה המרכזית לפתיחה הרעה, סגל איים לתבוע.
סגל, שרואה את עצמו עממיקו כבעלים שבא מהטריבונה, עם אהבה אמיתית וכוונות טובות, יבין בשלב כלשהו שהוא חייב להתנתק מהיציעים, פיזית, מנטלית וניהולית. ואם נאמרים דברים בערוץ הספורט שהם בגדר הבעת דיעה, יגיד לכם כל עו״ד מתחיל, שחררו ותעבירו ערוץ.

כי ברגעים כאלה כמו שהקבוצה עוברת, ולמרות חלק נאמן ומגונן בקהל, יאכלו לו את הראש בטריבונה ובתקשורת. ובאותה הזדמנות שינסה להתנתק מרשתות חברתיות, שזה קצת כמו להתנתק מעזה: אתה עוזב הכל ובטוח שלא תשמע ממנה יותר, אבל היא רודפת אחריך, מושכת לך במכנס. ואז שולחים לך צילומי מסך של טינופים וההתראות בטלפון מטרטרות עד שאתה לא עומד בפיתוי, נכנס, מגלה את גודל המתקפה, ויורה חזרה. טוב לא יצא מזה.

מעבר לעניינים המקצועיים, יש טענות מוצדקות על העברת הקהל ליציע המזרחי, זה שמול חדרי ההלבשה, מה שקצת מוציא מעוקץ העוצמה (והלחץ) שהקהל יכול לתת לקבוצה. סגל גם מתמודד עם זה, ועם יציעים מעורבים לשתי הקבוצות ועם תלונות שהסתירו לילד, ועל יציע משפחות שהפך ליציע עמידה. דברים קטנים ומעצבנים, שכשהם מתחברים לתוצאות על המגרש יוצרים תחושה של כאוס.

סגל צריך לקחת דובר שייכנס מתחת לאלונקה וייטפל בקשר של המועדון עם הקהל, להיכנס לתא צפייה במשחקים ולנתק מגע מהזיעה של החיבוקים והרוק של הקילוסים. כשהקבוצה תחזור לנצח יאהבו אותו בחזרה. אוהדי כדורגל, לפעמים זכרון של דג זהב, לפעמים של פיל.

3. כשטים הויבך עשה טעויות שעלו לנו בשערים, תמיד ידענו שערן ודיא יאזנו. ויתרנו להויבך, לוק אירופאי, דרכון גרמני, פאסון של קלאס. אבל דיא וערן כבר לא שם. והניעור של הויבך על ידי איתי שכטר, שהשאיר אותו לבד מול דני עמוס, היה מביך. ושליטה מוחלטת מול מכבי ת״א במחצית השנייה כמעט ולא התבטאה במצבים, כי גלזר לבש לבן כחול, ועלי מוחמד נראה כמו פקיד קישור, שמעביר מסמך מקופסה א׳, שם חותמת, ומניח אותה בקופסה ב׳. העיניים כבויות. כמו המהירות של דודי תירם. אבל אולי זה בגלל שתירם לובש את המכנסיים גבוה מעל המותן, מה שמקנה לו מראה של זלמן וגורם לו לרוץ באיטיות כמו לקוח של גט טקסי שהנהג שלו מצא נסיעה אטרקטיבית יותר.

4. בצ׳יראי, פאטוס בצ׳יראי. חלוץ ממונטנגרו עם שורשים בקוסובו. עם איך שהעונה הזו מתפתחת, אין כמו שחקן רגוע מהבלקן שיכניס קצת שקט. מצח של גרוזיני מהמכולת השכונתית, כזה שאפשר להנחית עליו הליקופטר וגוף שנותן פיזיות של מחפרון. משחק אחד וההמונים, בצדק, התלהבו. כל אחד הוא סקאוט קטן. איביץ׳ כבר שלח מסר שהוא מעוניין בו. ובצ׳יראי כבר קיבל כינוי מהאוהדים: צ׳רשי. בגלל הצ׳ בשם. כמה צדק הפסיכואנליטיקאי ז׳אק לאקאן כששם דגש עצום בפסיכואנליזה שלו על השפה, וכל מילה שהמטופל אומר תשתמש כנגדו, או בעדו. צ׳רשי זה סלט דלעת טריפוליטאי. לרוב מגיע בצלחת מחרסינה כזו עם עיטורים צבעוניים, שמוציאים מהויטרינה בה שומרים על הכלים החגיגיים. המצרכים: דלעת, שמן, שום, תפוחי אדמה, כמון, מלח, פלפל, חומץ, פפריקה. תפקיד: להרטיב את הקוסקוס, להכניס בו צבע, חיים, טעם וחריפות. אבל הולך גם עם חלה של שבת, או בסנדביץ׳ טונה. זו הציפייה גם מבצ׳יראי. רק שייתן גול קטן באשדוד בשבת שירטיב לנו את היובש של הנקודות בטבלה.

שלמה שרף נגד סם הינקי
הליגה מתחילה היום

תגובות

  • דיזידין

    מצוין,
    אבל מהדברים שלך לא התרשמתי שהיא עושה הכל נכון.
    חוץ מסלט דלעת אולי.

    הגב
  • יואב

    ממש מעולה(:.
    כאוהד מכבי, אתם אחד מהמשחקים המסומנים. קשה קשה קשה. האטטיוד של נתניה שווה פליאוף עליון. אלו רק חבלי לידה של התחלה.
    איביץ באמת התעניין בבצ'יראי?

    הגב
    • yaron

      כתבו איפשהו שבמכבי סימנו אותו כאפשרות לינואר.
      יכול להיות שנכון ויכול להיות עבודה של סוכן...

      הגב
  • דורון קרמר

    לפחות ע"פ ידיעה בערוץ הספורט. איפה הימים שמכבי היו משחררים ידיעה כזו לפני משחקים מול יריבות...

    הגב
    • יואב

      פוחת הדור(:
      מהצד, סגל עושה רושם של בחור רציני, מאד מחוייב, לא שרלטן ושקרן, אחד שלא ימכור נכסים שלו אק כדי להתקיים= הצלחה ספורטיבית חשובה לו. לדעתי במגוון בעלי הבית "המצויינים" שבליגת העל, זכיתם. אבל זאת באמת התרשמות מהצד.

      הגב
      • דורון קרמר

        מסכים

        הגב
  • גיא זהר

    אחלה. הבעיה עם סגל שאין לו פאסון (ופאסון צריך להיות קודם כל כלפי חוץ). כמו שהיה בזמנו ב"ארץ נהדרת:: דבר חלש. ברגע שמדברים פחות, אי אפשר לתפוס אותך במילה. הבעיה של נתניה היא לא חסרונם של ערן לוי ודיא סבע, אלא ההגנה שבשנה שעברה חיפו עליה גלזר ומוחמד (בסיבוב הראשון). הגנה של עמוס, כחלון, הויבך, תירם וטוויטו היא הגנה של ליגה לאומית. ראבק, קוויאר היה על המדף.

    הגב
  • yaron

    קצת מזכיר את מה שקורה בהפועל חיפה.
    נפרדים משחקנים מובילים ומחזירים (למכבי) מושאלים מושבחים. נתניה בניגוד לחיפה קיבלה לפחות תמורה יפה.
    בגדול זה לא דבר רע, גם הפועל ק"ש ומכבי פ"ת רצות לפי אותו מודל רק שלהם אין קהל...
    נתניה לא תרוץ לאליפות ולא תרד ליגה עם או בלי סבע. התזמון יצא בעייתי אבל זה חלק מהמשחק.
    לנתניה גם אחד המאמנים הטובים בארץ.
    השאלות האמיתיות הם אם נתניה תוכל לייצר המשכיות ומה ייעשה עם הכסף שנכנס.

    הגב
    • יואב

      לסגל יש עכשיו כסף לחזק את נתניה בחלונות הבאים. עסקת סבע היא מהחמש עיסקאות הכי יקרות שנעשו בשוק המקומי וגם השחקן רצה לעבור. סגל מיקסם לגמרי את הסיטואציה. יאמר לזכותו שהוא רוצה ושואף לגדול, גם טבלאית.

      הגב
      • yaron

        אם הובן שאני חושב שמכירת סבע היתה טעות, הובן לא נכון. התזמון לא משהו אבל זה מה יש.
        אני מאוד אוהב את מה שקורה בנתניה ומאמין שזה מועדון עם פוטנציאל להפוך לבית"ר. הישגית כמובן, חס וחלילה לא ניהולית.

        הגב
        • יואב

          לא, לגמרי לא. חיזקתי אותך.

          הגב
  • אבי 2

    נהדר דורון.
    צפיתי אתמול ביתר-סכנין, וזה היה פשוט כואב לראות את ערן לוי - דקה 85, מושפל על הספסל לאחר שלוזון חימם אותו לא מעט זמן, ממלמל מתחת ליד לחבריו בספסל מטר קללות על מאמנו (הימור שלי). אין לי ספק שהעסק הזה יתפוצץ שם בתוך מספר מחזורים.
    ואני מאשים פה בעיקר את ערן, שהאגו העצום שלו גרם לו ללכת לשחק תחת מאמן שלא רצה אותו מלכתחילה (מבלי להתייחס שמדובר באחד המאמנים החלשים במחוזותינו). ואולי קצת את סגל, שאולי בכל זאת היה צריך לעשות יותר בשביל שיישאר.
    היה שידוך מופלא בין השניים שהוליד פשוט כדורגל מרתק בעונות האחרונות, וכעת נראה שהפרידה מוציאה גם את ערן וגם את נתניה בשן ועין. חבל כל כך.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *