הפרצוף של באיירן

כבר די מזמן ויתרתי על צפייה בשידורים של משחקי כדורגל במלואם, גם החשובים שבהם, והם נמצאים ברקע של הסלון בבית כשמשהו יותר משמעותי נעשה ברקע, נגיד, השקיית עציצים הנמצאים במצב קליני, או מיון מוצרי החלב במקרר על פי תאריך התפוגה שלהם.
בדרך כלל אני תופס את התקציר מתישהו, אבל אתמול מצאתי את עצמי מהופנט לעשר הדקות האחרונות בהם באיירן מינכן, הבחירה הראשונה שלי בכל טורניר פלייסטיישן בין חברים, העבירה את הזמן כדי לשמור על היתרון שלה.

לעשר דקות מושלמות, אף עציץ לא צייץ, אף מילקי לא נשמע. הייתה זו סימפוניה מתוזמנת היטב של הנעת כדור, שמירתו עם הגוף, הרחקתו ומניעתו מהמתנגד. זה היה יפה בעיניי לפחות כמו השער של רובן. או של ריברי. כי כידוע, השער של רובן לא היה יפה כל כך לולא ריברי לא הבקיע שער מכוער כל כך. אבל מה לנו ולאסטיקה. אוהבי יעילות אנחנו.
כמו קבוצת כדורסל המובילה בפער סביר ומתזמנת את פעולותיה בצורה נכונה כדי להגיע ליתרון, לסחוט עבירה ולעמוד על הקו, או להגיע לזריקה טובה, באיירן הייתה כל כך בטוחה בעצמה, ששאלתי את עצמי מדוע אגרופיי קפוצים, מדוע שרירי רצפת האגן שלי מכווצים. הרי תראו את דמיקליס, הוא לגמרי רגוע. תביטו בשוויינשטייגר, לא נראה לי שהוא מתרגש.

ואז רווח לי. אלכס פרגוסון, שעמד על הקווים, התיישב בכיסא דקה לסוף תוספת הזמן. זו הייתה הכניעה הסופית, האבסולוטית. הוא התחיל לקלל באזני מי שישב לידו בגירסה המאוד מיוחדת שלו לשפה הידועה כאנגלית. יש סיכוי שאציץ בהם גם במשחקם הבא, בבאיירן. נדמה לי שיש בהם משהו. נדמה לי שזו האווירה הקבוצתית החזקה שמדליקה את כל אוהבי הקבוצתיות. הרי אם תצטרכו לבחור פנים לקבוצה הזו, קשה הבחירה.
ובכל זאת, אבחר בואן חאל. גם בגלל שכבר קראו לו ואן ז"ל. וגם בגלל שהרי אנחנו אנשי חינוך גופני. ממש כמוהו.

יש חיים טיפוסיים אחרי באיירן
בין צ'אבי לצאבי אלונסו

4 Comments

תומאס 8 באפריל 2010

לפחות עכשיו כבר לא ארגיש בודד ברצוני לראות את הקבוצה מניפה את הגביע הנכסף. סופסופ, אחרי הרבה שנים, לא יציירו לי סמל גרמני משנות השלושים של המאה הקודמת על הכסא שנשמר במיוחד לכבודי בצפייה משותפת במשחקים שלהם….

גילוי נאות: אני לא אוהד את הקבוצה, אך ברגע שקבוצתי האדומה מהצד הנכון של המרסי עפה, הבחירה היתה קלה

מישהו 9 באפריל 2010

מצטער, אבל אני שונא גרמנים. הם נאצים, שהשמידו את העם היהודי בתאי גזים, אחרי שסחבו אותם מבתיהם, עשקו את כספם, העבידו אותם במחנות עבודה ושלחו את גופותיהם למשרפות. אני לא סולח. אעדיף כל קבוצה בעולם על פני הגרמניות. מפתיע אותי כל יהודי שתומך בבאיירן.

doron kramer 9 באפריל 2010

צודק, אני עכשיו מחזיר להם את הצוללות שהם בנו לנו.

D! במולדת 9 באפריל 2010

תומס
אני לא לבד
אפילו אותם הסיבות

Comments closed