בציפורניים כסוסות

איך בכלל אמורים להרגיש כשמארחים בבית חצי גמר גביע?

  1. לרגע אחד זה מרגיש כמו התפוצצות מפוארת, איזה בומבה של 0-4 והעפלה רועשת לגמר הגביע. רגע אחר כך ההרגשה הופכת לתפילה של איזה 0-1 קטן כזה, דחיקה של ברנקו ורגוץ׳ מתוך ערבוביה ברחבה, מכדור קרן שלא הורחק. הרי זה גביע, רק לעבור, לסמן וי, כמו שלב בקאנדי קראש, להגיע למסך הבא ואז כבר נסתדר. ואז ההרגשה עוברת לדאגה, מה יהיה אם נגיע לפנדלים, שזה משחק חדש, פלנטה אחרת, שגם אם אתה יוצא עליה על חללית ״בראשית״, יש מצב לתוהו ובוהו. ואז החרדה מרימה ראש, ושואלת מה יהיה אם נחטוף גול מהיר, עוד לפני שנבין שאנחנו בחצי גמר הגביע אצלנו בבית ,ואז בונקר איטי, וחדרה תחזור להיות הסינדרלה של תחילת העונה, והלחץ יכריע, והיציעים יתמלאו בציפורניים כסוסות. וחלאס, הלך. ומה יהיה.
  2. איך בכלל אמורים להרגיש כשמארחים בבית חצי גמר גביע? החנייה אותה חנייה, האיצטדיון אותו איצטדיון, הכסא אותו כסא והמלבי במחצית אותו מלבי. אבל האוויר אחר, אוויר של תואר, אוויר של להיות או לחדול, להיות או לחו״ל, לא להיות. ובעיקר אוויר של ניסיון נוסף לראות תואר בימי חיינו. התואר האחרון שלנו היה ב1983. 36 שנים. והשעון שמרחף מעלינו שואל – מי אנחנו רוצים להיות? אוהדי הבוסטון רד סוקס, 86 שנים בלי אליפות? אוהדי השיקגו קאבס  עם 108 שנים בלי אליפות? איפה אנחנו עומדים על הרצף? מתי זה ייגמר? למה אנחנו צריכים לטבול בשק של מלח לפני כל מפגש עם ב״ש ושלוש האליפויות שלה? למה גביעים להפועל חיפה, קרית שמונה, בני יהודה כן, ואנחנו לא? לכן קריאת העידוד שהדהדה יותר מכל השנה הייתה ״על הזין כל הליגה, רוצים את גביע המדינה״. רוצים את גביע המדינה. רוצים את גביע המדינה. כדי שהאימפריה עוד תחזור.
  3. משחק מול חדרה זה קרב על נסיעה זקופה בכבישים. קרב על האפשרות לעבור ליד הארובות בלי לכחכח בגרון במבוכה, קרב על מעבר בכיכר המשטרה בהתנשאות של עיר מחוז על עיר במחוז.
  4. מחר נציין חודש מאז הניצחון האחרון שלנו. חודש של דשדוש. התיקו עם חדרה לפני שלושה שבועות. ההפסד לב״ש לפני שבועיים. פגרת הנבחרת. התיקו עם בני יהודה בהרכב של שמירת רגליים. מי אנחנו עכשיו? האם עדיין יש לנו את זה או איבדנו מומנטום? האם הטירוף והאנרגיות מסביב יספיקו כדי לדחוף את הקבוצה? האם פאטוס יצליח למצוא את הדריבל כדי ליצור לעצמו נתיב לבעיטה? האם אולסק ומוחמד ימשיכו להיות באנקר במרכז המגרש, פסל חירות של ניהול משחק וקישור הגנתי? האם הויבך בריא? ואם לא, האם דודי תירם או דולב אזולאי הם תחליפים ראויים? ואם לא ראויים, האם יש בכלל ברירה?
  5. לנשום עמוק. אנחנו בבית. אין כמו בבית. למה מי זו חדרה. לאט. בטוח. עם ביטחון. זה יבוא. פס פס. סבלנות. בימי חיינו.
פיטינו בת״א
יש גמר

תגובות

  • holden

    חדרה זה הקריות של נתניה, כמו שחיפה עבור הקריות היא המטרופולין הגדול והכרך הנוצץ, יעיד דוד פיזנטי ושאר החדרתים שבשנות השמונים היו נוסעים לנתניה למועדונים או לשחק קלפים בפארטיות

    הגב
  • Dr.van nostrand

    הגביע זה אחיזת עיניים.
    לא מתאים לך, דורון, ליפול בפח הזה.
    כולה כמה משחקים ספורדיים בעונה ארוכה שמתקיימים בצל ליגה שגמרו לך את הסיכוי מלהשתתף במאבק האליפות, שם התואר באמת נחשב.
    נכון שמבחינת הפוסט כיף להשוות לכאב והציפייה של מועדונים מפורסמים בספורט אבל זה ממה לא המקרה.
    גביע זה חרטא, בונוס שולי ותו לא.
    פשוט ערוץ הספורט השיגו לזה את זכויות השידור אז מפמפמים לך דיבורים ויחס כאילו זה מעניין מישהו בכלל.

    ברור שעדיף לנצח ולקחת את הגביע מאשר שלא, אבל בל נטעה- זה משמש כהסחת דעת מכך שלא ייתנו לך לקחת חלק מהדבר האמיתי והמשמעותי שזה הליגה.

    אז יסלחו לי חברי הנתנייתים והחדרתים שאיני קונה את ההתלהבות.

    הגב
    • בנסון "בשורות רעות"

      כשד"ר ואן נוסטרנד מייעץ לקרמר זה נשמע חשוד.. מי הבא בתור? בוב סקאמאנו?
      גביע זה נחשב מאוד, במיוחד עבור קבוצות שלא רצות לאליפות. וזו מדרגה חשובה בדרך להתקדמות.
      בזמנו יצא לי להיות נוכח בחגיגות גביע בכפר סבא בשנות ה 80 לפני הזכיה באליפות, והעיר יצאה אז מדעתה. ומה שגביע עשה לבית"ר ירושלים!
      שלב חשוב בהתקדמות של קבוצה וגם הזדמנות לשמחה עצומה.

      הגב
      • בנסון "בשורות רעות"

        ...חסר לי הפורמט של הצגה כפולה בחצי הגמר. גם באיצטדיון ר"ג המנוכר הפורמט הזה הביא לכמה מימי השיא של הכדורגל הישראלי. איכשהו כשחצי הגמר מפוזר על יומיים משהו מהחגיגיות הולך לאיבוד.

        הגב
      • Dr.van nostrand

        גביע זה סיבה למסיבה אבל צריך באידיאל לבוא כתוספת לתחרות איכותית ותכליתית בליגה.
        תחשוב על זה, כולה כמה משחקים בודדים מול יריבות אקראיות ללא סדר מכוון או מפגשים לפי הישגים קודמים או רמה.
        4 קבוצות שמגיעות ל'מעמד' חצי הגמר, כמה משחקים הם עברו להגיע לשם? ארבע?
        ונגד מי? מול אריות ליגת העל או מול קבוצות חצי הכח רמת גן?
        אז מטריחים את הנשיא ואת שר הספורט ויו"ר ההתאחדות ואם יש מזל מביאים את פאר טסי שישיר את ההמנון.
        ראינו איך זה הרים את הפועל רמת גן, סכנין, בני יהודה, הפועל חיפה וקרית שמונה.
        אימפריות שלא מפסיקים לדבר עליהם ולהתעניין במה שהם עושים.
        מקפצה ל stairway to nothing.

        הגב
    • קרמר

      אני מסכים איתך במידה מסויימת. הפועל ירושלים סל זכתה העונה בגביע אחרי שלושה משחקים, שניים מהם (חצי גמר וגמר) אצלה בבית. ועדיין, הא לחמא עניא עדיין יכול להשביע.

      הגב
      • Dr.van nostrand

        דורון,
        ברור שזה אחלה לקחת גביע ולהתחרות עליו. זה מובן מאליו מבחינת כולנו.

        הרעיון הוא שבמקום לשמוח בו כמפעל כיפי, פתוח ומפתיע לצד ליגה פתוחה ותחרותית, הגביע נהיה הדבר היחיד שבעצם יש סיכוי לקחת והליגה שזה 36 מחזורים ו 95 אחוז מהסיקור והעניין המצטבר, הן באופן מעשי והן באופן תודעתי, היא נהפכה למועדון סגור בעיקר הודות לשיטה מיושנת שלא מאפשרת תחרות אמיתית לקבוצות ומשאירה את כל האקשן והמיתוג לעשירות בלבד.

        לכן המטרה חייבת להיות שיפור המבנה התחרותי בליגה עצמה. לשם כך התכנסנו.אם על הדרך יש שמחת גביע, מה טוב.
        אבל זה לא המאבק המכריע.

        הגב
    • yaron

      לדעתי הגביע זה יופי של תואר אבל עזוב, דעתי בלבד.
      הדבר הבאמת חשוב זה שהגביע זה כרטיס לאירופה ולמיטב ידיעתי עדיין כרטיס לסיבוב השני.
      עד שלא תשתנה הגישה הפרובינציונאלית שלנו לליגה האירופאית נמשיך להיות ליגה של "שתי גדולות" וכן, פרובינציונאלים...
      מקווה שבסוף נגיע למצב שקבוצות שמגיעות ומתקדמות באירופה יתוגמלו כלכלית, כך שהכאב ראש ישתלם.

      נתניה רוצה גביע ונתניה רוצה אירופה. עושה רושם שהיא אחת הבודדות בדרג ב' הישראלי שמבינה את החשיבות של זה.

      הגב
      • Dr.van nostrand

        ירון,
        שלא יהיה ספק- לחצי גמר גביע ישראלי אני נותן עדיפות על משחק ליגה של ברצלונה או יובה.
        לא כל עשור או מאה, לחדרה ואפילו נתניה (לא שמתי לב כמה זמן עבר עד הפוסט הנוכחי) יש סיכוי ממשי להחזיק קצת כלי כסף.

        ה'פרובנציאליות' בעיני, אם כבר, מתבטאת בחוסר הפרופורציה שאנו מייחסים לדיבורים על אירופה ותארים.

        אירופה שאנחנו מדברים עליה זה הרפתקה קצרה מול מלטזים ומקדונים שמסתיימת בד"כ עד לפני בעיטת הפתיחה של הליגה באמצע הקיץ.
        הגביע הוא סך הכל כמה משחקים, אומנם מסקרנים ומותחים, אבל לא משהו שאפשר לבנות עליו מלכתחילה בשום אופן או צורה.

        בינתיים מה שיש ליגה שהאלופה כבר סגורה מנובמבר ו'מאבק' איתנים בין נתניה ובני יהודה על המקום הרביעי שאולי מוביל לאותו מסע לילי למקדוניה ביולי.

        ואחרי כל זה עוד צריך לשמוע את המאמן מתראיין מהאכסניה בסקופיה שלא חשוב מה יהיה, העיקר זה הליגה וצריך להתרכז שם.

        יש ילדים באולם?
        הד"ר שהמציא את הספינים בכדורגל רוצה למכור להם לוקשים. יד ראשונה.

        הגב
    • ברק

      גביע זה גביע ויש בו מסורת ומור''קים, למה לגמד? בשביל יש את גביע השוקו

      הגב
  • טל 12

    0-1 לנתניה משער עצמי של הקוון יתקבל בברכה.

    הגב
  • אבי אש תנור

    כתבת מצוין ומרגש! בהצלחה חבר'ה

    הגב
  • miranda vera cruz de la hoya cardinal

    0:1 עם שליטה ומצבים ששווים 0:5.

    הגב
  • צור שפי

    ברכות על העפלה ראויה. הפנדל המפוספס וההצלה של עמוס גם הוסיפו את תבלין הדרמה הנחוץ. ממש לא מבין למה נטשו את פורמט חצי הגמר הכפול בסמי עופר או בטדי. זה היה תמיד יופי של ארוע.

    הגב
    • גיא זהר

      צור, הכל בהתאחדות מגיע מהנסיון לקושש עוד כמה אלפים. אותו גמר (וחצי הגמר) ב14 שוחקו באצטדיון ר"ג הנורא כי לא שילמו עליו כסף. המשחקים נגד סלובניה ואוסטריה שוחקו במזהם ולא בטרנר כי מבחינתם אצטדיון מלא ב2/3 במקסימום עדיף על אצטדיון קטן בחצי מפוצץ. בנו על 25 אלף בטדי פלוס נתניה מלא. הקהל תמיד במקום השני.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *