יש גמר

על הגיבורים של נתניה בחצי הגמר

 

  1. אז עכשיו, שהלחץ ירד, והגמר הושג, אפשר להביט אחורה בביטחון של מנצחים ולתהות איך בכלל דאגנו והתרגשנו מקבוצת צמרת הליגה הלאומית הזו שנקראת הפועל חדרה. זו שהשחקנים המצטיינים שלה אתמול היו הקורות, שהייתה צריכה לחטוף ארבע חתיכות ושהמהלך הכי משמעותי שלה במשחק עד לדקה ה90 הייתה תחושת ההקלה של שחקניה אחרי החטאת הפנדל של בצ׳יראי. בתוספת הזמן היא כמעט גנבה תיקו אבל דני עמוס התחפש לרגע אחד לשביט אלימלך מול צ׳לסי.
  2. החגיגה הנתנייתית על ההעפלה לגמר הייתה אותנטית אבל קצת חלולה. היריבה הייתה כמעט ראויה, אבל המעמד היה נטול קתרזיס. הפריבילגיה לארח חצי גמר והעובדה שהיינו פייבוריטים קצת הקהתה את השמחה. אבל קבצנים לא יכולים להיות בררנים, ולא כל יום מעפילים לגמר. אז יש גמר (!!!). גם אם סימני הקריאה שמלווים לצמד המילים הזה יודעים שהם קצת מזייפים, שהם לא חייבים לעמוד זקוף, וכשאף אחד לא מסתכל, הם מתכופפים ומחזיקים את הברכיים.
  3. לנתניה יש כל כך הרבה גיבורים שניתן להזדהות איתם, חלקם עומדים ברוטציה על הקווים, חלקם מלהטטים בצניעות כמו עלי מוחמד, חלקם נפתחים ומתגלים כמו תפרחת של פרח, למשל גבי קניקובסקי. תפרחת הקניקובסקי. חלקם הירואיים כמו דני עמוס, חלקם יהלומים יוקרתיים אך אפורים כמו ניקו אולסק, ולחלקם יש אשראי של אהבה כמו בצ׳יראי, שאתמול סיפק את אחד המשחקים המרגיזים שלו, אבל אשראי האהבה שלו עמוק מספיק מכדי שיכעסו עליו באמת. אבל הגיבור השקט של אתמול היה ברנקו ורגוץ׳, ששיחק במרכז ההגנה בלי טים הויבך וסיפק תצוגת מנהיגות. גם אם חדרה של אתמול בקושי איימה על הרחבה של נתניה, זה קרה גם בגלל עבודת הניקיון שלו, כשווידא שהסכנה תהיה מינמלית עד אפסית.
  4. בפעם הראשונה בהיסטוריה של גביע המדינה, היה שימוש בVAR. זה כלי נהדר כשהוא עובד לטובת הקבוצה שלך. וצריך לבטל אותו כשמשתמשים בו נגדה. השניות בהן השופט מסתודד באוזניה שלו הם רגעים אדירים של ציפייה, והמחווה הגופנית של הצבעה לכיוון נקודת הפנדל בתיקון הטעות שלו הם הכאה על חטא ציבורית שמתקבלת בסלחנות כאילו כל צופה הוא כומר בחדר וידויים פומבי. ״בשם האב, הבן ורוח הקודש, נסלח לך יא מניאק״.
  5. 15 למאי, גמר גביע המדינה, איצטדיון סמי עופר, חיפה. עבור מועדון בלי תארים מאז 1983, התאריך הזה הוא הכי קרוב שיכול להיות ליומולדת חדש.

 

הספירה לפלייאוף – 10 יום – השחקן המשתפר
תינוקות באזבי -יונייטד לא מצליחה להתרומם

11 Comments

גיא זהר 3 באפריל 2019

אחלה. מבין את השמחה אבל היא משדרת סוג של הסתפקות במועט, כאילו נתניה היא בעצמה סוג של חדרה ולא קבוצת צמרת (ונעזוב כרגע את ההיסטוריה) שהיתה לפני חמש שנים באותו מעמד. אני חושב שהכנסת המצלמות לחדר ההלבשה היא טעות. הלוואי שתזכו.

עשר 3 באפריל 2019

מזל טוב.
צורם לי הזלזול הזה בחדרה, קבוצה נחמדה, נתנה עונה לא רעה, הוכיחה חד משמעית שמקומה בליגת העל. אז הייתם טובים יותר אתמול.. לא הצדקה להתנהגות של בריון שכונתי.

דודי טניס 4 באפריל 2019

דורון,
לפני שלוש שבועות, חדרה עשתה מנתניה צחוק ובנס גנבנו תיקו בתוספת הזמן. אתמול נתניה שיחקו נפלא, לחץ מושלם על הכדור 90 דקות.
לגבי ורגוץ' ,הבן שלי אומר עליו " אבא זה נראה כמו טכנאי טלפון שזרקו למגרש." אפס ביטחון בהנעת הכדור ובהתקפה. לעומתו, דודי תירם משדר קלאסה. אין כדור גובה שהוא יפסיד ובכל קרן הוא מצליח לנגוח. לא ברור למה תירם לא פתח חצי עונה.
בהצלחה בגמר.

אליכ 4 באפריל 2019

הייתי אומר שגם נתניה וגם בני יהודה משחקות בגמר מול היריבה הכי קשה שיכולה להיות. שמחתי בשביל שתי הקבוצות. עכשיו כשיודעים מי לא תהיה היריבה שלכם אפשר ללכת למשחק ב 15.5 ושהטוב ינצח.

הלך הטרבל! 4 באפריל 2019

מרפרפש ומרפרש ובינתיים כלום לא קורה –
איפה לעזאזל הטור של גיל שלי???
עד שהגענו לרגע המתוק של העונה…

miranda vera cruz de la hoya cardinal 4 באפריל 2019

גיל אדם עובד. בד"כ הטורים שלו עולים אחה"צ \ בערב.
מציע שגם אתה תלך לעבוד במקום לרפרש.

Ollie Williams 6 באפריל 2019

תגיד, עד כמה החיים שלך עצובים אם זה השיא של השנה בשבילך?

אריאל 4 באפריל 2019

הקטע על הואר מעולה.
מסמפט גם את נתניה וגם את בני יהודה, אבל התחושה שזה של נתניה.

צור שפי 4 באפריל 2019

מה שאהבתי בחצי הגמר (חוץ מההפסד של מכבי כמובן) זה שהגיעו לשם ארבעת המאמנים הראויים ביותר בישראל. סוג כזה של הכרה בחיוניות התפקיד לא קורה הרבה. יש לי טיפה העדפה לבני יהודה בגמר בגלל שהדיחו את מכבי ובגלל יוסי אבוקסיס אבל אסתפק בנצחון של הקבוצה שיגיע לה יותר.

יואב 4 באפריל 2019

בהצלחה גדולה בגמר.

Ollie Williams 6 באפריל 2019

הואר הוא כלי מצויין כשאשכרה משתמשים בו באמת, ולא רק כדי לכסתח טעויות.

מגיע לכם לזכות. למרות המגבלות התקציביות נתניה זו הקבוצה היחידה מלבד מכבי שתמיד מנסה לשחק כדורגל, ליזום. לא רק לשבת 9 מאחורה, לבזבז זמן בדרכים לא דרכים, ולנסות לעקוץ – כמו כל שאר הקבוצות, כולל 'הגדולות'. אתם האנטיתזה הראויה לכל הבלבולים והאבוקסיסים של כל הליגה הזאת.

Comments closed