אולי צריך להחליף את החלום

חלום מתוק, מציאות כואבת: גם הפעם תישאר נבחרת ישראל בבית. אז מה אנחנו באמת רוצים, מונדיאל או כדורגל?

אחרי המשחק מול אזרבייג'אן לא נשאר על מי להגן. המשחק היה חלש, אזרבייג'אן היתה חלשה, ישראל היתה חלשה. אבל אזרבייג'אן השיגה את מה שרצתה וישראל לא. ישראל רצתה ניצחון. מה זה רצתה, היתה חייבת ניצחון, רק כדי להיות קרובה יותר לחלום ערב היציאה לסט. פטרסבורג. החלום הסתיים, ישראל התעוררה וראתה שהכל כרגיל.

היה לי פעם חלום כזה, כשהייתי בהודו. חלמתי שאני נמצא בבית בחולון, עומד מול המקרר ולא מוצא קוטג' אחד לרפואה. החלטתי שבלי קוטג' אין לי מה לעשות בארץ, נכנסתי לרכב ונסעתי לכיוון שדה התעופה, בחזרה להודו. נכנסתי לכיכר הדמעות ולא הצלחתי לצאת ממנה, בדיוק כמו צ'בי צ'ייס והמשפחה בכיכר גשר למבת' ('ילדים, הנה הביג בן, הנה הפרלמנט'). בסוף התעוררתי, על מזרן דק בבונגלו בגואה, עם מאוורר תקרה שבקושי מסתובב ועם אבק בכל פינה, התעוררתי והייתי מאושר – אני עדיין בהודו.

אולי כל מה שישראל צריכה הוא חלום אחר, כזה בו היא בעצם אזרבייג'אן, עם שמות משפחה שמסתיימים ב"ייב" ועם מאמן גרמני. עם ציפיות לנצח את לוכסמבורג ולהוציא נקודה בישראל. עם חמש נקודות בשמונה משחקים, שתיים מהן מול קבוצה המדורגת שתי רמות פיפ"א מעליה. ולא לדאוג לגבי המשטח– האצטדיון בבאקו ואצטדיון רמת גן אחים הם:

איצטדיון רמת גן                    איצטדיון טופיק בחרמוב, באקו

       אצטדיון רמת גן                  אצטדיון טופיק בחרמוב, באקו

*

אחרי שירדנו על השחקנים (השער באשמת אוואט, טל בן חיים לא סגר את אמירגולייב, שכטר נעצר בעוון שוטטות) והמאמן (אוואט בשער? תזכירו לי איפה משחק טב”ח? מה לשכטר ולנבחרת?) והשתמשנו בכל מילות הגנאי (חרפה, בושה, בזיון – שהן בעצם אותו הדבר) אפשר לרדת לקרקע ולהביט לאמת בפרצוף, גם אם היא לא נעימה, גם אם היא מכוערת.

אנחנו ברמת האיכות השלישית בעולם. מה יש לומר, לא רע להיות שם, יחד עם שוויץ (שני מונדיאלים), צ'כיה (מונדיאל אחד), אירלנד (שלושה), אפילו בלגיה האפורה שאף אחד לא מבין למה ישראלים נוטשים עבורה את ליגת העל (אחד עשר מונדיאלים, השנים עשר בדרך). כמובן שיש גם את בוסניה והרצגובינה ובלארוס אבל בינינו, אפשר בכלל להשוות? איפה היתה נבחרת הרצגובינה כשאנחנו עלינו למונדיאל?

*

מזמן הפסקתי להתייחס ברצינות לשחקני כדורגל, מזמן הפסקתי להאמין למה שיוצא להם מהפה. לא יכול להיות שכל השחקנים מדברים בקול אחד מבחירה בלתי אמצעית, מגוננים על תצוגת נפל ומזבלים את השכל עם "היו הרבה חצאי הזדמנויות, היו בעיטות מחוץ לשש עשרה". תהיו יפים ותשתקו.

ערן זהבי, בחור מצודד, לא שתק, עלה לשידור בתוכנית הספורט של יום א' והגיב לטענה כי אם לא ניצחנו את אזרבייג'אן אז לא התקדמנו: “אבל כשניצחנו את צפון אירלנד ועשינו תיקו עם פורטוגל אז כן התקדמנו?”. הטענה הבאה מצד המראיינים היתה: “אתה היית בשביל פורטוגל כמו שאזרבייג'אן היתה בשבילך, על פי אותם יחסי כוחות, אין מה לעשות, תפסתם יום". והתשובה? “אז נגדם הצלחת ונגד צפון אירלנד הצלחת אז התקדמת, ועכשיו כשלא ניצחנו את אזרבייג'אן אז הלכנו עוד הפעם אחורה?”

אמרו לו לא לדבר יותר מדי, נתנו לו טקסט לשינון לפני שידור, אבל גם ערן זהבי יודע מה זו סטיית תקן. כשהולנד ניצלת מהפסד לאסטוניה בדקה ה-94, כשצרפת מסיימת ב-0:0 עם גיאורגיה, כשפורטוגל משווה בדקה ה-93 מול ישראל – פועלות שתי סטיות תקן – האחת של הולנד, צרפת ופורטוגל (איבוד נקודות מול נבחרות חלשות); השניה של אסטוניה, גיאורגיה וישראל (צבירת נקודות מול נבחרות חזקות).  רק שבהולנד, צרפת ופורטוגל מודעים לסטיית התקן ולרוב יודעים שהיא אינה חזות הכל, ואצלנו מאמינים שסטיית התקן היא המראה המוצבת למולנו.

*

העפלה של ישראל לטורניר כלשהו, ובזאת יודו טובי סנגורי הנבחרת, תהיה משולה לסנסציה. אם זה המצב, די ברור שישראל רחוקה מלהשתוות ברמתה לנבחרות דרג ב' כמו רוסיה, טורקיה, סלובניה או שבדיה. אז למה לפתח ציפיות כשכל הצלחה תהיה הפתעה? למה לבנות על הפתעות? למה להמשיך ולהשלות את הציבור?

אולי כי להיות בטופ של הדרג השלישי זה לא סקסי כמו העפלה. אולי כי בדיוק כמו אצל פוליטיקאים, תוכניות ארוכות טווח לא מביאות קולות בקלפי. תנו לי רוקנ'רול, תנו לי להנות עכשיו, עזבו אותי ממה שעשוי להיות כאן בעוד עשרים שנה. חוץ מזה היה כאן יורו וישראל ניצחה את אנגליה, קחו את הדוקים שלכם ותעופו לי מהעיניים.

נבחרת ישראל יכולה להשתפר, זה ברור, וזה יגיע רק ביום בו תנחת במציאות. מה שחשוב הוא לא ההשוואה לנבחרת זו או אחרת, מה שחשוב הוא ההשוואה למה שהיה עד כה בישראל ותוכניות לשיפור מה שהיה בישראל. לא באזרבייג'אן, לא בשוויץ ולא ביוון. ברגע שמציבים העפלה לטורניר עם סיכויים נמוכים ממילא לעשות כן משווים את ישראל באופן מובהק לנבחרות ברמה גבוהה הרבה יותר, כאלו שמסוגלות להגיע למונדיאל ושהסיכויים שלהן גבוהים מלכתחילה. אנחנו צריכים לחשוב רק על עצמנו, לא על איך אנחנו נראים ביחס לאסטוניה ולוכסמבורג, והאם ההתקדמות שלנו שוות ערך לזו שלהן.

אם נביט בצלחת שלנו ולא נפזול לצלחות של אחרים נוכל להתקדם. אז לא נדון בתיקו מול אזרבייג'אן וננתח אותו כ"בושה, ביזיון וחרפה" רק בגלל שלא ניצחנו. אזרבייג'אן היא נבחרת חלשה, שעם מעט איכות והרבה מלחמה השיגה נקודה ברמת גן. מילא הנקודה שאבדה, יאמרו רבים, אבל לא ראינו מלחמה על הדשא. האובייקטיביים שבינינו דווקא ראו מלחמה על הדשא, מלחמה של אזרבייג'אן. , ואין אחד בציון שמייחל להיראות כמו אזרבייג'אן.

אין מהפכה סופית, מהפכות הן אינסופיות.  לא המלחמה תחזיר את הקהל ליציעים, לא רוח הקרב תשיב את האמון בנבחרת. האיכות, היכולת המקצועית, הכושר הגופני, המחשבה המהירה, הדרך, אלה יחזירו את החשק. וגם אם לא נעפיל לעולם לטורניר כלשהו זה לא יהיה אסון גדול, כל עוד האוהדים והצופים ירגישו שמישהו עובד קשה כדי להנחיל ערכים, שיש מי שרוצה להצליח אבל בדרך לשם מעדיף כביש סלול על פני טרקטור.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

במים צלולים מדי לא ישחו דגים
לא תמיד הרוב צודק

תגובות

  • דני גרין

    אני די משוכנע שאת הסצנה שאנו עוברים בימים אלה עם הנבחרת כבר עברנו בעבר יותר מפעם אחת...
    "הנה יש לנו סיכוי", "קיבלנו בית נוח", "אפשר לעשות את זה"...
    כמו שכתבת - הגיע הזמן שהאסימון ירד - אנחנו מדינה עם נבחרת כדורגל בינונית מינוס ביחס לדרש השלישי של אירופה.
    ומה שיותר מדכא בכל הסיפור זה שבמהלך עשרים השנים האחרונות קראתי אינספור כתבות ודעות על כמה צריך להשקיע בצעירים, בתשתיות, ברא ארגון של רמת הניהול של הנבחרות, בהוספת תפקידים מו מאמן על, מנג'ר, ועוד סיפורים למיניהן.
    אז עברו עשרים שנה, ואני כנראה אקרא את אותן כתבות גם בעשרים שנה הבאות.

    אל-אל ישראל.

  • משיח

    נכון בתחילת משחקי נבחרת זקני השבט (ואני בן 35) תמיד אומרים משפטים בסגנון "אה נפסיד זאת לא סחורה" "אנחנו הולכים לחטוף פה שער מהאזרביג'נים" וכדומה..

    איזה מרגיז שכבר 43 הם צודקים רצוף

  • גלעד

    זה יפה, מה שכתבת!

  • אסף THE KOP

    אסור לשכוח שחלק ניכר מבניית הציפיות היא של התקשורת-פח הישראלית. תקשורת המורכבת מעיתונאים שהרמה שלהם נמוכה אפילו יותר מרמת הכדורגל של הנבחרת הישראלית.

    • בני תבורי

      מסכים, התקשורת נוהגת בחוסר אחריות ויוצרת צפיות מופרכות כדי לנפץ אותן אחר כך למישהו אחר על הראש, אבל זה התפקיד שלה.

      • אסף THE KOP

        זה אולי התפקיד שלה, אבל התפקיד שלנו זה להציב מראה על אלה שחושבים עצמם כחסינים מביקורת.

        גם להם יש אחריות, ולא קטנה.

  • גיל שלי

    מעניין שברמת הקבוצות אנחנו מתקדמים בעוד שברמת הנבחרת אנו תקועים במקום.

    • נבות

      כאשר מדברים על זה שהזרים היום פחות טובים מפעם (שנות ה90 ותחילת העשור הקודם).
      מצד שני אני בכלל לא בטוח שזה נכון (שני הדברים)

      • קורא

        אני ממש לא חושב שברמת הקבוצות אנחנו מתקדמים. הכדורגל היום בישראל, גם במכבי חיפה ובמכבי תל אביב, הרבה פחות טוב מזה שהיה פה לפני עשר שנים.

        • ערן לוי

          אנחנו מתקדמים גם ברמת הקבוצות, הבנת המשחק והכושר הגופני עלו בעשר השנים האחרונות ועל כך אין עוררין. אבל כולם התקדמו, לא רק אנחנו, גם קל יותר להגיע לשלבי הבתים השונים. והשוואה למה שהיה כאן לפני עשר שנים חוטאת לאותה מטרה שהצבתי כאן - להביט פנימה, לא על אחרים.

        • אלי 11

          הסיבה שבגללה הקבוצות שלנו לכאורה מתקדמות היא השינויים במפעלים האירופיים שמשפרים את סיכויי המדינות הקטנות להעפיל לליגת האלופות/ליגה אירופית. מאז שפלאטיני הנהיג את השיטה החדשה בעונת 09-10 העפילו 2 אלופות ישראליות לשלב הבתים ב-4 שנים לעומת 2 העפלות ב-16 שנים לפני שינוי השיטה. וכמובן המקפצה הנוחה יחסית לשלב הבתים של הליגה האירופית שמקנה לקבוצות הישראליות עוד במה בינלאומית.

          • בני תבורי

            נבות,
            הזרים פעם היו טובים יותר ועלו פחות, אבל כיום אין בכדורגל הישראלי מספיק כסף לזרים איכותיים.

    • בלעם

      מתקדמים בזכות פלטיני, בזכות הכסף של שחר וגולדהאר או בזכות שיפור מושכל ומתמיד באיכות השחקנים?

  • אלי 11

    לקחת את מכבי ת"א כדורגל כמודל. אי אפשר להביא מאמן כל קמפיין ולצפות לניסים ונפלאות. מאמנים ישראליים לא מספקים את הסחורה, גם הזרים שהיו פה לא הביאו את הישועה. צריך לדעתי להשקיע ולהביא צוות זר שלם כפי שנעשה במכבי ת"א כדורגל. אמנם זו לא קבוצה אלא נבחרת אבל כך אולי נוכל לראות איזושהי שיטה.. שווה לנסות ניסינו כבר הכל..

  • bb

    הדור הנוכחי של בלגיה רחוק מלהיות אפור, כרגע הם מהנבחרות המוכשרות באירופה. אם היה להם קצת יותר נסיון הייתי מהמר שהם ילכו רחוק במונדיאל, אבל בגלל הנסיון הם יפלו בשמינית-רבע.

  • Avner

    ואולי כאן זה יצליח

    http://www.one.co.il/Article/222490.html

    • ירושלמי

      גם בשיטה החדשה אני כבר צופה בעיה לישראל.
      כדי לעלות משלב המוקדמות השני ליורו עצמו נצטרך לנצח נבחרות אחרות "ברמתנו".
      למרות ש"על הנייר" אנחנו יותר טובים...

      • יריב

        השיטה לא כל כך משנה, יש לנו סיכוי סביר להיות בין 24 הראשונות בכל שיטה (סבירה) - הדירוג הריאלי שלנו באירופה הוא כנראה בין המקום ה 20 ל 30.

  • שלום

    הבעיה לא בכדורגל הישראלי כי זה מה יש ושום דבר לא השתנה כבר שנים ושום דבר לא הולך להשתנות כי בישראל לא מתעניינים במשחק הזה .
    הבעיה היא רק בתקשורת שמייצרת אשליות כדי שחלק מכתבי החצר יהיה עבודה בתחום פשוט כמו כדורגל שלא דורש שום הכשרה מקצועית .

  • wazza

    אני היחידי שלא מצליח לראות את כל התגובות?

    • ארצי בן יעקוב

      כן

    • בני תבורי

      wazza,
      אנחנו מבינים שיש בעיה עם פיירפוקס ומנסים למצוא פתרון. ניסית בכרום?

      • wazza

        אני בכרום

      • wazza

        באקפלורר עובד בכרום לא

  • איתן

    אני עדיין המום שאין כאן התייחסות לחוצפה שהייתה היום שבה עיתונאי ציון 2 שואל את דודו אוואט אם הוא פורש לאור היכולת שלו.אה זהו כל הנבחרת תלוייה בדודו פתאום.זה עיתונאי שבא לסגור חשבון ממניעים אישיים.חוץ מזה אפילו אם היה מקום לשאלה לגבי יכולתו של אוואט שלדעתי תפקד סביר.קודם כל המאמן הלאומי היה צריך להישאל.ואוואט אם כבר היה צריך להישאל שאלה כמו: אוואט מסקנות אישיות להמשך...רסקין טעה.זאת היא הבושה.

    עניין שני,לפני כמה ימים יצא לי לראות את הדקה ה91 משנת 95-96 וחייב לומר שההגנות היו מביכות כל הרמה מסכנה מהאגף היה חצי שער.ובלמים שהיו נגרים.אז אני חושב שהליגה כן התקדמה אך האטרקטיביות שלה ירדה עם הקטנת מספר הקבוצות.ועם זה שמאמנים יותר מפחדים להפסיד מאשר מייחלים לנצח.אז הם משחקים הגנתי.
    דבר שלישי.הזרים חלקם היו יותר טובים וגילו אותם במקרה כמו רוסו.חלקם הובאו בגיל מאוחר ולאחר פציעות ארוכות פראליה וקוביקה.וחלקם פשוט הובאו לאחר נפילת ברית המועצות ככה שכולם רצו לברוח משם ולא משנה לאיפה...כיום חוקי המשחק השתנו יש סקאוטינג בחול על ילדים בני 14-15 כבר והם נקנים בסכומים די גבוהים כמו כן יש להכניס את עידן הגלובליזציה שבלחיצת עכבר אפשר לשלוח לינק לביצועים של שחקן מזימבבואה...אבל גם משהו מאוד דפוק שבו ברצלונה שופכת חמישים מליון על ניימאר שהוכיח עצמו רק בליגה הברזילאית,לעומת רונאלדיניו שכשנקנה הוא הוכיח עצמו גם בצרפת.

  • עדידס

    מישהו יכול לשתף מי היה העיתונאי ?

    • עדידס

      ומה המניעים שלו אם אפשר ?

      • עדידס

        מצאתי תודה.
        נדב צנציפר

  • גיסנו

    אולי צריך לשלוח את הנהלת ההתאחדות ושחקני הנבחרת למפגשים של אלכוהולסיטים אנונימיים?

    הרי תמיד אומרים שם שהצעד הראשון בטיפול בבעיה היא להודות בזה שיש לך בעיה...

    "שלום, אני קוראים לי דודו ואני הרבה מעבר לשיא"
    "שלום, קוראים לי איתי ואני כדורגלן בינוני מינוס"
    "שלום, קוראים לי ליאור ואני לא כשרון מהרמות הגבוהות ביותר של אירופה"
    "שלום, קוראים לי אלי ואני עושה טעויות בשיקול דעת וניהול משחק"
    "שלום, קוראים לי אבי ואני אינטרסנט מושחת גם מישל ואנגלה חברים שלי"

  • כסיפוביץ

    הקטע עם החלום מעולה!
    לי קורה אותו הדבר רק שאני מתעורר בבית במושב ולא על רצפה בהודו.
    בלהות

Comments are closed.