משל הצבי

touch

כשכריסטיאנו רונאלדו הבקיע את שער הניצחון לרשת שבדיה ישבתי מול מסך הטלויזיה וצפיתי ב"כוורת בסרט". באופן אישי אני מעדיף את הגרסה האנגלית, עם ג'רי סיינפלד בתפקיד בארי הדבורה (איך קוראים לדבורה ממין זכר? דְבוֹר?), אבל כשחיים בברלין ומהווים מקור כמעט יחיד לעברית אותה אני מנחיל – די בהצלחה – לבת שלי, אני מוותר בשמחה על הסאונד טראק המקורי ומסתפק באייל קיציס בתפקיד הראשי.

סופי שבוע בלי כדורגל רגועים יותר.  לא "צריך" לצפות בשום משחק, רעש הרקע אינו של כדורגל, תוצאות המשחקים לא מופיעות בעמודי הבית של אתרי חדשות, ואין צורך לבדוק מה עשו הרטה ומכבי. אבל איזה כיף שאפשר למלא את המקום הפנוי בזמרים מפורסמים. וזו תהיה הפעם האחרונה בה אשתמש בצירוף כשכבר מחליא אותי, הזמר המפורסם. מה דעתכם על "צבי גלבוע"?

*

יש משהו מרענן בלשבת בברלין ולקרוא את כל הכתבות והאזכורים על ההוא מהאלה, עם ניתוחים עמוקים על יחסי אב ובן, על דירות עלובות בדרום תל אביב, על מנחות תוכניות בוקר שמאשימות את הילדות השרמוטות האלה, שלא דופקות חשבון לאף אחד, לובשות חצאיות מיני ונעלי עקב וגורמות לגברים המיוחמים לעשות להן את זה, ואני חושב שהייתי מפרק את הפרצוף של כל אדם, מפורסם או לא, אם רק היה מפנטז על הבת שלי, ועל הדרך מאחל לרני רהב שכל מה שהוא מאחל לאחרים יחזור אליו כמו בומרנג. הוא בטח שמע על "הסוד", זה ספר מפורסם.

"הכוכב הבא" קיבל יותר משלושים ושישה אחוזי צפייה. איזה כיף לזכיינית שאינה "רשת", שיש לה תרנגולת זהב פוריה שכזו שתדאג לרייטינג גבוה. אין לי דבר וחצי דבר נגד צופי התוכנית, אני מבין ויודע שריאליטי עושה את זה לרובנו, אפילו אני לא צפיתי ב"כוכב הבא" רק מפני שבאותו ערב העדפתי את "הכפר". לפחות שם לא צריך להתייחס לדודי דיגמי כאל "המתיישב המפורסם".

*

פתאום ליאור אסולין הוא סתם איזה ערס צעצוע שלא יודע להתנהג. פתאום עמוד השדרה של אלי ללוז מקבל צורה, בטח לא כמו זה של מנכ"ל זכיינית טלויזיה מפורסמת. זה חטא וגם זה חטא, ההוא התעלם וגם ההוא התעלם. אז למה הסגנון נשמע כל כך מוכר?

כי ככה מתנהגים היום. כי הילדים שמקללים את ההורים שלהם ב"כפר" הם המבוגרים שדופקים ברז בעבור שעשועון טלויזיה. כי הצעירים, שאף אחד לא אומר להם "לא" רק מפני שהם טובים במה שהם עושים, לא מזהים את הגבול כשהם מגיעים אליו, או שמתעלמים ממנו. כי אותם בוגרים לכאורה בנפשם, הורים לילדים בעצמם, מנצלים נערות למטרות סיפוק מיני והאדרת האגו, אבל רק תנסו לשים יד על הבת שלהם, הם יפרקו לכם את הפרצוף. אחרי שעה הם אפילו יכתבו על זה שיר.

פתאום היהירות של רונאלדו מרגישה קצת ילדותית, הגאוותנות של זלאטן די מטופשת, שלא לדבר על הפוזה האינפנטילית והשטויות שפולט באלוטלי. ונכון שהיתה גם פרשת הנבחרת והדלתות והביטלס ודן בן אמוץ, אבל גברים סוטים תמיד היו ותמיד יהיו, לא צריך לחזור שנים לאחור כדי לדעת שצבי גלבוע לא לבד.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אואן, סוארז, טורס, פאולר. מי הכי טוב?
לארגן בקיץ משחק מול ירדן לציון 20 שנה להסכם השלום

15 Comments

אחד 19 בנובמבר 2013

קולטים את ערוצים 2 ו10 בברלין?

עורב סגול 19 בנובמבר 2013

אתה רואה, אני לא קולט ערוץ 2 ממרכז השרון

ויקטור מורוז 19 בנובמבר 2013

אתה רק מרוויח.

גרבר 19 בנובמבר 2013

יש לי שני דברים להגיד לך :

1. ישבתי לחשוב על איך קוראים לדבורה ממין זכר, אבל אישתי בדיוק בקשה ממני לתפוס נעל ולהפגין כישורי לוחמה בשטח בנוי מול הג'וק ממין נקבה שהתרוצץ להנאתו בבית

2. האם הייתה איזו תקופה בחייך (בהנחה שהכרת את רונאלדו וזלאטאן אחרי גיל 6) שמצאת את המחוות המעודנות של רונאלדו אחרי כיבוש שער ואת האוטו-משיחיות של זלאטאן כמושכים אותך ?

3 (אף פעם לא הייתי גדול בחשבון). תאמין לי, לא צריך להרחיק עד ברלין כדי להרגיש שאין בינך ובין כל אותן הדמויות המוזרות / עצובות ערכים משותפים. כדי להרגיש כלפיהם כעס, או אולי רחמים. מספיק לעשות את מה שעשית, לשבת ליד הבת הקטנה שלך, ולהבין.

ערן לוי 19 בנובמבר 2013

1. אתה חייב לי תשובה על הדבורה הזכר.

2. מעולם לא התלהבתי מגינוני שחקנים. אני אוהב את המשחק של זלאטן, כל ההתנהגות שלו היא איזשהו ערך מוסף, שבמינון נכון יכול להוסיף לאופי המשחק שלו. ואני יודע שאקים עליי לא מעט אנשים, אבל אני לא משתגע על רונאלדו. מסוט אוזיל למשל מדליק אותי הרבה יותר.

3. יש מן המשותף, אני לא גדלתי בוואקום של נקניקיות וכרוב כבוש בברלין, אני הגעתי לכאן מישראל, אני צופה בתוכניות ריאליטי. אפשר להיות ביקורתי ולהנות ממושא הביקורת, זה לא בהכרח עומד בסתירה.

ארוחת בוקר היא סיפור קצת מורכב (אתה יודע, המרחקים), אבל פורנו בפריים טיים עצוב יותר מכל דבר אחר, ועוד כזה שזוכה למחיאות כפיים וארבעה "כן".

גרבר 19 בנובמבר 2013

אולי זאת הסיבה שלא טרחו לתת לדבורה ממין זכר שם :

"דבורים ממין זכר שתרומתם הבלעדית למשפחה היא הפריית המלכות הצעירות בשעת מעוף הכלולות. כל מושבת (משפחת) דבורים מכילה רק זכרים מועטים והם מתפתחים מביצה בלתי מופרית המוטלת על-ידי המלכה. הזכרים אינם שותפים למלאכת איסוף הצוף והאבקה והם מטופלים על-ידי הפועלות. בעת מחסור במזון (על פי רוב בעונת החורף) הפועלות מגרשות אותם מהכוורת".

ניראה לי שצבי גלבוע היה מרגיש שם נהדר…

בכדורגל אני איתך גם לגבי זלאטאן וגם לגבי רונאלדו (כתבתי, אם אני לא טועה בטור שלך, שלדעתי רונאלדו הרבה פחות טכני ביחס לאיך שתופסים אותו).

ברור לי שהגעת מישראל (וכמובן שלא התכוונתי להיות ביקורתי, עכשיו אני מבין שיכול להיות שנשמעתי כך? זאת ממש לא הייתה הכוונה).
אני מבין מה אתה אומר. שם אתה יכול ליהנות בלי המחויבות הרגשית המתבקשת. הגיוני. אני משום מה כבר מזמן הפסקתי ליהנות מזה.

אחד 19 בנובמבר 2013

האמת שזה נשמע בדיוק כמו זכר במשפחה חרדית – האשה מפרנסת(בסיוע משלם המיסים הישראלי) והגבר לא תורם הרבה מלבד תהליך ההפרייה.

גרבר 19 בנובמבר 2013

ובנתיים, במקום שיודעים בשביל מי באים לשחק את המשחק…

http://sports.walla.co.il/?w=/7/2696032

אחד 19 בנובמבר 2013

מסכים לגבי אוזיל. שחקן נהדר

גרבר 19 בנובמבר 2013

אחרי שכתבתי את התגובה הראשונה, ראיתי את הקטע ששמת.
חוץ מזה שאתה חייב לי ארוחת בוקר, אני לא מופתע בכלל.
למזלי, אין לי טי.וי בבית כבר כמה שנים.
חיכיתי בחשש אך בידיעה ברורה לרגע בו ידחפו לך את הפורנו לתוך הפריים-טיים, לתוך הערב בסלון.

שי 19 בנובמבר 2013

אחח, ליאור אסולין… הוא הפך את האהדה להרצליה לנסבלת ואפילו מהנה.

בכל הנוגע לצבי גלבוע – כנראה שהאינסטינקט הרכילותי חזק מדי. אנשים פשוט חייבים להסתכל.

אסף THE KOP 19 בנובמבר 2013

מי זה לכל הרוחות צבי גלבוע ?

גרבר 19 בנובמבר 2013

אסף, אתה לא יכול להיות רציני!

אחד 19 בנובמבר 2013

ה"זמר המפורסם"

אסף THE KOP 19 בנובמבר 2013

אוי הדיסלקציה…
שקראתי את הפוסט בפעם הראשונה בכלל לא שמתי לב לפסקה הרלוונטית…

Comments closed