מי הכי יפה בעיר?

כשאני אומר לך משהו,

ואתה רק: "יופי, יופי" משיב,

אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב

יהודה אטלס, 'והילד הזה הוא אני'

*

תמיד, כשעצוב ורע לי על הלב, אני נכנע לשיער, מוותר לו, נותן לו דרור לגדול, לצמוח. זה לא הרבה, גם ככה אין יותר מדי ממנו, אבל אפילו המעט שישנו מצליח לצמוח, לעטר את הראש בתספורת בן גוריון מקשישה ולבנה ולהוסיף עוד עשר שנים ייצוגיות לגיל הכרונולוגי.

ואני מביט במראה, ויודע שאסור ליפול לשם, לאיזושהי זיקנה כפויה שמחסלת כל סיכוי. ואחרי התאוששות כפויה אני מביט שוב במראה וסולד ממה שמשתקף ממנה. ואז אני נוטל את הסכין, מקרצף את הקרקפת, מפרק לשרידי השיער את הצורה וחוזר עשר שנים לאחור, להווה. מראה מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?

snow

*

בשבת בבוקר הימרתי בפורום הגרמני שהרטה תנצח את דורטמונד. בדורטמונד. היו מי שאמרו: “קצת באופוריה, לא? למרות הכל זה עדיין דורטמונד וזה עדיין הרטה". עוד מישהו נתן "לייק" לנ"ל, שלישי אמר בסרקזם ש"הרטה מנצחת 3:0”.

ולי נראה היה שאלו אינן בחירות מלים שקולות, עם חשיבה מעמיקה לפניהן. יותר כמו מתן כבוד גדול מדי לדורטמונד. ולא משנה שלדורטמונד ארבעה הפסדים והגנה מפורקת, ולא משנה שאין באמת מאבק אליפות בגרמניה, ולא משנה שבין הרטה לדורטמונד הפרידו ערב המשחק שבע נקודות בלבד, ולא משנה שדורטמונד ספגה שער אחד פחות מהרטה. כי דורטמונד זו דורטמונד והרטה? תזכירו לי?

ויש לי כבוד לחבר'ה של הפורום הגרמני, אנשים שמתעניינים בכדורגל גרמני ושומרים אמונים לו ולקבוצות שלו, למרות שעד היום קשה לי להבין איך אפשר לדבר עם דם בעיניים על קבוצות במדינות אחרות, ואיך בכלל אפשר להיות אוהדים מושבעים של קבוצות מיבשות אחרות, איך מתחיל אדם מכפר סירקין או שדה ורבורג להיות אוהד של שאלקה או דורטמונד?

אבל יש לי עניין בלתי פתור עם אוהדים עיוורים, סטייל אלה של ריאל מדריד וברצלונה, שלא מסוגלים לקבל הפסד של הקבוצה שלהם ושתמיד, אבל תמיד, יפילו כל הפסד (וגם נצחון) על היכולת שלה עצמה ולא של היריבה. שתי קבוצות משחקות, באותה ליגה, לא בארסה נגד הפועל רחובות, לא באיירן נגד שעריים. דורטמונד נגד הרטה: קבוצת בית די מפורקת וגמורה ממסע אירופי שיצא להפסקה וקבוצת חוץ אחרי שני נצחונות רצופים, הגנה חזקה, יציאה מהירה להתקפות מתפרצות ואדריאן ראמוס.

אפילו יוהאנס, האוהד המושבע, אחד שנולד, גדל וחי באצטדיון האולימפי, ששבע אכזבות ומרורים מהרטה, אמר שנצחון מול דורטמונד הוא יותר מאפשרי. וכמובן שהפסד נלקח בחשבון, בדיוק כמו שנלקח בחשבון מול שאלקה ולברקוזן, אבל שגם הדיוט גמור יבחין שהפעם אין זה משחק בין קבוצה גדולה לנמושה. כי יש דברים שלא נלקחים בחשבון כשהאהדה עיוורת, ויש אלמנטים שלא נראים לעין בלתי מזויינת שרואה רק את מה שהיא מעדיפה לראות.

*

אז דורטמונד במקום השלישי, ודורטמונד היתה היחידה שהעניקה לבאיירן פייט אמיתי בעונה הקודמת, ולדורטמונד יש את לבנדובסקי עם אחד עשר שערים, אבל להרטה יש את אדריאן ראמוס עם עשרה שערים . ושלושה שחקנים של דורטמונד הבקיעו 28 שערים מתוך 38 של דורטמונד העונה(73%), אבל גם שלושה שחקנים של הרטה הבקיעו 21 שערים מתוך 27 של הרטה העונה, (77%).

הלאה: ערב המשחק ספגה דורטמונד 18 שערים, הרטה 17. דורמונד עם 4 הפסדים, הרטה עם 5. דורטמונד הפסידה לגלאבדך שהפסידה להרטה; גם דורטמונד וגם הרטה הפסידו ללברקוזן, וולפסבורג ובאיירן; בחמשת המשחקים שקדמו למחזור ה-17 ניצחה דורטמונד במשחק אחד וספגה תשעה שערים, הרטה ניצחה בשלושה משחקים ורשמה חמש ספיגות; בשמונת משחקי הליגה האחרונים שנערכו בין השתיים נרשמו שלושה נצחונות לדורטמונד, שניים להרטה ושלוש תוצאות תיקו, לא בדיוק קרב אריות בשועלים; שלוש פעמים בהיסטוריה הפסידה דורטמונד להרטה בבית, תמיד בתוצאה 2:1…

*

אמרו לי שזה יומרני לצפות לנצחון של הרטה (1:2), ואחרי שניצחו אמרו לי שלמרות הכל זה נצחון פנטסטי להרטה. ואני דווקא חשבתי שהנצחון במחזור הקודם על ורדר ברמן (2:3), אחרי נקודה אחת בשלושה משחקי בית רצופים, היה פנטסטי הרבה יותר. אולי אלו השערות הלבנות על הראש שמצליחות לשמור על פרופורציות, לראות את הדברים קצת אחרת, לדעת שכדורגל – כמו כל דבר בחיים זה הרבה יותר מאשר שמות, להאמין שגם יורגן קלופ ויוס לוהוקאי יודעים את זה. ואולי הגענו לזמנים טובים, בהם נצחון על דורטמונד הוא די צפוי. מראה מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?

*

נ.ב: רוזנר, יובל, OriRR – אוהב אתכם.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

פולה ראדקליף (ואני) בני 40
להרכב הנבחרת

13 Comments

בני תבורי 22 בדצמבר 2013

ערן,
בדרך כלל דורטמונד היא הקבוצה שלי, לא ברמה רגשית כמו פ"ת וליברפול אבל עדיין המועדפת בגרמניה, אבל אתמול שמחתי בשבילך. איזה הרטה אחרת מזו שראינו יחד, תענוג.

אייל 22 בדצמבר 2013

האדריאן ראמוס הזה חתיכת שחקן, לא שמעתי עליו לפי השנה .
עכשיו יש לגביו 2 שאלות :
כמה זמן ייקח עד שהוא יעזוב לקוצה גדולה יותר?
האם הוא ישחק עם קולומביה במונדיאל (בכל זאת פלקאו על המשבצת שלו)

משה 22 בדצמבר 2013

הצלחת לקבע לי במחשבה את המשוואה – הרטה = ערן לוי, שמחתי בשבילך. אני בכלל חושב שאנשים חושבים על דורטמונד של שנה שעברה, השנה היא קבוצה טובה אבל לא הרבה יותר מכך. היא כמעט נפלה בבית מול קבוצות טובות(אך שוב, לא מצויינות) כמו ארסנל ונאפולי והיא מגמגמת בליגה. היא נראית כמו קבוצה שצריכה רענון.

no propaganda 22 בדצמבר 2013

היא נראית כמו קבוצה שצריכה שהבלמים והמגנים שלה יחזרו מפציעה.

מאשקה 22 בדצמבר 2013

צפיתי במשחק, שמחתי בשבילך על הניצחון כי אני קוראת בהנאה מרובה את מה שאתה כותב.
אין לי כל אהדה לאף קבוצת כדורגל בחו"ל, ובארץ מסתפקת "באהבת נעורי" הפועל באר שבע.
שחקני הרטה ברלין שמרו על התוצאה בבונקר שלא היה מבייש בונקרים אחרים בגרמניה, שחקי הרטה הרבו ליפול מכול נגיעה בהם, ולכן ספגו 4 דקות הארכה + עוד דקה וחצי על נפילות בהארכה.
ומה זה משנה, העיקר שהרטה ברלין ניצחה, ןלך ערן טוב בלב ושמחה ואור בנפש.

אריאל גרייזס 22 בדצמבר 2013

תראה מה זה ערן, יש איזה כמה עשרות אוהדי הרטה בארץ בגללך..
ולגבי דורטמונד והליגה הגרמנית בכלל – זה היה צפוי. מדי פעם תהיה איזה קבוצה שתיתן פייט לבאיירן, אבל בגלל אופי הליגה הזאת והכח העצום העדיף שלה, קבוצות מהסוג הזה לא יכולות פשוט להחזיק הרבה זמן

matipool 22 בדצמבר 2013

לא אוהד אף אחת בגרמניה אבל כששמעתי הבוקר על התוצאה – אתה הראשון שעלה לי בראש ושמחתי בשבילך . נכנסת לנו חזק לראש עם הטורים המופלאים שלך .
איך מתחילים לאהוד קבוצה מיבשת אחרת ? לא בעיה בכלל .
ילד בן 6-7 מהוד השרון שרואה עם אבא שלו את משחק השבוע בשחור לבן בערוץ 1 לפני כמעט 40 שנה ומתאהב בקבוצה שהשם שלה הוא ליברפול ולכוכב שלה קוראים קווין קיגאן .
בעידן של היום זה הרבה הרבה יותר קל . הכל קרוב וזמין .
חוץ מזה – חשוב לשמור על גילוח הראש השבועי . זה נראה הרבה יותר טוב וצעיר .

איתן מסוארי 22 בדצמבר 2013

זה היה בימי חמישי בערב נכון?
למחרת היינו בבית ספר (יסודי) מנסים לחקות את השדרן הבריטי.

קווין קיגן… ואו… העפת לי עכשיו את השחלה שאין לי.

matipool 22 בדצמבר 2013

אכן ימי חמישי בערב .
המערכון "לה מרמור" נכתב על זה .

יובל 22 בדצמבר 2013

אוהבים אותך בחזרה ערן :)

עומר 22 בדצמבר 2013

שמחה כפולה מכופלת: אחת בשביל ערן על ניצחון אהובתו, ושנייה על הגדלת הפער מדורטמונד ל-15, תענוג.

אחד 22 בדצמבר 2013

קודם שננצח את המשחק החסר…
לא שזה משנה, האליפות הוכרעה כבר ב3-0 בדורטמונד

נועם 27 בדצמבר 2013

"איך מתחיל אדם מכפר סירקין או שדה ורבורג להיות אוהד של שאלקה או דורטמונד?"

זה נראה לי לא בהכרח פחות תמוהה מהעובדה שבתיכון שמו"צניקי ליד נהריה היו אוהדים של הפועל פ"ת, מכבי ת"א ואפילו רחמנא לצלן בית"ר.

שאלקה היא אצלי לפני כל קבוצה אחרת, ואפילו אם אני מפלרטטת עם ישראלית כזאת או אחרת קשה לי להאמין שהיא אי פעם תתקרב לנאמנות שיש לי לקבוצה מעיר שהייתי בה פעמיים בחיים שלי. ויש לי כמה הסברים שנראה לי שהם בהחלט הגיוניים ומניחים את הדעת

קודם כל, גם אם הייתי אוהדת קבוצה ישראלית, רוב הסיכויים שלא הייתי יכולה לראות אותם מעבר למרקע הטלוויזיה או המחשב יותר מכמה פעמים ספורות בשנה. להגיע מירושלים לאיצטדיון בעכו כמובן היה יותר קל מאשר לטוס לארץ אחרת, אבל אפילו למשחקים של קטמון שנמצאים במרחק של אוטובוס אחד גם מהבית וגם מהעבודה אני בקושי מצליחה להגיע עקב סיבות שונות. אז אם בכל מקרה נגזר אלי לראות את הקבוצה שלי מתחת בפיג'מה מתחת לכרבולית, מה באמת משנה המרחק הגיאוגרפי ביננו?

הסיבה השניה אני חושבת היא בעצם, פערי דורות. אני מגיל 13 בערך נמצאת בפורומים שונים, בהתחלה היו לי חברים מכל הארץ, אח"כ כבר מכל העולם. בהתחלה גם זה היה מוזר להרבה אנשים, איך הבן אדם שאני מדברת איתו הכי הרבה וחולקת איתו הכי הרבה מחיי הוא מישהו שאני לא ראיתי בכלל, או רואה רק כמה פעמים בשנה. הפייסבוק, בעיקר, שינה את חיינו ככה שאפילו אם אנשים שחיים איתנו באותו בית אנחנו מתקשרים דרך מסך. כיום החברה הכי טובה שלי היא גרמניה מפרנקפורט שרוב התקשורת ביננו היא במסנג'ר של פייסבוק וואטסאפ, זאת גם רוב התקשרות שלי גם אח שלי ואפילו אמא שלי. אז כשזה הרקע הבין-אישי שלי לא קשה להבין למה אין לא רואה בעיה עם העובדה שאני אוהדת קבוצה במדינה אחרת.

וההסבר השלישי הוא פשוט – שאין הסבר. בדיוק כמו שאתה יכולה לאחר מעשה למצוא מיליון סיבות למה התאהבת בבן או בת הזוג שלך, העובדה היא שהיה שם משהו. אז כן אני יכולה להסביר איך ראיתי אבל לא נהנתי עד ש.. ולספר את כל הבכי והשמחה שעברתי איתם אבל זה לא משנה. אין לי באמת מושג למה דווקא הם, וזה אחד הדברים שהופכים אהבה ואהדה לכדורגל, או זמרים/להקות ואפילו בני אדם כל-כך מיוחדת וחזקה לדעתי. כי זה משהו רגשי ולא שכלי.

Comments closed