מנאז' א-טרואה

three

 

שלישיה ראשונה:

לפעמים קשה לדעת איך ייראה היום, בעיקר כשאין כל כך בעבור מה להתעורר. כבר חודשיים ככה, מכוון את השעון לשמונה בבוקר רק כדי שלא לקום מאוחר, מתעורר ולא מבין על מי אני עובד, ואז מתחיל החיפוש התמידי – אחר עבודה, אחר עניין, אחר תעסוקה, אחר חיים. והיו ימים יפים בברלין לאחרונה, שבע עשרה מעלות ושמש בלי הפסקה, אבל בדירה תמיד קר, והחימום לא ממש מחמם באמצע מרץ אביבי. אין שם, למישהו ביקום, עבודה בשבילי?

וסוף השבוע מתקרב, ועוד כמה שבועות לביקור המולדת, אבל אי אפשר לחיות בציפיה שכזו למה שיהיה, יש הווה שכבד על הראש, וכמה כבר אפשר להיות בבית, לבד. אז התקשרתי ליוהאנס והוא סידר לי כרטיס למשחק ותוכניות לשבת בצהריים.

*

בספטמבר האחרון ישבנו בפאב של השכונה וצפינו בהרטה נותנת הופעה מול האנובר ואת רוני משווה לקראת סיום המשחק עם הפצצה האימתנית של העונה. באירופה. וכבר אז ידענו שסיפור העונות הקודמות לא יחזור על עצמו הפעם. שיש על מי לסמוך, שהרטה לא תרד ליגה העונה, אולי אפילו תיתן כמה הצגות. היי, הפעם יש לה גם סטאר קווליטי, אפילו אחרי שבן שהר עזב.

אבל כמו שהעניינים נראים בסיבוב השני הם פשוט לא נראים. אומרים שארבעים נקודות מספיקות בכל סטטוס טבלאי להישארות, וכנראה שזה מה שיושב להם בראש, שם במועדון. נקודה פה, נקודה שם, נקודות של חוטבי עצים ושואבי מים. עכשיו יש 36, אז מה זה עוד ארבע נקודות בעשרה משחקים, פיסת עוגה.

ועם הגישה הזו נכנסנו יוהאנס ואני לשערי האצטדיון האולימפי. יודעים שהסטטיסטיקה לטובתנו, וגם שהיא שווה משהו עד שריקת הפתיחה. אני הימרתי על תיקו, 1:1 סולידי כזה. יוהאנס חשב על 0:1 סולידי. אז איך זה שכל מה שקרה על הדשא היה רחוק מסולידי?

בעיטות לשער – 7:16, מסירות מדוייקות – 245:405,החזקת כדור – 41:59, תיקולים – 41:59, והכל לטובת הרטה.   אבל היום בהאנובר כל מטאטא יורה – הפעם האחרונה בה הבקיע לארס שטינדל היתה בנובמבר 2012, ויאן שלאודארף הבקיע בפעם האחרונה לפני שלושים ושלושה משחקים.  היום הם עשו 0:2.  בסוף נגמר 0:3.    

ואיכשהו אף אחד לא מאוכזב בסיום המשחק. אפילו לא טורסטן העצבני. והוא תמיד מוצא משהו שלילי לומר על הרטה, גם אחרי נצחונות. השיטה לא עובדת, רוני אגואיסט, ראמוס מאבד את הראש, מה זה ההחמצות האלה, אליפות היו יכולים להביא בלי כל ההחמצות האלה, למה יוס לא מגלח את השפם המכוער. הפעם הוא שקט, אפילו מחייך. פייר, הוא אומר, העונה הזו אני רגוע. דווקא עכשיו, למרות סיבוב שני מחורבן שכזה, ובטח אחרי העונות האחרונות בליגה השניה, דווקא עכשיו טוב לי ככה. אירופהמי צריך את אירופה על הראש. מקום שמיני, עשירי, שנים עשר, מה שבא ברוך הבא.

ככה זה אצל אנשים שלא שמעו על מאיר אינשטיין, תמימים כאלה.

עדיף ככה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

שלישיה שניה:

גם אם מתעוררים מאוחר ולא עושים יותר מדי בכל יום של השבוע, עדיין יש תחושה אחרת ביום ראשון. הרחובות שקטים יותר, האוויר נקי יותר, פועלי הבניין שממול לא מגיעים לעבודה, פעמון הכנסיה מצלצל במורד הרחוב. שלווה. עכשיו אפשר לשכוח מכל הדברים שאך אתמול ישבו לי על החזה, למצוא שידור סביר ולראות סוף סוף משחק של ליברפול.

אבל לא מצאתי, כולם קפצו ונתקעו, ואז קפצו דקה קדימה, ולקח קצת זמן, ורק בדקה ה-32, שתי דקות לפני הפנדל הראשון, הוכתרו החיפושים בהצלחה. אחר כך עוד פנדל, ועוד אחד, ולואיס סוארז אחד, ובין השערים נהניתי לראות את ליברפול שוטפת את המגרש, עולה על היונייטד בכל פינה, בכל מהלך, והפרצוף המתוסכל של ויין רוני רק הוסיף לתשוקה שפרצה מכל כיוון. כי גם עשורים אחרי בוב פייזלי ורוני רוזנטל, וגם אחרי שנים אדוקות של בונדסליגה ויהי מה, ולמרות הקרייבן קוטג' והסטמפורד ברידג', יש באנגליה רק קבוצה אחת שמצליחה לרגש אותי, אפילו אם רק לשישים דקות, אפילו אם רק פעם בשנה. ליברפול, איזה שם יפה, מתגלגל יופי על הלשון.

*

שלישיה שלישית:

חתיכת משחק מרכזי יש הערב בבונדסליגה 2, קייזרסלאוטרן נגד פ.צ קלן. ויש שידור ישיר בערוץ הארצי, אבל דחילק – יש דרבי הערב.

טוב, זה לא ממש דחילק, וזה גם די קל, הוויתור הזה, בטח אחרי שויתרתי על לא מעט כדורגל אירופי לטובת אירועים זניחים בסגנון עדות הפועל עכו – הפועל ת"א או הפועל רמה"ש – מכבי חיפה. והחבר'ה לא מבינים אותי, מה אני בכלל מוצא בדרעק הזה, בליגת הכלום ושום דבר (אוי וויי, יש לי סלידה מאנשים שמצטטים את קופמן). והם אותם האנשים שעדיין לא מבינים ישראלים שיוצאים לבונדסליגה 2, כי שם אין להם קבוצות בצ'מפיונס. ואני לא מבין על מה הם מדברים, ושמשחקים מול סט. פאולי, קלן, קייזרסלאוטרן, פאדרבורן וקרלסרוהה שווים הרבה יותר מאיזה שישה משחקים וכמה נקודות בחאווה בשלב בתים אירופי.

ותמיד אני חוזר הביתה, לדני נוימן והדס גרינברג. עליהם דווקא הייתי מוותר, אבל אף אחד ברשות השידור לא מתעניין בדעתו של ישראלי בברלין. או בירושלים. או ברשות השידור. ולשים על mute זה משהו שאנשים אוהבים לטעון שהם עושים, סוגה עלית שכזו, לא משהו שבאמת עושים. אז כיביתי את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של רחמנינוב והרמתי את הווליום של הערוץ הראשון. שלא יעבדו עליכם.

*

זו חוכמה קטנה מאוד לספר בדיעבד, אבל מעשה שהיה כך היה:

לפני המשחק ניבאתי ביני לבין עצמי שני אירועים – שער טיפשי של בוריס קליימן והצגה של ערן זהבי. על עומר דמארי לא חשבתי יותר מדי, אולי בגלל שהוא שחקן הפועל (ממש לא), או שבעצם שחקן שמבקיע 19 שערים בשני סיבובים לא באמת יכול להפתיע (גם לא). טוב, בסדר, הוא פשוט לא בראש מעייניי.

וזה בדיוק מה שקרה, וזה היה המשחק שהזכיר לי יותר מכל את הנצחון על בני יהודה בעונה שעברה. יום ב' אז – יום ב' עכשיו. שער של משה לוגסי בדקה האחרונה – שער של ערן זהבי בדקה האחרונה; אוסקר גרסיה רץ באקסטזה למגרש – פאולו סוזה רץ אפילו מהר יותר. 2:3 – 2:3. משחק של אליפות – ועוד משחק של אליפות.

*

אני זוכר על הרינונים והרטינות של חצי מאוכלוסיית העולם אחרי ההרחקה של בן אלגרבלי במשחק העונה. חוכמה גדולה, לנצח קבוצה עם עשרה שחקנים, זה לא מבחן אמיתי, אם רק לא היו מרחיקים את אלגרבליוהיה גליינור פלט אחד שבכל זאת ניסה, והצליח והשווה, וזה עדיין היה רחוק מלהספיק.

וזה ההבדל המובהק בין באר שבע למכבי העונה. כי עם עשרה שחקנים מול מכבי נראתה באר שבע כמו צל של עצמה, ואולי שם החלה הירידה ביכולת שלה, שקיבלה את החותמת הסופית של אחת, לא פראיירית, רעננה. ומכבי עם עשרה שחקנים ירדה מהמגרש כווינרית, כקבוצה שניצחה משחק אבוד ושלא נכנעה לתכתיבים של נחיתות מנטלית. כי במכבי יודעים מי הם ומה הם שווים, ובבאר שבע עדיין מתלהבים ומתפנקים על מקום שני.  

מתישהו גם הם יתבגרו.

*

שלוש שלישיות:

איזה סופשבוע, איזה שלישיות. האחת מכירה במציאות, גם אם היא לא סוחפת. השניה מחזירה את הכמיהה לימים של פעם, ומשם כמו בומרנג להווה. השלישית מזכירה לי למה אני עדיין אוהב כדורגל ישראלי. עכשיו אפשר לחזור לחיים ההם, האפורים, עם החיפוש התמידי אחר עבודה, אחר עניין, אחר תעסוקה, אחר חיים.

ורגע לפני שכל זה מתחיל היא מתקשרת, ועכשיו אני תקוע עם חיוך אידיוטי על הפרצוף.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

מסיבת ריקודים - שחר דלאל
משפחת רוזברג והגורילה על הגב

21 Comments

מאיר 18 במרץ 2014

מכבי נראו מול הפועל ממש ממש רע. היו הרבה יותר גרועים מאיך שב"ש שיחקה בעשרה שחקנים. עד האקסטזה בחמש הדקות האחרונות

ליאור 18 במרץ 2014

מכבי נלחצו (יותר מידי) אחרוה … אבל הסיום, אוי איזה סיום מתוק.
והצעקה שהעירה את כל הבית – היה שווה.
ואף מילה על השופט? עם כל הכניסות האלה אפילו צהוב אחד לא ראו בהפועל (אבל אלברמן בלי לגעת בשחקן דווקא ראה…)
ושופט רחבה שעומד צמוד לגילי (הצוללן) ורמוט – ועדיין פנדל.
איזה לילה מתוק (ועד שאפשר היה להירדם….)
כזאת אקסטזה לא היתה מאז השער ההוא של לוגסי..

ערן לוי 18 במרץ 2014

אף מילה על השופט.
כי השופט לא מעניין אותי, ולא משנה לי אם היו או לא היו שריקות (או לא שריקות) הזויות.
כי הפכנו לטכניים מדי, מתלהבים משיטה וטקטיקה ושיפוט, כאילו אנחנו בפו״ם ולא צופים במשהו שאנחנו ממש אוהבים. זו לא משימה שצריך לעבור, זו אהבה, רצוי שלא לשכוח.

ליאור 18 במרץ 2014

מסכים לגבי האהבה – אבל בגלל זה זה כואב יותר כששופט (כמעט) הורס את המשחק – ולא בגלל משהו גבולי כזה או אחר.
בכל מקרה התחושה אתמול (כמו גם שנה שעברה נגד בני יהודה) היתה כמו לעלות על הבלאק ממבה בלונה פארק – רגע אחד אתה בגובה הרצפה , הכי נמוך שיש וברגע שאחריו אתה נוגע בשמיים…
בהצלחה במציאת העבודה (אבל רק בתנאי שזה לא יבוא על חשבון הכתבות… :-) )

ערן לוי 18 במרץ 2014

תודה, עכשיו רק נותר לגלות את הפלטפורמה שתצליח לשלב עבודה וכתבות במקשה אחת :)

בלייק 18 במרץ 2014

לדעתי באר שבע ב- 10 שחקנים נראו טוב יותר מברזיל של זיקו וסוקרטס.
כנראה שזה לא נכון, אבל מה זה משנה?
היו שני הבדלים בין המשחקים של מכבי ב- 10 שחקנים ושל ב"ש ב- 10 שחקנים. למכבי היה על מה לשמור, משהו שהיא כבר הרוויחה במשחק (כמה דקות לשמור על היתרון של ה- 1:0, ואחר כך לשמור מחצית על השיויון). גם במשחק הזה, "המשחק המצוין" של הפועל, מכבי הגיעה ליותר מצבים מהפועל, אפילו אם נסתכל רק על המחצית השניה, שכולה שוחקה בנחיתות מספרית. לבאר שבע מול מכבי לא היה מה להפסיד, היא היתה בפיגור לאורך כל המשחק (למעט 5 דקות, לא כולל מחצית, בין השער של פלט לשער של קרלוס).
עוד הבדל משמעותי (וכאן אני נותן לבאר שבע את היתרון) הוא שבאר שבע שיחקה בשחקן פחות נגד מכבי, לעומת מכבי ששיחקה בשחקן פחות נגד הפועל, שהיא קבוצה הרבה פחות טובה.
אה, כן, ויש עוד הבדל, מכבי ניצחה ב- 10 שחקנים 3:2, באר שבע הפסידה 3:1. זניח.
רגע, מה עשה סוקרטס?

אריק האחר 18 במרץ 2014

חזק

חובק 18 במרץ 2014

אלוהי הספורט מנסה אותנו האדומים, כמו שניסה את איוב.
מי שלא יודע להמשיך לאהוב את הקבוצה שלו גם ברגעים כאלו לא ראוי להיות אלוף.

עוד תגיע שעתנו היפה.
עוד יתנוסס הדגל האדום, האגרוף והמגל בכיכרות אירופה.
עדיין, עדיין… מחכה כבר שעות/ להיות על המדרגות/ורק רוצה לצעוק את שמך/ הפועל.

עכו"ם 18 במרץ 2014

מצטער, אין אלוהים.

חובק 18 במרץ 2014

אלוהי הספורט

עכו"ם 18 במרץ 2014

לא,עדיין אין…

חדש בשכונה 18 במרץ 2014

מאיפה אתה יודע?

ירוק 18 במרץ 2014

אל יאוש חבר – עוד תזכו להניף שלטי ״יודנראט״ בגודל יציע שלם במקום שבו היו היודנראט המקוריים! וגם אז התקשורת תדאג לכסות לכם יפה את התחת!

חובק 18 במרץ 2014

בואו נסגור את הפועל תל אביב בגלל כמה מטומטמים.
אחר כך את בית"ר בגלל כמה בבונים
אחר כך את מכבי תל אביב בגלל כמה עבריינימנים
אחר כך את מכבי חיפה בגלל מטילי הברזלים
וכן הלאה וכן הלאה… נסגור ולא נשכח
נתעלם מכל הטוב ורק שנאה נרקח.

ירוק 18 במרץ 2014

תחליף כבר כינוי!!

חובק 18 במרץ 2014

????? (אל תעשה אאוטינג אם אתה מכיר אותי)
אני אסביר לך בפרטי של הפייסוש מדוע אני מופיע עם כינוי.

מאירי 18 במרץ 2014

אני חושב שסיטי וארסנל נראו גרוע בהרבה ב10 שחקנים.

matipool 18 במרץ 2014

איך החזרת אותי 40 שנה אחורה .
ילד בן 6 שמתחבר לכדורגל כי המשפחה עברה מחולון להוד השרון ומתברר שהשכן ממול זה ישראל פוגל ובמקביל מראים בטלויזיה בשחור לבן משחק השבוע ויש שם קבוצה שקוראים לה ליברפול ( איך התאהבתי בשם הזה . ל-י-ב-ר-פ-ו-ל . כמו שכתבת – איזה יופי זה מתגלגל על הלשון ) ושחקן שקוראים לו קווין קיגאן שהופך לדמות הנערצת עלי .

מאחל לך שתמצא עבודה נחמדה במהרה ושתהנה מהרבה ימי שמש בברלין .

ערן לוי 18 במרץ 2014

אז אנחנו בני אותו גיל בדיוק (:.

אני לא זכיתי לגור בשכנות לישראל פוגל, אבל לא רחוק מסבתא שלי גר אלכס שפרינגר, ובשכונה של חבר שלי גר מרקו בן ברוך, ועל ההגה של קו 88 בדרך אל הים ישב יעקב זיתוני. וכמובן – ליברפול בשחור לבן.

תודה matipool

אלכס דוקורסקי 18 במרץ 2014

ערן, נהניתי מאוד לקרוא. בהצלחה בכל העניינים ורק בשורות טובות!

אריק האחר 18 במרץ 2014

ערן בהצלחה במציאת עבודה מהנה מכניסה ומועילה.
אבל לא על חשבון זמן הכתיבה.
בהצלחה

Comments closed