אם השורשים יכלו לדבר

המשחק בסכנין עורר בי זכרונות מפעם. שלושים שנה, וכלום לא השתנה.

1. ידעתי שככה זה יסתיים. כשמדברים בלי הפסקה על סכנין נגד בית"ר מכל הסיבות הלא נכונות, שוכחים מהכדורגל. ואף אחד לא דיבר על כדורגל בימים שלפני המשחק, אז נפשו של אף אחד לא התערערה מהכדורגל המחורבן שנצפה בדוחא. הכל עבד כמו שבדרך כלל זה עובד – המון רעש לפני, הסתה ביציעים, אלה יהרסו את אל אקצה ואלה יגנו בגופם על אל אקצה, דחיפות על המגרש וכרטיסים אדומים שלא נשלפים, נצחון של סכנין. או איניצחון של בית"ר.

והאסלות המנופצות והכיורים השבורים והאוטובוסים ההרוסים, והתודות לאוהדי בית"ר, שומרי הסף של הלאום היהודי.

כבר מזמן זה ככה, כשלה פמיליה היה רק 'משפחה' באיטלקית, שלא יעבדו עליכם. הארגון הפנאטי הוקם ב-2005, ואני הייתי ילד הרבה לפני הקמתו, אז איך זה שהאלימות היחידה החקוקה בי מילדות הכדורגל שלי זכורה לנצח כקניין אוהדי בית"ר? ואיך זה שמכל האוהדים שבעולם דווקא אלה של בית"ר שרפו את המועדון?

*

כשהייתי קטן מדי לכדורגל אירח אבי אורחים של משרד החוץ.  ומה טוב יותר מאשר משחק כדורגל בבלומפילד? את החוויה הזו לא ישכחו האורחים לעולם – היו שם אוהדי בית"ר , והם לא היו מרוצים מתוצאת המשחק, אז הם פרצו למגרש ושרפו את השערים.

אבל זהו זכרון של אבא, תמיד אפשר לתהות, אולי עדיף להיצמד לזכרונות אישיים.

 אל תחפשו אותי בתאריכים, יש דברים ששכחתי. המראות, איזה מזל, עדיין לא נשכחו. אני זוכר את בית"ר מפסידה להפועל ת"א ואת מושבי הפלסטיק (שעדיין לא נעקרו) מתמוססים ונוזלים באש שהדליקו אוהדי בית"ר. אני זוכר את מכבי נגד בית"ר ואת השיכורים עם החולצות של בית"ר מנפצים בקבוקי בירה על המדרכה ומשליכים אותם אל תוך חבורות אוהדי מכבי.  אני זוכר "מוות לערבים".  אני זוכר המון, המון, המון מכות.

ולא שהאוהדים האחרים היו נופת צופים. גם בשער ארבע היה די דוחה, ובני יהודה היו המסוכנים ביותר באזור המרכז. וביהוד היה קשה כבר בכניסה לעיר. ופעם מישהו בשער 11 חטף את הקריזה אחרי ששמע אותי מקלל אתמי זה היה, לא זוכראז הוא הכניס לי סטירה, ואני החזרתי לו בעיטה, והוא הבטיח שיחכה לי בחוץ, שחי אני לא חוזר הביתה (כן כן, עם כל הסתירות הלוגיות שבדבר), ואני עברתי לצד השני של היציע, לכיוון שער 10, ונשארתי שם כל המשחק, וכמה דקות לקראת הסיום, כשההוא לא שם לב, התגנבתי ליציאה וברחתי לשדרות ירושלים.

אבל על כולם האפילו אוהדי בית"ר. תמיד. מתישהו התייאשה אמי מדבקותי בכדורגל, הפסיקה לתהות בשביל מה אני צריך להוציא כסף על נסיעות לערים רחוקות, ובעיקר מה יוצא לי מזה. ורק ממקום אחד היא ביקשה ממני להתרחק – מימק"א. שלא אתקרב לשם, הם מופרעים, אוהדי בית”ר, אני מבקשת ממך, בשבילי. אבל היא לא היתה צריכה להתאמץ יותר מדי, גם אני לא רציתי להתקרב לשם, גם אני פחדתי.

ואחרי הצבא עבדתי בחברת אבטחה של משחקי כדורגל, וראיתי עשרות משחקים בעונה, והייתי בכל אצטדיון בין באר שבע לקרית אליעזר. והכי מפחיד היה בטדי. היה שם משהו אחר באוויר, אלים מאוד, מרתיע, והאוהדים המאיימים ביותר שראיתי, והקללות המגעילות ביותר ששמעתי. ואת המכות שחטף אחד מעמיתיי שעבד איתי בכניסה ליציע, רק מפני שהוא העז לדרוש מאוהד בית"ר להציג בפניו את הכרטיס.

לה פמיליה? בסך הכל ממשיכי דרך. אפילו הם לא מסוגלים לעקור את השורשים, הם עמוקים מדי.

לא שהם רוצים.

*

2. פעם, בכל ביקור מולדת, הייתי אוסף את בן אחותי ונוסע למשחק. אבל אפילו לפני שנתיים גם  המעט הזה נגמר.  פחות בגלל המחירים המופקעים, בעיקר בגלל האלימות שהקיפה אותנו מכל עבר – מחוץ לאצטדיון, בכניסה לאצטדיון, בתוך האצטדיון, כל הזמן.

יש כאלה שמנסים לספר לי שאין אלימות בכדורגל הישראלי, בטח לא כמו שמתארים לנו, שמספרים לנו. שהכל הגזמות והסתה של התקשורת, שזה לא כולם, רק המיעוט הרעשני, שאלה האוהדים של הקבוצות האחרות. וכבר תשע שנים שאני יושב באצטדיונים של כדורגל גרמני, זוכר איך זה מרגיש בארץ ולא שואף אלימות לריאות, אז אל תספרו לי סיפורים. אין כאן מוטות שנזרקים אל הספסל, אין כאן חפצים שמושלכים לעבר שחקנים, אין כאן אוהדים שמתפרצים למגרש, אין מכות. אין כאן את כל הטוּב שיש בארץ. פעם היה, עד שמישהו החליט שזהו זה, ועכשיו אין.

פשוט כל כך.

איפה הסמל?
נקודות אור בהפסד לקריית שמונה

29 Comments

במבי 25 בנובמבר 2014

אולי אין בבונדסליגה הראשונה, אבל מסביב לכדורגל בגרמניה יש מלא אלימות, הרבה יותר מבישראל.

אלכס דוקורסקי 25 בנובמבר 2014

שם יש גם כדורגל. רמת הכדורגל (או היעדרה) אינה מצדיקה כל אלימות כמובן. כך הדברים גם לגבי ההשוואה למקום אחר. הידיעה כי האלימות במגרשים (ומחוץ להם) אינה נחלתה הבלעדית של ישראל, אינה מנחמת את אוהד הכדורגל הישראלי שבא ליהנות מהמשחק (ואלה הרוב), אך במקום זאת נחשף לאלימות קשה (אם לא די ברמה הנמוכה, אבל היא ממש חסרת חשיבות לעומת הדברים שכתב כאן ערן).

צור שפי 25 בנובמבר 2014

התגובה היא לפוסט הזה וגם לזה של בורוביץ. אחרי שראיתי הערב את הטירוף הגזעני חסר הגבולות של ״לה פמיליה״ בכתבה בערוץ 10 נראה לי שאין מנוס מענישה קשה שתנקה את הסחי הזה אחת ולתמיד. מבחינתי זה אומר הורדה ליגה של בית״ר ושל בני יהודה והליכים פליליים נגד פרטים מזוהים.

במבי 25 בנובמבר 2014

שטויות. הקריאות כשלעצמן הן רק חלקיק מהפעילות האמיתית של האנשים האלה. יש הוכחות למעורבות גבוהה של אנשי יציע מזרחי בתקיפת ערבים ובפעולות תג מחיר (כמו ההתארחות המצולמת של דודי מזרחי בחתונה גדולה של נוער הגבעות). המדינה והממסד הם בסופו של דבר משת"פים של האנשים האלה.

אלכס דוקורסקי 25 בנובמבר 2014

הקבוצות לא צריכות לסבול בגלל המעשים של האנשים הללו. כיום, כאשר האצטדיונים מרושתים במצלמות, וישנם אמצעים נוספים לעקוב אחריהם גם מחוץ למגרשים, כדאי אכן לפתוח נגדם בהליכים פליליים (כפי שאכן עושים) ולהחמיר בענישתם. ענישה קולקטיבית לא תרתיע אותם ממעשיהם, היות וטובת הקבוצה והאוהדים האחרים כלל אינה חשובה להם.

zork 25 בנובמבר 2014

אין אוהדים שפורצים למגרש בגרמניה, באמת? אז מה זה?
http://www.youtube.com/watch?v=_iIbp0Bmbvw

בכל מקרה, כפי שהזיכרונות שלך מספרים, פעם הייתה הרבה אלימות בכדורגל הישראלי. דווקא ההקמה של ארגוני אולטראס מתוך היציעים, יחד עם ההשתלטות המאסיבית של בעלי הון על כל העסק(שתי תופעות מנוגדות, אבל במידה רבה גם ממושקות אחת עם השנייה, כמו רפורמה וריאקציה) מיתנה מאוד את הסיפור.

יורד ים 25 בנובמבר 2014

תבוא למשחקים של מכבי והפועל חיפה, של הפועל פ״ת ושל קטמון.
יש הרבה כדורגל באוירה חיובית בארץ. צריך לדעת לאן ללכת

כסיפוביץ 25 בנובמבר 2014

מסכים מאוד עם הפוסט. שנים אני לא מתקרב למגרשים בגלל הסיבה הזו.
חייתי באנגליה כמה זמן וגם שם אתה שומע קללות אך אין אוירה של אלימות פיזית באויר כל הזמן.

מסכים עם צור לגבי ההליכים הקשים נגד כל קבוצה או ארגון מכל צד שהוא.
והכי חשוב פשוט לא לבוא יותר למגרשים.
זו הפעולה החיובית היחידה שנשארה לאוהד כדורגל שפוי.

מי שבוחר להגיע למגרשים [כמעט כולם] בליגות הבכירות שם את עצמו בתוך גוב האריות.
משום מה גם מתפלאים שיוצאים משם פצועים.

דניאל 25 בנובמבר 2014

קשה לי להאמין שאין אלימות בגרמניה
https://www.youtube.com/watch?v=nfcjZg8SNEQ

ערן לוי 25 בנובמבר 2014

אכן קשה להאמין. בעיקר מפני שהאירוע הנ״ל התרחש באנגליה.

דניאל 25 בנובמבר 2014

אבל עדיין אלה אוהדים גרמנים

ערן לוי 25 בנובמבר 2014

לא טענתי לרגע שאין בגרמניה אלימות או אוהדים אלימים, רק שמתישהו החליטו בגרמניה שזה עובד לרעתם ושינו את המצב.

סוס זקן 25 בנובמבר 2014

התלבטות של פרובינציאל לבנטיני: למי להאמין? לאידיליה הפסטורלית שמתאר ערן לוי או לתיאורי האלימות הגרפיים של רועי סיני (שמשום מה הפוסטים שלו נעלמו מארכיון האתר)?

הרמן וולף 25 בנובמבר 2014

לשניהם.
רועי סיני מתאר את האירועים בליגות הנמוכות, ערן מדבר על משחקי הבונדסליגה. הבדל של עולם ומלואו.

יוני ק 25 בנובמבר 2014

הלחצים והמצב הכלכלי של אוהדי ליגות בכירות במדינת ישראל דומה לליגות הנמוכות בגרמניה..

גלעד 25 בנובמבר 2014

מזל שפואד לבש אדום (:

טרנטה 25 בנובמבר 2014

אוהדי הפועל הרבה יותר מסוכנים בכל הקשור באמל"ח ותעוזה.

גיסנו 25 בנובמבר 2014

אני לא בא להוריד מהגועל הנפוץ ביציעי בית"ר ובקרב לה פמיליה. ולא להקל בגועל הנפוץ בחלק מיציעי אוהדי מכבי ת"א, הפועל ת"א, בני יהודה, מכבי חיפה, הפועל ב"ש, בעצם כל קבוצה עם קהל לא קטן. וכולנו יודעים שגועל ואלימות לא חסרים שם, כל קהל וה"שטיקים" שלו.

אבל למה איכשהו תמיד האלימות והגועל מצד אוהדי סכנין נעלמים ונשכחים? למה החלק של אוהדי ומנהלי הקבוצה בפסטיבל הגועל תמיד נשכח? למה כשהמרזלים והליברמנים באים למשחק הזה פעם בשנה זו התרסה, אבל כשהאחמד טיבים והזועבים מגיעים זה מוקטן ואף מושתק?

אביאל 25 בנובמבר 2014

בוא נחשוב מה משותף לאוהבי בית״ר, בני יהודה ויהוד – אבל אז נשאל את השאלה חשובה יותר, למה אוהדי הפועל ומכבי אלימים ? פעם האחרונה שבדקתי, לא אוהדי אף אחת מהקבוצות שציינת ירדו לדשא באמצע משחק והכו שחקן.

בוא גם נדייק במילים, אלה לא יגנו על אל אקצה, אלא יפדו אותו בדם – כמו שרנן אמר, הכל טמון בשפה.

ובוא לא נערוך השוואה לגרמניה, שם היסטורית יש הרבה יותר הרוגים, פצועים ואלימות בכלל ביחס לישראל בכל מה שקשור לכדורגל, גם אם ניקח בחשבון את היחסיות בגודל האוכלוסיה, עוד מעט תספר לנו על הפצפיזם הגרמני המהולל, אנשים בוחנים את ההווה בלי לקחת בחשבון שום דבר היסטורי, כאילו אין להיסטוריה שום חשיבות.

ערן לוי 25 בנובמבר 2014

למה אוהדי מכבי והפועל אלימים? רק ירידה לדשא מהווה סמן של אלימות?

בוא גם נדייק במלים. ועל הדרך נתעלם מהדבר החשוב יותר, כי סמנטיקה זה הכל בחיים.

ובוא נערוך השוואה לגרמניה, כי היסטורית קרו דברים, אבל מישהו החליט לקחת את העניינים בידיים, לעשות הכל כדי להרחיק את הפציעות והאלימות ממגרשי הכדורגל, לסלק את האווירה הרעה ולקרב אנשים ומשפחות שבימים עברו לא היו מעזים להגיע לשם. אם אתה מעוניין לספר על הפציפיזם הגרמני המהולל – אהלן וסהלן. אלה המחשבות שלך, לא שלי. אנשים בוחנים את ההווה כי החיים מתרחשים בהווה. או שאולי כדאי לשייך את אלימות האוהדים בטדי, בלומפילד ויהוד לחורבן בית ראשון, כי אף הווה לא יכול להשכיח את הסבל שעבר על אבות אבות אבות אבותיהם של אוהדי בית"ר, בני יהודה ויהוד. ככה באמת נגיע רחוק.

אביאל 25 בנובמבר 2014

אוהדי מכבי (יותר בעבר מאשר היום) ואוהדי הפועל אלימים לא פחות מאוהדי בית״ר, סכנין או בני יהודה. אתה מוזמן לעשות חיפוש קצר בגוגל – אבל הנה כמה מהזמן האחרון – פריצה לדשא של אוהד הפועל ת״א ותקיפה של שחקן בזמן משחק, בתגובה שלושה-ארבעה אוהדי מכבי ת״א יורדים לדשא, כמה צלבי קרס, חזיזים על אבוקסיס, החוליגנים של אבי נמני, גשם של ברזלים, גזענות כלפי ראדי, הצתות של רכבים של שחקני הפועל ת״א ע״י אוהדי מכבי, בקבוק תעברה על הבית של הרציבקוביץ׳ ורימון על הבית של טביב – אם ממש תרצה ערן, אני מוכן לעשות רשימה מלאה ומפורטת של כל מהללי אוהדי הפועל או מכבי לאורך השנים – וכן אלימות פיזית היא לרוב התוצר של אלימות מילולית ולכן היא חמורה יותר.

חשוב לדייק במילים, הצביעות זועקת, נניח שיהודים אכן רוצים להתפלל בהר הבית, ממתי יפי נפש ליברלים לא תומכים בחופש פולחן נרחב לכל הדתות ? אה, ברגע שהם רואים כיפה על הראש של הדובר כל האוטו-אנטישמיות בורחת החוצה בשצף הקצף – ובכל מקרה, למילים פה, שאתה תירגמת אכן חשוב התרגום שכן הוא מוביל בהחלט לסמנטיקה, המשמעות של לפדות אל אקצא בדם ברורה לכולם, הדם יהיה הדם היהודי אם אתה צריך גם עזרה בתרגום הסמנטיקה.

לא אמרתי שלא צריך לקחת אחריות, האשמה היחידה במקרה הזה היא על הגוף הבזיוני שנקרא משטרת ישראל, גוף עלוב וחבוט שמפחד להיכנס לכפרים דרוזים או ערבים, לעיירות דרוזיות או לשכונות חרדיות – גוף שלא יודע לעשות את המוטל עליו, לדאוג לשלטון החוק – הציפיה שהתגובות יגיעו מהמעודונים הם בדיחה, במקומות שנותנים לאלימות לפרוח אל תצפה אם כל מיני בן גביר או זועבי רצים ללבות את האווירה, מספיק לראות מי הולך להתגייס לדעאש כדי להבין את טבע האלימות של חלק מבני האדם ולא משנה כאן צבע, גזע או דת.

וכן השוואות עושים בפרספקטיבה, שאתה עורך השוואות במקום שנוח לך אתה מעקר למעשה את כל מהות ההשוואה, אלימות יש לבחון כתהליך ולא כעניין נקודתי – אני מקווה שלא נגיע אף פעם למספרים הגרמניים, גם אם עברו כמה שנים מאז – זה תמיד מצחיק לראות את התפיסה של אנשים ביחס לעובדות – רוב האנשים יגידו לך שאתה חי בתקופה אלימה מאוד בעוד שלמעשה מדובר בתקופה הכי פחות אלימה מאז שהתחלנו להתיישב, אבל זה מה שהתקשורת עושה.

ואם לא הבנת האלימות התנקזה במקרה לאוהדי בית״ר, בני יהודה (השכונה אגב, פחות בלומפילד) ויהוד היא גם אלה מקומות מקופחים וזו הצורה למחות על קיפוח, הספורט נותן במה כזאת – אתה רוצה דוגמאות קצת יותר גלובליות – שים לב למה שקורא בביתם של החופשיים וארצם של האמיצים, בעיירה ששמה פרגסון, אלימות בין היתר היא תוצר של קיפוח, בגלל זה אתה לא רואה חולגינים במכבי הרצליה או ברמת השרון.

יואב 25 בנובמבר 2014

אביאל,
אוהד ביתר במדים פרץ למגרש ורדף אחרי קלדרון.

אביאל 25 בנובמבר 2014

יואב – אמנם לא חייתי אז, אבל ממה שקראתי פעם, החייל פרץ למגרש ובעט בכדור, לא תקף את קלדרון, לא שזה משנה ועדיין מדובר על חוליגן, אבל אני חושב שיש הבדל גדול בין קלדרון והחייל למקרה זהבי ואוהד הפועל.

אדם בן דוד 26 בנובמבר 2014

ההבדל הגדול היה שקלדרון לא דחף אותו אלא עבר אותו

אביאל 26 בנובמבר 2014

פעם היו לשחקנים קלאסה.

אדם בן דוד 26 בנובמבר 2014

לקלדרון היה הרבה דברים, וייתכן מאוד שהיה גם בעל הכישרון הגדול ביותר בכדורגל הישראלי בכל הזמנים.
קלאסה לא היה אחד מהם.

איתן מסוארי 25 בנובמבר 2014

ערן, אין הפתעות בפוסט. לא צריך אפילו חצי תחקירן בכדי להבין שהאלימות בכדורגל הישראלי היא בלתי נסבלת מנקודת מבטו של האדם הסביר.
מעולם לא הייתי במשחק בגרמניה, אבל ממה שאני רואה בטלויזיה במשחקי בונדסליגה, באמת קיימת פחות אלימות מליגת העל הישראלית – כפי שרואים בטלויזיה גם כאן. אני יוצא מנקודת הנחה ששני הבמאים, הישראלי והגרמני, מציגים את המציאות כמות שהיא.

אבל הפתעת אותי בפיסקה האחרונה: "ש כאלה שמנסים לספר לי שאין אלימות בכדורגל הישראלי, בטח לא כמו שמתארים לנו, שמספרים לנו. שהכל הגזמות והסתה של התקשורת…"

אם אלו אוהדי הפועל רעננה שיושבים מבודדים באצטדיון הרדיוס בנתניה, אז אני יכול להבין.
אם לא, אנא שלח לי שמות וטלפונים, על מנת שאוכל להצטייד גם אני בחומרים שהם לוקחים.

ערן לוי 25 בנובמבר 2014

לאחרונה היו אלה אוהדי מכבי חיפה, אבל שמעתי זאת בעבר הלא קחוק מאוהדי מכבי ו…. בית״ר.
אוהדי הפועל רעננה? סליחה, לא מכיר אף אחד מארבעתם.

אדם בן דוד 26 בנובמבר 2014

יש דברים שמתסכלים אותי.
למשל, עם כל הביקורת העצמית שלי, אני מתוסכל כשאני מדבר על הסכסוך במזה"ת עם חברים אירופאיים.
ההבדל באלימות ובמוסריות בין מדינת ישראל, עם כל בעיותיה, לשכנות שלה הוא כל כך גדול שעצם הדיון מתסכל. אין מה להשוות את זכויות האזרח של כל אחד מאזרחי ישראל לזכויות אזרח בכל מדינה אחרת במזה"ת.
אותו הדבר בכל הנוגע לאלימות אוהדים.
כן, יש אוהדי הפועל, מכבי, חיפה, ב"ש, סכנין, בני יהודה וכו שהם אלימים. מקללים. מציקים.גזענים.
יש.
אבל אני לא מאמין שמי שבאמת הסתובב קצת במגרשי כדורגל לא יודע שאין מה להשוות עם האלימות ביציעי בית"ר.
די לצביעות.
די לקשקושי הקבר של אמא של חולדאי או המפגרים שמקללים את ראדי.
אין בישראל (בליגה הראשונה- אני יודע שליגות נמוכות זה משהו אחר) איצטדיון קשה יותר מטדי.
אין עוד איצטדיון שבו הסיכוי שישברו לך את החלון גבוה באותה מידה.
אין עוד איצטדיון בו כדאי לך מאוד לא להסתובב עם הצעיף הלא הנכון בדרך לחניה.
אין לי שום דרך לנהל על זה דיון בלי להיות מתוסכל.
גם אני עבדתי בעבר כמאבטח.
המקום היחיד בו החלטתי למעול בתפקידי ולהורדי את המדים מפחד היה בטדי. והכל בגלל שהעזתי לנסות לבקש מאוהדים לא לטפס על גדר שהפרידה בין היציעים.
יש לא מעט מקרים של אלימות מזעזעת בא מעט קהלים.
אין עוד קהל ששכיחות הביריונות בו כל כך גבוהה.
בלי דיון על 76 או 85 או מה קרה בדרבי ההוא או בפעם ההיא כש
מדבר על משחקים רגילים. כששום דבר לא מדווח. מדבר על תחושת ביטחון בסיסית.
מי שטוען שאוהד חוץ חש אותו ביטחון בטדי כפי שחש אוהד חוץ בכל מגרש אחר בארץ פשוט צבוע.
זאת כל כך עובדה בסיסית שכל דיון לגבי נכונתה פשוט מוציא אותי מדעתי.

Comments closed