הקבוצה של דמארי יכולה לנוח

טוב שלייפציג לא עלתה, וטוב שרביעיה שספגה קבוצת משקאות הקפאין בבית קבעה זאת, אחרת מי היה שומע על SV זנדהאוזן. בטח מתישהו הייתי מספר לכם, אבל אם יש הזדמנות - למה לא?

נו, תראו מה זה, ר.ב לייפציג לא תעלה לבונדסליגה העונה. אח, איזה באסה, עומר דמארי נשאר בבונדסליגה 2, ותסכימו עם כתבנו שבונדסליגה 2, איך שלא תסתכלו על זה, היא ליגה שניה. אבל אפילו לדמארי נותנים הנחות, כי הוא משחק בקבוצה עם המוווון כסף, וקבוצה עם המוווון כסף מקבלת הנחות אפילו מכתבנו. שם זה בסדר לשחק, אפילו יותר בסדר מלשחק באינגולשטדט. אבל רגע, הם כן יעלו לבונדסליגה. אז גם שם. בוכום? מינכן 1860? קרלסרוהה? יאללה, ת'חפפו.

הרביעיה שחטפה לייפציג בבית מזנדהאוזן באה בזמן, בעיקר כדי להוריד את כולם מההר עליו טיפסו ברגע שעומר החל לחלום באוסטדוייטש. אפילו אני כתבתי עליו משהו בסגנון עדות הכתבים, אבל אני חסיד של בונדסליגה 2, שם יש מלחמה, קשיחות, מאבק, שונה במקצת מאופי המאבק המרתק על תואר הסגנית של באיירן(*).   בחיי שהייתי רוצה לראות עוד ישראלים בבונדסליגה השניה. גם בראשונה,  אך בינינו – זה לא מציאותי. בעצם גם בשניה לא מי יודע מה.

דמארי עדיין לא כבש אפילו שער אחד מאז שנרכש על ידי לייפציג. הקבוצה שלו ספגה את הפסדה הגבוה ביותר במשחק ליגה מקצוענית. דמארי וקבוצתו איבדו סיכוי לעלות לבונדסליגה. ובטח גם שידרו משחקים של לייפציג בארץ, כי אם דמארי שם זו כנראה קבוצה ששווה לסקר, בדיוק כמו גנט (של רמי), אינגולשטדט (של אלמוג), הרטה (של בן), אספניול (של בן) או ווילם 2 (של בן).

אבל אני לא מעוניין לספר לכם על לייפציג, את זה יספרו לכם בוואלה וטמקא. אני רוצה לספר לכם על זו שהביסה את קבוצתו של עומר דמארי בביתה – SV זנדהאוזן.

SAND

*

ב-1978 ו-1993 זכתה זנדהאוזן באליפות גרמניה לחובבים. בין 1981 ל-2007 זכתה הקבוצה חמש פעמים באליפות הליגה החמישית ומדורגת במקום הראשון בטבלת כל הזמנים של אותה הליגה. ב-2008 העפילה לראשונה בהיסטוריית המועדון לליגה השלישית, ובתום ארבע עונות עלתה לבונדסליגה 2. הנצחון בלייפציג בשישי האחרון הבטיח לזנדהאוזן את ההישארות.

והכל יכול היה להיראות אחרת, והתודות לדואיסבורג.

בעונת 2012/13, עונתה הראשונה בבונדסליגה 2, סיימה זנדהאוזן במקום השבעה עשר וירדה לליגה השלישית. DFL, מנהלת הבונדסליגה, שהורתה להוריד את דואיסבורג לליגה השלישית עקב אי הסדרת הערבויות הדרושות למתן רשיון ליגה, החזירה באקט זה את זנדהאוזן לבונדסליגה 2.

ואחרי שחזרה בחאווה לליגה השניה היתה זקוקה זנדהאוזן להוכחה שהיא שווה יותר משולחן ירוק. אז את העונה העוקבת היא סיימה במקום השנים עשר, וכרגע היא במקום המקום השביעי, אחד פחות מלייפציג. וקצת כמו ללייפציג, במרחק של שש נקודות מדארמשטדט ובלי סיכוי לסיים את העונה במקום השלישי, גם זנדהאוזן לא תצליח להגיע למיקום גבוה מזה הנוכחי, גם זו יכולה להיות נחמה קטנה עבור קבוצתו של עומר דמארי.

לזנדהאוזן אין אצטדיון עם 44 אלף מקומות שקרוי על שם ספונסר שמייצר משקאות עתירי קפאין. לזנדהאוזן יש אצטדיון בבעלותה עם 15 אלף מקומות שקרוי על שם יער.

ויש עוד משהו – ר.ב. לייפציג שווה 30 מיליון יורו, זנדהאוזן רק 11.5 מיליון, בלי אף שם שמצלצל מוכר לאוזן ישראלית, וגם לא לאוזן גרמנית שאינה מעורה בנעשה. וזנדהאוזן סוגרת עונה שלישית בליגה השניה, והנצחון על לייפציג סגר לה מאה משחקי ליגה שניה, בעוד שעם כל האכזבה של כתבנו מאובדן סיכויי ההעפלה התיאורטיים – לייפציג סוגרת עונה ראשונה בהיסטוריה של המועדון בליגה השניה. מזל טוב.

*

אני בעד קבוצות כמו זנדהאוזן. קטנות, צנועות, עם אופי שורשי, מקומי, לא נרכש, שלמרות הכל לא שוכחות מאיפה הגיעו, עבור מי הן משחקות. גם בכדורגל המודרני, של שחקנים במאה מיליון יורו ומשחקים עם חצי מיליארד דולר על הדשא, ובטח כשמבקשים ממני לבחור בין מקרה זנדהאוזן למקרה לייפציג. אולי בשל כך אני נתונה הסימפטיה שלי לליגה השניה, וכמו שלייפציג נראתה בסיבוב השני וזה לא היה רע, אפילו די טוב – בונדסליגה 2 יושבת עליה בול.

אז עכשיו, כשברור שלייפציג תעפיל לבונדסליגה – במקרה הטוב – בתום העונה הבאה, אפשר לחזור להתעסק בחיים. ומסתבר שחוץ מכדורגל מקומי וקורסים בהנחיית יובל רובוביץ' אין יותר מדי מה לעשות בלייפציג, אחרת איך תסבירו את זה (ומה שגרוע אף יותר – למה הוא מעולם לא שמע על דה באזר? סיפרתי, בטח שסיפרתי):

Damari

 

(*) זה לא קשור לפוסט, אבל אני חייב: איינשטיין, קופמן, עוזי דן, וכל מי שמדבר בעברית על אלופת גרמניה – אם זה לא Bracelona אלא Barcelona, ואם זה לא Juvantus אלא Juventus, אז בבקשה זה לא Bayren, זה Bayern. קשה? תתרגלו, עצלנים.

ערן לוי, ברלין – בלוג מקומי

רגעים של אליפות
ליגת שוקי ההון - מי נתן את ההוראה?

12 Comments

Zak 10 במאי 2015

מצוין :)

אורי 10 במאי 2015

דמארי זה ההוא שלפני שנה הבקיע כמה גולים באוסטריה וישר הפך בתקשורת הישראלית לרונאלדו החדש?

משה 10 במאי 2015

פלוס שלושער נגד פארו או מלטה או ליכטנשטיין…

שגיא 10 במאי 2015

דמארי שחקן מעולה באופן יחסי לכדורגל הישראלי. לא תמיד חייבים לזלזל.
אם היה מנהל את הקריירה בצורה קצת יותר מקצוענית ונטולת אינטרסים לוזוניים, היה יכול להיות, בגיל 26, שחקן לגיטימי באחת הליגות הבכירות באירופה.

יואלזיניו 10 במאי 2015

ערן, גדול.

אם בית"ר נורדיה בחרה לשלוח את השגריר המובחר שלה, רובוביץ', ללייפציג אז אולי יש שם משהו בכל זאת.
בשנה הבאה אולי נשלח את יובל לזנדהאוזן.

תומר 10 במאי 2015

רק סט. פאולי!!!!

אבל בהצלחה לעומר ועלייה בעונה הבאה.

אדום עולה!

חז 10 במאי 2015

+1 רציני על ההערה בכוכבית למטה.

אם כולם יודעים להגיד באייר לברקוזן, מה קשה להוסיף את ה-נ' בסוף ולהגות נכון באיירן.

אורליוס 10 במאי 2015

כרגיל כיף לקרוא!

טיס 10 במאי 2015

כיף לקרוא כמו תמיד

אנונימוס 10 במאי 2015

חבל על עומר. לא חבל על לייפציג. מאחל לו להבקיע 30 שערים בשנה הבאה ושהקבוצה המשוקצת הזאת תרד ליגה

דורפן 10 במאי 2015

ואני רוצה לצנן קצת את ההתלהבות בה אתם כותשים את לייפציג. כן – כסף של קונצרן – אבל הוא מייצר את הקבוצה הזו במזרח גרמניה. ויוצר סיכוי לקבוצה באזור עני של גרמניה. כי אם הכל קהילתי בקהילה של מינכן תמיד יהיה יותר כסף לקנות את השחקנים של קהילות אחרות.

אנונימוס 10 במאי 2015

לא תמיד. עובדה שזוכים רק בחצי מהפעמים. וזה בסדר. הגיוני שלקהילות גדולות יהיה יותר סיכוי לזכות (עד רמה מסויימת)

Comments closed