לבי במזרח

לא יודע מה מכבי ת"א באמת שווה באירופה.  לא יודע מה היא באמת שווה בלי ערן זהבי.  אבל היום זה גם לא משנה  כי היום מכבי זה כמו נבחרת ישראל בכדורגל, רק מוצלחת.

ואפילו אני לא האמנתי לה, ואחרי שני נסיונות עקרים למצוא שידור ישיר של המשחק בצ'כיה ויתרתי ועברתי לשידור הישיר בטלויזיה של גביע 'אודי', באיירן מינכן נגד ריאל מדריד.  ואולי עדיין קצת האמנתי, כי הסמארטפון עם הלייב טיקר לא עזב לי את היד.

אז ככה נראה אוהד שלא מאמין – צופה במשחק די משעמם של שתי קבוצות שמעלות הרכבים משניים ולא מייחסות חשיבות מיוחדת לאיזה גביע סופר זניח של איזו ספונסרית, מקווה שמהסמארטפון תבוא הישועה.  ורגע אחרי שהשכבתי את הילדה לישון חזרתי לטיקר וראיתי שזהבי העלה את מכבי לפלייאוף.

יש אירופה.

*

אין על אירופה – הכדורגל הכי טוב, השחקנים הכי טובים, ואין על קבוצת כדורגל ישראלית באירופה, לא משנה באיזה מפעל, אז בטח אם מכבי בפנים.  וברור שמיץ' רוצה בית של ליגת האלופות, אבל לי אין בעיה גם עם בית של ליגה אירופית, ושיקום המזלזל בליגה האירופית, שיקום – ושיישב מיד מרוב בושה.

באיירן מינכן ניצחה 0:1 משער של לבנדובסקי בדקה ה-88 וזכתה בגביע 'אודי', אבל אפילו ערוץ השידור לא טרח להישאר באוויר לחמש דקות נוספות, לטקס הענקת הגביע, ועבר למהדורת חדשות החוץ.  ואולי גם הערוץ הצ'כי לא התעכב יותר מדי על חגיגות השמחה של מכבי על המגרש, אפשר להבין.  אבל אם אפשר להיות שמח בלי לראות אפילו דקה מהמשחק – שום דבר לא יעיב על האושר שבלב.

פעם, כשהייתי ילד, לא הבנתי איזה אינטרס יש לאדם לבחור בקבוצת תחתית או במ.ס אשדוד כמושא אהדתו.  הייתי לאוהד מכבי כי היא זכתה באליפות, אין סיבה אחרת, אבא שלי היה בכלל אוהד הפועל.  אולי, בעצם, כדי לעצבן אותו, את אבא.  היום אני אוהד הרטה, קבוצה קשה, ומבין שאין סיבות אמיתיות לבחירת קבוצה.  יש נסיבות, לפעמים אפילו לא ברורות, וזהו.  והיום מכבי בפורמה, כבר שלוש שנים שהיא בפורמה, וזה טוב, כל כך טוב, להיות אוהד של קבוצה טובה.