אפשר גם בלי וולפסבורג

בגרמניה לא אוהבים קבוצות של מפעלים, בעיקר כשאלו דוחקות מועדונים עתירי מסורת מהליגה

בדצמבר הבטחתי לעצמי שלא אצא מהבית לטובת משחק כדורגל עד שהטמפרטורות יתייצבו סביב העשר.  אז הבטחתי.  באמצע פברואר שכחתי מהכל וקניתי כרטיס להרטה – וולפסבורג.  בטח יהיה משחק מעניין, ומזמן לא פגשתי את יוהאנס, מאז המשחק האחרון שלנו יחד.

בוקר אחד הוא הודיע לי שקנה עבורי כרטיס לחצי גמר הגביע, מול בורוסיה דורטמונד, ואמרתי לו שלא אוכל להגיע, שיש לי התחייבויות, אבל לא אכפת לו, ליוהאנס, והוא אמר שההתחייבות הזו, מה שלא תהיה, סובלת דיחוי, או פתרון, וביקש ממני לסמוך עליו, הכל יהיה בסדר.

אז הגעתי, וישבתי לידו, והמשחק היה חלש, לא כזה ששווה לצאת עבורו מהבית בימים אחרונים של חורף ברלינאי. וגם הצופים בקושי מילאו חצי אצטדיון.  בורוביץ' חושב שזה בגלל מזג האוויר הקשה, בגלל הגשם והשמיים האפורים, הוא לא יודע שוותיקי העיר מתפללים לחורף "קשה" שכזה בכל שנה, שאפור הוא הכתום החדש של ברלין, שארבעים אלף איש יגיעו בכל מקרה, גם אם מד החום יירד הרבה מתחת לאפס.

לא אוהבים את וולפסבורג בגרמניה, או שאולי נכון יותר לומר: לאף אחד לא ממש אכפת מוולפסבורג בגרמניה, עיר שינה משעממת ואפורה שהיטלר הקים לרווחת פועלי מפעלי הרכב.  והקבוצה לא היתה זוכה להגיע לליגת האלופות ללא הכסף של פולקסווגן, בדיוק כמו אינגולשטדט בלי אאודי, כמו ר.ב לייפציג בלי פחיות.

*

Traditionsverein  הוא מונח בגרמנית, 'מועדון עתיר מסורת' בתרגום חופשי.  הפרשנות לגבי מועדון עתיר מסורת רחבה, אך קיימים מספר כללים המבססים את המועדון ככזה.  לרוב מדובר במועדונים שהוקמו איפשהו מאמצע המאה ה-20 ומטה, שהתבססו כל חייהם על הכנסות ולא על השקעות פרטיות ושנהנים מקהל גדול וקבוע במשחקיו.  פורטונה דיסלדורף, שנוסד ב-1895, הוא מועדון עתיר מסורת, אבל גם פ.צ קלן, שנוסד ב- 1948, הוא מועדון עתיר מסורת.

כשמשווים את פורטונה דיסלדורף ופ.צ קלן למועדונים כבאייר לברקוזן ור.ב לייפציג קלה יותר ההשוואה וההבהרה: השניים הראשונים עומדים על הרגליים בזכות עצמם, בזכות האוהדים שלהם, בזכות ההכנסות השונות, בזכות חברי המועדון.  השניים האחרונים עומדים על הרגליים בזכות מפעלים.

ולכן לא תהיה לעולם וולפסבורג מועדון עתיר מסורת, מקסימום עסק של כדורגל, ואת זה שום אליפות לא תצליח לשנות.  וולפסבורג תייצג לנצח קונצרן, בדיוק כמו באייר לברקוזן (באייר), ר.ב לייפציג (רד בול), הופנהיים (שהיתה ממשיכה להתבוסס במעמקי הליגות החובבניות ללא הכסף של דיטמר הופ) והאנובר 96 (שתעבור ב-2017 לבעלותו של נשיא המועדון ואיש העסקים מרטין קינד).  ועכשיו, תודות לאאודי, גם אינגולשטדט בעסק.

לפני מספר שבועות כתבתי פוסט ששולל את הגישת ה"באיירן מינכן ועוד שבע עשרה" הנפוצה בקרב אדם שאינו גדל על מסורת המועדונים הגרמנים, כי האוהדים של הרטה ברלין או ורדר ברמן לא עוקבים אחר האליפויות של באיירן מינכן, הם עוקבים אחר הקבוצה שלהם, קשה לומר את אותם הדברים על אוהדי קבוצות המפעלים.

אפשר לבחון את מספר הצופים שמגיעים למשחקי הקבוצות, אבל יש אצטדיונים של 80 אלף, 60 אלף וגם 30 אלף מקומות, הלכה ההשוואה ההוגנת.  ויש נתון אחד שמשותף לקבוצות המפעלים – מספר הצופים במשחקי החוץ.   כבר ב-2013 התלונן יו"ר איינטרכט פרנקפורט על מספר אוהדי וולפסבורג הנמוך שמגיע למשחקי החוץ של הקבוצה: "מנינו במשחק הבית נגדם 189 אוהדים של וולפסבורג.  וזה מעצבן, מאחר ובשל הדרישות ההפרדה הבטיחותיות לא מכרנו כמעט 5,000 כרטיסים.  לקראת המשחק הקרוב מול בורוסיה מנשנגלאדבך אזלו כל הכרטיסים ליציע האורחים.  זה ההבדל… מועדונים עתירי מסורת כפ.צ קייזרסלאוטרן או פ.צ קלן, שתמיד נהנו מאצטדיונים מלאים, נדחקו שלושה מקומות למטה בגלל קבוצות המפעלים – עד לליגה השניה".

Bundesmania – כדורגל מגרמניה

גם האנס-יואכים ואצקה, הבוס של בורוסיה דורטמונד, הזהיר בעבר מפני השלכות קיומם של קבוצות עסקיות בבונדסליגה: "אי אפשר שיהיו שלוש קבוצות שמשחקות לעיני 25 אלף צופים ולא מביאות יותר מ-500 צופים למשחקי החוץ שלהן.  כך תתמוטט המערכת".

לפני שהודיע מתיאס מולר, נשיא פולקסווגן החדש, על קיצוץ עמוק בתקציב הקונצרן המופנה לכדורגל, נהנו בוולפסבורג מהעברה ממוצעת של כ-100 מיליון יורו בעונה.  בבאייר לברקוזן מקבלים מהחברה 25 מיליון יורו בכל שנה, וחברת הפחיות מאוסטריה לא טומנת ידה בצלחת – בקיץ השקיע קונצרן רד בול 15 מיליון יורו ברכש, יותר מתקציבם הכולל של שאר שבעה עשר מועדוני הבונדסליגה השניה.  והסכומים ממלאים את קופות המועדונים עוד לפני הכנסות מספונסרים, מרצ'נדייז וטלויזיה.

ב-10 בנובמבר 2015 הגיש מנג'ר פ.צ סט. פאולי אנדראס רטיג בקשה למנהלת הבונדסליגה להפסיק להעביר הכנסות משידורי טלויזיה ומחסויות לליגה לקבוצות המפעלים, בטענה כי חברות בנות של מפעלים (באייר לברקוזן, וולפסבורג) וקבוצות בעלות פטרון כלכלי (הופנהיים, האנובר 96) חורגות מחוק "50+1" (המעניק את רוב המניות למועדון על פני עסק או אדם פרטי) ובשל כך נהנות מיתרונות תקציביים גדולים לאין ערוך משאר מועדוני הליגות.

רטיג הספיק מאז למשוך את בקשתו אך השיגה את העלאת הנושא על סדר היום.  בסקר שערך אתר sport1  בעקבות בקשת סט. פאולי הצביעו 68% נגד העברת תקציבים לקבוצות המפעלים.  סקר נוסף שנערך בקרב אוהדי הכדורגל במדינה מיקם את השלישיה בתחתית הקבוצות האהובות בגרמניה (באייר לברקוזן/15, הופנהיים/16, וולפסבורג/17), כשגם אחוזי הצפיה בשידורי משחקי הקבוצות הנ"ל הם מהנמוכים בליגה (לברקוזן/13, וולפסבורג/14, הופנהיים/18).

אין חיבה יתרה לקבוצות המפעלים של הכדורגל הגרמני, כשההצטרפות הצפויה בתום העונה של ר.ב לייפציג לבונדסליגה על חשבון מועדון עתיר מסורת מעלה את מפלס הכעס.  רק ירידת ליגה (צפויה) של האנובר 96 עשויה למתן את התחושות.

עד לפעם הבאה.

*

ערן לוי – הבלוג שלי

 

 

 

 

 

 

היוגוסלבי האחרון - שחר בר
החיים המופלאים של חברי התנועה האנטי-ג'ורדית

25 Comments

אודי 23 בפברואר 2016

אם יש חוק כזה של 50+1, איך הקבוצות מפעלים/פטרונים עומדות בו? או שיש פשוט חריגות מאושרות?

ערן לוי 23 בפברואר 2016

הפטרונים משקיעים בניגוד לחלקם היחסי באחזקות המועדון, כך שכל השקעה חריגה היא בבחינת תרומה למועדון ללא מתן מניות בתמורה. אבל יש עוד חוק – אדם או חברה שמחזיקים ומשקיעים במועדון במשך 25 שנים רצופות זכאים לבעלות מלאה עליו בתום התקופה. החוק בא לחזק את מעמדם של בעלי אינטרס במועדון (כמו מרטין קינד ודיטמר הופ) שהוכיחו רצון אמיתי לתרום למועדון ולקהילה לאורך זמן רב, ו-25 שנים נקבע כרף המינימלי שמוכיח כוונות.

Zork 23 בפברואר 2016

מעבר לזה, החוק מחייב אחזקה של הקבוצה בידי עמותת אוהדים. מה שעשו ברד בול לייפציג זה הקימו עמותה של 7 אנשים שכולם עובדים ברד בול

דורפן 23 בפברואר 2016

אני פשוט אצטט את מה שכתבתי כאן לפני גמר הגביע – גם המתקפה על ערן לוי הייתה שם במקור:

אם פולקסוואגן הייתה מוציאה 200 מליון יורו מכספי בעלי המניות שלה בכדי שהלוגו שלה יופיע על חולצות מנצ׳סטר יונייטד או ריאל מדריד זה הרי היה בסדר. מה לא בסדר שהכסף הזה יוצא כדי לחזק קבוצה בעיר שבה היא המפרנסת העיקרית? להיפך פה הכסף לא יוצא רק על ״המותג״ אלא אלא על רווחתם ושמחתם של עובדי החברה. שעבדו קשה כדי שתהיה חברה מצליחה כל כך. מה ההבדל בין זה לאהדה לאברטון כי היא קתולית או לברצלונה כי היא קטלונית? וגם בחייאת רבאק: גמרתם להתלונן על כסף של שייחים ואוליגרכים והגעתם למצב שאתם מתלוננים על מפעל שעשה כסף חוקי ונקי ותומך בעיר שהוא יושב בא?

ואם לחזור להיותה ״קבוצת מפעל״, הרי יש מקרים אינסופיים כאלו בהיסטוריה של הכדורגל. וידאוטון ההונגרית ייצגה מפעל טלוויזיות, וניוטון הית׳ (שנקראת היום מנצ׳סטר יונייטד) את חברת הרכבת של יורקשייר ולנקשייר, וכל הלוקומוטיבים למיניהם, וכל הבאייר למיניהם, והפועל רכבת לוד – חלקן גדולות וחלקן קטנות אבל כולן החלו כקבוצת מפעל. המפעל עשיר והקבוצה עשירה? שכרתי במקרה לפני כמה חודשים פולקסוואגן גולף. אני מבין למה.

אז כל החרדה הזו ״לקבוצה של העם״ (ואני מעריך מאד מאד את בורוסיה דורטמונד) היא סתם אינטלקטאוליזציה. ערן לוי הוא הפרובוקטור העיקרי בעניין הזה.

שלומי 23 בפברואר 2016

מדויק.
אם הבעיה היא בהכנסות הטבעיות ובמספר האוהדים שמגיעים למשחקים, אפשר לחייב מועדונים שהחלק הארי של תקציבם הוא מבעל השליטה במועדון להשקיע עוד יותר כסף בחיבור לקהילה בכל פן אפשרי. כך כולם ירוויחו בטווח הרחוק, ובגרמניה זו לא בעיה אמיתית לחשוב לטווח רחוק, בניגוד לישראל.

אריאל גרייזס 23 בפברואר 2016

אני אתן דוגמא מקומית לוונטינית לא בדיוק זהה אבל שמסבירה לדעתי את הבעיה של ערן – בא איזי שרצקי, איש עסקים נחמד עם הרבה כסף, שם כמה גובות בקרית שמונה ותוך ניצול מסוים של תקופת מעבר הביא להם אליפות. זה היה נחמד ורומנטי עד שמגלים שלקבוצה אין אוהדים, ששום דבר ביחסי הכוחות לא השתנה והאליפות הזאת, במקום שתהיה היסטורית, תהיה בסוף הערת שוליים בדפי ההיסטוריה. אז מה עשינו פה? מילא השייחים של צלסי או הסיטי – לקחו קבוצות עם מסורת מסוימת, עם אוהדים והפכו אותן למעצמות. פה זה סתם קבוצות, מפלצות בלי קהל. הערך המוסף שלהן הוא אפסי. ברור שלא יאהבו אותם.

מתי 24 בפברואר 2016

אז מה לעשות, לאסור על קבוצות עם פחות מ-X אוהדים לשחק בליגה הראשונה?
אם תעשה את זה בארץ תישאר בלי חצי ליגת העל…

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

מי דיבר על לאסור? אמרתי שזה הגיוני לא לאהוב אותם

מאנו 24 בפברואר 2016

"כסף חוקי ונקי" זה תיאור קצת בעייתי בהקשר של פרשת הדיזלגייט, לא? ;-)

ZORK 24 בפברואר 2016

מה גורם לך לחשוב שיתמכו בהסכם ספונסרינג שכזה? החלטת מראש "שזה היה בסדר", אבל בכלל לא בטוח שזה נכון.
הגרמנים לא צריכים להתלונן על כסף של שייחים ואליגרכים כי בניגוד לאוהדים האנגלים שקיבלו בהכנעה את תפקידם כבובות בהצגה המסחרית של הכדורגל המודרני האוהדים הגרמנים נלחמו על מודל שונה לכדורגל. וקבוצות המפעל הללו מוצאות פירצות במודל הזה ומזרימות כסף חיצוני מאוד גבוה, וזה מטריד את הגרמנים בצדק. אין ספק שעבור אוהדי כרורגל אנגלים, כמו מרבית צרכני הכדורגל בעולם, המחשבה שאוהדים יכולים למחות ולהשפיע לא רק על אספקטים צרכניים (כמו מחיר הכרטיס) אלא גם על מודל הבעלות והניהול נדמית שערורייתית. אבל מי אמר שזה כל כך לטובה.

מאנו 24 בפברואר 2016

+1
ההבדל בין מי שנלחם בתור השיטה למי שיוצא כנגד השיטה.

ayalon 24 בפברואר 2016

שאלה: אני מגיע לברלין ויוצא בדיוק שיש משחק של הרטה נגד פרנקפורט. עדיף לי לקנות כרטיסים באינטרנט מראש, או בקופה?
תודה!

ערן לוי 24 בפברואר 2016

עדיף לקנות בקופות
יהיו כרטיסים,אל דאגה

Ayalon 24 בפברואר 2016

קול, תודה!

צור שפי 24 בפברואר 2016

האיצטדיון האולימפי הוא זוועה לחובב כדורגל שאוהב לשבת קרוב למגרש. בערך כמו האולימפיקו ברומא. טוב רק במעט מרמת גן.

מאנו 24 בפברואר 2016

האמת האצטדיון האולימפי היחידי שאני מצליח לחשוב עליו שהוא נסבל לצפייה בכדורגל זה הסטאד דה פראנס, ששם הצליחו איכשהו לשים את מסלולי הריצה על חלק מהדשא של הכדורגל ובכך לקרב את היציעים לדשא, כך שהמרחק בין הדשא ליציעים קטן יחסית.

Harry Hole 24 בפברואר 2016

בהנחה שהתייר הממוצע לא ממש בקי בהרכבה של הרטה וצפייה במשחק בודד לא תוביל אותו לקריאה לפיטורי המאמן או לדרישה לחיזוק ההתקפה, מומלץ לו להתחיל עם הבירה לפחות כשעתיים לפני המשחק, לקנות בקופה כרטיס זול למאחורי השער, להמשיך עם הבירה ולהנות מהאווירה הנהדרת באיצטדיון. במידה ומרחק הצפייה עדיין מטריד את מנוחתו, שייקח עוד בירה.

ר.בקצה 24 בפברואר 2016

נפלת שוב לאלכוהול?
מה יגידו במחלק?

ארז 24 בפברואר 2016

הארי שותה רק ויסקי.
ורק סוג אחד.

7even 24 בפברואר 2016

אני בכלל נמצא שם בהופעה ביוני באיזור R. שהוא באלכסון למגרש, ומאחרי השער
נשמע שאני הולך לסבול.

אביאל 24 בפברואר 2016

ערן – מעניין מאוד. שאלה, איך היחס לבאיירן מינכן בהקשר הזה ? אמנם הקבוצה בבעלות האוהדים אבל אם אני לא טועה אדידס, אאודי ואליאנז גם כן שותפות שם, איך היחס למצב כזה ? או שבגלל שיש לקבוצה מסורת זה יותר נסלח ?

ערן לוי 24 בפברואר 2016

לבאיירן מינכן בסיס אוהדים שקיים מזה שנים, הרבה לפני שאדידס ואאודי נכנסו לתמונה. לא מתים עליהם בגרמניה אבל מסיבות של מצויינות, זו בטח לא קבוצה שנופלת בקטגוריה דומה לקבוצות המפעלים.

אריק האדום 25 בפברואר 2016

הם פשוט מכבי סל בכדורגל גרמני… למה שיאהבו אותם?

מייטי נרדז 25 בפברואר 2016

השליטה של באיירן תמיד הייתה גדולה אבל היא מאוד התעצמה בשנים האחרונות עם פריצה כלכלית אדירה שלהם. היסטורית הם לקחו כ-50% מהאליפויות בבונדסליגה, מכבי סל לקחו 90+. אבל אני גם מאמין שככל שהשליטה המוחלטת שלהם תמשיך הם יהפכו לשנואים יותר.

אריק האדום 25 בפברואר 2016

שזה נכון ולגיטימי בכל תחום.

Comments closed