פירסט ווי טייק את דורטמונד, ד'אן ווי טייק ברמן

הנשמה חזרה להרטה ברלין, עכשיו האוהדים כבר לא מסכנים, בטח שלא אחרי הנצחון על שאלקה.

גם בתום המחזור ה-26, כשהרטה מתבססת במקום השלישי ופותחת פער (זמני) של ארבע נקודות מהמקום הרביעי, קשה עדיין להאמין שכך נראית הטבלה.  גם היום, אחרי שלושה עשר נצחונות ליגה והעפלה  לחצי גמר הגביע הגרמני, קשה להאמין שכך נראית הרטה.

הרטה אף פעם לא הצליחה לסחוף, והשחקנים שלה הם לא כוכבי הבונדסליגה – חוץ מפאל דרדאי, הכוכב האמיתי.  העונה הצליח דרדאי, ששיחק לאורך חמש עשרה שנים בקבוצה ושאימן במחלקת הנוער של המועדון עם פרישתו ממשחק, יחד עם המנהל המקצועי (ושחקן העבר, ומלך השערים של המועדון בכל הזמנים) מיכאל פריץ 'להחזיר עטרה ליושנה', להתגבר על החובות, ללקט ספונסרים מפנקים ושחקנים שרצו להוכיח לעולם כולו שהם עדיין שווים משהו ולבנות אותם סביב השלד הביתי החזק.

DAR

שנים שלא היתה נשמה בהרטה, והעונה היא שבה בגדול וסחפה איתה בדיוק את מי שהיה צריך אותה כדי להיסחף. היא הצליחה להחזיר לחיים את סלומון קאלו, שבעונה שעברה הבקיע שישה שערים ושני בישולים ב-27 משחקים ודי הלך לאיבוד במאבקי ההישרדות של הקבוצה.  העונה הוא כבר עם שנים עשר שערים (ושני בישולים) והוא באנקר בהרכב של דרדאי.

הנשמה של דרדאי החזירה בגדול את ודאד איביסביץ', שכמעט שנה וחצי שלא ראה מגרש ושהה דרך קבע מחוץ לתוכניות של מאמני שטוטגרט, ושבגיל 31 הגיע לברלין כדי להציל את הקריירה.  וגם הוא מבקיע ומבקיע, לרוב בצמדים, עם שמונה שערים וארבעה בישולים בליגה בשמונה עשר משחקים.  כולם אוהבים אותו בקבוצה, ביציעים הוא חביב הקהל, ועל הדשא הוא יותר קפטן מפביאן לוסטנברגר.

Bundesmania – כדורגל מגרמניה

*

המשחק מול שאלקה תמיד מיוחד.  השנאה לקבוצה מגלזנקירשן שורפת את היציעים עוד מ-1971, כששאלקה הובסה על ידי הרטה בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני ועלתה על חשבונה לאחר שניצלה לטובתה טעות טכנית בשיתוף אחד משחקני הרטה במשחק, עלתה על חשבונה לסיבוב השני ולא עצרה לפני שהניפה את הגביע.  וזה פחות משמח לשנוא קבוצה כשזו בדרך קבע מעליך, ובדרך כלל רואה הרטה את שאלקה מלמטה.  אבל הפעם הגיעו ההרטנרים כפייבוריטים למשחק הצמרת –השלישית נגד הרביעית – והנצחון פתח שני פערים – בנקודות ובהבדלי היכולת הנוכחיים בין שתי הקבוצות.

היום נרשם אחד המשחקים הטובים של הרטה העונה.  שאלקה אמנם החזיקה בכדור יותר, מסרה יותר והגיעה לשני מצבים מצויינים מול השער של רונה יארשטיין – אבל הרטה רצה יותר על המגרש, הציגה יכולת אישית וקבוצתית גבוהה יותר, שערים איכותיים ונחישות שלא הוטלה בספק.  אחרי שנים של כדורגל סיזיפי, ירידת ליגה ועליה, ושוב ירידת ליגה ושוב עליה, ומאבק הישרדות בעונה הקודמת שהוכתר בהצלחה רק במחזור האחרון, מצליחה 'הגברת הזקנה' להעניק קצת נחת לאוהדים שיושבים באצטדיון האולימפי המדכא, בעיקר כשהוא לא מלא.

וזו אחת הנקודות הכואבות בברלין: 52 אלף צופים הגיעו למשחק, כמעט עשרת אלפים יותר מאשר ממוצע הצופים העונתי בבונדסליגה, וגם זה קרה רק מפני ששאלקה היריבה, ובשל שנאת אוהדי הרטה את שאלקה שמתדלקת בכל פעם מחדש את המפגשים בין הקבוצות.  גם לפני שבועיים היתה הרטה במקום השלישי, אבל למשחק מול וולפסבורג הגיעו קצת יותר מ-38 אלף צופים, די עלוב.  ההצלחה של הרטה לא מצליחה לסחוף את הברלינאים לאצטדיון, שמתמלא רק מול באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד (ובתקופת הבונדסליגה השניה גם במשחקי הדרבי מול אוניון ברלין), ורק מספר הולך וגובר של תיירי כדורגל מלוכסני עיניים ביציעים מוכיח – בזעיר אנפין – שלא חייבים להרחיק למינכן או לדורטמונד בשביל כדורגל גרמני.

אז העיר לא בטירוף אחרי הנצחון על שאלקה, ורוב חבריי אפילו לא יידעו מה עשתה הרטה בערב שבת, אבל אלה שכן יודעים מעריכים כל רגע, נזכרים בימי 1999 של גאבור קיראלי, עלי דאי ומיכאל פריץ – ומרשים לעצמם לחלום לרגע על נעימת ליגת האלופות באצטדיון האולימפי בעונה הבאה.

וקצת לפני כן – על זכיה בגביע הגרמני.  פירסט ווי טייק את דורטמונד, ד'אן ווי טייק ברמן.

*

בונדסמאניה 2.0 – סיורי כדורגל בברלין

 

דורטמונד - טוטנהאם: ביקור
בדיקת עבודות וכדורסל מכללות

14 Comments

holden 12 במרץ 2016

ערן, אם הלמוט קוהל היה עדיין מכהן כקנצלר אני בטוח שהיה מעניק לך אות אחד שמקרב אוהדי כדורגל לבונדסליגה,
זו ליגה עם אוהדים רבים בישראל ובכלל,
הצילום של הליגה הזו מדהים, בכלל אין על כדורגל גרמני, הוא הבסיס מבחינתי לחיים עצמם, המון משמעת והקרבה וסוג של פרס ותגמול על עבודה סיזיפית.
מה מקור היריבות והשנאה בין הרטה לשאלקה מלבד אותו משחק מפוקפק שגורלו נקבע על משטח הלבד הירוק ולא על כר- הדשא המוריק?

ניר 12 במרץ 2016

בסופ״ש הבא אני אהיה נוכח בברלין.
יש משחק ביתי להרטה שאפשר לתפוס על הדרך?

ערן לוי 12 במרץ 2016

יש משחק ביתי להרטה בסוף השבוע הבא , בשבת (19.3 ) מול אינגולשטדט

עופר פרוסנר 13 במרץ 2016

יש בשישי גם אוניון בבית – לא קורה הרבה ששתיהן משחקות בבית, שווה לעשות דאבל

נולי 12 במרץ 2016

ראיתי את המשחק של דורטמונד נגד טוטנהאם. הם משחקים נהדר, כמו משחק מחשב. מה הרטה עשתה מולם בליגה?

ערן לוי 12 במרץ 2016

בסיבוב הראשון ניצחה דורטמונד 1:3, המשחק בסיבוב השני הסתיים ב-0:0

אחד 12 במרץ 2016

"פירסט ווי טייק את דורטמונד, ד'אן ווי טייק ברמן."
לא הבנתי…יש משחק על המקום השלישי בגביע הגרמני?

נולי 12 במרץ 2016

:)

אל תהיה כל כך בטוח. זה גביע. משחק אחד. הרטה קבוצת צמרת. הצליחה להוציא מולם תיקו…

אחד 12 במרץ 2016

הרטה אולי קבוצת צמרת, אבל ברמן לא

צור שפי 12 במרץ 2016

ערן, תודה על הפוסט. מעניין אותי לדעת אם בכלל מתקיים דיון כלשהו על חלופה לאיצטדיון האולימפי. הוא אכן נוראי ומדכא, חוויית צפיה די דומה לרמת גן, אבל אני מניח שאין מצב להרוס ולבנות מחדש בגלל הערך הארכיטקטוני וההיסטורי שלו ככה שדיון, אם הוא קיים, צריך ללכת בכיוון של איצטדיון חלופי במקום אחר.

ערן לוי 12 במרץ 2016

אין מהלך קונקרטי לאצטדיון חלופי. בעבר דובר על בניית טבעת יציעים נוספת על חשבון מסלולי האתלטיקה, וב-2008 ניסה דיטר הונס לאתר שטח עליו ניתן לבנות אצטדיון, ולאחר פיטוריו מהמועדון הופסק התהליך. הרטה חתומה למספר שנים נוספות מול האצטדיון על השכרתו, והקבוצה לא תוכל להסתפק באצטדיונים סטייל ביי ארנה או פולקסווגן ארנה, מאחר ולמרות אחוז התפוסה הנמוך של האצטדיון האולימפי עדיין עומד מספר הצופים הממוצע של הרטה (העונה) על 46,601.

צור שפי 12 במרץ 2016

שוב תודה.

עידו 12 במרץ 2016

כמו תמיד, מצוין!
הלוואי שייסימו במקום השלישי, הרטה בצ׳מפיונס יכול להית מעניין.. השאלה האם יש להם את היכולת התקציבית להישאר בצמרת או שזו הצלחה של עונה אחת.

מעמן 12 במרץ 2016

אשתקד הייתי בברלין ובהיותי אחד ממתמכרי הבונדסליגה ונושמי הכדורגל הגרמני בדקתי אם יש משחק באולימפיקו בברלין .. איתי היה חבר שאין לו מושג בכדורגל בטח ובטח מי זאת הרטה ומי זאת שטוטגרט .. המשחק היה טירוף ו47 אלף מילאו את היציעים .. המשחק תם בתוצאה 3-2 תוך כדי שהרטה מבצעת מהפך נהדר ועם צמד של קאלו

Comments closed