אמרתי ליוהאנס שייגמר 1:2

עונת 2008/9 היתה טובה לספורט בברלין. שועלי ברלין סיימו במקום העשירי, שני מקומות גבוה יותר מעונת הכדוריד הקודמת. דובי הקוטב הגיעו לפסגה הקפואה של ליגת ההוקי קרח וזכו באליפות, ואלבה ברלין הציגה לראווה את הגביע הגרמני בו זכתה ב-O2 WORLD ארנה, האולם בו נערך באותה עונה פיינל פור היורוליג. ואחרי ארבע שנות שיטוט בליגות הנמוכות זכתה אוניון ברלין באליפות ועלתה בפעם השניה בתולדותיה לליגה השניה.

בצד המערבי של העיר רצה הרטה ברלין בצמרת הבונדסליגה כמעט עד הסוף. אנדרי וורונין ומרקו פנטליץ' כיכבו בחוד, יוזפ סימוניץ' וארנה פרידריך תיחזקו חומת מגן, וירוסלב דרובני החל לבנות את השם שלו כשוער בכיר בגרמניה לפני שירד ליגה עם הרטה ועבר לקבוצת התחתית מהמבורג (שאינה סט. פאולי).

נצחונות על באייר לברקוזן, ורדר ברמן ובאיירן מינכן. תמיד נצחונות קשים, לרוב על חודו של שער. ניצחו ורצו לאליפות עם מספר שערי הזכות הנמוך ביותר בין קבוצות הצמרת. ככה זה כשלוסיאן פאברה מאמן אותך. יש לו שיטה שמוציאה לאוהדים את המיץ, אבל מצליחה למצות את המירב מהסגל, כל סגל. ועם הסגל שלו הגיע פאברה לשיאו במחזור ה-24. ככה זה נראה אז:

  1. הרטה ברלין  49
  2. באיירן מינכן 45
  3. וולפסבורג    45
  4. המבורג        45

אבל השיא של אותה עונה היה שבועיים קודם לכן, במשחק הביתי מול האחרונה בורוסיה מנשנגלאדבך. זה היה המשחק הטוב ביותר בו זכיתי לצפות מהיציע, הטוב ביותר אי פעם. המשחק לא נרגע לרגע, מצבים בלי הפסקה ליד שני השערים. אף אחד לא רצה לעזוב אפילו לשניה את היציע והשירותים נותרו מיותמים עד להפסקה.

אנדרי וורונין ופאל דרדאי הורידו את הרטה למחצית ביתרון, מייקל בראדלי דאג שעשרים הדקות האחרונות של המשחק ימשיכו להחזיק אותנו מתוחים ותוהים אם יש להרטה את היכולת לצאת מזה עם ניצחון. זה מה שמצפה באופן די קבוע לאוהדים של הקבוצה, שמתמחה במשחק סיזיפי ובהוצאת הנשמה עד הסוף, גם אם באותה שבת היא הזכירה לתשעים דקות שלמות קבוצות אחרות, כאלו שאנחנו רואים לרוב רק מהספה בסלון.

הרטה ניצחה 1:2, עלתה למקום הראשון והעניקה לאוהדים, באחת הפעמים הבודדות הזכורות לאנושות הברלינאית, תחושה שהעונה זה יכול לקרות. ארבעה מחזורים החזיקה האמונה הזו מעמד עד שהרטה, כיאה לאופייה, נזכרה שהיא בכלל לא קבוצת צמרת. היא החלה לאבד נקודות וסיימה את העונה עם תבוסה 4:0 ליורדת הגאה קרלסרוהה, איבדה את המקום השלישי, את הכרטיס לליגת האלופות ואת הבוכטות שאיתן הכל היה נראה אחרת.

וורונין חזר לליברפול, פנטליץ' עבר לאייאקס וסימוניץ' מצא פרצה בחוזה וניצל אותה למעבר חפוז להופנהיים. פרידריך נשאר, אבל פרידריך לא יכול להשאיר לבד את הרטה בליגה, שערים זה לא החלק החזק שלו.

הרטה ירדה ליגה, השאירה אבק לכל היריבות שלה וחזרה לבונדסליגה מהמקום הראשון. העונה יש לה 16 נקודות באחד עשר מחזורים, יכולת בינונית ומקום באמצע הטבלה. הפסד בית מרגיז לנירנברג ונצחון חוץ מדהים על דורטמונד, שער מנצח בדקה ה-86 מול שטוטגרט ותבוסה צפויה ביותר באליאנץ ארנה.

ובשבת האחרונה הגיעה בורוסיה מנשנגלאדבך. הפתעת העונה במקום הרביעי ועם מספר השערים הנמוך ביותר בין קבוצות הצמרת. נשמע מוכר, לא? ככה זה כשלוסיאן פאברה מאמן אותך. מארק-אנדרה טר סטגן בן ה-18 שולט באופן מוחלט בכל סנטימטר ברחבה, דנטה בונה בלוקים במרכז ההגנה ומרקו רויס עושה מה שהוא רוצה.

זכרון המפגש האחרון  בין השתיים הלהיב אותי. קיוויתי שזה יהיה כמו אז, עם מצבים בלי הפסקה ועם שניים-שלושה שערים לכל הפחות. "המשחק לא איכזב", יאמר הצופה הנייטרלי. הרטה הוליכה, גלאדבך השוותה ובהפסקה אמרתי ליוהאנס שהמשחק הזה יסתיים ב- 1:2. הוא הביט בי וחייך. אוהד הרטה ותיק כמוהו לא ייגרר מהר מדי לאשליות. הוא מכיר את הסחורה שלו.

המשחק הסתיים בתוצאה 1:2. למנשנגלאדבך. אחד לאדריאן ראמוס, שניים למרקו רויס. זו כבר לא הפתעה, יש במנשנגלאדבך קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה. כמובן שחשוב לה להישאר בליגה ולשמור על יציבות והמשכיות בלה בלה בלה, אבל יותר מהכל יש לה סגל שחקנים שמאמין בעצמו ומצליח להדהים את הבונדסליגה בכל מחזור מחדש. הרטה? אולי כדאי להתחיל להקשיב ליוהאנס.

*

בשלישי יארחו שועלי ברלין את ס.ג פלנסבורג, קבוצת הכדוריד של עיר נמל צפונית וקטנה על גבול דנמרק.  בעוד שבוע וחצי יגיעו פנתרי אאוגסבורג ל-O2 WORLD ארנה לפגוש את דובי הקוטב. אלבה ברלין תיסע למשחק ליגה באיזה חור בהסן.

ובעוד שבועיים תארח אוניון ברלין את מוליכת הבונדסליגה השניה פורטונה דיסלדורף. שווה להשקיע 11 יורו ליציע העמידה כדי לראות את דיסלדורף הלוהטת שלא מפסיקה לנצח. את הרטה מנצחת את באייר לברקוזן בעוד שלושה שבועות לא אזכה לראות, אהיה בווינה ביום המשחק. מצאתי תירוץ טוב לברוח.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

ערן לוי ב"דה באזר" 

"דה באזר" גם בפייסבוק

 

 

 

 

הו מאמא, זה הולך להיות אדום וכואב
להיות אוהד - סיכום מחזור 9

2 Comments

דייסלר 9 בנובמבר 2011

אני יודע שאי אפשר לבקש מאוהדי הרטה להיות אופטימיים, אך האם אתה חושב שיש לכם איזה סיכוי להגיע לאירופה? תכלס יש לקבוצה סגל טוב ברמה של ליגה אירופית…

ערן 10 בנובמבר 2011

כעולה חדשה כמעט ואסור לדבר על מטרות מלבד הישארות בליגה, אבל להרטה אכן יש סגל ששווה לפחות אמצע טבלה בבונדסליגה. כשכולם דיברו על הישארות נתתי להם מקום 10 בסיום העונה, ואני עדיין חושב כך. גם באבל די אופטימי – המטרה שלו העונה היא הגביע הגרמני. יש סגל טוב לרמה של ליגה אירופית, אין ספק. הסגל חתום לכמה עונות בהרטה ובעונה הבאה, אם יגיעו לשם, יש סיכוי טוב. אבל אם תשאל אותי? אני לא רוצה ליגה אירופית, לא מרגש.

Comments closed