בתוך גארת' בייל

מה לגארת' בייל ולליגה למקומות עבודה?

קרענו את הליגה למקומות עבודה בהפרשי נקודות עצומים. רמת עמידר, רמת ישראל, נוה שרת, יפו, כפר המכביה, איפה לא היינו. פעם בשבוע היינו יוצאים מהעבודה בשעה נורמלית, עוצרים אצל מנהל הקבוצה – שהיה גם מנהל השרות בחברה – לקבל את המדים, לדעת באופן סופי את נ.צ המשחק.

מתישהו זה התחיל להיות קל מדי, התחלנו לזלזל, הפסקנו לנצח בהפרשים של שלושים נקודות, ירדנו לעשרים ומטה, ובאחד המשחקים ניצחנו על הבאזר. ואז התייאשו כמה מהחבר'ה ועזבו, לא היה להם עוד כוח לזה, האשה והילדים והעבודה והקניות ואין מקום לדחוף אימון ומשחק פעם בשבוע. ואני הייתי טרי בשוק, עם מוטיבציה של שור שלא נחסם בדישו, עם חדר כושר לפני העבודה ואחרי העבודה (אבל רק בימים בלי משחק) חמישה עשר קילו שהותרתי מאחור וגוף של כריסטיאנו רונאלדו. תנו לי לשחק, כמה שיותר, אני מהמגרש לא יורד.

במחזור האחרון של העונה פגשנו בבית ברבור את עיריית תל אביב. רולות אחד אחד, יודעים לשחק, עם שיטה, עם כיוון ומאמן עם מושג בכדורסל. לא נתנו לנו צ'אנס, חסמו כמעט כל זריקה. סיימתי את המשחק עם שש נקודות, הרבה מתחת לממוצע השנתי שלי. מהר מאוד התייאשו החבר'ה, כבר בפסק הזמן הראשון רצו לזרוק את המשחק, לרדת לספסל. אתם לוזרים? צעקתי עליהם, השתגעתם? אנחנו קבוצת צמרת, לא אוסף פקידי מתנ"ס ברמת עמידר שמשליכים כדורים לסל, יאללה!

עשרים וארבע שניות לסיום, הכדור בידיים של רכז העירייה, הוא מכדרר ומכדרר, אפילו לא מנסה להתקדם, שורף את השניות האחרונות. ההפרש עומד על עשרים וארבע נקודות, כולם רק רוצים שהמשחק יסתיים. אני מביט על השחקנים של הקבוצה שלי ומשתגע מעצבים. הם לא זזים, עומדים במקום עם ידיים על המותניים. הרכז ממשיך לכדרר במקום, אני רץ אליו באמוק. הוא מנסה להתחמק, אני חוסם את נתיב הבריחה שלו. הוא מביט על השעון, עוד ארבע שניות לסיום. הוא עושה צעד לאחור, שניים קדימה וזורק מחצי מגרש. אני קופץ הכי גבוה שאפשר, שולח שתי ידיים למעלה, חוסם את הכדור ונוחת על הרכז.

החבר'ה של העירייה מתנפלים עליי, דוחפים אותי, צועקים לעברי. מה יש לך, המשחק נגמר, מה אתה משתולל. אני מביט בהם במבט של קאנטונה אחרי השער ההוא לחיבורים. החבר'ה שלי לא מבינים למה אני עדיין מתאמץ, מה הסיפור, להפסיד בעשרים וארבע הפרש או בעשרים ושבע הפרש, זה נבלה וזה טרפה. לוזרים.

אחר כך נשארתי לבד על המגרש, לקלוע לסל, לשחרר את האנרגיות. איך יכולים שחקנים, מקצוענים או חובבנים, לוותר כל כך מהר, להפסיק לשחק, להתלונן על אלה שעדיין מנסים, שלא עוצרים עד הסוף. באותו הרגע בשלה בלבי ההחלטה לעזוב, זה לא בשבילי, אני צריך חבר'ה שרוצים לנצח גם כשהם מפגרים בעשרים וארבע נקודות ושתי שניות לסיום. עברתי לקבוצה אחרת, לליגה בכירה יותר, מצאתי את הנחלה שלי.

Bundesmania כדורגל מגרמניה

*

כל הערב השתדלתי לצפות בגארת' בייל, רק בגארת' בייל. המצלמה הראשית מעולם לא החמיאה למשחק, מתרכזת ברבע אחד של המגרש, לא מסוגלת להציג את התמונה הכוללת. אבל הפעם היתה המשימה קלה יותר, בייל היה בכל פינה על המגרש, במרכז ובהתקפה, בכדרור ובפתיחת שטחים לחברים, בהרמות ובמסירות פנימה.

לא הופעה גדולה של בייל, היו לו טובות יותר. אבל לב ענק, מאמצים בלתי פוסקים להציל את המשחק, גם כשלפעמים לא היה עם מי לשחק, גם כשניסה לבעוט משלושים מטר לשער. ובדקה האחרונה של תוספת הזמן, כשהיה ברור שהמשחק גמור, הוא התנפל על שחקן הגנה של פורטוגל שאחז בכדור מעבר לקו הרוחב של נבחרתו, חטף אותו והשליכו אל עבר רחבת החמש של פורטוגל, לחדש במהירות את המשחק. גם הבעיטה האחרונה של חצי הגמר היתה של בייל, שניה אחת אחרי שריקת הסיום, לכיוון השער. הוא ידע שאין לו גמר, ומי יודע אם הזדמנות שכזו תחזור, אבל כל מה שהוא רצה זה לא לרדת עם הפסד על האפס, לא לוותר עד השניה האחרונה, גם לא אחרי שחלפה. והוא בעט לשער, הכי חזק שאפשר, וגם רוי פטריסיו לא רצה לספוג שער אחרי השריקה, אז הוא הדף.

ולרגע אחד הייתי בתוך גאר'ת בייל.

או שאולי הוא היה בתוך ערן לוי. בכל זאת, צעיר הוולשי.

 

תרמו לדה באזר – שווה כל שקל

GAR

למה זה יהיה גם אנחנו
מגיעה השעה, מגיע האיש

14 Comments

Oded 7 ביולי 2016

טור מצוין (והתמונה עוד יותר)

אורן השני 7 ביולי 2016

מעולה.

אגב, לאן עברת אח"כ?

אמיתי 7 ביולי 2016

חתם בגולדן סטייט

דונטה פישטה קונטרה ונטה 7 ביולי 2016

טור מצויין. השחקן עוד יותר.

ג'ון מקינטייר 7 ביולי 2016

יפה מאוד. תודה!

אריאל גרייזס 7 ביולי 2016

מצוין

איאן ראש נטול שפם 7 ביולי 2016

טור נפלא.
להזכר במבט של קאנטונה על הבוקר מכניס אמביציה ליום!

בלאנקו 7 ביולי 2016

מעולה!

זה משנה 7 ביולי 2016

ערן, נהדר. אתה לא מתכנן צפייה משותפת עם יוהנאס הערב?

matipool 7 ביולי 2016

יופי של טור .
בייל הוא השחקן שאני הכי אוהב בעולם שמחוץ לליברפול .

אמיתי 7 ביולי 2016

אז בעולם

אוֹרי אמיתי 7 ביולי 2016

מצטרף למחמאות לעיל.
גם אני התרשמתי מהאופן בו חטף את הכדור והעביר לשוער, בסוף המשׂחק.
לכן גם נהניתי כל-כך מאיסלנד. נראה לי שגם בייל ואתה הייתם נהנים לשׂחק אתם.

צור שפי 7 ביולי 2016

היה בלתי אפשרי לפספס את הלהט של בייל אמש ואני מת עליו באופן כללי . באותו זמן לא יכולתי שלא לחשוב לעצמי, עוד בזמן המשחק, שיש מצב שהנסיון ההירואי הזה להציל את המולדת לבד פוגע בקבוצה שלו. זה לא שהם פיגרו 24 הפרש 24 שניות לסיום. שני גולים עשר, ואפילו חמש דקות לסיום זה פער מחיק ונדמה לי שקבלת ההחלטות של בייל באותן דקות לא היתה המיטבית מבחינת הסיכויים של הקבוצה שלו לחזור איכשהו.

Comments closed