קצת משעמם אותי לאחרונה הכדו… פאק איזה גול!

פוסט מאת ערן לוי, ברלין

דנה משתעלת בלי הפסקה. ברגע שהיא נרדמת מתחיל השיעול שלה לאמלל אותי. מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לעזור לה? אולי זה בכלל בגללי? אולי לא הלבשתי אותה חם מספיק בבוקר? היא בטח סובלת, הקטנטונת, וכל סבל זעיר שלה כואב לי בכל הגוף.

כשהייתי ילד, אמא שלי אמרה לי שהלוואי והייתי יכול להעביר לה את המחלה. היא כבר תסתדר איתה, העיקר לא לראות אותי חלש וחסר אונים. וזה בדיוק מה שאני מרגיש כיום. לא צריך יותר מדי, מספיק שיעול קטן כדי להפוך להעסיק את המצפון שעות נוספות ולהפוך את השעה הקרובה לסיוט.

אז אני יושב במיטה, קשוב כל העת לקולות העולים מהחדר הסמוך ומנסה להתרכז במשחק שמראים עכשיו בטלויזיה בין קרואטיה לטורקיה. אבל איך אפשר להתרכז במשחק כל כך משעמם? מה אזכור מהמשחק? מה אני זוכר מ"הר ברוקבק"? שני גברים עם כובעי בוקרים עושים אהבה. חוץ מזה אני לא חושב שקרה שם משהו.

כנראה שאזכור את חליל אלטינטופ נכנס לקראת סיום המשחק, וגם זאת אזקוף לחובתו של השדר הגרמני שלא הפסיק להתפעל מהפלא של שני אחים בנבחרת. "האח של חמיט, חליל, נכנס למשחק. חמיט משחק בריאל מדריד, חליל בטרבזונספור". גם לי יש הארה: חמיט האח של חליל וחליל האח של חמיט.

בסיום המשחק מספר השדר ש"עכשיו נעבור לקטעים מהמשחק בין פורטוגל לבוסניה". פייר? ירד לי בינתיים העונה מכדורגל. אני יכול לספור על עשר אצבעות את מספר המשחקים בהם צפיתי העונה, חצי מהם של הרטה ברלין. אולי אני מגזים, אולי עשרים.

אז לשבת עכשיו, אחרי האפס אפס המדכא ועם משחק שממש לא אכפת לי מי תנצח בו או מי תעלה ליורו, ולראות תקציר של עוד שתי קבוצות שמעניינות לי את קצה הסינוס? טוב, לפחות ברקע, גם ככה אין לי שום סרט מעניין על ההארד דיסק ולא הספקתי להוריד את הפרק השלישי של "המירוץ למיליון".

מצחיק שהם עברו ישר לדקה השמינית, אפילו לא טרחו לעשות איזה פרומו למשחק סטייל "הפועל עכו תנסה להמשיך במסורת ההישגים מול הפועל ת"א, שמנגד תתאמץ לעצור את איסוף הנקודות של היריבה מעיר החוף הצפונית".

בעיטת עונשין לזכות פורטוגל עשרים מטרים מהשער. רונאלדו עומד במרחק של כשמונה מטרים מהכדור, רגליו פשוקות. הוא ממלא את ריאותיו באוויר, נושף אותו החוצה בתנועת שפתיים ולחיים מוגזמות ושולח בעיטת רונאלדו אל מעל לחומה ולרשת.

רונאלדו משתולל, רץ בטירוף לפינה השמאלית של המגרש, דופק החלקה על הדשא ולא מפסיק לשאוג משהו בפורטוגלית. הפוקוס עובר למרכז המגרש, לחידוש המשחק על ידי הבוסנים.  זה תקציר זה? חשבתי שאני שולט בשפה הגרמנית על בוריה עד ששמתי לב לשקופית הקטנטנה בצידו העליון השמאלי של המסך: "LIVE".

דפוק שכמוני, זה בכלל שידור ישיר! תפסתי עוד אחד מהשערים של רונאלדו בשידור ישיר! עכשיו כבר אי אפשר לזנוח את המשחק בשום תואנה, עכשיו זה הפך לאישי. זה הצ'אנס שלי לחזור בגדול. זו ההזדמנות שלי להיזכר למה אני כל כך אוהב כדורגל. כי זה אף פעם לא משנה מה שמות השחקנים על המגרש, מה האינטרס שלהם ואם המועדונים הגיעו מפורטוגל, לונדון או נתניה.

דיבורים לחוד ומציאות לחוד: אי אפשר להתעלם מהשמות שעל המגרש: מיסימוביץ' ודזקו, רונאלדו וקונטראו, איביסביץ' ואלמיידה על הספסל. בוסניה היא לא איזו נבחרת טורקית חסרת כבוד (ארדואן היה יוצא למלחמה נגד ישראל אם היה קורא את זה).

ואי אפשר להתעלם ממה שקורה על המגרש: עוד שער של פורטוגל עם פצצה משלושים מטר של נאני, ואז הבוסנים מתחילים ללחוץ, מצמצמים מפנדל של מיסימוביץ' ופותחים לגמרי את המשחק. רונאלדו מבקיע את השני שלו וספאהיץ' מסביליה מצמצם לכמה דקות לפני שפוסטיגה של סראגוסה משחרר את הפורטוגלי הרביעי לרשת. אין הגנות הערב באצטדיון האור, רק התקפה. שמונה שערים. תענוג.

דנה כבר לא משתעלת, תודה לאל. כשהיא אצלי השינה ממני והלאה. מתעורר בכל שעה, דואג שמא היא לא מכוסה, אולי היא מכוסה ומזיעה, אולי החימום חזק מדי, היא נושמת? לפחות בשעה וחצי האחרונות לא דאגתי לרגע.  ולמרות שממש לא שינה לי מי מהשתיים תעלה ליורו, היה אחלה משחק שהשכיח ממני את הלך המחשבה הפולני והחזיר אותי באחת לאהבה שלעולם לא תבוא אלי בדרישות.

 I’m back baby, I’m back!

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 *

ערן לוי ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק 

בחירתה של אנג'לה - עידכון
פורטוגול

4 Comments

yoffer 16 בנובמבר 2011

אחלה פוסט, גם אני מתחילת השנה חושב שאיבדתי את העניין בכדורגל השנה. לימודים, פרוייקטים, הקבוצה שלי ארסנל ירדה מנכסיה והכרזתי כבר באוגוסט על שנת שבתון להתארגנות מחדש.
אבל פתאום, משום מקום מגיע המשחק המטורף בסטמפורד ברידג' 5-3 ענק! אני בעננים ונזכר בדיוק למה אני כל כך אוהב כדורגל…
תודה שהזכרת לי את זה שוב:)

ארנון 16 בנובמבר 2011

אם אתה כבר בגרמניה, למה שלא תחזור ליהנות מהמשחק דרך שלושת השערים מהקליניקה של קלוזה, החלוץ עם הפער הבלתי אפשרי בין כדורגל מועדונים לכדורגל נבחרות. איזה קלאסה!

בן .א. 17 בנובמבר 2011

מצוין !
אני באותה הרגשה כמו שלך בשנים האחרונות. כאשר הכסף והמסחור עולים על התשוקה והרגש בעולם הכדורגל, מעטים הם המשחקים שגורמים לי להתרגש כמו פעם. פורטוגל – בוסניה היה אחד המשחקים האלה.

כדורי 19 בנובמבר 2011

אהבתי את הפוסט גם אני אבדתי עניין כבר בכדורגל.
אהבתי את ההמחזה עם השיר

יישר כוח .

Comments closed