באר שבע זה לא אינטר

נצחון נאה על קבוצה חלשה, זה מה שהיה בטרנר - והכל למען כבודה של הקבוצה המארחת

איכשהו הצליחה העונה הנוכחית לשחרר את שאריות ליגת העל מעליי. שנים של כדורגל רע לא עשו זאת, לא זוכר את מספר הפעמים בהן ויתרתי על משחק יום ב' של הבונדסליגה השניה לטובת המשחק המרכזי של ליגת העל. ולרוב זה לא היה שווה את זה, בעיקר מאחר והקלישאות על הכדורגל הישראלי אינן מגיעות יש מאין.

לפני הרבה שנים, כשסיפר לי סבי על ההבדלים בין אירופה לישראל, יכולתי לאמת את שאמר באמצעות מקור אחד בלבד: 'משחק השבוע' ביום חמישי, עם חמישים דקות מוקלטות של משחק מהליגה האנגלית בשחור-לבן. היום צופים כולם בכל ליגה בה יחשקו, וחוץ מסקאוטים של קבוצות כדורגל ואנשים שגרו פעם בהלסינקי קשה למצוא בישראל חובבי ליגות שאינן מרכזיות באירופה (ויש גם את הליגות של יבשת אמריקה, אבל זה עניין לעכברי שטח, לא ל'אירופי קלאסי' כמוני).ישראל עדיין בתפריט בעיקר מפני שהיא שם, קרובה לבית, קרובה לשלט. אפשר להניח הנחת הדיוט שרוב קוראי פוסט זה לא היו שומרים אמונים לליגת העל אם לא חיו בישראל.

ולמרות כל דברי הקלס על הכדורגל הישראלי והניתוק היחסי שלי מליגת העל של העונה הנוכחית עדיין שמורה בלבי פינה חמה לכל קבוצה ישראלית שמצליחה לעשות משהו באירופה. ולקטגוריית ה'מצליחה' שלי נכנס כל נצחון, גם אם כזה שאינו קובע דבר. ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי אוהד מכבי, אבל שמחתי בשמחת הפועל שהגיעה עד לרבע גמר גביא אופ"א, נעצבתי כששמעון גרשון הבקיע את השער העצמי שעצר את המסע האירופי, וחגגתי עם מכבי חיפה את דרכה במחזיקות, וכמובן שכל העפלה לשלב הבתים, לא משנה המפעל, של קבוצות ישראליות. כי קבוצות כדורגל ישראליות הן עבורי כמו דרכון ישראלי: כולם אומרים לי "מה אתה צריך אותו, אתה חי בגרמניה, ויכול להוציא אחד גרמני, והוא יותר טוב מהישראלי". על מנת לקבל דרכון גרמני חובה עליי לוותר על הישראלי, ככה זה עם הסטטוס הנוכחי שלי, ויש הרבה דברים ישראליים עליהם ויתרתי מאז נחתתי בברלין, אבל הדרכון הוא לא עוד פנקס כחול עבורי, הוא חלק מהזהות שלי. לא הרשמית, הנפשית. בדיוק כמו כדורגל ישראלי. חוץ מזה יש לי גרין קארד אירופי, אני מסודר.

ודווקא החגיגות הפרובינציאליות אחרי הנצחון של הפועל ב"ש על אינטר מילאן עשו את העבודה ההפוכה. כמעט.

אין כמו נצחון על קבוצה איטלקית, בדיוק שאין כמו נצחון על קבוצה אנגלית או צ'כית, ואת השניים האחרונים לא הצליחה באר שבע לעשות. שני נצחונות בשלב הבתים, שניהם על אינטר שבחמישה משחקים במפעל רשמה ארבעה הפסדים, שספגה עד כה עשרה שערים (רק חמש קבוצות מתוך סך ארבעים ושמונה הקבוצות בכל שנים עשר הבתים ספגו יותר), שהעניקה לב"ש את כל חמשת שערי הזכות שלה, שהיא היחידה בבית עם הפרש שערים שלילי. ואין על ב"ש העונה, משחקת נהדר ומציגה יכולת גבוהה, והשינוי הטקטי של ברק בכר במחצית השניה הפך את אופי המשחק של ב"ש והוביל לסיום מתוק. אך נצחון על אלבניה בתנאים שנוצרו במהלכו הוא לא חוכמה גדולה – וכך גם נצחון על אינטר מילאן במתכונתה הנוכחית. ואם עד היום לא הפסידה אינטר מעולם שש נקודות לקבוצה אחת בשלב הבתים כנראה שהקבוצה האיטלקית, איך לומר בעדינות, לא משהו העונה.

מכבי ת"א נראית רע בליגה האירופית, ודווקא לה יש סיכוי טוב יותר להעפיל לשלב הבא. זו קליאשה שלעולם לא תמצא דרכה הרחק מהמשחק – לא תמיד הטוב מנצח. על מנת שהטוב תמיד ינצח יש ליגה, ובליגה אי אפשר לזייף ולזכות באליפות בזכות נצחון מקרי על אלקמאר – או שני נצחונות על אינטר. וכמו שאינטר וזניט סט. פטרסבורג מוכיחות: גם לטווח קצר אי אפשר להיות טובים כל הזמן ולהיכשל, אי אפשר להיות רעים כל הזמן ולהצליח. אף אחד לא ציפה למקום ראשון של ב"ש בשלב הבתים, והניצחונות על אינטר מצטרפים לשורת הישגים אירופיים העונה, אך אין לשכוח כי היכולת הנוכחית של אינטר משווה את ערך ההישגים מולה לערך כל ההישגים של ב"ש בדרך לשלב הבתים, לבטח לא יותר.

אין כמו שמחה אחרי נצחון אירופי, אין כמו תחושה אחרי הפיכת התוצאה ושער מכריע בשניות האחרונות של תוספת הזמן. זה הכל, אין צורך להתרגש יותר מדי מנצחון על אינטר של 2016, כי יש כבוד לסגל שלהם – הטוב ביותר בבית! – אך יש גם עובדות, והן לא עומדות בצד האיטלקי. איני עוכר שמחות, סתם אחד שמעדיף להביט במראה נכוחה. תמשיכו ככה, באר שבעים, כיף לראות אתכם מנצחים, גם אם היריבה היא אינטר מילאן.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

53 תגובות ל “באר שבע זה לא אינטר”

  1. Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal (פורסם: 26-11-2016 בשעה 08:44)

    אני לא אוהב את הנטיה הזו לגמד נצחונות.
    חיפה ניצחה את יונייטד 0:3 כי יונייטד הייתה בהרכב חסר, מכבי ניצחה את איאקס כי איאקס של אז חלשה, הפועל ניצחה כי צ'לסי זלזלה.
    ההישג של ב"ש הוא אדיר. קודם כל – להפוך פיגור 2:0 לניצחון בדקה 90 הוא מרשים. לנצח קבוצה איטלקית פעמיים, במיוחד עבור קבוצה כמו ב"ש שאין לה שום מסורת של השגים באירופה – זה מיוחד.
    "סטלמך כבש עכשיו שער והשווה את התוצאות ל 1:1" – שער מיתולוגי בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. שער שוויון לרשת בריה"מ ויאשין אחרי 5:0 לרוסים במשחק הראשון. אבל היו זמנים שהשגים , גם קטנים, התקבלו בשמחה ולא בעיקום אף. על כל הישג במדינה הספורטיבית הזאת מדביקים כוכבית – ג'ודו זה לא חוכמה כי יש בית ניחומים, 0:3 על אלבניה לא חוכמה כי הורחקו שחקנים, מכבי כדורסל לא חוכמה כי זרים. מגמדים הישגים באותה מידה שמנפחים כשלונות.
    ב"ש קבוצה מרשימה מאוד מאוד. וההישג הכפול הזה הוא חותמת די ברורה על העוצמה שלה.
    מכבי מאבדת בבית יתרון של 3 שערים , ב"ש עושה מהפך מול אינטר. מדהימים.

    להגיב
    • משה (פורסם: 26-11-2016 בשעה 09:37)

      מסכים לגמרי, מהפך אחרי פיגור 2 שערים במחצית זה הישג מרשים גם כשהיריבה היא רעננה, בטח ובטח כשהיא אינטר. אותה אינטר בדיוק סיימה בתיקו עם מילאן בתחילת השבוע, קבוצה לא רעה בכלל השנה.

      להגיב
  2. מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 26-11-2016 בשעה 09:58)

    כמו תמיד נצחונות של קבוצות נחותות על הנייר נובעים משילוב של נסיבות. באר שבע של העונה ניצחה כבר את אולימפיאקוס, סלטיק ואינטר בחוץ. כל נצחון כזה גורם לבטחון לקראת ההמשך. לעומת זאת, הפסידה לספארטה פראג פעמיים וסיימה בתיקו אפס משמים מול סאות המפטון. מכנה משותף מאוד ברור לנצחונות ולהפסדים/תיקו והוא שבאחרונים הקבוצות לא הרשו לעצמן להגיע נפוחות כי הן קבוצות קטנות יחסית באירופה ובנצחונות שלושת הקבוצות נמצאות במצב כזה שרק השם נשאר מהן ועוד בחלק מהמשחקים הן היו זחוחות וכשהבינו שיש להן יריב אמיתי כבר היה מאוחר כפי שניה אומר שווייצר "כשאתה יכול אתה לא רוצה וכשאתה כבר רוצה אתה לא יכול".
    אבל שלא יהיו אי הבנות, כל הנצחונות כמעט ללא יוצא מהכלל של הישראליות באירופה לאורך השנים נבעו מנסיבות דומות, אולי למעט חלק מאלה של הפועל במסע שלהם וגם אז זה היה הרבה מזל.
    מכנה משותף נוסף להצלחות אירופיות שבולט גם אצל באר שבע הוא שכמו הפועל באותו מסע וחיפה של האלופות בזמנו הבסיס שעליו הקבוצה בנוייה הוא 6 זרים טובים ופיזיים מאוד כך שגם מבחינה מנטלית מדובר בסיפור שונה. אז זה לא כל כך הצלחה של הכדורגל הישראלי ופה אני מצדיק מאוד את ערן.
    אז לשמוח על הנצחון כן, אבל מפה ועד ל"מהפך שכל אירופה תדבר עליו" הדרך ארוכה מאוד.

    להגיב
    • Dr. van nordstrand (פורסם: 27-11-2016 בשעה 08:36)

      מאיר, ניתוח מעניין מאוד.
      אכן התחברתי לרוח הכללית של הפוסט, לטעמי הרעיון המרכזי היה שכדאי לכל אחד מאיתנו לעשות את ההבחנה
      בין החוויה וההישג הספורטיבי עצמו לבין מה שמנסים לעשות ממנו אינטרסנטים בתקשורת.
      התקשורת לא משקפת אף פעם את המצב האמיתי, הם לוקחים חומרי גלם כלשהם, בין אם שמועות, חצאי עובדות או אירועים שקרו מידי פעם ומייצרים מהם סוג של תבשיל שמדיף ריח חזק של משהו.. בין אם זה דבר שנמשכים אליו או נרתעים ממנו, לפי המודעות וההחלטה של מי שנחשף לכך.
      אז כן, אפשר ליהנות גם 'סתם' ממשחק אדיר ומהנה של נציגה ישראלית באירופה ליג מול אלופת אירופה לשעבר.
      אבל יותר מזה? מתכון בטוח להישאר בן ערובה בידי אנשי השקר וההמצאות במדיה.
      זו הפרנסה שלהם, שיהיו בריאים.
      לבריאות של הבנאדם- עדיף להתרחק.

      להגיב
  3. בני תבורי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 10:14)

    איזה יפה זה שביום בו סטיבן ג'רארד פורש, קבוצה באדום מבקיעה שלושה שערים וחוזרת מפיגור במחצית לניצחון אדיר על קבוצה ממילאנו… :)

    להגיב
    • צור שפי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:12)

      + מיליון

      להגיב
    • איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:42)

      ++++++++

      להגיב
      • יניב פרנקו (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:52)

        רק שזו קבוצה באדום שגם רדפה אחרי אליפות היסטורית לאחר הרבה שנים – אלא שפה יש הבדל קטן….

        להגיב
        • איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:58)

          גם השנייה תצליח…. במהרה בימינו.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:07)

            אתה אוהד של הקבוצה שהולכת במדבר כבר 26 שנים?..
            מילא מכבי סל אבל זה?? ראה את הזמנתי להודו כמבוטלת

            להגיב
            • איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:18)

              אחת הלכה 40 שנה במדבר (כולל ירידת ליגה ומים) לשניה אולי ינוקה שליש על התנהגות טובה.
              לפי זמני ההמתנה שלי והסבלנות שאני מגלה, יש לנו מספיק זמן להודו.
              בכול אופן בעוד כמעט שנתיים אני מתכנן להגיע להודו לכנס, http://interspeech2018.org/ אתה מוזמן להצטרף.

              להגיב
              • אמיתי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:34)

                שתרד ליגה ושאלונה תקנה אותם ואז נדבר על השליש

                להגיב
                • אמיתי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:35)

                  אה ושיחתימו מישו ממשפחת בוזגלו אם כבר

                  להגיב
                  • איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:45)

                    אני עוד יכול להבין את הרצון שירדו ליגה (לא מקבל אבל מבין). אני מבין את התרומה שאלונה יכולה לתת, כמו יצוב המערכת וחיבור האוהדים למועדון, אבל אם מאור נשאר בבאר-שבע, למה הם צריכים את יעקוב על הראש?

                    להגיב
                    • אמיתי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:01)

                      אשמח אם יעקב ייקח את לוקאס כפרוייקט. באמת לא מקבל מספיק דקות
                      לטעמי..

  4. גיא זהר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 10:56)

    כמה נקודות: 1. בניגוד למשחק הראשון, איטנטר באה בהרכב הכי חזק שיכלה להציב ושיחקה בהילוך שלישי מה שהספיק לה לשני שערים קלים, הראשון מביך מבחינת ב"ש והשני תאווה לעיניים. בתחילת המחצית השנייה הורידה הילוך וכשב"ש צימצמה, גם כשרצתה היה מאוחר מדי מבחינתה. אינטר בשיאה העונה קבוצה לא רעה בכלל רק שיש לה המון עליות וירידות.
    2. לגבי ב"ש, צריך לקחת מה שנותנים והמחצית השנייה שלנו הייתה מצוינת (רק נשווה למשל למשחק של הנבחרת מול איטליה שהיתה במצב דומה ובמקוום להשוות אפילו, קיבלה את השלישי).
    3. מדברים דווקא על המשחק הזה בכל אירופה, מתוך לעג לאינטר (אבל אנחנו מה איכפת לנו, כבוד בשער הגזטה).
    4. ב"ש שווה שער בסאותהמפטון. האנגלים שווים שלושה-ארבעה. נקבל שם בראש.

    להגיב
    • דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 09:21)

      נראה שאת סעיף 4 הכנסת מטעמי אפולוגטיקה.
      פרגנת יותר מדי לקבוצה אותה אוהד אז לקחת צעד אחורה. סתם מיותר

      להגיב
      • גיא זהר (פורסם: 27-11-2016 בשעה 10:52)

        למה? אני חושב שהראייה שלי מפוכחת (מדי…). סאותהמפטון לא רגילים לאירופה בכלל ויש להם סיכוי לעלות שלב בפרט. הם ישחקו בכל הכוח. יהיה קשה מאוד מאוד.

        להגיב
  5. ארז טיקולסקר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 10:57)

    אינטר העונה, עם כל חסרונותיה, היא קבוצת מרכז טבלה באיטליה. לא רע לנצח פעמיים קבוצת מרכז טבלה מאיטליה. במשחק בטרנר היא גם שיחקה בהרכב חזק יחסית. היא ניצחה העונה את יובנטוס ומספר ימים לפני המשחק בטרנר עשתה תיקו עם מילאן (שנותנת בינתיים עונה לא רעה). זה הישג מצוין.

    להגיב
  6. יאיר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 11:04)

    מדברים על תיקו משמים נגד סאות'המפטון. אם ככה, קבוצה שכמעט ירדה ליגה לפני 3 שנים בליגת העל – במצב ממש טוב.
    זה נראה כמעט טבעי להוציא תיקו מקבוצת אמצע עליון בפרמיירליג. קבוצה שיצאה בתיקו עם ליברפול הנהדרת רק בשבת, שהוציאה 1:1 בסיטי, קבוצת פרמיירליג! ואיפה ליגת העל ואיפה הפרמיירליג .. ועל זה לא מדברים.
    המהפך של ב"ש גדול יותר מכל מהפך ספורטיבי של קבוצה בישראל אי פעם.

    להגיב
    • גיא זהר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 11:30)

      בתור אוהד של ב"ש שנפעם ממה שקורה בשלוש וחצי השנים האחרונות צריך לשמור על פרופורציות ולא לנסות להפוך אותנו ללסטר או למשהו חסר תקדים. זה מה שיפה בתהליכים.
      שתי דוגמאות למהפכים לא פחות מרשימים: קרית שמונה 2009 – ירידה ללאומית. 2010 – עלייה. 2011 – מקום חמישי וחצי גמר. 2012 – אליפות. 2013 – שלב בתים אירופאית וגמר גביע. 2014 – גביע
      הפועל תל אביב 2008 – מקום שביעי אחרי שכמעט ירדה ליגה. 2009 – מקום שני. 2010 – אליפות קיזוז ועליה משלב בתים אירופאית לנוקאאוט. 2011 – שלב בתים באלופות עם חמש נקודות, מקום שני, גביע.

      להגיב
    • מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 26-11-2016 בשעה 11:44)

      ההשוואה לנבחרת מול איטליה בדיוק במקום. לנבחרת אין שישה זרים מעולים כבסיס.

      להגיב
      • גיא זהר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:03)

        ברור שלנבחרת אין בלם ברמה של ויטור ושחקן ברמה של וואקמה (למרות שטבח הבת נתן אחלה 60 דקות שם) ושאיטליה טובה באופן אבסורדי מאינטר (הנבחרות בדרג הראשון חלשות מקבוצות הצמרת האירופאיות), אבל עדיין יש פערי רמות גדולים. התשובה בראש ובראשונה ברק בכר

        להגיב
        • מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 26-11-2016 בשעה 16:46)

          שים את ברק בכר בנבחרת ישראל ותראה שתהליך ההאללה שהוא עובר כעת יתרסק. למאמנים יש בסיס ראשוני שהוא עונה טובה, בדרך כלל עם קבוצה ללא ציפיות ולחץ, בטקטיקה הגנתית, אח"כ עוברים לקבוצה גדולה עם ציפיות וכלים ושם או שמתרסקים או שלא, בדרך כלל כן. מה שקורה פה הוא שהטקטיקה שלו עדיין מתבססת על אותו דבר, לפחות באירופה ובארץ הכלים שיש לו הם טובים משל כולם, אולי חוץ ממכבי אבל עדיין רעבים. אז הוא כנראה מאמן טוב, אבל רחוק מלהיות ההבדל בין באר שבע למכבי למשל כמו שאנשים חושבים. מזכירך מה אנשים חשבו על גוטמן.

          להגיב
          • גיא זהר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:12)

            גוטמן (וגם גרנט בבסיס) מאמנים טובים. הבעיה היא שהערבוב העביר אותם על דעתם. לגבי בכר השוותי אותו לאלישע. בכל מקרה, כנראה שגם העיתונאים האיטלקיים ראו בו משהו. אני לא חושב שהוא ההבדל בין בש למכבי למרות שהסגלים של הקבוצות שווים (את הכסף בכל מקרה סופרים במדרגות וההפרש כרגע הוא כלום שלא לדבר על שינויים שאולי יקרו בינואר). אני כן חושב ששוטה מאמן בינוני פלוס שלא ממצא כרגע את הפוטנציאל של הסגל של מכבי (לא רק הוא אשם, אבל הוא מהאשמים המרכזיים).

            להגיב
            • yaron (פורסם: 26-11-2016 בשעה 19:02)

              לבכר חלק סופר חשוב בהצלחה של ב"ש.
              יכול להיות שבאיזשהו שלב השתן יעלה לו לראש והערבוב יוציא אותו מדעתו אבל עד שזה לא קורה מגיע לו כל הקרדיט שבעולם.

              להגיב
          • Ollie Williams (פורסם: 27-11-2016 בשעה 14:46)

            בכר מאמן מצויין שאני מודה שלא הערכתי מספיק.
            מה הוא יעשה או לא יעשה יום אחד בנבחרת זה דיון מיותר, עד שזה יקרה.
            הוא מראה העונה ניהול סגל ומשחק שמזכירים מעט את סוזה.

            ההאדרה אליו מעט מוגזמת – למרות שהוא ללא ספק מביא תוצאות – בעיקר כי הוא המאמן הישראלי הראשון שמסוגל להראות רמה טקטית שמשתווה למאמנים הזרים של מכבי, לפחות עד שוטא (ולא רק במשחק בודד אלא לאורך זמן ומול יריבות רבות). האדרה שלו זו לכאורה ההוכחה שלא צריך זרים כדי להצליח – תוך כדי התעלמות מזה שאין שום מאמן ישראלי אחר באופק שמתקרב אליו.

            ההתלהבות מהמשחק הזה היא בין השאר בגלל איך שהתפתח, זה קאמבק מרשים בכל מקרה. אבל כן, אני מגם מסכים שכמו תמיד יש יציאה כללית מפרופורציות כי העקרון המוביל הוא "הראנו לגויים מה זה" .

            להגיב
            • איציק (פורסם: 27-11-2016 בשעה 15:59)

              לא, ממש לא הראנו כלום לגוים. הראנו בגדול לנו שאנחנו יכולים לפעמים להצליח, וזה כייף גדול. אין מה להראות לגוים כי לכולם ברור שמתוך עשרה משחקים בין באר שבע לאינטר, אינטר תצבור יותר. לכולם ברור שבאר שבע לא שווה מקום תשיעי בסריאה A. אבל כשבצמד משחקים ספציפי זה הצלחנו, ועוד עם חזרה מרשימה, זה כייף גדול.

              להגיב
              • Ollie Williams (פורסם: 27-11-2016 בשעה 17:18)

                אף אחד לא אמר שזה לא נצחון גדול ושאסור לחגוג, לבריאות, בעונה הנוכחית נותר לנו רק לקנא.
                אולי היציאה מפרופורציה רק בתקשורת ואולי היא מחלחלת גם לקבוצה, אין לי מושג, מבחינת התקשורת כבר יש הכרזות מפוצצות על הישראלית הטובה אי פעם והשוואות לקבוצה של חיפה 2002 בצ'מפיונס. זו עם כל הכבוד יציאה מפרופורציות גם אם זה רק בתקשורת ולא בא מתוך המועדון

                להגיב
  7. איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:46)

    אני חייב לציין שזו מחמאה גדולה מאד לבאר-שבע אם לא נתרגשים מניצחון כפול על קבוצה ממקום תשיעי מסריא A. פעם היו אומרים שאנחנו אפילו לא ליגה שלישית של המדינות הגדולות והיום לא מתרגשים מניצחון כפול על קבוצה שיצחה את יובה ותיקו עם מילאן.
    ערן, תודה רבה על המחמאה, לא יכולת לתת גדולה מזו.

    להגיב
  8. 49ers (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:29)

    פאתטי משהו…
    אתה מזכיר לי את פרשני הכדורסל (שלח דאז, האוזמן היום ואלו רק דוגמאות) שכל ניצחון של מכבי היה כיוון שהקבוצה השניה היתה גרועה/עלובה/מבישה וכדומה… מצד שני, הנצחונות של הקבוצות הנ"ל על מכבי היו בשל גאונות/אימון יוצא דופן/ טקטיקה משובחת וכו').
    ראבאק.. איצדיון יפהיפיה, קהל נהדר ואווירה פנטסטית, קבוצת כדורגל לא רעה ואף מהנה, וכן… קבוצה עם שם ממול.
    וגם אם לא, היה ערב קסום, ערב די נדיר וצמרמורת בגוף.
    זה לא מהות הספורט? זה לא הקסם?
    חבל לקשקש כשאין הצדקה לכך.
    תמשיך לכתוב מגרמניה, כיף לקרוא אותך ואת החוויות שאתה עובר.. תן לנו להנות מרגעי נחת ספורים.

    להגיב
    • ערן לוי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:55)

      אני לא האוזמן או שלח, אני ערן לוי. צפיתי במשחק, נהניתי ממנו, נהניתי מב"ש, לא נהניתי מהפרובינציאליות שבאפטר פרטי. אי אפשר לומר שב"ש ניצחה למרות שאינטר בשיאה, ברור שלא. לא מנצחים קבוצה כמו אינטר בשל יכולת טובה נטו כי אם בשילוב של נסיבות, והנסיבות לא מדברות בשבחה של אינטר העונה. אי אפשר להתעלם מהעובדות. או שאפשר, בעיקר כשהעובדות מאבדות מערכן והופכות לדעות.

      להגיב
      • אביאל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 15:23)

        ערן – חייב לומר, כמו מאנו למטה, שהפרובינציאליות דווקא מגיעה מכיוונך, לנצח את אינטר, קבוצה חסרת מסורת באירופה כמו ב״ש ועוד בקאבמק של 2-0 במחצית, נו אם לא נחגוג את זה מה נחגוג.

        להגיב
        • מאנו (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:29)

          להזכירינו – אלופת אירופה מ-2010.

          להגיב
    • מאשקה (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:29)

      ערב קסום, הייתה לי צמרמורת
      צודק 49ers

      להגיב
  9. מאנו (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:46)

    קצת פרובנציאלית הגישה שלך, לטעמי.
    בכל מקרה, אין איזה קטע שהגרמנים בגלל רגשות האשם שלהם מאפשרים לישראלים להוציא דרכון גרמני ולהישאר עם הישראלי? זה מה ששמעתי, בכל מקרה.

    להגיב
    • ערן לוי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:52)

      כאן לא נסכים, דעתי היא שפיאור הנצחונות הוא הפרובינציאליות עצמה.
      ואין קטע של רגשות אשם, יש מדיניות, ולי אין שורשים בגרמניה, ומי שאין לו שורשים בגרמניה חייב לוותר על האזרחות שלו על מנת לקבל אחת גרמנית.

      להגיב
      • מאנו (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:28)

        אני לא יודע מה ראית. אני ראיתי את השידור וקראתי הרבה באתרים ובפייסבוק. לא ראיתי כמעט אנשים שיוצאים מגדרם ומגזימים, אבל כול פרגנו וטענו שמדובר בניצחון מצויין. לדעתי ב"ש נתנו מחצית שנייה נהדרת מול קבוצה עם שחקנים מצויינים, הראתה אופי וניצחה, והיא ראוייה לשבחים.

        להגיב
  10. יואב (פורסם: 26-11-2016 בשעה 15:34)

    אין שום פרובינצאליות בלחגוג ניצחון מפואר. ניצחון מפורסם כמו שאומרים.
    אם הם לא יהנו מהדרך היפה שהם עושים(והניצחון הזה הוא חלק מהדרך), ממה הם אמורים להנות?
    יש בחיים הרבה יותר מאשר רק השורה התחתונה.
    כבוד.

    להגיב
    • גיא זהר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:16)

      כל מילה יואב. הדרך, היריבה, משחק מאני טיים. אם לא נשמח מזה, אז ממה כן (גם כחובב ספורט פרובינציאלי, בטח כאוהד). ברור שבאר שבע בשיאה לא יכולה לנצח אפילו את אינטר הזו בשיאה אבל אני מה איכפת לי

      להגיב
    • yaron (פורסם: 26-11-2016 בשעה 18:53)

      מסכים לחלוטין, נצחון מרשים ויפה מאוד, אם לא נחגוג כאלה אני לא יודע מה כן. משחק, מגרש ואווירה שעושים כיף לאוהדים.

      להגיב
  11. גדגדון (פורסם: 26-11-2016 בשעה 20:00)

    זה לא פרובינציאלי בכלל. המצב בין הקבוצות הקטנות והגדולות באירופה הוא כלל יבשתי ובלתי הפיך, הפערים לא יימחקו. ב-1995 קבוצות כמו גטבורג והיידוק ספליט עשו צרות והגיעו לרבע גמר ליגת האלופות, ב-1996 פנאתינייקוס הגיעו לחצי. קזינו זלצבורג הגיעה לגמר גביע אופ"א ב-1994, ראפיד וינה לגמר גביע מחזיקות ב-1996. דברים שהיו ולא יהיו עוד.
    אכן, המפעל הזה שנקרא הליגה האירופית הוא הדבר היחיד שנותר לקבוצות הקטנות. לראייה, טרנר מלא כל משחק, בעוד הסן סירו נגדנו היה ריק (אגב גם מול הפועל ת"א היה רק בשליש תפוסה בערך), כי אותנו זה מרגש מאוד שאלופת אירופה לשעבר שהוציאה הקיץ מעל 100 מיליון יורו על רכש מגיעה ואותם זה משביז שהם צריכים לשחק נגד קבוצה ישראלית מהמדבר.
    לעולם לא ננצח את הקבוצות הגדולות כשהן במיטבן וכשהן באמת רוצות. שני השערים של אינטר הוכיחו את פערי הרמות. אבל נשמח בינתיים בלהעניש את מועדוני הפאר על זלזול ולהינות מתהילה אירופית קצרה (היום דיברו על המשחק באולפן של סקיי לקראת המחזור הקרוב של אינטר מול פיורנטינה).

    להגיב
    • מאיר (חדש בשכונה) (פורסם: 26-11-2016 בשעה 20:33)

      וגם בליגה האירופי לקטנות יש סיכוי עד השמינית או הרבע.

      להגיב
      • גיא זהר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 20:45)

        ספרטה שנטו לזלזל בה הגיעה בשנה שעברה לרבע הגמר. הלוואי עלינו.

        להגיב
  12. ד"ר רזי הופמן (פורסם: 27-11-2016 בשעה 08:36)

    ערן לוי

    אתה לא מראה פה הרבה אובייקטיביות וגם אני אוהד מכבי כמוך.
    בתכלס הפועל ב"ש בבית קשה מזה של מכבי שלנו ושני נצחונות על קבוצת מרכז טבלה סברייה A הם לכבודה של ב"ש.

    להגיב
  13. דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 09:31)

    פוסט אולטרה-פרובינציאלי של מישהו מהפרובינציה שמאמץ לעצמו תפיסה אנטי-פרובינציאלית כדי למרק מתודעתו את כתמי הלבנט ולא מצליח
    אחלה ניצחון כפול. אחלה מהפך. ווינריות. קהל. ואינטר סה"כ קבוצה טובה.
    כשנכנסו לאירופה זו בדיוק הייתה המטרה. להתקדם ולגנוב רגעים קסומים. אם באר שבע מנצחת פעמיים את אינטר מילאנו ואסור להפריז בשמחה אז מתי כן?

    להגיב
    • איציק (פורסם: 27-11-2016 בשעה 09:38)

      רק אחרי ניצחון על לבירטדורס או נציגה אחרת מדרום אמריקה, אחרי שתתמודד מולה כאלופת אירופה גאה.

      להגיב
    • ערן לוי (פורסם: 27-11-2016 בשעה 10:10)

      "למרק מתודעתו את כתמי הלבנט", לא פחות!

      להגיב
      • דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 11:21)

        קצת יצירתיות…

        להגיב
        • דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 11:33)

          ועכשיו יותר ברצינות: אני חושב שאתה טועה גם באופן יותר ראשוני. הפתעות בספורט וגם בכדורגל הן לרוב גם תוצר של נסיבות. הרצון הזה למצוא את הניצחון המושלם: היריבה בהרכב החזק ביותר, שחקניה בכושר שיא, הקבוצה מחוברת וכו/ ולמרות זאת ניצחנו…אה. זה בדיוק המתכון להעכיר כל שמחה, מה גם שמטבע הדברים גם הקבוצה היריבה עוברת טלטלות במהלך העונה. במקרה הספציפי הזה, זה גם לא נכון. כי אינטר עלתה בהרכב חזק, רצתה לנצח כי כך עדיין נותר לה סיכוי ובכלל, נראה שהמאמן החדש כן רצה לרוץ חזק בגביע הזה. לכן ניצחון עליה הוא בדיוק מסוג הניצחונות שיש להתענג עליהם, מה גם שהוא הושג תוך מהפך, שלא מאפיין אפילו את באר שבע החדשה (פרט לאלוף האלופים). בקיצור, חזור בך!!!!!

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 27-11-2016 בשעה 11:47)

            פלוס הרבה

            להגיב
          • מאנו (פורסם: 28-11-2016 בשעה 00:43)

            +1

            להגיב
    • מאנו (פורסם: 28-11-2016 בשעה 00:43)

      +1

      להגיב

מה דעתך?