משתדרגים (למטה)

.

.

.

.

.

.

.

.

***

*

פוסט מאת ערן לוי, ברלין

*

עד גיל 30 היה לי חלום אחד ענק – לעבור לגור בתל אביב. רציתי להיפרד מהפרובינציאליות החולונית, מה"מה המצב" המנומס שצריך לשלוח לעברו של כל אדם רביעי החולף על פני ברחוב, מהכבישים הפקוקים בדרך לעבודה ומההתפשרות שלי עם עצמי על גבעתיים.

כל חיי התנהלו בתל אביב, אז למה לא החיים בינות לחיים? שנתיים נוספות חלפו להן בבת ים לפני שהגשמתי את החלום.  שכרתי דירה בצפון הישן, ליד ז'בוטינסקי פינת אבן גבירול. מטר וחצי מהשולחן של יצחק קלפטר ב"כתר המזרח" ומ"אופטיקה הלפרין", ובמרחק סביר מכל מה שדורש מונית שרות.

חלום אחד הביא עמו חלומות אחרים, ולאחר המעבר לעיר הגדולה הגיע תורו של האופנוע – ימאהה TDM 850.  כבר היו לי קטנועים בלי סוף, קוואסאקי EN 500 ו-ER 5, אבל מתישהו זה נהיה קטן עלי ורציתי את הדבר האמיתי. רציתי והשגתי, לא לפני שהוצאתי 50 אלף שקלחם מחיסכון ששמרתי לעת צרה. ואיזה אופנוע זה היה, דו"ש שלא ראה שטח אבל טיפס למג'דל שמס ואפילו לא הזיע, ירד לים המלח בלי להביט לצדדים וסגר 200 קמ"ש בדרך לטראבין.

עשיתי עוד "וי" והמשכתי ליעדים הבאים: הודו (החיים משתנים), חו"ל (עשיתי את אמריקה, עכשיו אירופה) וכדורגל אמיתי (מנוי למשחקי הרטה ברלין).

נשאר רק דבר אחד שמעולם לא עשיתי. בהתחלה זה היה עניין של עקרון, אחר כך עקשנות גרידא, ובסוף בכלל שכחתי על מה התעקשתי ורק רציתי את זה. ובסוף השבוע האחרון גם עשיתי. התחברתי לכבלים, חבילת ספורט ובונדסליגה.

***

התחלתי את סוף השבוע הראשון שלי כמנוי "סקאי" בשידור חוזר של צ'לסי נגד מנצ'סטר יונייטד. משום מה הייתי בטוח שהמשחק הסתיים בשוויון 1:1. טוב שככה חשבתי, וטוב שעוד במחצית הראשונה הבנתי לשמחתי הרבה שטעיתי. משם המשכתי לניצחון של היונייטד על ליברפול. ואז הגיע המשחק המרכזי, לפחות שלי: שטוטגרט – הרטה.

הרטה נראתה כמו אחרונת הנמושות וביישה את הפורמה. משחק כל כך גרוע שלה לא ראיתי כבר שנתיים. אז זו היתה עונת הירידה, היום זה לא רחוק משם. אין ביטחון בגרוש לשחקנים, רואים ומרגישים את רעידות הרגליים שלהם מהכורסה בסלון. אנדראס אוטל, שתיקל בפראות את היינאל מאחור, בלי שום סיבה נראית לעין, והורחק באדום, היווה מצגת נאמנה לחוסר המוטיבציה של הקבוצה.

מיכאל סקיבה עזב את גרמניה לטורקיה אחרי שבעונה שעברה דירדר את איינטרכט פרנקפורט לתחתית ופוטר ממנה רגע לפני ירידתה לליגה השניה. סקיבה שאף לחזור לבונדסליגה, ופיטורי מרכוס באבל באו לו בזמן. או שלא. חמישה משחקים על הספסל של הרטה – חמישה הפסדים (כולל הדחה ברבע גמר הגביע). והשיא – 5:0 לשטוטגרט, כשבהפסקה כבר היה 4:0 ואני נזכרתי באיתי אריכא.

בשבוע הבא יש להרטה את דורטמונד על הראש. תענו אותי, תהרגו אותי, תתלו אותי בכיכר בחומס – אני לא מהמר על פחות מהפסד. 1:0 קטן או שישיה, זה כבר לא משנה. אבל אפשר לסמוך בינתיים על קייזרסלאוטרן שהפסידה לבאיירן, עשתה את העבודה עבור הרטה והשאירה אותה מעל לקו האדום.

לרוב אמורות שלושים וארבע נקודות להספיק להישארות בבונדסליגה. להרטה יש עכשיו עשרים, אבל הפעם האחרונה בה השיגה נקודות היתה במחזור ה-17 בתיקו עם האחרונה פרייבורג. מאז נאדה. מזל שיש לפחות שלוש קבוצות גרועות יותר מהרטה, עכשיו נשאלת השאלה מי תתחיל ללחוץ מוקדם יותר.

***

מינוס שבע מעלות בחוץ ואני יושב בסלון המחומם וצופה בבונדסליגה. לא עוד סטרימינג באיכות גרועה במקרה הטוב או תמונה קפואה כל עשר שניות במקרה הגרוע, וזה אם בכלל מוצאים שידור באינטרנט.  החלום שווה לי שלושים יורו בחודש. יש לי פרמייר ליג ובונדסליגה בבית בכל סוף שבוע. אני רק לא בטוח שבעונה הבאה תהיה לי כאן את הרטה. או שכן. גם הבונדסליגה השנייה משודרת ב"סקאי".

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

ערן לוי ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

לשפרה, באהבה ובתודה
לא סתם פרגי רתח

4 Comments

דגל הקרן 12 בפברואר 2012

זה ממש עצוב מה שקורה להרטה, כי יש להם סגל טוב שמספיק לאמצע טבלה, אבל כנראה הבעיה היא במוטיבציה, כמו שאמרת.
דווקא חשבתי שזאת קבוצה עם "נשמה" אחרי המשחק מול ברמן בסיבוב הראשון כאשר שיחקו עם 9 שחקנים במשך רוב המשחק והפסידו רק בשניות האחרונות אחרי מלחמה עיקשת בהגנה מצידם.
ועדיין אני לא חושב שהם ירדו, יש קבוצות יותר גרועות בתחתית כמו פרייבורג, אוגסבורג, קייזרסלאוטרן, מנשנגלאדבאך.oh wait…

עופר פרוסנר 12 בפברואר 2012

כל פוסט בו מוזכר איתי אריכא זוכה אצלי ללייק אוטומטי. אני מאמין שהרטה תישאר בעיקר בגלל שהיא לא הכי גרועה. ותתחדש על הכבלים, נשמע שכיף שם בגל הקור.

יורם בהרב 13 בפברואר 2012

כתבה עניינית אשמח לעוד כתבות

B. Goren 13 בפברואר 2012

שתמשיך להגשים חלומות ולסמן V לידם ברשימות. כל שנות ילדותי עבור עלי במתחם אבן גבירול- בזל- סוקולוב- ז'בוטינסקי.

Comments closed