וולפסבורג, קבוצת תחתית

ואיזה מסכנים האוהדים

יכול להיות שרק בסוף השבוע האחרון הבינו בוולפסבורג שהקבוצה שלהם היא קבוצת תחתית לכל דבר ועניין.קשה להאמין ששחקנים כמו לואיס גוסטבו, דניאל דידאבי, קובה בלשצקובסקי ויוליאן דרקסלר לא מסוגלים ליותר מהמקום החמישה עשר, עשר נקודות ליגה ושתי נקודות מהקו האדום בשלושה עשר מחזורים, כשנצחון של דרמשטדט היום (4.12) על המבורג – שאינו בלתי צפוי – יוריד את הקבוצה של פולקסווגן אל מתחת לקו האדום.

זו כנראה הסיבה לספסול הארבעה הנ"ל, לחיפוש המתמשך של המאמן הזמני כביכול ולריאן איסמעל אחר שיטה שתשנה את פני הדברים באחת הקבוצות העשירות בגרמניה. וזה עבד כמו שצריך בעשרים וחמש הדקות הראשונות של המשחק מול הרטה ברלין, עם שני שערים ולחץ אגרסיבי במרכז המגרש, ואז הפך המשחק של וולפסבורג לפאסיבי וריאקטיבי, ומול קבוצת צמרת יציבה כמו הרטה אי אפשר לסגת ולקוות לטוב.

איסמעל מאמין שהשחקנים שהכניסו את וולפסבורג לבוץ הם אלה שיוציאו אותה. ואולי הוא דיבר בשם עצמו כשאמר לאחר שריקת הסיום: "חששנו להפסיד גם במשחק הזה", אבל ייתכן שאיסמעל מכיר לא רע את החבר'ה שלו, שדאגו להרוס בתוך שלוש דקות את המעט בו זכו, עם צהוב שני ואדום לפול סגואין ועבירה בתוך הרחבה של דניאל קאליגורי שהביאה לפנדל ולשער הנצחון של הרטה, שהיה להפסד הביתי הרביעי ברציפות של וולפסבורג והותירה -שוב- את האוהדים ללא נצחון ביתי העונה (ועם שני 0:0). ובשבוע הבא יש את באיירן מינכן באליאנץ ארנה, לא ממש המרשם המומלץ לחבורה של לוזרים.

בדקה ה-78 הגיע הרגע שעשוי לשקף יותר מכל את העונה הנוכחית של וולפסבורג: יוליאן דרקסלר, שבפעם הראשונה העונה לא פתח בהרכב הראשון, עלה מהספסל להחליף את בורחה מאיוראל ושמע שריקות בוז עזות לעברו מהיציעים. הוא יודע שכל השריקות מגיעות לו בצדק, לשחקן שבקיץ סיפר לעולם שהוא לא רוצה להישאר בוולפסבורג, שהביע בקול את חוסר רצונו להמשיך לחיות בעיר המכוניות האפורה גם אחרי שהמנהל המקצועי קלאוס אלופס הבהיר שיש לו חוזה ושישכח מזה. בשתים עשרה דקות משחק נגע דרקסלר שש פעמים בכדור ושלח ארבע מסירות, שתיים מהם לאחור. לפעמים זה מרגיש כמו שביתה איטלקית מצדו, בעיקר כשבתום המשחק הוא אומר ש"אמרתי בקיץ מה אני רוצה לעשות". ניחוש פרוע של עבדכם – דרקסלר יעזוב את וולפסבורג בחלון ההעברות הקרוב, גם לקלאוס אלופס נמאס ממנו.

*

לשחקנים של הרטה זה לא משנה, וגם כשעולים למגרש בלי הקפטן המורחק ודאד איביסביץ' יש מי שישמור על המומנטום: יש את יוליאן שיבר, הג'וקר הקבוע של פאל דרדאי, שהחליף את הקפטן; יש את מרווין פלאטנהרדט, המגן שהבקיע שער בבעיטה חופשית מ-21 מטרים, שאת כל חמשת שערי הבונדסליגה שלו הבקיע מבעיטות נייחות; יש את סלומון קאלו, שהפך העונה לאול-אראונדר ברחבת הקבוצה היריבה.

בשבוע שעבר גברה הרטה על מיינץ 1:2 והיתה לקבוצה היחידה בבונדסליגה בעונה הנוכחית שניצחה בכל משחקי הבית שלה, וזה אך מוסיף ומצדיק את אופי הדברים שיוצאים מהמועדון ומהאוהדים. והמקום השלישי בטבלה מפתה, רק שלוש נקודות מבאיירן, רק שש מלייפציג, אבל השיח המקומי מעדיף להתמקד בכרטיס לליגת האלופות. אליפות זה לא פשוט, ורק לפני שנתיים היתה הרטה בסכנת ירידה, אבל השינויים ארוכי הטווח שהתרחשו בקבוצות הבונדסליגה – ושבאים לידי ביטוי בעונה הנוכחית – מביאים הוכחות ראויות לקבוצות שבוחרות להימנע מגישת 'קודם נבטיח את ההישרדות, אחר כך נדבר'.

לפני מספר שבועות כתבתי על כך שהעונה הנוכחית היא עונת ה'אחרות', של הקבוצות שלרוב אינן זוכות להערכה או הכרה בקרב אוהדי כדורגל דוברי עברית. איינטרכט פרנקפורט (שמוכרת קצת יותר בזכות שחקן הספסל שלה טאלב טוואטחה), פ.צ קלן (פודולסקי, לא?) והופנהיים (שעשתה בעצמה מעשה ר.ב לייפציג בעונת 2008/9 ומאז שקעה בתהומות מרכז הטבלה ומטה). איתן נמצאת בורוסיה דורטמונד (שלהרטה הולך לא רע מולה בשנים האחרונות), ותיכף יצטרפו שאלקה ובאייר לברקוזן כדי לצופף את מאבקי הצמרת . זו העונה השניה ברציפות של הרטה בטופ של הכדורגל הגרמני, וכשבנוסף ליכולת המוכחת מגלים אופי ומבקיעים שער נצחון בדקה ה-91 של משחק חוץ בוולפסבורג אחרי שיוצאים פעמיים מפיגור – אפשר להביט קדימה בלי פחד.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

11 תגובות ל “וולפסבורג, קבוצת תחתית”

  1. Amir A (פורסם: 4-12-2016 בשעה 14:41)

    שכל מה שקשור לפולקסווגן ילך לעזאזל. אחרי שהחברה הזו רימתה את הצרכנים, הרגולטורים והעולם, את הקנס שהטילו עליהם הם מכסים באמצעות פיטורים של 30,000 איש ברחבי העולם. 30,000 משפחות, לרוב של עובדים פשוטים ולא אלו שמרוויחים סכומי עתק, הולכות לאבד את מקור הפרנסה שלהן על לא עוול בכפן מבלי שלבכירי החברה, ולהבדיל אלפי הבדלות כל הצדיקים שרדפו אחרי החברה הזו, אכפת מהם.

    • רועי ויינברג (פורסם: 4-12-2016 בשעה 15:24)

      מסכים (ומקווה שדרקסלר יגיע לליברפול)

      • אופיר (פורסם: 4-12-2016 בשעה 17:35)

        כאוהד ליברפול או יונייטד?
        שום דבר בקריירה שלו עד עכשיו (חוץ משניים-שלושה קליפים ביוטיוב) לא מרמז על איזו בשורה גדולה שהוא יביא איתו.

  2. אני בא מקטמון (פורסם: 4-12-2016 בשעה 15:08)

    מגיע בסופ״ש הקרוב לברלין, קורה משהו מעניין בין חמישי לשבת? (ראיתי שיש ברמן – הרטה)

    • ערן לוי (פורסם: 4-12-2016 בשעה 15:16)

      הרטה – ברמן, הרטה II – לוקומוטיב לייפציג, אלטגליניקה – SV ליכטנברג, לא חסר

  3. יוחאי שטנצלר (פורסם: 4-12-2016 בשעה 16:42)

    מבאס קצת האמת. הימרתי עליהם שיהיו הדבר הגדול הבא, עוד לפני שמכרו את דה ברוין (בריינה?). גם אחרי עוד הנחתי שיגיעו רחוק, אבל העונה שעברה הייתה מאוד מאכזבת, למרות הצ'מפיונס. כמה השפיע הסיפור של וולפסווגן על הקבוצה?

    לגבי הרטה, אני חושב שכמעט כל עונה שעברה הם היו במקום שלישי ובסוף סיימו מחוץ לרביעייה?

    • ערן לוי (פורסם: 4-12-2016 בשעה 16:57)

      בתום הסיבוב הראשון בעונה שעברה היתה הרטה במקום השלישי אך במרחק של שש נקודות מהמקום השני ו-14 מהשלישי, את העונה סיימה במקום השביעי. העונה נמצאת הרטה בצמרת מתחילתה, והיא מהווה למעשה התפתחות ישירה של הסגל שרץ ביחד בשתי העונות האחרונות מאז מינוי פאל דרדאי.

  4. אריאל גרייזס (פורסם: 4-12-2016 בשעה 16:59)

    מעניין שהרטה מצליחה כל כך בבית, אם הבנתי נכון מהפוסטים שלך, האיצטדיון שלהם הוא מהפחות ביתיים מבחינת אווירה שיש בליגה, לא?

  5. דורפן (פורסם: 4-12-2016 בשעה 17:32)

    אני לא שותף לכך שאתה אומר שהופנהיים שקעה. להיפך: איש לא ציפה שיהיו קבוצת צמרת. מצד שני הם התבססו ועשו את מה שתכננו: בניית אהדה אזורית יפה באיצטדיון החדש. לא בשורה לכדורגל העולמי – אבל קבוצת בונדסליגה לגיטימית עם 25+ אלף אוהדים במשחקים.

  6. no propaganda (פורסם: 4-12-2016 בשעה 18:41)

    לגבי הופנהיים, זה נכון שהם התדרדרו למקום לשביעי בסיום העונה אבל לא בטוח שזו אינדיקציה לגבי לייפציג.
    למיטב זכרוני אחת הסיבות שהופנהיים נחלשה הייתה פציעה קשה של איביסביץ שעד לאותו רגע כבש משהו כמו 20 שערים.

  7. Dr. van nordstrand (פורסם: 4-12-2016 בשעה 20:23)

    ה'אחרות' מוכרות לקהל הגרמני בעצמו?
    הסיפור של מה שקוראים לו מירוץ האליפות בבונדסליגה היה ויהיה היכולת של באיירן. גם אם איכשהו לא יסיימו העונה במקום הראשון, ימצאו זאת כאמתלה 'לרענן' את הסגל בעשרות ומאות מיליוני אירו כי אסור שיקרה כדבר הזה שתי עונות רצופות, חס וחלילה.
    כמובן שעל הדרך ליגת האלופות והשאיפה לזכות בו.
    אין חדש ולא יהיה.
    כמו בכל מדינה וליגה, הכסף לא מדבר… הוא צועק, מחליט, מעלה לתהילה את מי שיש לו ומחרב את מי שאין לו מספיק.
    סוף סיפור

לא ניתן להגיב.