אין עליך, יוסי

.

.

.

.

.

.

.

.

***

פוסט מאת ערן לוי,ברלין

*

הוא עלה בהרכב הפותח, הוא היה בכל פינה במגרש, הוא לחץ ברחבה ובאגפים, הוא התווכח עם השופט, הוא פירק את קייל ווקר והוא היה אגרסיבי לאורך כל המשחק. אגרסיבי!

הוא כמעט והבקיע בדקה ה-46, והוא היה הראשון לקבל את פניו של רוזיצקי אחרי שזה הבקיע את שער היתרון שהשלים את המהפך. והוא הראה לארסן ונגר מהו הערך המוסף של ילד ישראלי בן 31 בחולצה מספר 30.

בניון היה הסמן של ארסנל במשחק: לפת בעשר אצבעות את הצ'אנס שהוענק לו, לא התייאש ולו לרגע, המשיך ונלחם כמו היתה זו ההזדמנות האחרונה בהחלט.

לפני שבוע, בתשעה עשר בפברואר, צייץ בניון בעצב בטוויטר שלו: "יום רע אתמול, מחוץ ל-FA CUP ושוב לא שיחקתי.  מקווה לימים טובים יותר". שבוע חלף לו והציוץ הבא כבר יהיה מן הסתם מלא בנחת.

ויש לבניון גם מזל גדול לשתף פעולה עם אחד השחקנים המרשימים בפרמייר ליג. רובין ואן פרסי אמנם די חזירי ואנוכי ברצונותיו, אבל עם עשרים ושלושה שערים אי אפשר להתווכח. הוא היה הפעיל במשחק, והשער שלו, כולו יכולת אישית גבוהה, היה מלאכת מחשבת. פחות הבישול לשער הרביעי של ארסנל והראשון במשחק של וולקוט (ממתק), אבל גם זה היה עוד חלק בפאזל שהושלם בתום תשעים דקות והפך את הדרבי הלונדוני מיריבות עירונית להצהרת כוונות ארצית.

 ליגת האלופות מתה? תחי ליגת האלופות. המקום הרביעי עדיין לא אבוד. ועכשיו אנפילד מחכה לואן פרסי.  וליוסי.

***

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

ערן לוי ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

*