איך זה נגמר לרוב – כולם יודעים

באיירן מינכן עוזבת את פרייבורג עם אליפות החורף בכיס

יש דברים שלא עושים בחיים, כמו ללכת למשחק כדורגל בטמפרטורות נמוכות מאפס מעלות. ולא שזה גליק גדול לשבת בשתי מעלות ביציע, בעיקר במשחקים של ליגות נמוכות ובלי אלפי צופים שמתחממים האחד מחום גופו הנפלט של השני, אבל אחרי שמתרגלים למזג האוויר הגרמני לומדים את כל דקויותיו המתעתעות.

בשנים עברו ישבתי באצטדיון האולימפי במינוס שתיים, במינוס שש, במינוס שתים עשרה מעלות. היו אלה ימים של מנוי שנתי, אי אפשר לוותר על משחק עליו שילמתי מראש, ומזג אוויר לא נכנס לקטגוריית "לא סובל דיחוי". אולי זה הגיל, אולי העובדה שבלי מנוי שנתי אפשר לברור את המשחקים, פחות בגלל הרמה ויותר בגלל הקור.

כי הדבר האחרון שלחוץ לי בחיים זה לראות את באיירן מינכן או בורוסיה דורטמונד בלייב, הדברים שמרתקים מיליוני אוהדי הצלחות אפילו לא מתקרבים לתשוקות של מי שאינם אוהדי השתיים. משחקי הרטה הזכורים לי לטובה מהעשור האחרון נערכו מול בורוסיה מנשנגלאדבך, המבורג, אינגולשטדט ופרייבורג. ואם לשתיים הראשונות זוכרים את תהילת העבר ייזכרו השתיים האחרות אך ורק בזכות אלמוג כהן והיער השחור, בהתאמה.

*

באיירן מינכן הגיעה לפרייבורג, למשחק הפותח של המחזור ה-17. כן, הסיבוב הראשון של הבונדסליגה עדיין לא הסתיים, אין עדיין אלופת חורף, עד כמה שלמישהו אכפת מהתואר הבלתי מחייב הזה, גם אם ברור שזו לא תהיה קבוצת פרוייקט השיווק מלייפציג, עניינים של נקודות והפרש שערים . אבל גם כשלא אכפת יודעים שיש קבוצה אחת שאליפות חורף פירושה אליפות הבונדסליגה, לפחות סטטיסטית: עשרים ואחת אליפויות חורף יש לבאיירן מינכן, שמונה עשרה מתוכן הסתיימו עם אליפות בתום העונה.

מינוס שבע מעלות בפרייבורג, לך תשכנע עשרים וארבעה אלף איש לא למלא את ה'שוורצוואלד ארנה'. רק לפני כחודש ישבתי במינוס שתיים באצטדיון ברוסטוק, חשבתי שאני מת. מעט העור החשוף קפוא מקור, שלושה זוגות גרביים שהתאחדו זה מזמן עם כפות הרגליים, היד לא רוצה להחזיק בכוס בירה קרה, כמה קפה פילטר עם חלב משומר אפשר לשתות באחר צהריים אחד בלי שטיקים של קפאין יתפזרו על הפנים, יעיפו את האף והעפעפיים לכל הכיוונים.

פרייבורג התחילה את המשחק בסערה, כבשה שער בדקה החמישית והגיעה לשני מצבים מסוכנים נוספים מול השער. ואז הכל נרגע, ולאט לאט החלה באיירן לקבוע את הקצב. רובן התחיל עם החיתוכים לשמאל שכולם בעולם מכירים ושאף אחד לא מסוגל לעצור, הומלס ומרטינז סידרו את הראש ואת מרכז ההגנה. הלחץ עבר למחצית המגרש של פרייבורג, אבל באיירן של העונה לא תמיד מצליחה להסתדר עם אגרסיביות, וזה בדיוק מה שביקש כריסטיאן שטרייך משחקניו.

וכך הגיע המצב המסוכן הראשון של באיירן בדקה ה-35, וגם שער השוויון של לבנדובסקי חצי דקה לאחר מכן לא שינה את מהות המשחק של פרייבורג במחצית הראשונה – אגרסיביות, שמירה על שטח ועל צפיפות. והמחצית השניה היתה קשה יותר לבאיירן, עם שני מצבים – בעיטה מסוכנת מחוץ לרחבה של רובן, נגיחה חלשה לידי השוער של הומלס.

וכשפרייבורג מוותרת על התקפה שולח שטרייך למגרש את נילס פטרסן, וכולם בפרייבורג אוהבים את נילס פטרסן. ואחרי שהכניסה של ריברי לא מצליחה לעשות את ההבדל מוצא עצמו פטרסן על המגרש, והוא בדיוק מה שהיה חסר לפרייבורג שמשווה בתוך דקות את מספר המצבים המסוכנים ליד השער של נוייר.

האגרסיביות הרגה את באיירן מינכן, אבל רוברט לבנדובסקי שמר את היציעים במתח עד לדקה ה-92 ועשה שער מכלום. קיבינימט באיירן, כמה רעים אתם יכולים להיות, להרוס משחק שלם עם שער משומקום, כמו תמיד.

BUNDESMANIA

*

אחרי נאום ההשבעה המפלג והמסית של דונלד טראמפ חיכיתי בקוצר רוח למשחק, למשהו חיובי יותר. חודש שלם עבר מאז החלה הפגרה, כל הליגות סגורות ומסוגרות, אין יוצא ואין בא, רק משחקי ידידות במתחמי אימונים בספרד ודובאי. ופרייבורג הצליחה להשכיח את הטראמפ החדש, אבל אז הגיע לבנדובסקי עם השער המעצבן וסגר ערב שבת בלי נחת.

קשה לקבל הפסדים כשקר כל כך בחוץ. הגוף כואב, עכשיו גם הנשמה, ולך תעמוד בחוץ לבירה של סופמשחק וסופשבוע עם הבאסה שמתמקמת באמצע החזה. הפור הוכרע: באיירן מינכן אלופת החורף, איך זה לרוב נגמר – כולם יודעים.

עכשיו עוברים ליום א', להרטה בלברקוזן. תנו לי צ'מפיונס בברלין בסוף העונה, לא מבקש יותר, האליפויות לפרפקציוניסטים, אצלנו צנועים. אני עוד יותר, אם מותר לי לומר על עצמי. עם כל הכבוד לבאיירן, הרטה וכו', בסוף השבוע הבא חוזרות לפעילות ברלינר אתלטיק, פ.צ קמניץ, דואיסבורג וקרל-צייס יינה. כדורגל של מטה, בלעדיו לא שוות באיירן והרטה דבר.

 

 

מרתון דובאי: נצחון מרשים ושיא מסלול לטמירט טולה
פרשת שמות - בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים

23 Comments

אביאל 20 בינואר 2017

ערן – שאלה, מה היה מסית בנאום של טראמפ ?

אודי 21 בינואר 2017

הם יורים את המילים האלה על אוטומט

מאנו 21 בינואר 2017

america first, מספיק לך?

ר.בקצה 21 בינואר 2017

אכן, איום ונורא.

אביאל 21 בינואר 2017

מאנו – שמע אתם מאבדים את זה לגמרי, כל כך מסית ומעורער חלחלה להגיד שהמדינה והאזרחים שלך קודמים למדינות אחרות, תראה לי ראש של מדינה אחת שלא חותם על המילים האלה. עוד מילה שהשמאל מוציא לה את המשמעות, הסתה, בדיוק כמו שהרסו את המילה גזענות.

אריק 21 בינואר 2017

קראתי את התיאורים האלה על נאום טראמפ. הלכתי לבדוק. לא מעורר השראה ומאוד שטחי ( ככה זה בדרך כלל) אבל לא הבנתי מה היה כל כך נורא.

היסטוריה לעניים 21 בינואר 2017

נאום עצוב מאד וכמו שכתב ביל קריסטול (בספק אם יש הרבה שהשפיעו אינטלקטואלית על ביבי נתניהו כמו משפחת קריסטול) היסטורי. הועדות של America first התפרקו ישר אחרי פרל הרבור. אתמול הם חזרו בגדול. הנאו-קונסרבטיבים כמו כמעט כל תנועה פוליטית אחרת רצינית (מימין לא פחות משמאל) נכנסים לחפירות.

היסטוריה לעניים 21 בינואר 2017

ובכל מקרה המסר לישראל צריך להיות ברור- כדאי בשנים הקרובות לתגבר בחזקה ובהר אביטל את מערך דוברי הפרסית. …

אביאל 21 בינואר 2017

הנאום אתמול היה שמאלני מאוד מנקודת המבט הכלכלית שלו ולא היה מפתיע בכלל אם סנדרס היה מדבר ככה, השמאל האמריקאי דיבר תמיד על מכסים ועל הגבלות של הסכמי הסחר, זו הסיבה שקריסטול תקף.

בכל מקרה, אני עדיין מחכה להסבר איפה ההסתה של טראמפ כאן.

היסטוריה לעניים 21 בינואר 2017

ממש לא. כנראה שאתה לא מכיר את קריסטול מספיק או לפחות את גישתו הנוכחית. לא צריך אפילו להתעמק יותר מדי. אפשר בראשי פרקים לקרוא את הציוצים שלו מאתמול.

היסטוריה לעניים 21 בינואר 2017

ואני מסכים שזה לא היה נאום מסית למדי. ברוך השם טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה. אם הוא רוצה להסית זה יהיה ברור לכלם שהוא מסית. סתם נאום בדלני ששילב כפי שאביאל ציין אג'נדה כלכלית של סנדרס (רע) עם זאת המדינית של רון וראנד פול (רע, רע). בקיצר הרע מכל ביחד. דווקא בגלל שהגיע הזמן לתת לו קרדיט שפיו ומעשיו שווים זה עצוב ומדאיג.

Amir A 21 בינואר 2017

לדעתי אפילו טראמפ עצמו לא מייחס חשיבות גדולה למילים שיוצאות לו מהפה כמו שאתם מייחסים להן.

היסטוריה לעניים 21 בינואר 2017

אז תמשיך לזלזל בו. זה מה שהביא אותו עד לכאן (הזלזול).

Amir A 21 בינואר 2017

מה הקשר לזלזול. אתה חושב שהוא באמת מאמין שהנאום של אתמול הוא נאום ההכתרה הגדול בכל הזמנים? או שהקבינט שהוא מינה הוא קבינט שלא היה כמוהו מעולם? או כל אמירה אחרת שלו שלפיה מה שהוא עושה זה הכי גדול, הכי טוב, הכי לטובת כולם? אם הוא באמת מאמין בזה אז כנראה שהוא באמת אידיוט כמו שישנם כאלו המנסים לצייר אותו. אני מעדיף להאמין שתפיסת המילים שלו היא קרדאשייאנית (הווה אומר, המילים תלויות להן באוויר, חסרות משמעות, כאשר כל תפקידן הוא לשרת מטרה ולא לתאר מציאות או להיות מחוייבות למציאות) מאשר להאמין שהוא אידיוט שבאמת מאמין למה שהוא אומר.

צור שפי 21 בינואר 2017

אביאל, אם הוא היה אומר ״הייל אמריקה״ או ״אמריקה מעל לכל״ זה היה מפריע לך? אני מניח שכן. ״America first״ זה רק טיפה פחות בוטה. הקונוטציות למי שההיסטוריה מדברת אליו הן דומות.

אביאל 21 בינואר 2017

צור – כמו שאמרתי, לא מכיר מנהיג שלא רוצה לקדם קודם כל את עמו.

בקשר ללשון, ראשית הייל אמרו על היטלר, לא על גרמניה, ככה שהשוואה, היסטורית ועם ההקשר הדיקקטורי לא דומה. בקשר לאמריקה מעל לכל, אז גם פה יש לך טעות, שאמרו גרמניה מעל לכל, התכוונו לפשיזם במהותו, שהמדינה קודמת לאנשים, הנאום של טראמפ אמר בדיוק את ההפך, שהמדינה והפוליטיקה הם כלים לשירותו של העם, הוא לא אמר בשום מקום שהאנשים משרתים את המדינה – זה בדיוק ההמסר ההופכי לפשיזם, הוא חזר ואמר כמה פעמים שהמדינה משרתת את האנשים והמדינה שייכת לאנשים, זו אבן היסוד של הנאורות עם קשר ישיר ללוויתן של הובס וליתר הוגי הדעות של המערב.

וכן אין שום בעיה בהעדפה של מנהיג ציבור להעדיף את המדינה שלו על האחרות, שאומרים America First הכוונה ביחס למדינות אחרות, שאין לזה שום תוכן שלילי, לא היית מצפה לדברים אחרים ממנהיג ישראלי.

מתן גילור 21 בינואר 2017

גרמניה מעל הכל זאת אומרת הפדרציה מעל המדינות הנפרדות. שום קשר לפאשיזם. הרי זה היה גם ההימנון בימי רפובליקת ויימאר.

אביאל 21 בינואר 2017

מתן – כן, אבל ההקשר הנאצי הפך את זה לסממן פשיסטי, בדיוק כמו שצלב הקרס בפני עצמו לא מסמל שום דבר רע ועם ההקשר הנאצי הוא בהחלט כזה.

צור שפי 21 בינואר 2017

אביאל, יש כאן שתי סוגיות. האחת היא האם שפה ורכיבים אחרים עומדים לעצמם או מגיעים כשהם נושאים איתם מטען סימלי ואסוציאטיבי. אני מניח שאנחנו מסכימים שהשני הוא הנכון. ולכן, כאשר טראמפ אומר ״אמריקה תחילה״ אני, כבעל אוזנים היסטוריות רגישות, לא יכול להתייחס לזה face value. הדבר השני הוא המהות: קל להסכים אפריורי שכל מנהיג רואה לפניו בראש ובראשונה את טובת ארצו ועמו. השאלה היא אם בראייתו מדובר במשחק סכום אפס – אעשה מה שאני חושב טוב לעמי וששאר העולם יישרף, או שניתן אולי להשיג יותר באמצעות שיתופי פעולה. חוליי הגלובליזציה ופגמיה הביאו את מצביעיו של טראמפ (ואחרים, כמו בברקסיט למשל) להעדיף את הדרך הראשונה. המטוטלת הגלובלית כנראה זזה חזק מדי לכיוון אחד וכרגע אנחנו רואים את הריאקציה. נותר רק לראות אם היא תשיג את יעדה. אני מסופק. קח למשל את סוגיית התחממות כדור הארץ. בהנחה שאתה לא שייך למיעוט השולל את הקונצנזוס המדעי שמדובר בתופעה מסוכנת בטווח הרחוק ושהאחריות לה היא של המין האנושי, הגישה שמייצג טראמפ מסוכנת גם לאזרחי ארה״ב.

אביאל 21 בינואר 2017

צור שפי – לגבי איכות הסביבה אתה ללא ספק צודק וזה גם ברור למה, העדפת הרווח בטווח הקצר-בינוני על פני הרווח בטווח הארוך שמקבלים מהשקעות באנרגיה ירוקה.

כמו שאמרתי, אי אפשר לקחת חלקים מהנאום ולא להתייחס לשאר והסברתי כבר לגבי ההבדלים עם הדוגמאות. בקשר למשחק סכום אפס, כמו שכתבת מצוין, המפסידים העיקריים הם אלה שאכן בחרו בטראמפ, בעיקר המדינות שהיו דמוקרטיות והפכו בבחירות האלה לרפובליקניות בגלל טראמפ – אלה הנפגעות הגדולות מהגלובליזציה שארה״ב הנהיגה ועם מחשיבה מעמיקה זה דיי ברור למה הצביעו לו בתור דמוקרטים, כי הוא הציג משנה של שמאל כלכלי בהקשר של הסכמי סחר. אני דווקא רואה את משחק סכום האפס בצורה רחבה יותר, פוליטית, כל עוד כוחה הפוליטי של ארה״ב מצטמצם, אלה שיכנסו במקומה יעשו בעיקר רע לכולם ואם לאזרח האמריקאי הממוצע לא יהיה טוב המקום יראה הרבה פחות טוב, לכן צריך לחזק אותו לא פחות מאשר את הסיני לדוגמא.

no propaganda 21 בינואר 2017

אמנם ראיתי את המשחק בטלויזיה אז זו פרספקטיבה אחרת, אבל מהספה נראה שהכניסה של ריברי דווקא שיפרה מאוד את המשחק של באיירן

טל המנצ'סטרי 21 בינואר 2017

הכי גרוע ועצוב זה שבכוח מערבבים כדורגל ופוליטיקה.
לכתוב פוסט שלם על כדורגל אבל להכניס משפט אחד אחר, שהיה ברור שייקח את העניין למחוזות אחרים (אולי בכוונה) זה אפילו עלוב.

עידו 21 בינואר 2017

יא איזה כיף יהיה עוד ליגת האלופות בברלין!!!

Comments closed