אמא, מה זה ניצחון?

.

,

,

,

,

,

,

פוסט מאת ערן לוי, ברלין

תגידו מה שתגידו על מכבי ת"א בכדורגל, אבל לא נורא להיות אוהד שלהם. לא זוכים באליפויות, אבל תמיד בחלק העליון של הטבלה בסוף העונה, למרות שתמיד מדובר בגארבג' טיים. מה זה באמת משנה אם זוכים באליפות או לא, כל עוד מתישהו נהנים מכדורגל.

אוהדי באיירן מינכן, ריאלונה ומכבי חיפה לא יסכימו עם דברים אלה, ואני לא מדבר על חצי מיליארד אוהדי הטלוויזיה שלהן. הם לא יושבים ביציע בשביל עוד ניצחון, הם שם בשביל ניצחונות גדולים, עם התקפה שלא מפסיקה לרגע ועם טיקי טקה וקיקי קקה. אולי זה טבעי כשיש לך שחקנים כמו גומז וריברי, רונאלדו ודה מריה, אינייסטה ומסי (יסלחו לי אוהדי מכבי חיפה, שובל גוזלן ויניב קטן. וגם אלירן עטר וברק יצחקי, בלי אפליות).  אולי צריך להיות אוהד של קבוצת תחתית כדי להעריך כל ניצחון.

אוהדי הרטה ברלין יורדים נמוך יותר.  ניצחון זה אחלה, אבל גם סתם שער זכות מכדור תועה ברחבת החמש יקפיץ חמש רבבות לאוויר כמו היה זה שער האליפות.  במחזור הקודם היה אחד כזה, הרטה אפילו הוליכה במשך שש עשרה דקות. אחר כך כבר חטפה רביעייה והתרחקה עוד יותר מהיריבות בתחתית.

אבל בשבוע שעבר היה משהו אחר באוויר. אנחנו, שמגיעים לכל משחק ביתי, יודעים מה שווה הרטה בבית. שמונה הפסדי בית, זה מה שהיא שווה. אבל מול וולפסבורג, רגע לפני השער השלישי שלה, זה יכול היה להיות גם 2:7 להרטה.  עוד מצב ועוד מצב, עוד בעיטה מארבעה מטרים לשמיים ועוד מתפרצת שמסתיימת בידיים של דייגו בנאליו. השער השלישי שבר את הרטה, כיאה לקבוצת תחתית.

וכמו תמיד הגיע המשחק בו איש אינו מצפה מהרטה למשהו מיוחד. לפני שבועיים זה הסתיים עם ניצחון חוץ במיינץ 1:3, בשבת האחרונה עם תיקו אפס במנשנגלאדבך במפגש מספר 50 בין המועדונים. טוב שנפלנו על גלאדבך, הם במשבר עכשיו, אחרי שני הפסדים רצופים וארבע נקודות מארבעת משחקיהם האחרונים.  בדקה העשרים נפצע מרקו רויס ויצא. אז גם התמוססה מעט הילת הכוכבים של המשחק.

מחצית ראשונה של קרב ביצורים, מחצית שנייה רחוקה מחיוּת ותיקו אפס בסיום. אם הרטה הייתה מנצחת היא הייתה עולה למקום השישה עשר, אבל כמו שהסברתי – אין עם מי לדבר.  אני מביט באדריאן ראמוס החלש, ברפאל המבולבל. קוביאשווילי (בתמונה) נלחם כמו אריה כי בגיל 35 זה כל מה שנשאר לו. אניס בן חתירה דווקא בסדר, היחיד שמצליח להזכיר שהרטה עדיין קבוצת בונדסליגה. קראפט המצוין נראה כאילו נקלע למקום במקרה, מגיע לו יותר.

מחר בשמונה בערב תארח הרטה את פרייבורג למשחק 'ההזדמנות האחרונה' הרביעי שלה העונה. ניצחון ויש סיבה להיות אופטימי לפחות עד לסיום המחזור הבא.  הפסד ואפשר להבין למה רק קייזרסלאוטרן מתחתינו ולמה הם ואנחנו חושבים "Auf Wiedersehen", נפרדים לשלום ויורדים ביחד.

לאחרונה אני מוצא את עצמי מציץ לא מעט למטה, אל עבר הבונדסליגה השנייה, מקנא באוהדי אוניון ברלין. הקבוצה שלהם במקום השישי עם 42 נקודות, הרטה עם 27.  בטבלת משחקי הבית אוניון במקום החמישי עם תשעה ניצחונות ביתיים. להרטה שישה נצחונות.  בית וחוץ. ביחד. ומה בסך הכל צריך אוהד בשביל לחיות? ניצחון ביתי, זה הכול.

בשלוש שנים נסעתי לשלושה משחקי חוץ. באחד ניצחנו, בשניים תיקו. הנסיעה הארוכה הביתה טשטשת את הזכרונות הטובים. אותן תוצאות שוות הרבה יותר בברלין. לצאת מהבית, לעלות על הרכבת, לעמוד בתור הכניסה לאצטדיון, להגיע למקום המסומן, לפגוש את החבר'ה הקבועים, לצעוק קצת, לשתות הרבה ולחזור הביתה (מקסימום ארבעים דקות) עם עצמות קפואות וכיף של ניצחון. מצידי 0-1 בכל משחק בית, בכל דרך, רק שינצחו. כי למרות שחדוות הניצחון לא שווה פחות בליגה השנייה, הכדורגל בליגה שמעליה שווה הרבה יותר. נמשך להמתין עד שגם הרטה, הגברת הזקנה של גרמניה, תיזכר בזה. ואולי היא בכלל סנילית.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

ערן לוי ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

הטיפש האמיתי בסיפור
כרמלו זה לא לברון, זה הרבה יותר דומה לברנרד קינג

7 Comments

דניאל 9 באפריל 2012

אין ספק, מבחינת אהדה יותר כיף ניצחון נדיר. עם הנצחונות אתה מתחיל להיות בלחץ כשלא מנצחים. כשאתה מפסיד כל גול הוא אושר מלא.
מנצל את הבמה המכובדת של הבלוג הברלינאי הזה: אני מגיע לברלין בין ה11 ל15 במאי. הבונדסליגה כבר נגמרת בתאריך הזה. יש איזה משחק בכל זאת שאפשר לראות?

דאג לי 9 באפריל 2012

ב-12.5 יתקיים גמר הגביע הגרמני, אם אני לא טועה הוא יהיה בברלין.
דורטמונד נגד באיירן.
יהיה משחק אדיר.

דניאל 9 באפריל 2012

מעולה. איפה אפשר להשיג כרטיסים לזה?

עוד אופיר אחד 9 באפריל 2012

בנוסף לגמר הגביע, יש ב-11 וב-15 למאי את הפלייאוף עלייה/ירידה. ב-11 המשחק הראשון בבית של הקבוצה מהליגה הראשונה, ב-15 הגומלין אצל הקבוצה מהליגה השנייה. יש סיכוי שהרטה ברלין תשחק בו, ובמצבה הנוכחי ערן בטח מוכן לחתום על זה. אני חולם על דרבי מטורף בין המבורג לסט. פאולי.

ב-10 וב-14 למאי יהיה הפלייאוף עלייה/ירידה של ליגה שנייה/שלישית.

עוד אופיר אחד 9 באפריל 2012

המשחק שלשום בין גלדבאך להרטה, חוץ מזה שהוא היה משעמם עד מוות, היה דוגמא טובה להשפעות חיצוניות על עניינים מקצועיים. הרטה התחילה בהתפרקות מאז שהתחילו שמועות על העזיבה הצפויה של מרקוס באבל. גלדבאך הפסיקה לשחק מאז שרויס ונוישטטר חתמו לעונה הבאה בקבוצות אחרות. אני הכרזתי בבלוג של זנדר על אהבתי לגלדבאך בחצי הראשון של העונה, החצי השני גרם לי להתחרט על הצהרות האהבה האלה ולחזור לחיקה החמים של דורטמונד.

רויס משחק בהליכה בחצי הזה של העונה, נוישטטר חושב כל פעם שנייה אחת יותר מדי, הרמן היה פצוע ודה קמארגו לא חזר לעצמו מהפציעה שלו. בלי כל אלה, נשאר רק האנקה המסכן שרץ ורץ ואף אחד לא מוסר לו אף פעם, עד שלהאנקה נמאס ועכשיו גם הוא הפסיק לרוץ.

אז גלדבאך עוד נתנה כמה הצגות נגד באיירן ושאלקה, קבוצות שלשחקנים היה שווה להתאמץ נגדן כדי לעשות רושם, אבל בשאר המשחקים נראתה חסרת חשק, ומאז ההדחה מהגביע היא בכלל איבדה את הטעם לחיים.

צור שפי 9 באפריל 2012

אני לא אוהד אף קבוצה בגרמניה אבל מחזיק לכם אצבעות. כמו במקרה של בית״ר ירושלים הליגה היא לא אותו דבר בלי הרטה ברלין.

תומר חרוב 9 באפריל 2012

צור, לא יודע לגבי ביתר אבל הליגה הגרמנית תשרוד יופי בלי הרטה. זה אמנם קצת מוזר שלבירת גרמניה לא תההיה נציגה בליגה העליונה אבל ברלין עצמה לא ממש זקוקה לכך נואשות.הסימפטיה היחידה שיש לי להרטה ברלין היא בגלל האצטדיון שלה, למרות האולמפיאדה ההיא, כי זה המקום בו ראיתי את איטליה זוכה במונדיאל.
אני בגרמניה הולך עם דורטמונד בגלל הצבעים ולמרות שלעיתים אוהדי ביתר מנסים לנכס אותה כדומה להם הרי שהיא תאומה רישמית של נתניה וכמובן גם שיחקו בה נתנייתים. יש תוכנית בנתניה להזמין את דורטמונד לחנוך את האצטדיון החדש.

Comments closed