בפעם הקודמת התמרקה העיר לקראת בורוסיה דורטמונד.

זה קרה בעשרים באפריל 2016, בפעם הראשונה מזה שנים רבות שהרטה העפילה לחצי גמר הגביע. וכולם בברלין התרגשו, ופתאום הפך משחק כדורגל לשיחת העיר, אפילו במזרח, אוהד אוניון שכמותו. כי האצטדיון האולימפי הענק כבר נמאס, לא כיף לראות שם כדורגל, והקבוצה לא מצליחה למשוך אליה יותר מדי אוהדים, וזה אולי יותר מאשר בערים אחרות במדינה אבל דחילק, זו עיר הבירה, איך יכול להיות שעיר בירה של מדינת כדורגל מצליחה למלא דרך קבע רק מעט יותר מחצי איצטדיון?

ואז הגיע חצי הגמר, וכולם יודעים שהגמר נערך תמיד בברלין, והעפלה לגמר פירושה משחק ביתי על הגביע. והאווירה היתה בהתאם – הכרטיסים אזלו שלוש שעות לאחר הוצאתם למכירה, הספסרים חגגו בויאגוגו ושות', אפילו אני חרגתי מהרגליי הכלכליים וההוריים, קניתי כרטיס בשבעים יורו ורק אז התחלתי לחשוב על פתרון לילדה. והיה לי זמן, כמעט חמישה שבועות להתכונן, וכמובן שהפתרון הגיע כי הכל מסתדר כששומרים על קור רוח.

וביום המשחק לבשתי את החולצה הכחולה-לבנה בפעם הראשונה, לא עושה דברים שכולם עושים, מתעב את העדר, רק הפעם, לאירוע מיוחד באמת, כמעט כמו חתונה. והאוהדים חגגו במתחם האצטדיון וביציעים, ואנשים שלא הכרתי בירכוני לשלום, והיה צפוף בכניסה, בתור לקיוסק, בשורת המושבים שלנו למעלה, ליד אזור העיתונות, אבל למי אכפת היום. ומופע החימום ריגש את כל הצופים, של דורטמונד ושל הרטה, כמו תרועות חצוצרה לקראת יציאה למלחמה.

ואז נשמעה שריקת הפתיחה והכל נגמר. דורטמונד השתלטה על המשחק, לא נתנה להרטה לנשום, ניצחה בקלות רבה 0:3 וזכתה בכבוד להפסיד לבאיירן מינכן בגמר. בברלין.

בונדסמאניה – דף הפייסבוק

גם השנה הסתיים הסיפור של הרטה בגביע מול בורוסיה דורטמונד, הפעם במשחק חד צדדי פחות, הפעם בפנדלים. נשארה הליגה. ורבים טענו בפניי בחורף שאם הרטה מסוגלת לסיים במקום השלישי היא בהחלט מסוגלת ללכת על מקום בליגת האלופות, הנסיון יעשה לה טוב, הכסף יעשה לה טוב. ואני וחבריי ליציע הקשבנו, חייכנו וידענו שכמו תמיד יגיע הסיבוב השני, והרטה תיכנס לסחרור מקצועי כמו שהיא תמיד עושה בסיבוב השני, תאבד את היציבות ותתחיל לאבד מרחק מהצמרת. פרייבורג משתפרת, בורוסיה מנשנגלאדבך חזרה לעצמה, וזה עוד לפני שספרנו את פ.צ קלן ואיינטרכט פרנקפורט שסובלות מבעיות יציבות דומות לאלו של הרטה, פתאום אפילו מקום בליגה האירופית כבר לא נמצא בכיס, התרגלנו.

בשבת תארח הרטה את דורטמונד למשחק השלישי ביניהן העונה, אני יודע איפה אני אהיה.

שעתיים קודם לכן תארח ליכטנברג 47 את מאלכובר SV, משחק קצוות באוברליגה. ליכטנברג עדיין לא איבדה סיכוי במאבק העלייה, בדיוק כמו כל הברלינאיות האחרות בליגה החמישית. ארבע קבוצות מברלין נמצאות במקומות 2-5, ארבע קבוצות שלא איבדו סיכוי בקרב על כרטיס לרגיונליגה. ולא יהיו ב'האנס-צושקה שטדיון' בליכטנברג יותר ממאתיים צופים, אולי מאתיים וחמישים, קצת פחות מאשר מספר האנשים שיגיע לאצטדיון האולימפי באותו היום, אבל אנחנו לא כאן (רק) בשביל הצופים, אנחנו כאן (גם) בשביל הכדורגל.

 

לקראת הדרבי של ברלין
לשנה הבאה בבונדסליגה השניה