עוד יש תקווה! (רגע לפני שאנחנו יורדים לבונדסליגה 2)

.

.

.

.

.

.

.

פוסט מאת ערן לוי, ברלין

בשישי בערב צפיתי באחד הסרטים המטרידים ביותר שראיתי בשנים האחרונות. אני אוהב סרטי אימה ולמרות ההיצע הכללי הרדוד אני ממשיך לתור אחר זה שיצדיק את המשך הסוגה. "התולעת האנושית 2" מתקרב לזה, אם כי אני לא בטוח שאני עדיין בנוי לפסגה הזו. פסיכופט מכוער ואכזרי, שמתעלל בלמעלה מתריסר איש, כשאת חלקם הוא מחבר האחד לשני, פנים אל אחור, בעזרת אקדח סיכות.

זה נראה אכזרי יותר ממה שזה נשמע, ואחרי שילד בן שלוש עם מוצץ, שהוריו נרצחו באכזריות, החל לבכות, צפו ועלו רגשות האב שבי ונזקקתי להפסקה של שעה כדי להאמין שאני עומד לצפות בסרט שכזה עד הסוף. נשארתי עד הסוף  ואין לי סיוטים בלילה. זה היה רק סרט, גם הפסיכופט מופיע ברשימת הקרדיטים בסיום. החיים מרגשים פחות, והסיוטים שהם מזמנים משמעותיים יותר, לפחות לחלקנו.

הסיוט הנוכחי שלא יוצא לי מהראש הוא השבת הבאה, והוא גם מציאותי הרבה יותר מאיזו תולעת אנושית. הייתי שם גם בשבת לפני שנתיים כשהרטה ירדה לליגה השנייה. אז נחרץ גורלה שבוע קודם לכן, אבל משחק אחרון בליגה הוא משחק עצוב. ובשבת רבים הסיכויים שהפעם המשחק האחרון בליגה יהיה גם משחק הירידה.

אני זוכר איך הרגשתי אז, בשמונה במאי 2010, ואני יודע שהפעם זה יהיה גרוע יותר. כי אז ידעתי שזהו המשחק האחרון בליגה, והפעם עדיין קיים הסיכוי. שוב להגיע לאצטדיון האולימפי, שוב לשמוע מכל החבר'ה שאף אחד מהם לא מצפה למשהו חיובי, שוב להפסיד ושוב להיות בבית שעה אחרי שהמשחק הסתיים, כי למי יש חשק להישאר לבירה ליד החוליגנים. רק הם נשארים אחרי הפסד.

שוב לרדת ליגה, חוויה מעצבנת ולא נעימה. חושב על כל השבתות ששרפתי על כדורגל רע ועל עוגמת הנפש המצטברת.

מרטין שבור לגמרי, כבר שבועות הוא מבטיח שהוא לעונה הבאה לא יגיע. הוא איבד את החשק ואת האמונה, מוחא כפיים בסרקסטיות אחרי עוד איבוד כדור של ראמוס, עוזב את היציע עוד לפני שהסתיים המשחק.

יוהאנס היה כאן גם כשהרטה שיחקה בליגה השלישית. הוא לא מתרגש מעוד ירידה. זוהי הרטה, הוא תמיד אומר לי, ככה נראים החיים שלנו.

בליגה השנייה מורחים כל מחזור על ארבעה ימים. שלושה משחקים בשישי, שניים בשבת, שלושה בראשון ואחד בשני. בשישי צריך להתארגן מראש על משמרת מוקדמת יותר, כי המשחק מתחיל בשש בערב. בשבת ובראשון מתעוררים מוקדם מדי בבוקר של סופ"ש כדי להתחיל ללגום לפני אחת בצהריים.  מהמשחק בשמונה ורבע בערב יום שני לא חוזרים הביתה לפני חצות.

כשאני צופה במשחקי הבונדסליגה השנייה אני תמיד משווה אותה לליגת ווינר, ותמיד ווינר מפסידה. יש שם איכויות שבחיפה ותל אביב אפשר רק לחלום עליהן. יש שם קשיחות ששחקנים ישראליים לא היו עומדים בה. יש הרבה יותר צופים מאשר בבלומפילד או בקריית אליעזר.

כשאני חוזר לסטנדרטים אליהם התרגלתי בשנים האחרונות, אני משווה בינה לבין הבונדסליגה הראשונה וחוזר למציאות. הייתי בששים משחקי ליגה ועוד עשרים בליגה השנייה, ומה אני אגיד לכם – ליגה ראשונה שווה הרבה יותר.

בשבת בערב היא התקשרה. יום קודם אמרתי לה שאם ימות הסיכוי אוותר על המשחק ואפגוש אותה לסיבוב קניות בעיר.  היא אמרה לי: "אז אני מבינה שהתוכניות שלנו בתוקף". אמרתי לה שלא. הסברתי לה שהאפס-ארבע מול שאלקה עדיין לא סגר את הסיפור, שגם קלן הפסידה ושהסיכוי לא מת. יש משחק על החיים בשבת ואין מצב. לא נורא, ניפגש ביום ראשון. הרטה הצילה אותי ממסע קניות, בטח זה שווה משהו.

 

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

ערן לוי ב"דה באזר"

"דה באזר" גם בפייסבוק

 

מדינה חסרת אחריות/ פוסט אורח מאת גבע גל
הדרבי שהכריע*

4 Comments

roei034 30 באפריל 2012

נראה לי שהרטה לא תרד ,יש לה משחק בית יחסית נוח נגד הופנייהם ואם תנצח סביר להניח שזה יספיק לעקוף את קלן ביחס שערים ולהגיע למשחקי מבחן נגד הליגה השנייה (וזה בתנאי שקלן לא תנצח את בירן מינכן שתרצה לעשות ניסוי כלים לקראת הצמפיונס- לא טוב לבוא לגמר עם הפסד. בטח אתה קונה

ערן לוי 1 במאי 2012

א. יכול להיות שלא ראית את הרטה בחודשיים האחרונים? כיום זו הקבוצה הגרועה בליגה. שלוש הקבוצות האחרונות בליגה הן הגרועות ביותר ורחוקות שנות אור מהקבוצות שמעליהן שמראות אופי דווקא ברגעי ההכרעה, והגרועה בהן היא הרטה. משחק בית נוח מול הופנהיים? בשמונת משחקי הבית האחרונים שלה הפסידה הרטה שבעה.
ב. אם הרטה תנצח את הופנהיים יספיק לה תיקו של קלן כדי לסיים מעליה, להרטה הפרש שערים טוב יותר משל קלן וספק אם קלן תבקיע חמישה שערים מול באיירן.

roei034 1 במאי 2012

נכון זה מה שהתכוונתי…רק שינצחו את הופנייהם. הבווארים לא יפסידו לקלן. בקיצור לא אכפת לי שתרדו רק כדי שנקבל אחלה סיקור של הבונדסליג השני עם קבוצות הזיות.

יוסי 6 במאי 2012

היי ערן,
כאורח לרגע בברלין גררתי היום את רעייתי למשחק של הרטה מול הופנהיים והיה משחק מרגש. הרטה קבוצה פח, אבל הקהל נפלא. מקנא בך שאתה כאן ואני צריך לחזור לאלי טביב…

Comments closed