הייאוש לא ינצח. תשאלו את אלמוג כהן

בסוף הוא יפסיד. הייאוש, לא אלמוג

כשחנוך לוין כתב את המלים ל'לונדון' הוא לבטח לא חשב על הדברים עליהם חשבה חוה אלברשטיין כששרה אותן, גם לא על המחשבות שעברו בראשם של המאזינים, שמלמלו לעתים את מלות השיר על אוטומט, בלי להבין את משמעותן. ככה זה עם אבסטרקט, לכל צופה הבנה ייחודית משלו, אין דעה אחת טובה מהשניה, רק כך אפשר להבין את הריבועים של קנדינסקי, את אנדרטת השואה בברלין, את האמנות של ג'קסון פולוק.

"הייאוש נעשה יותר נוח", ייקח כל אדם את ארבע המלים הללו למקום הפרטי שלו. אחד נזכר בחיים שאחרי מות יקירו, שני מתנחם באמירה שמכניסה הגיון לנטישת הרוח ובחירה בכסף, שלישי מתרגל לעובדה שהאהודה שלו, שפעם זכתה בגביע ועשתה את המוות לקבוצות הכדורגל הבכירות במדינה, כבר לא בין החיים. ואני יושב בברלין, כבר אחת עשרה שנים, ולא מצליח – או אולי מסרב – להתרגש מהדברים שקורים בישראל.

אפשר להוציא את הילד מהשכונה, אי אפשר להוציא את השכונה מהילד. ואני ילד מהשכונה, שיצא ממנה ושעדיין זוכר אותה, בהבדל אחד – כבר לא מתרגש ממנה, מאורח חייה, מהדברים המעצבנים שהורסים את החשק לקרוא, לכתוב, להביע דעה, למחות. גם לא היחס לבחור אחר מהשכונה, קרוב יותר לשכונה ממני – ואולי בעצם הכי רחוק ממנה.

אלמוג כהן הבקיע שני שערים לזכות אינגולשטדט במשחק התחתית באאוגסבורג והארץ רועשת. כבר שבע שנים שאלמוג משחק בשתי ליגות מהקשות בעולם ושורד בגבורה. הוא מבין את מקומו, יודע מה הוא שווה ולאן זה יכול להוביל אותו, הוא לבטח לא מקשיב ליועצי האחיתופל שיודעים יותר טוב ממנו, ממשיך בדרכו.

*

הקלדתי 'ערן זהבי' בגוגל, אלו תוצאות החיפוש הראשונות:

24 בינואר 2017: "ערן זהבי חתם על חוזה חדש בגוואנגז'ו"

28 בפברואר 2017: "ערן זהבי: לקראת פתיחת העונה של הכוכב בגוואנגז'ו R&F הסינית"

15 בדצמבר 2016: "ערן זהבי: כל האצטדיון בסין עם החולצות שלי"

24 בינואר 2017: "חוזה חדש לערן זהבי: 6.5 מיליון דולר בעונה"

29 במרץ 2017: "אביו של ערן זהבי: הוא לא ראוי להיות קפטן נבחרת ישראל"

 

הקלדתי 'אלמוג כהן' בגוגל:

18 בדצמבר 2016: "אלמוג כהן: אני חווה את העונה הטובה בקריירה"

6 באפריל 2017: "אלמוג כהן: הרגשה נהדרת, היינו חייבים לנצח"

27 באוקטובר 2016: "פרפקציוניסט, ממושמע ומקצועי. אלמוג כהן לא רק מדבר גרמנית"

16 בספטמבר 2016: "הכהן הגדול": אלמוג כהן עושה חיל בגרמניה

13 באוגוסט 2015: "אלמוג כהן: אין שחקן שיוותר על הבונדסליגה"

 

בראשון מספרות הכותרות על חוזים, חתימות, יהירות ורכילות, בשני – כדורגל.

בראשון עולים רוב החיפושים מהשנה הנוכחית, בשני רק אחד מ-2017.

אפשר להבין לאן נושבת הרוח.

 

אתם, הפוסטים ודף הבונדסמאניה שלי עדיי שאלמוג כהן הוא בחיר לבי בכל הנוגע לליגיונרים הישראלים באירופה. כל הכבוד לתומר חמד, לבירם כיאל, לליאור רפאלוב, לרמי גרשון, לניר ביטון, לקני סייף, לביברס נאתכו ולכל מי ששכחתי – איש מהם אינו משחק בגרמניה, כי יש משהו בכדורגל הגרמני שהופך את הייאוש לקשה ביותר עבור ישראלים המגיעים אליה.

טאלב טוואטחה מגלה מקרוב את הקשיים, גל אלברמן ואיתי שכטר ורוברטו קולאוטי ובן שהר וגילי ורמוט הבינו שזה לא המקום שלהם לטווח הרחוק. נותרנו עם שלושה שחקנים משמעותיים לאורך ארבעה וחצי עשורי חיים – שמוליק רוזנטל (בורוסיה מנשנגלאדבך), דוד פיזנטי (פ.צ קלן) ואלמוג כהן (פ.צ נירנברג ופ.צ אינגולשטדט). ויש הבדל גדול בין שנות השבעים (רוזנטל), שנות השמונים (פיזנטי) וימינו אנו (כהן), אבל יש שחקן אחד בלבד שמחזיק מעמד בגרמניה למעלה משנתיים.

"הייאוש נעשה יותר נוח" כשלא מתרגשים מתקשורת סנסציונית, עם מתי מעט שמסוגלים – או מעוניינים – לנתח יכולת מקצועית של שחקן שאינה מוזנת (או מוזנית) על ידי מספר שערים ו/או בישולים. ככה זה,  צריך למכור כותרות, ואלמוג כהן אחד שמתמקד בכדורגל יספק כותרות באתר המועדון שלו, בעיתוני הספורט המובילים בתקשורת הגרמנית, ב'דה באזר' – וזהו. החבר'ה הטובים מהספורט הישראלי יעדיפו להתמקד בנאצים, ביערות הקרים ובמבטא הקשה מאשר בשחקן בעל תוכנית קריירה סדורה ועמידה מרשימה ביעדיה.

שיהיה בריא, ערן זהבי, אין לי דבר וחצי דבר נגדו, אני לגמרי בעדו, גם בנבחרת. עובד קשה הבחור, אפילו בליגה הסינית אי אפשר לשבת כל היום בבית ולבלוס צ'יקן קונג פאו בדרך להצלחה. שיהיו בריאים העיתונאים שבוחרים את הדרך הקלה, השחקנים שלא מפסיקים לפטפט, הסוכנים שמפמפמים, ושוכחים את השחקנים הטובים ביותר שיצאו מישראל – ושחטאם היחיד הוא צניעות.

הילד שפגשתי
מכבי זה שם ש(לא)תמיד נשמע חביב

תגובות

  • אלון3131 הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    להתבסס על שחקנים שמשחקים בליגות אמיתיות באופן יחסית קבוע ותדיר, זאת הדרך היחידה של הנבחרת להשתפר. אלמוג כהן, כיאל וחמד, החבר'ה מבלגיה שמשחקים באופן קבוע, ניר ביטון בתקופות טובות יותר שלו. כל עוד הנבחרת תמשיך לפתוח עם טב"חים(או בוזגלו לצורך העניין) שעושים פוזות על הגנות בליגה הישראלית הגרועה שלנו, לא יגיעו לכלום. , אלמוג כהן מקצוען אמיתי, וכל הכבוד לו שלא ויתר על גרמניה וחזר לנוחות של איזה חוזה גדול בחיפה או ת"א.

    • פראליה הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      + 1

  • אמוץ כהן-פז הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    טור יפה (חשבתי שכתבת טור על הבת שלי...)! ׳׳...יודע מה הוא שווה ולאן זה יכול להוביל אותו...׳׳ - אחרי 7 שנים אפשר להוריד את המילה ׳יכול׳.

  • מתן גילור הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    יפה ערן. הישראלי הבכיר בשלוש העונות האחרונות. אובר אצ'וור מטורף.

  • ק. הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    יפה מאוד. טוב לשמוע גם קולות מהסוג (בכללי, לא ממך ספציפית, אנחנו עדייך...)

    • ק. הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      מהסוג הזה

  • גיא זהר הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    תודה. מקווה שאלמוג יעשה את סגירת המעגל המתבקשת (מעולם לא שיחק אצלנו ידע לברוח עוד כשהיה ילד) בסוף הקריירה בהפועל באר שבע

    • תומר חרוב הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      החלום שלי שיחזור אלינו ויהיה הברדה שלנו.

      • גיא זהר הגיב: שנה 1 לִפנֵי

        אומנם אלמוג כהן שיחק אצלכם ארבע או חמש שנים (היפות שלכם בשלושים האחרונות) וכאמור לא שיחק בבאר שבע אפילו דקה (אפילו לא במחלקת הנוער כמו חן עזרא), אבל הוא באר שבעי במקור ואוהד הקבוצה. ממש לא דוגמת ברדה (יותר מתאים לבניון במכבי חיפה וראינו איך זה נגמר).

        • גיא זהר הגיב: שנה 1 לִפנֵי

          והכי חשוב הביע את הרצון לסיים את הקריירה בב"ש

          • תומר חרוב הגיב: שנה 1 לִפנֵי

            הוא מאוד מחובר למועדון. המשפחה שלו עדיין מגיעה למשחקים, הוא בקשר עם הרבה אוהדים ומבחינתי כל הצדדים מדובר בשחקן בית. בגלל הפער הכלכלי יש יותר סיכויים שיגיע לב"ש אבל אלמוג צהוב, הדם שלו ספוג באדמת הקופסא וזו לא מטפורה.

            • גיא זהר הגיב: שנה 1 לִפנֵי

              אני אחדד. ברדה הוא שחקן בית וגם סמל אצלנו. אופיר דודזדה שחקן בית ולא סמל. אופיר חיים ומליקסון לא שחקני בית וסמל. אלמוג כהן אולי סמל בנתניה, אבל הוא לא שחקן בית כמו שמונאס דאבור לא שחקן בית במכבי. אלמוג לא יכול להיות ברדה כי ברדה במדרגה מעל (ואני לא מתייחס בכלל לעניין האישיות). אבל מפרגן לכם שעוד שנתיים-שלוש תהיו במקום שאלמוג יתלבט בינינו לבינכם (מקווה שאתם תעלו לכיוונו ולא אנחנו נרד לכיוונכם).

            • תומר חרוב הגיב: שנה 1 לִפנֵי

              מבחינתי מי שעשה את הבכורה הבוגרים של נתניה הוא שחקן בית. אלמוג מגיל 16-17 אצלנו בסגל, בעיני זה שחקן בית.

            • יניב פרנקו הגיב: שנה 1 לִפנֵי

              אלמוג צריך לחזור לבית האחרון שלו בישראל.

            • אמיתי הגיב: שנה 1 לִפנֵי

              משפט שלמה..

            • D! כאן ועכשיו הגיב: שנה 1 לִפנֵי

              וואו, שחקן קונצזנוס

  • 7even הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    ואתה, למה נזכרת בו פתאום בדה באזר רק כשכבש 2 שערים?

  • יואב בורוביץ' הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    אלמוג כהן שייך לשחקנים הטובים ביותר שיצאו מישראל? לא הגזמנו קצת? נכון, הוא שחקן הרכב בבנודסליגה. אבל זו קבוצה שעד לפני שנתיים-שלוש גם עכברי כדורגל בקושי ידעו את שמה (וזו בעיקר קבוצה שצפויה לרדת ליגה גם השנה). כשאלמוג כהן הגיע לליגה הישראלית (להפועל תל אביב) הוא לא הרשים. גם בנבחרת בהרבה מאוד משחקים הוא לא הרשים. גם בנירנברג (האם ירדה ליגה בתקופתו? אני לא סגור על זה) הוא בפירוש לא הרשים לאחר פתיחה סבירה. אז בסופו של דבר צריך לקחת דברים בפרופורציות. יפה מאוד מה שאלמוג כהן עושה באינגולשטאט, אבל זו בסך הכל אינגולשטאט והוא בסך הכל קשר הגנתי אפור שאוהדי הכדורגל יזכרו מעט מאוד ביצועים בכיכובו.

    • ערן לוי הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      כנראה שעכברי הכדורגל שאתה מכיר הם לא באמת עכברים.

      • יואב בורוביץ' הגיב: שנה 1 לִפנֵי

        אני סוג של עכבר, ולא הכרתי את הקבוצה הזו עד לפני שלוש שנים. מתאר לעצמי שיש עוד רבים שלא הכירו.

        • D! כאן ועכשיו הגיב: שנה 1 לִפנֵי

          אתה עכבר בכפר הגלובלי המצומצם, כנראה. אני לא עכבר והכרתי. אבל ההטיה שלך לשחקנים "צבעוניים" ידועה. וזה בסדר. לאחרים מותר להעריך אפרוריות, עבודה קשה והתמדה בתור תכונות שעושות שחקן.

        • ערן לוי הגיב: שנה 1 לִפנֵי

          אתה סוג של עכבר, גם אני סוג של עכבר, יש הרבה עכברים, לא כולם מכירים את כל הקבוצות הקטנות ביקום. לתושבי גרמניה והסביבה לא היה קשה לגלות את אינגולשטדט, בעיקר בשל השאיפות הגבוהות שהעמיסו אנשיה על המועדון והאימוץ של אאודי. זו בסך הכל אינגולשטדט, שלא משחקת בליגה המאוריטנית או הקוסובנית, אלמוג כהן הוא קשר הגנתי שזוכה להערכה כי גם מסי צריך קשרים הגנתיים מאחוריו, אחרת הוא היה הופך לגרסה הארגנטינית של ארני קאב מאליצור ת"א.

    • רומן הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      בסך הכל קשר הגנתי אפור? יש לך מושג כלשהו בכדורגל? שיחקת פעם על דשא בחיים שלך? בקבוצה יש שוער, בלם, קשר אחורי, קשר אמצעי וחלוץ הם הבסיס, הקיר התומך של הקבוצה כל השאר השאר הם קישוט, קירות שאפשר לשבור ולהחליף

    • יוסי מהאבטיחים הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      אני זוכר את הביצוע של אלירן עטר. אחחח, איזה ביצוע! היה שני רק לזלאטן באותה שנה באירופה. זו קריירה! יזכרו את עטר עוד שנים קדימה! קשר אחורי פותח בבונדסליגה...פחחח... עכשיו כשאני חושב על זה אני גם לא זוכר ביצועים של קינו או גאטוסו. למה שמישהו יזכור אותם? יזכרו את עטר!

      • רומן הגיב: שנה 1 לִפנֵי

        סהכ קשרים אחוריים אפורים, מה הם שווים?

    • פראליה הגיב: שנה 1 לִפנֵי

      אני אסביר לך למה מה שהוא עושה ומשיג בקבוצה ובליגהשלו , הרבה יותר קשה ממה שאולי משיג יהלום נוצץ כשרוני שנספר על גולים , בישולים , מבצעים - כי על העמדה שלו , של הדפנסיבי האפור (ד"א , הוא משחק שם גם 50-50 בכמה מערכים שונים , ועל כך , רק גדולה יותר ההערכה העצומה אליו ) , יש אלפים , שבטוחים שהם טובים לפחות כמוהו , גרזנים , אתלטים , סוסים , אירופים , חכמים , כאלה שנולדו עם כל התכונות המובנית מאליהן האלה - נחישות , סבולת , עבודה קשה . ומי משחק על העמדה "שלהם" - ישראלי קטן מאד , שפשוט עושה הכל קצת יותר טוב מהם , חוץ מרץ , מתקל , עובד , נכנס לשטחים , פשוט מבין את המשחק יותר טוב מהם .

      • רומן הגיב: שנה 1 לִפנֵי

        אני לא מבין למה התדמית האפורה של קשר אחורי? למה אומרים שיש להם פחות כשרון? לדעתי התפקיד הזה דורש לא פחות טכניקה

        • יוסי מהאבטיחים הגיב: שנה 1 לִפנֵי

          זה מצטלם פחות טוב, ואנשים כמו יואב אוהבים את הסולן ולא את הבסיסט.

          • D! כאן ועכשיו הגיב: שנה 1 לִפנֵי

            אנשים כמו יואב לא אוהבים את הסולן הם אוהבים את זה ששובר את הגיטרה

        • פראליה הגיב: שנה 1 לִפנֵי

          כי לאנשים ממוצעים בהבנה שלהם את המשחק קשה להעריך תאקל , תנועה בלי כדור , סגירה , חיפוי , סבולת , כושר אירובי , מרב האחוריים הגדולים אפשר להתרשם רק מהיציע , כשכל המגרש פתוח לפניך , ולא רק ה- 30 מטר ליד הכדור . לא סתם האחוריים הופכים למאמנים הכי טובים , הם מבינים הכי טוב את המשחק ורואים מהפנים ולא מהגב , גם את ההגנה וגם את ההתקפה , יתרון שלרב התפקידים אין

  • אנונימוס הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    האפור האפור הזה בינתיים עושה קריירה יותר מרשימה ממרבית בני דורו.

  • תומר חרוב הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    שחקן אדיר. מודה שלא האמנתי שיגיע כל כך רחוק כשראיתי אותו לראשונה, אבל תמיד אהבנו אותו, כי איך אפשר שלא?

  • Shutzi הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    כבוד אדיר לאלמוג כהן, שבחר בהתמדה ועבודה קשה. לשחק באופן קבוע בבונדסליגה זה השג עצום, גם אם זה בקבוצת תחתית.

  • MOBY הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    שחקן שלא משאיר כלום לרזרבה, מתאבד על המגרש מאוד מעריך אותו. תמיד מסתכל מה עשה במחזור האחרון, הרבה יותר מהסיני. הערכה רבה. השיג יותר מכל מה שהערכנו כשרק יצא לחו״ל.

  • מנחם כהן הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    לא הבנתי מה אתה רוצה ולמה הנך מתפרץ לבית שאין בו דלתות . אלמוג כהן משחק בליגה הגרמנית ? יפה מאד ,שיעלה ויצליח. שיקרע שם רשתות, למה לא.

  • צביקה הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    נכחתי ב"דרבי הישראלי" - פרנקפורט נגד אינגולשטאט בו האחרונה הפתיעה וניצחה 2-0. אלמוג היה השחקן הבולט בקבוצתו וניכר שהוא המנהיג של הקבוצה. הוא היה נייד, חרך את הדשא, המשחק עבר דרכו והוא מיעט למסור מסירות לא מדוייקות. היה תענוג לראות אותו ואפילו שכניי ליציע בפרנקפורט הכירו והוקירו את האיכויות שלו. הוא פשוט שייך לרמות האלו ועיתונאי הספורט ימשיכו לכתוב על אותם שחקנים שהסוכנים ומקורבים מייחצנים

  • אורי הגיב: שנה 1 לִפנֵי

    ..ונכנס לקבוצת השבוע בבונדסליגה. עם הציטוט: ״..Cohen was their driving force״. כל הכבוד, לא סתם ערן מעריץ.. http://www.bundesliga.com/en/news/Bundesliga/team-of-the-week-goalmania-blmd27n-439712.jsp יש גם ראיון וידאו בלינק הנ״ל

Comments are closed.