ב-30 ביוני 2002 נערך אחד המשחקים המעניינים בתולדות הכדורגל העולמי, ספק אם חובבי הכדורגל ידעו על קיומו. כוכבי העל של הכדורגל העולמי לא נטלו חלק במשחק, ערוצי הטלויזיה הגדולים לא העבירו בשידור ישיר את המשחק, עיתוני העולם לא דיווח על המשחק בעמודים הראשונים של מהדורת ה-1 ביולי 2002.

יש אירועים שנעלמים מעיני חובבי הכדורגל בעולם, כאילו לא היו קיימים. דרבים של לונדון ומנצ'סטר, אל קלאסיקו, דר קלאסיקר, אתלטיקו – ריאל בפעם האלף, הכי קל עם מה שמוכר. וכך נותרים המשחקים החשובים באמת בתחתית הקערה, וכך נותרים עכברי הכדורגל עם הדברים החשובים בחיים, בטח יותר מעוד מאבק אליפות צפוי בין ריאל מינכן לבארסה יונייטד.

ב-30 ביוני 2002, מיד לאחר סיום מופע הריקודים הבודהיסטי, נשמעה באצטדיון צ'אנגלימיטאנג שבעיר טהימפהו, בירת בהוטן, שריקת הפתיחה למשחק שיכריע, אחת ולתמיד, את זהות נבחרת הכדורגל החלשה בעולם. 15 אלף צופים צפו בהתמודדות הפיקנטית בין נבחרות בהוטן ומונטסראט, שתי הנבחרות שמוקמו באותה שנה במקומות האחרונים של דירוג פיפ"א – מונטסראט אחרונה, בהוטן מקום אחד מעליה.

נבחרת בהוטן, שהחלה לפעול ב-1982, לא ניצחה מעולם במשחק רשמי; מונטסראט בעלת הוותק (נוסדה ב-1950) זכתה בשני נצחונות בהיסטוריית משחקיה, שניהם מול נבחרת אנגווילה, שניהם ב-1995. שתי הנבחרות סבלו מתנאי פתיחה קשים בעשורים האחרונים שמנעו מהם התפתחות מקצועית מינימלית: בהוטן סבלה מתשתית לקויה וחסך במתקני אימון, מונטסראט מהתפרצויות הר געש ופעילות סייסמולוגית תדירה שהחריבו את אצטדיון הכדורגל היחיד על האי הקטן.

המשחק הסתיים בתוצאה 0:4 לנבחרת בהוטן. היו אלה הנצחון הראשון אי פעם של הנבחרת המקומית והמשחק הראשון בהיסטוריה בו לא ספגה שער. מונטסראט, שבסך הכל ביקשה לשפר את מצב הרוח של אזרחיה בשל אסונות הטבע שפקדו אותה, התנחמה בעצם השתתפות הנבחרת במשחק.

חמש עשרה שנים חלפו וההיסטוריה החליטה לחזור על עצמה – עם טוויסט קטן.

*

בסוף השבוע האחרון נפגשו למשחק במסגרת ליגת ברלין שתי הקבוצות הגרועות בליגה – פ.צ וילמרסדורף ו-BSV  הורטורקל. ואם עכברי כדורגל היו אלה שמצאו עניין במשחק בין נבחרות בהוטן ומונטסראט, קשה למצוא אפילו חיידקי כדורגל שיעדיפו לנסוע למערב ברלין ולצפות במשחק בין שתי הקבוצות החלשות של הליגה השישית על פני דשא בפארק או בית קפה ביום בהיר של שמש בלי שום עננים.

אבל אנחנו ואתם לא בעניין של המובן מאליו, אנחנו ואתם מעדיפים את הדברים שנסתרים מהעין, בדיוק כמו טיסת נופש לעיר אירופית והליכה לאיבוד ברחובותיה, הרחק מכל אטרקציה תיירותית, אוף טראק. כך החלטתי, כך עשיתי.

FCWIL

 

בשנות העשרים היה כאן אגם גדול, והחבר'ה הצעירים היו מגיעים לכאן, מבלים כאן את סוף השבוע, אוכלים במסעדה הסמוכה, רוקדים באולם הגדול שליד הגדה. היום יש כאן פארק ציבורי גדול ובקצהו מגרש כדורגל, ביתה של פ.צ וילמרסדורף.

אין יציעים באצטדיון, רק מעקה שמקיף את המגרש. אין דשא, רק שטיח ירוק שמנסה ללא הצלחה להידמות לדשא סינטטי, שמותיר את סימניו הברורים על הידיים והרגליים אחרי כל נפילה עליו. אף אחד כאן לא יגלוש על ברכיו אחרי הבקעת שער, ריח העור הנחרך יעצור כל פעולת המשך. זה מה שיש היום לפ.צ וילמרסדורף להציע בתחום התשתיות, זה מה שהיה לה עד עכשיו.

"גם בעונות הקודמות נאבקנו נגד הירידה, אבל העונה הזו קשה יותר", מספר לי נשיא פ.צ וילמרסדורף חמודי מאנסור, "שישה עשר שחקנים חדשים התחילו את העונה, היה ברור שיהיה לנו קשה הרבה יותר מאשר בעונות הקודמות, בכל עונה אנחנו לוקחים בחשבון מאבק נגד הירידה, אבל גם אותנו הפתיעה היכולת בעונה הנוכחית".

מאנסור נולד בביירות, לבנון. כשהיה בן שנתיים עזבו הוא ומשפחתו ועברו להתגורר בברלין, גרמניה. מאז ועד היום הוא כאן, מזה שנתיים משמש כנשיא פ.צ וילמרסדורף. "אנחנו שכנים", הוא מחייך כשאני מגלה לו את מוצאי ומספר על געגועים למקום שבקושי הכיר: "אני מאוד רוצה לבקר בביירות, מאז שעזבתי לא שבתי ללבנון. שמעתי סיפורים על העיר, יום אחד אבקר שם". ולפני שיתחיל בתכנון הטיול הגדול לארץ מולדתו יש למאנסור את עונת 2016/17 על הראש, לסיים אותה כמו שצריך, באופן יחסי.

וזו עונה קשה לכל הדעות: ערב המשחק ובתום 27 מחזורים נמצאת פ.צ וילמרסדורף במקום השבעה-עשר והלפני אחרון עם עשר נקודות ליגה בלבד. שלושים ואחד שערי זכות, 105 שערי חובה ועשרים ושלושה נצחונות ב-28 מחזורים הובילו את הקבוצה בדרך הבטוחה לירידת ליגה. ויש עוד שמונה עשרה נקודות בקופה, אבל הפער מהקו האדום שעומד על שלוש עשרה נקודות לא מצליח לתרום לאופטימיות.

"יש לנו מטרות חשובות יותר", ממשיך מאנסור, "הקבוצה אמנם תרד ליגה אבל תשתדרג בעונה הבאה בשחקני נוער, לפחות חמישה שחקנים. יש לנו עשרים וחמש קבוצות נוער וילדים, אנחנו שומרים על מסורת ועל פופולריות באזור בקרב הנוער, יש לנו חומר טוב לעתיד".

מאנסור מספר לי על TSV רודוב מצמרת ליגת ברלין, שבסגל שלה נמצאים 14 שחקני נוער ושבעונה הנוכחית מצליחה להפגין יכולת גבוהה ולעמוד דרך קבע בשיפולי הצמרת הגבוהה: "לא צריך שמות או שחקנים, עם החומר שיש לנו בנוער גם אנחנו יכולים להעמיד קבוצה תחרותית, כבר בעונה הבאה".

אם יש דבר אחד שמאנסור ואנשי וילמרסדורף יכולים להתנחם בו זוהי העובדה שיש קבוצה אחת גרועה יותר מהם בליגה, וזו הקבוצה מולה יעלו לשחק, ממש עוד מעט.

20170430_135016

*

בעונה שעברה ירדה BSV  הורטורקל בבושת פנים מהליגה החמישית אחרי עונה מסוייטת עם 26 הפסדים, עשר נקודות ליגה ו-130 כדורים ברשת. העונה מנסה כנראה הקבוצה בעלת השורשים הטורקים משכונת נויקלן לשבור שיאים שליליים: ערב המשחק עומדת הורטורקל במקום האחרון עם שבע נקודות, 25 הפסדים ו-116 שערי חובה. ואם תפסיד היום לוילמרסדורף תרשום הורטורקל ירידת ליגה שניה ברציפות, בדיוק כמו FSV  פרנקפורט בעונה הנוכחית (מהבונדסליגה השניה לליגה הרביעית), בדיוק כמו פאדרבורן בעונה שעברה (מהבונדסליגה לליגה השלישית).

הירידה של הורטורקל מסמלת יותר מכל את חוסר העניין של אנשיה במועדון. השחקנים שעולים על הדשא רחוקים ברובם מכל אמת מידה מקצועית מינימלית הדרושה לשחקן כדורגל לאורך שלושים וארבעה משחקי ליגה. שני שחקנים עם כרס רחבה, שניים נוספים שעדיין לא הספיקו לבנות מסת שרירי רגליים, שוער אחד שמנסה להחזיק את כולם ביחד על המגרש ולא לכפר לכפר עם מוטיבציה על חוסר ביכולת מקצועית.

אבל אנחנו לא הגענו לכאן כדי לשפוט קבוצות כדורגל שאבד עליהן הכלח, הגענו כדי לצפות במשחק שיקבע, אחת ולתמיד, את זהות קבוצת הכדורגל החלשה בברלין.

*

20170430_142846

השופט שורק לפתיחה, מחצית הדקה חולפת וכבר 0:1 לוילמרסדורף. שחקני הורטורקל עצבניים, מוחים על כל שריקה של השופט, צועקים עליו בלי חשבון, והוא נותר בפנים אדישות, לא פוצח בשליפות כרטיסים לכל עבר, שומר במקצועיות על המשך תקין של המשחק. השחקנים של מאנסור נראים כמו קבוצת כדורגל, ויש ביניהם שניים בעלי עבר מקצועני שגם נראים כמו כדורגלנים – מבקיע השער הראשון עמנואל אוקומה  ואיברהימה סיסה. לסיסה שרירי רגליים שלא יביישו שחקנים בבונדסליגה, הלוואי עליי.

השוער של וילמרסדורף מתחמם לאורך הרחבה, שחקני הורטורקל לא מצליחים להגיע אליו, ואחרי השער השני של וילמרסדורף בדקה ה-42, גם הוא מרגלי אוקומה, מאבד אחד משחקני הורטורקל את הראש ורץ בצעקות אמוק אל עבר השופט. השחקן משחרר, השופט מקשיב, שולף כרטיס צהוב ושורק לסיום המחצית הראשונה.

אוהד הקבוצה הישראלי שהגיע למגרש בהפסקה עדיין לא זכה לראות העונה את קבוצתו מבקיעה שער. שתיים אפס קל במחצית, אמרתי לו, אני חותם על ארבע אפס, לכל הפחות. הוא לא היה אופטימי, הוא מזמן לא סומך על הקבוצה שלו העונה. ואז, רגע לפני שריקת הפתיחה למחצית השניה, הגיעה הפתעת המחזור: הפיזיותרפיסטית של פ.צ וילמרסדורף ניגשה אלינו ושאלה "אתם מדברים עברית?".

בעברית.

קוראים לה נעמה לבני, סטודנטית לפיזיותרפיה בברלין. בעונה שעברה עבדה כפיזיותרפיסטית של קבוצה מהליגה השביעית, בחורף גילתה שבוילמרסדורף מחפשים מישהו לתפקיד, הגישה קורות חיים וזכתה בג'וב. היא לא מתרגשת מהעליה האישית שלה מהליגה השביעית לשישית, היא לא כל כך בקטע של כדורגל, יותר מתעניינת בבריאות השחקנים עליהם היא מופקדת במשחקים ובאימונים.

ועכשיו שרק השופט לפתיחת המחצית השניה, שחקני הורטורקל מנסים קצת יותר, תוקפים יותר, מגיעים לשלושה מצבים מסוכנים ברחבה. גם וילמרסדוף ממשיכה בשלה, שוהה זמן רב במחצית המגרש של הורטורקל, מוצאת שחקנים שמוצאים עצמם מול שוער ושער ובועטים לשמיים. האוהד הישראלי של הקבוצה מתחיל להתייאש, מתנחם בנצחון הרביעי שתיכף יגיע, בעובדה שלראשונה העונה לא ספגה הקבוצה שלו שער, נחמות עניים.

20170430_145342

0:2 בסיום, אנחנו מדלגים אל מעבר לגדר, נכנסים למגרש, יורדים ממנו יחד עם השחקנים, בדיוק כמו בבונדסליגה. "לפחות ניצחנו", מתנחם הנשיא מאנסור בפנים עגומות, "לא טוב העונה, לא טוב. כסף לא היווה בעיה, רק הדבק בין השחקנים, מקווה שזה יעבוד טוב יותר בעונה הבאה". הוא מספר על הספונסר הראשי של הקבוצה, חברה לשיווק צמיגים שמעבירה מדי שנה 20 אלף יורו לקופת המועדון. "תקציב סביר לקבוצה בליגה השישית עומד על כ-30 אלף יורו. כמובן שיש קבוצות בעלות שאיפות גדולות יותר משלנו שמסוגלות לבנות תקציב כפול ומשולש, אבל אנחנו מרוצים ממה שיש לנו".

נעמה מספרת על מצב הרוח הכללי בחדר ההלבשה: "קשה לשחקנים, תקופה רעה מאוד עוברת עליהם, אבל הם ממשיכים להתאמן. יש כאן מסגרת אימון רצינית, יש מאמן כושר ומאמן שוערים וצוות רפואי מקצועי, הקבוצה תרד ליגה אבל לא תהפוך לבשר תותחים, יש נוער חזק, אפשר לסמוך על המערכת".

בדרך החוצה אנחנו פוגשים בעמנואל אוקומה, החלוץ הניגרי-יהודי ומבקיע צמד השערים במשחק. הוא ניגש לנעמה, מבקש את עצתה לגבי כף ידו הימנית שנפגעה במהלך המשחק וסובלת מנפיחות רבה. היא מבטיחה לו שאין שבר ומציגה אותי בפניי. אחר כך הוא מספר לי על עברו: דינמו דרזדן, שפורטפרויינדה זיגן, טניס בורוסיה ברלין וגם הקבוצה השניה של ורדר ברמן. "תעשה עליי גוגל", מבקש אוקומה, "תמצא אותי שם לא מעט, אני מוכר בברלין". בעונה שעברה הבקיע 29 שערים בלאנדסליגה השביעית במדי שפנדאו קיקרס, העונה עומד מאזנו על 13 שערים.

אוקומה לא מרוצה ממעמד הקבוצה העונה, מספר על חדר ההלבשה שמקבל בלית ברירה את גורלו. הוא גם לא חושב שיישאר בוילמרסדורף בעונה הבאה, הן מצדו והן מצד המועדון שלא רומז על רצון עז להשאיר את אוקומה בשורותיו. "אני אמצא משהו חדש בעונה הבאה, זה בסדר, שיחקתי בליגה השביעית, מכיר אותה, אני יכול לשחק ולהצליח ברמות גבוהות יותר".

כיתוב

חמודי מאנסור (מימין) ועמנואל אוקומה

השיחה ארכה, גלשה למחוזות האישיים, כל כך העסיקה אותנו עד ששכחתי מהפציעה בכף ידו הימנית, ורק פניו המעוותות הזכירו לי שהבחור פצוע ושאולי עדיף ללחוץ בעדינות מירבית את ידו לאות פרידה. הוא חוזר לחדר ההלבשה, תיכף ישים קרח על היד, ירגיע אותה אחרי הלחיצה.

עכשיו הכל ברור – יש קבוצה אחת, רעה מכולן, וזו לא פ.צ וילמרסדורף. הנצחון על BSV  הורטורקל הכריע את הכף, קבע את גורלה של האחרונה, הציב אותה לדראון עולם בטבלת ההישגים השליליים של העיר ברלין. עם 116 שערי חובה ב-28 מחזורים, ממוצע של 4.14 שערים למשחק והפסד לפ.צ וילמרסדורף נחרץ גורלה של הקבוצה הטורקית – ירידת ליגה.

*

בהוטן היא אחת המדינות המבודדות בעולם, נטולת תעשייה, ללא מוצא לים, טרשית והררית. אפשר להבין 15 אלף איש שמגיעים לצפות באירוע החשוב בהיסטוריה של הכדורגל המקומי, גם אם התואר הבלתי רשמי שלו הוא 'גמר הקבוצות החלשות בעולם'.

ברלין לא מבודדת, מלאה בתעשייה, עם אגמים אין ספור ועם עשרות מגרשים שמציעים כדורגל בכל רגע של סוף השבוע. אולי זו הסיבה להגעתם של עשרים וחמישה צופים בלבד למשחק, יש יותר מדי פיתויים בעיר הזו, קשה לשווק אירוע איזוטרי שכזה עם סלוגן בסגנון 'גמר הקבוצות החלשות בברלין'.

מעטים הם האנשים שמצליחים להבין את גודל האירוע וחשיבותו, רובם ככולם מעדיפים לחפש את המשחקים הגדולים מתחת לפנס, לא מוצאים לנכון להיות שם כשקבוצה אחת קטנה מצליחה לייצר שמחה אחת קטנה על שהצליחה להימנע מהתואר האיום, שלפחות ב-2017 היא לא תהיה 'הקבוצה הגרועה בברלין'. יש אחת גרועה ממנה, בעונה מסוייטת שכזו גם זה מספיק.

 

מכבי זה שם ש(לא)תמיד נשמע חביב
עוד תבוסה ועוד תבוסה