24 נבחרות זה רעיון מצוין (לישראל)

גם כשאתה מפסיד, יורו זו מתנה

פוסט מאת ערן לוי, ברלין

ביום שישי בערב, בתום שבוע העבודה, יצאתי עם הקולגות לפאב האירי הסמוך. לא מעט איטלקים עובדים אצלנו בחברה, ובאופן טבעי התכווננו רוב נושאי השיחה אל הנצחון על גרמניה בחצי הגמר.

מצד אחד, איטלקים שמחים, גאים בנבחרתם ועוד יותר במדינה ממנה נפרדו לא מזמן לטובת החיים הנוחים של ברלין. מצד שני עמדה אישיות בכירה בהיררכיה המשרדית, גרמנית במוצאה, שכעסה על הדיונים הפרו-איטלקים ברחבת הפאב. זה הרס לה את התענוג של סיגריה, כוס יין לבן ומלל אינסופי על דעותיה הנחושות על החיים ועל נבחרת גרמניה. כבוד לקבוצה שהיתה טובה יותר ושעלתה לגמר בזכות? לא מתחבר למכלול שלה.

יש גרמנים אחרים שהעדיפו את ההפסד של נבחרתם. עדיף להפסיד, טענו, כי לעלות לגמר עם היכולת של חצי הגמר זו תעודת עניות לנבחרת.

אבל רוב הגרמנים רחוקים מרחק רב מפילוסופיה: הנבחרת שלהם הפסידה והם כועסים. הם לא יקראו לעצמם 'לוזרים' אבל כן יכנו כך את האחרים, אלה שגברו עליהם. לא צריך לנבור בהיסטוריה של מוקדמות שנות הארבעים כדי למצוא לכך הצדקה, בסך הכל כולנו כאלה, לא אוהבים להפסיד.

*

אם כבר לצפות בכדורגל, הכי נוח להיות אוהד נייטרלי. הקבוצה שלך לא משחקת, אתה לא קשור בעבותות רגשיים לעברך הלאומי ויכול להעריך כדורגל כמות שהוא – הכרת המערך הטקטי, שינויי העמדות תוך כדי משחק, שמירה בהגנה וטביעת אצבע של מאמן.

זה קשה יותר כשהקבוצות הנייטרליות מגיעות מרמת השרון ומרמת גן, זה קל הרבה יותר כשהן מגיעות מטורינו, מילאנו, מדריד, ברצלונה ומנצ'סטר.

אבל כנראה שאפילו אני איבדתי את הנייטרליות שלי. רציתי שגרמניה תזכה בגביע, בעיקר מפני שמאז החלה האליפות היה שמח כל כך בעיר. כל יורו ומונדיאל מוציאים אלפי אנשים לרחובות בשרשראות, כובעים ודגלים של הנבחרת. מדינה עם כרטיס קבוע בטורנירים החשובים בעולם היא סיבה נוספת להרהר בעמעום הנאמנות הטבעית ואימוץ החדשה. אבל בסופו של דבר זה לא לגמרי שלי, וחצי דקה לאחר שריקת הסיום וההדחה של גרמניה כבר צפיתי בפרק בו רוס ורייצ'ל נפרדים.

*

אחרי השער הראשון בגמר של דוד סילבה השתקתי את הטלוויזיה, אינסטינקט שפיתחתי במהלך משחקיה של נבחרת גרמניה, כדי לשמוע את צעקות השמחה מהבתים הסמוכים ואת רעש הזיקוקים שלא מאחרים לבוא. אין צעקות ואין זיקוקים, רק ציוצים אחרונים של ציפורים לפני שהן עפות לחפש מחסה מפני הסערה ההולכת וקרבה.

ספרד השחילה רביעיה לאיטליה והיא אלופת אירופה בפעם השניה ברציפות. עכשיו כבר שומעים את הזיקוקים. ההיסטוריה קובעת שבבוקר יום שני יתקשרו חלק מהספרדים להודיע שהם חולים ולא מגיעים לעבודה. עם סיום המשחק הדלקתי את מכשיר הדי.וי.די, הפעם לטובת ה"סופ נאצי".

*

אבל אולי, אחרי הכל, התענוג הכי גדול זה כשהנבחרת שלך, באמת שלך, משחקת בטורניר. גם היא אחרונות המועמדות לזכות בו. אולי זה רעיון לא רע בכלל לערוך טורניר של עשרים וארבע נבחרות. שלב הבתים יהיה ארוך יותר והמשחקים מעניינים פחות, אבל אולי ישראל תוכל להגיע לשם.

ואז, ביום המשחק הראשון של נבחרת ישראל בשלב הבתים של יורו אלפיים ומשהו, אף אחד לא יזכור שאופ"א עשתה לנו את החיים קלים יותר בדרך לשם. כולם יסתובבו ברחובות עם צעיפים, וכובעים, המכוניות יעוטרו בדגלי ישראל קטנים שמתלבשים על החלון, מסכי הענק יוקמו ברחבי המדינה ואני אמות מקנאה. אם שכחו את זה למכבי חיפה והפועל ת"א בצ'מפיונס ישכחו את זה גם לנבחרת – בחגיגה, כמו בחגיגה, לא חייבים לנצח כדי לשמוח. תשאלו את האירים.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

ערן לוי ב"דה באזר"

יורו (במקום סיכום): תכונות האימפריה
זה מה יש

15 Comments

אזי 2 ביולי 2012

כמה זמן אתה לא פה?
אנחנו הרבה יותר ציניים וקטנוניים ממה שאתה זוכר.

אני מאמין שרוב העיתונים יהיו מלאים בכתבות סוג "מה יש לנו לחפש שם"
בלי הצלחות (הצלחה זה לקחת את הגביע) לא חוגגים כאן כלום.

אז כן, התגובה שלי מוקצנת. אבל לא רחוקה מהמציאות

צור שפי 2 ביולי 2012

לא מסכים אזי. תן לי שני תיקו בשלב הבתים ואני מה זה מבסוט.

DANIELLE FOXXX 3 ביולי 2012

נראה שאתה לוקה בציניות רבה בעצמך.

מוזגטס 3 ביולי 2012

תעודת עניות לכדורגל האירופי עם נגיע ליורו הבא.
מה יש לנו לחפש שם? או יותר נכון – עם רמת הכדורגל בארץ אין לנו מה לחפש שם.
בשם הפטריוטיות עדיף לעבוד קשה ולשפר את הרמה כאן כדי להגיע בזכות.
אחרי העונה האחרונה בארץ, אני לא יודע מה עושה לי יותר בחילה – ישראל ביורו הבא או העונה הקרבה.

MG 3 ביולי 2012

"אם שכחו את זה למכבי חיפה והפועל ת"א"??? אתה אולי מתכוון אם שכחו את זה לריאל מדריד וארסנל!!! הקבוצות שמעפילות מישראל הן אלופות, ואם זכרוני אינו מטעני זה שם המעפל (ופעם אשכרה היה של אלופות בלבד, זולת האלופה המכהנת). מה שפלאטיני עשה זה לתקן מעט את העיוות שנוצר מתוך תאוות בצע גרידא. לפני העיוות (ברור שמבחינת כדורגל אני נהנה מהעיוות הזה, אבל לדעתי זועק שהוא לא הוגן) האלופה הישראלית היתה צריכה לעבור סיבוב אחד בלבד מול קבוצות סטייל אלופת אוסטריה או שוויץ.

מנקסון 3 ביולי 2012

עליה של ישראל טובה ליורו מבחינה כספית.
היורו ( גם כשהוא מתנהל במדינות זולות) סובל ממחסור באוהדים זרים. 80% מהאוהדים הם מקומיים, כך היה במונדיאל בגרמניה וכך היה גם בפולין.
במידה וישראל תגיע לשלב הבתים יגיעו איתה כמה עשרות אלפים של אוהדים (רעשניים, בלאגניסטים….. אבל עם כסף).
יכול להיות שהברון מישל יודע מה הוא עושה כשהוא מושיב את נושא כליו לוזון קרוב לצלחת….

Sooner 3 ביולי 2012

האם נעלה? קחו את ה16 שהשתתפו ביורו האחרון, ואליהן תוסיפו שמונה נבחרות אירופאיות שלא היו ביורו. למשל, סרביה. טורקיה. בלגיה. סלובקיה. שוויץ. נורבגיה. סקוטלנד. סלובניה. הנה 8. בלי ישראל. ואוסטריה. ווילס. ורומניה. ובולגריה. לדעתי, לא נגיע גם ליורו ההוא.

ddd 3 ביולי 2012

נראה מי יותר טובה מישראל שלא היתה ביורו
אוסטריה
טורקיה
בלגיה
סקוטלנד
רומניה
סרביה
סלובניה
שוויץ
נורבגיה
בולגריה

ויש מצב שגם גאוגריה
בקיצור, ייתכן ונעלה כי יהיו כמה טובות בבית אחד.

Ido moria 4 ביולי 2012

שכחת כמה

סלובקיה
איסלנד
פינלנד

וייתנו לנו פייט צמוד
קפריסין
בלרוסיה
ארמניה

ליאב 3 ביולי 2012

לא באמת רוצה שישראל תעלה ליורו. הקונספט של קבוצות מארחות חלשות במיוחד בשני הטורנירים האחרונים הורסת את הטורניר האיכותי הזה והופכת אותו להיות תאום של שלב הבתים של ליגת האלופות. לא אוהב קבוצות חלשות שעולות בגלל גחמות של עסקנים – אני כן מכבד קבוצות/ נבחרות קטנות שעולות בזכות ולא בחסד כשהן מציגות שיפור בכדורגל שלהן. נבחרת ישראל היא כלום. אנחנו נוטים לחשוב שהכדורגל כאן התקדם, אבל מתעלמים מהעובדה שהכדורגלן הישראלי בעיקר התקדם לכיוון הספסל של ליגות אירופאיות בינוניות כמו בלגיה ושהמאמן הישראלי התקדם בגלל קומבינות (גרנט) או לקבוצות מדרג שני ב"אימפריית הכדורגל" של האי השכן.. זה מביך. עד שיש לנו שחקן טוב, שזה אחת לעשור – אנחנו ממליכים אותו. בואו נאמר את האמת – בניון שחקן פרמייר ליג לגיטימי ותו לא (וכך גם היה בימיו הגדולים). לגבי כל השאר – חבורת פוזאיסטים שהמכנה המשותף בינם לבין השחקנים הבכירים זה כמות הקעקועים שלהם.

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

א. תישאר בברלין ותחמוד לך נבחרת אחרת לאהוב.

ב. האדם הזה שקם בבוקר וטוען שהוא כדורגלן ישראלי לא באמת כזה, ממש כשם הפוליטיקאי הישראלי לא באמת רוצה בטובת העם.

ג. לא יודע מה יותר בזוי. לראות חבורה לבושה בכחול לבן דוברי ישראלית בטורניר מובחר או הסדרה עם ההוא שקוראים לו רוס וההיא שקוראים לה רייצ'ל.

trailblazer 3 ביולי 2012

"קם בבוקר"? אנחנו מדברים על כדורגלנים ישראלים,לא?

כסיפוביץ 3 ביולי 2012

בגלל שהיום שלהם נגמר בשתיים בלילה אחרי השופוני בתל אביב, אז שיערתי ששתיים עשרה בצהריים זה בעצם בוקר שלהם.

אני והשטויות שלי. אלוהים.

D! בארץ הקודש 3 ביולי 2012

כמו שכתבו אחרים, והזכיר גם רונן מספר פעמים, כלל לא בטוח שנעלה גם בעשרים וארבע ואפילו לא בעשרים ושמונה.
ואם יהיה פה יום העצמאותלמשך שבועיים (בעצם שבוע) – נראה לי שאני שוב חותך.

ארלה 8 ביולי 2012

ערן שמחתי לקרוא ולראות שלא אבד לך החוש ,אכן יש איזה משהו מיוחד
כאשר אתה צופה בנבחרת שלך גם אם היא לא תמיד מצליחה.
קשה לי לראות כדורגל של אחרים באותה התלהבות כפי שהיתי צופה
בנבחרת שלנו.
נכון שמשחק הגמר היה יפה אבל יותר היתה לי בו שמחה לאייד בגין נבחרת שתמיד בגין רגשות היסטורים מחוברת לגרמניה נחלה הפסד מחפיר
אין ספק שטורניר כדורגל בינלאומי הוא חגיגה ואפשר להיות חלק מהחגיגה אך האם זה באותה התלהבות לו קבוצה מיצגת אותי היתה שם ?
בספק
שבוע טוב

Comments closed