אחרי גרמניה – מכסיקו

ככה לא פותחים מאבק הגנה על התואר

כשהחליטו מנהלי נבחרת גרמניה לקבוע את מתחם המגורים של השחקנים ליד מוסקבה הם הביטו רחוק לעתיד הקרוב: הם רצו להישאר קרובים למוסקבה ולאצטדיון לוז'ניקי, היו אופטימיים לגבי הטיפוס לשלבים הגבוהים של הטורניר, אפילו עד הגמר. ככה זה כשהספונסר של הנבחרת בוחר במוטו Best never rest לתיאור נבחרת גרמניה למונדיאל, עם מוטו שכזה חייבים להיות מושלמים – או לכל הפחות קרובים לכך.

גרמניה של משחק הפתיחה היתה רחוקה משלמות, רחוקה מכל דבר ששווה הצלחה. המכסיקנים הציגו עליונות בכל הקטגוריות החשובות: הם היו טובים יותר, אגרסיביים יותר, רגועים יותר, נלהבים יותר. במחצית השניה הם הראו אופי של ווינרים כשהבינו שאין ביכולתם להמשיך בקצב המהיר של המחצית הראשונה, ירדו להגנה עם חמישה שחקנים בקו האחורי ועשו לגרמניה מעשה איסלנד לארגנטינה.

שמונה אלופי עולם שיחקו הערב בשורות הנבחרת הגרמנית, אף אחד מהם לא נראה כמו אלוף עולם. קימיש לא היה רגוע וספג התקפות רבות בצד ימין, הומלס נראה לפרקים מבולבל, אוזיל נעלם אחרי עשרים הדקות הראשונות של המשחק ופלטנהרדט נותר בודד בצד שמאל ונטול כדורים שהגיעו ברובם לאגף הימני. גם שחקני הקישור לא הצליחו לטפל בהתקפות המתפרצות של מכסיקו והותירו לא פעם את הומלס ובואטנג לבד מאחור.

ולא שמכסיקו הציגה עילאיות התקפית, גם להם רעדו הרגליים ברגע שהתקרבו לרחבה של גרמניה, אבל מספיק להביט בהילוך החוזר של השער היחיד במשחק על מנת להבין שמכסיקו יכולה היתה לסמוך הערב גם על גרמניה שתעשה עבורה את העבודה: באחד מהמהלכים ההתקפיים של מכסיקו היו שני שחקני הגנה של גרמניה עם הגב לכדור, בואטנג נאלץ לעזוב את העמדה שלו על מנת לנסות ולסגור את החור שנוצר. בסופו של דבר לא הצליח צ'יצ'אריטו להבקיע, אבל מספר דקות מאוחר יותר נמצא שוב החור בהגנה של גרמניה וההתקפה המתפרצת של מכסיקו – והאיטיות של אוזיל ברחבה – סגרו ענין עם השער של לוזאנו.

מכסיקו נראתה הערב כמו נבחרת אירופית שידעה בדיוק איך להתמודד עם גרמניה נטולת רעיונות התקפיים. מרקו רויס הצליח להחזיר מעט מהאגרסיביות באמצע המגרש, מריו גומז לא הספיק, יוליאן ברנדט נכנס מאוחר מדי למשחק, גרמניה הפסידה בצדק.

שלושה עשר משחקים נערכו בעבר בין גרמניה למכסיקו, רק באחד מהם ניצחו המכסיקנים – במשחק ידידות שנערך לפני שלושים ושלוש שנים. היום השיגה מכסיקו את הנצחון החשוב הראשון מול גרמניה וחשפה אלופת עולם כבדה וצפויה שמנסה להצדיק את המוטו Best never rest – ושנכון לעכשיו לא כל כך יודעת איך.

בונדסמאניה Bundesmania

אחרי ארגנטינה - איסלנד
אחרי תוניסיה - אנגליה

תגובות

  • סער

    גרמניה נראתה כמו ששיחקה בכל משחקי ההכנה השנה.

    הגב
  • דורפן

    יש יותר מדי אנשים שמאמינים במנטרות כמו ״גרמניה היא גרמניה״. לגרמניה אין זכות מולדת על הצלחות- אנשים כמו רומיניגה, מתאוס, זאמר ושוויינשטייגר עבדו קשה להביא את ההצלחות הללו. ובדורות מעטים שלא היו שחקנים כאלו גרמניה גם נכשלה - במושגיה (94 ו-98) או בכל (יורו 2000 ו2004). קשה לראות מי השחקן שעכשיו לא רק ישפר את עצמו אלא ירים את הקבוצה.

    בחוכמה בדיעבד - הבנתי אותו לפני שבוע - הוא עלול להצטער על עניין סאנה. בכל שחקן שנתן עונה היסטורית בליגה קשה יותר מהבונדסליגה.

    הגב
    • matipool

      גם אני נפלתי במלכודת הזו של "גרמניה היא גרמניה". לא רואה כמעט כדורגל מהליגה הגרמנית אבל בהערכה ובתחזית שלי כלפיה, לקחתי בחשבון את הסדר, הארגון, המסורת, באיירן מינכן והכישרונות הצעירים. על סמך העונה שהסתיימה - לא ברור למה אוזיל ומולר בהרכב ומדהים שסאנה הודח מהסגל.

      הגב
    • Tuco ramirez

      לגרמניה מספר בעיות:
      1. התבססות גדולה מדי על קימיך במשחק ההתקפה. הוא לא מספיק לחזור ומזכיר את הבעיה שנוצרת כאשר מרסלו מתקיף.
      מה משמביא אותי לקישור.
      2. ב-2014 שווינשטייגר שיחק לפני ההגנה וסגר עליה של המגינים. ואיפשר חופשיות רבה יותר לקרוס וחדירה.
      לגרמניה חסר קשר אחורי אמיתי.
      3.השחקנים ההתקפים:
      אוזיל- לא מאיים על השער. בעבר כיסה על זה עם משחק מסירות מוצלח. כעת הוא צל של יכולתו.
      דרקסלר- משחק בגלל שלב הוא שמרן בן שמרן. הוא פשוט לא משתלב.
      מולר- מתופקד באגף, תפקיד בו נכשל גם בבאיירן. אין לו דריבל. צריך לשחק מאחורי ורנר.
      ורנר- רגיל לשחק עם הפנים לשער ויודע לנצל את מהירותו. מתאים לסגנון של התקפות מעבר.
      4. המאמן. יוגי לב, מוערך יתר על המידה.

      הפתרון. שינוי סגנוני. פחות לחץ גבוהה. הותרת שטח פנוי מאחורי הגנת היריבה. שילוב של רויס וברנדט.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *