נצחון הגדולות

מרוקו וערב הסעודית עם משחקים לפרוטוקול, איראן עם משחק על הכל

1. אף פעם לא הייתי חסיד של עדכוני שיאים למיניהם: מסי הבקיע את מספר השערים הרב ביותר לשחקן מתחת למטר שבעים בחודש מאי, רונאלדו הבקיע עשרה שערים בחודש אדר של שנה מעוברת, מה שזה לא יהיה. לעתים רחוקות מופיעים שיאים ששווים ציון, בעיקר מפני שהם לא נוגעים לאיזשהו מאזן מופרך בין זלאטן איברהימוביץ' וקבוצות שמתחילות באות ג'.

היום הגיע שיא שכזה, והוא היה שיא ותיק בן חמישים ושש שנים: ב-1962 הבקיע פרנץ פושקאש את שערו ה-84 כשחקן נבחרת הונגריה (פושקאש גם השתייך במשך שנה אחת לנבחרת ספרד אחרי שקיבל ב-1962 אזרחות מקומית – אבל לא הבקיע שערים במדיה). היום דילג כריסטיאנו רונאלדו מעליו ותפס את המקום השני בעולם כשבדקה הרביעית הבקיע את השער ה-85 שלו בנבחרת פורטוגל והפך לשחקן האירופי בעל מספר השערים הבינלאומיים הגדול ביותר. ויש לו עבודה לתת על מנת להגיע למקום הראשון, עלי דאי האיראני עומד שם עם 109 שערים, אבל כמו שרונאלדו נראה בגיל שלושים ושלוש אפשר להניח שגם ביורו ובמונדיאל הקרובים (ובמוקדמות, כמובן) הוא יהיה והוא יבקיע.

והוא לא מפסיק להבקיע, ופורטוגל עם רגל אחת בשמינית הגמר אך ורק בזכותו. מתישהו יכבוש שחקן פורטוגל אחר שער לזכותה, מול מרוקו זה לא נראה היה כאפשרי. המרוקאים עשו הכל על מנת להשוות – חוץ מלהשוות: הם לחצו את הפורטוגלים, רצו יותר מהם (שני קילומטרים יותר) והגיעו למצבים רבים יותר מול השער. ההבדל בין רונאלדו לבין כל אחד משחקני מרוקו (אפילו לבלם בנעטיה היו מצבים רבים יותר מול השער מאשר לרונאלדו) היה יכולת הסיום, ובמרוקו לא נמצא היום מישהו שמסוגל להעניק את הסוף המיוחל. מרוקו תעזוב את רוסיה אחרי המשחק מול ספרד, אחרי שינחתו בבית (שכמעט תמיד כלל אינו במרוקו) יביטו במראה ויבינו שכל האחריות עליהם: הכדורגל היה טוב, היריבות היו נוחות, אבל אפס שערים ושני הפסדים בשני משחקים מעניקים לכל היותר תחושת סיפוק על היכולת, לא על התוצאות.

ושוב חגגו בפורטוגל שער, ושוב רצו כל שחקני פורטוגל אחרי רונאלדו שיצא אל מעבר לקו החוץ, ושוב הורה פפה לאחד השחקנים להישאר בתוך שטח המגרש. זה קרה גם אחרי השער השלישי של רונאלדו מול ספרד, הסיבה לכך על פי מספר פרסומים נגעה לתקנה של פיפ"א שקובעת שבמקרה בו כל שחקני הקבוצה נמצאים מחוץ למגרש יכולה הקבוצה היריבה לחדש את המשחק.

ורק דבר אחד לא עשו בנבחרת פורטוגל – לא קראו את התקנון.

סעיף 8 בחוקי המשחק של פיפ"א מציין מספר אופציות בהן מתחדש המשחק אחרי הבקעת שער, אף לא אחת מהן מציינת יציאת כל שחקני הקבוצה המבקיעה מתחומי המגרש כאפשרות שכזו. למעשה ההוראה הברורה ביותר קובעת שלפני השריקה לחידוש המשחק 'כל השחקנים חייבים להיות במחצית המגרש שלהם'. נראה מה יהיה במשחקים הבאים, מעניין אם פרננדו סנטוס יעדכן את החברים.

 

2. מצד אחד היה חם אחר הצהריים ברוסטוב, שלושים מעלות בצל ולך תמצא צל על המגרש. מצד שני נראה שהחום יכול היה להפריע הרבה יותר לשחקני אורוגוואי, אחרי הכל אצלם עכשיו חורף, טמפרטורות ממוצעות של חמש עשרה מעלות בצד השני של הגלובוס. מצד שלישי שישה עשר שחקני סגל משחקים בכלל באירופה, וגם הם בטח התרגלו לשחק בטמפרטורות נמוכות יותר משלושים מעלות, מצד רביעי כל שחקני ערב הסעודית מגיעים מהליגה הסעודית וכולנו יודעים שחם בערב הסעודית, קיץ וחורף, עם ממוצע שנתי של מינימום עשרים מעלות ומקסימום שלושים ושתיים, שלושים מעלות בצל הן יום קיץ אביבי.

הצד החמישי הוא שבסופו של דבר הכריע את המשחק לטובת אורוגואי, שבניגוד למצופה התקשתה מול הסעודים אבל ידעה ברגעים הטובים המעטים שלה להציג יכולת טכנית גבוהה יותר ולהנות משוער שכנראה לא יעזוב את הליגה הסעודית לעולם. הנסיון הכושל של מוחמד אל אוואיס להדוף את כדור הקרן כמו הגדיר את דרכה של ערב הסעודית בטורניר: נבחרת קטנה שכולם רוצים לאהוב, אבל גם לכולם יש גבול. אפילו השדר הגרמני צעק לאוויר "Schade" ('חַבָל' בגרמנית) אחרי עוד החמצה של הסעודים – ולא שכח כמו ייקה טוב להתנצל מיד על זניחת הנייטרליות שלו בלהט המשחק.

לערב הסעודית לא היה מה להפסיד, והם הצליחו לתרגם את התחושות לנוכחות על המגרש והשכיחו את טראומת התבוסה במשחק הפתיחה, גם אם יכולתה הטובה יחסית מספרת יותר מכל על היכולת של שחקני אורוגוואי. והסעודים ניסו לאיים, אפילו הגיעו לכמה מצבים מעניינים. והסעודים, בדיוק כמו המרוקאים, נתקלו באותה חומת חל"ם בצורה של חוסר יכולת לסיים מהלך. בניגוד למרוקו שהציגה יכולת ששווה על הנייר שמינית גמר לסעודים לא היה אפילו קצה של חלום בנושא, אולי ההדחה כבר אחרי המשחק השני קלה יותר עבורם. עכשיו נותרה משימת נחמת עניים אחת בלבד להם ולמרוקאים – להבקיע את השער הראשון שלהם בטורניר. ערב הסעודית, מצרים ומרוקו בחוץ, רק טוניסיה נותרה בתמונה, ואם לסמוך על מה שראינו עד כה משחקניה אפשר להעריך בבטחון מתנשא: בשלבים הבאים יהיו ערבים רק ביציעים. יאללה, הסונים והוואהבים מאחורינו, ישחקו השיעים לפנינו.

בונדסמאניה Bundesmania

3. ליצחק שום קרדיט רב בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי: הוא שיחק באליפות העולם ההיסטורית שלנו, הוא היה שחקן הנשמה של הפועל כפר סבא בה התחיל לשחק בגיל שש עשרה וחצי ואותה מעולם לא עזב, איתה זכה באליפות היחידה בתולדות המועדון.

אבל שום ייזכר לנצח בשל משפט ה'כאילו דה…' המפורסם ביותר בכדורגל הישראלי: כשלא מבקיעים סופגים, שזה משפט שווה ערך ל'ענני נוצה הם לבנים' או 'רונאלדו יותר טוב ממסי'. נזכרתי ביצחק שום מיד אחרי הבעיטה של אנסריפארד האיראני לרשת החיצונית של דה-חאה שהצליחה להקפיץ אותי מהספה, חשבתי על המשפט הסתום הזה כשראיתי בעיני רוחי את ספרד מענישה את איראן באופן מיידי. וזה הגיע על מגש לוהט, וזה נגמר עם שער של דייגו קוסטה שבינו לבין השער לא היה דבר. כן, הוא פרץ לשער; כן, הוא יצר את המצב המסוכן בתוך הרחבה – אבל רזאיאן דאג לפגוש את הכדור, לשלוח אותו אל עבר הרגל של קוסטה שלא התכוונה – והבקיעה.

כואב הלב על האיראנים, מכל הקבוצות שהפסידו היום נראתה איראן השלמה ביותר. במחצית הראשונה הם לא התפתו לעלות והותירו מאחור מספר מספק של שחקנים, אחרי הכל הם ניצחו במשחק הראשון, יש להם על מה לשמור. השער שהבקיעו הדביק אותי בשמחה שלהם, היד המורמת מעלה של השופט ומסך הוידאו הרסו את הכל. ולמרות הכל התמודדה איראן בצורה נהדרת עם היריבה שלה, וספרד זו לא פורטוגל או אורוגוואי, או כמו שדורפן כינה אותן "באות לנשוך פייבוריטיות בתחת". מרוקו וערב הסעודית יתכוננו למשחק אחרון לפרוטוקול, איראן עדיין תלויה אך ורק בעצמה: נצחון על פורטוגל והיא בשלב הבא. וזה אולי נשמע מופרך, אבל איראן הוכיחה אופי בשני המשחקים שלה בטורניר, וכמו שהגדולות נראות עד עכשיו הכל יכול לקרות.

 

4. הנשים ביציעים שלבשו והתאפרו בצבעי הדגל האיראני הזכירו לי את הרון.

להרון יש מסעדה קטנה בשכונה, בפינת הרחובות ריגאר ופויגט, שם הוא מכין פלאפל, שווארמה, חלוּמי, קבבים, נקניקיות מרגז ומסבחה. פעם בשבוע אני נכנס לשם, מזמין פלאפל בפיתה. הוא שולף את הטחינה הטובה מתוך המקרר, 'טחינה טבעונית' הוא אמר לי בפעם הראשונה, כשעדיין לא ידע שאני מישראל, שטחינה עם יוגורט כמו שהגרמנים אוהבים זה טאבו בסיסטם שלי.

לפני מספר שבועות נפגשנו וניהלנו סמול טוק של המתנה לסיום טיגון כדורי הפלאפל. הוא סיפר לי שביולי הוא יטוס ללבנון. "גם אני אטוס בקיץ לישראל", אמרתי לו. יופי, הוא אמר, נוכל להיפגש משני צידי הגבול, לעשות שלום אחד לשני. המשפט האחרון של הרון עשה לי קצת רע, הבנתי שיש דברים שאי אפשר לעשות בסביבה הטבעית, ששיחה בין ישראלי ללבנוני לא תוכל להתקיים בישראל או בלבנון, רק מחוצה להן.

הנשים ביציעים בקאזאן יכולות לעודד את נבחרת איראן, לצעוק ולשיר וללבוש חולצות ולחבוש כובעים עם דגל איראן – אבל לא באיראן, שם קיים איסור על כניסתן לאצטדיונים. מזל שיש עולם גדול בחוץ, אחרת הן לא היו יכולות לעודד את הנבחרת שלהן – והרון ואני לא היינו יכולים לדבר על טחינה.

קוטלת הערבים
המלך תיאו

תגובות

  • אלון

    פתאום הזכרת לי, אני מטייל באירופה כבק 3 חודשים, איך אני מוצא שווארמה נורמלית?
    ממש תודה אם תוכל לעזור לי, פחות בכיוון של המלצה ספציפית אלא יותר אם ללכת על הטורקים, יוונים או משהו כזה?
    קצת התייאשתי כבר...

    הגב
    • אולטרע

      אין בכל ברלין שווארמה שמתקרבת לרמה של הארץ. הכי סבירה היא Mustafa Gemuse Kebab שמגישים מנה דומה ל"משופרת" של שווארמה במבינו המיתולוגית מחיפה, היינו שווארמה עם ירקות שהתבשלו בשומן שנטף מהסיח.
      פלאפל יש בלא מעט מקומות, לרוב המקומות שמגישים פלאפל טוב הם 1. של ערבים - לבנונים, פלסטינים או סורים 2. מלבד פלאפל מגישים מאכלים ערביים כמו חומוס, חלומי או מקאלי (ירקות מטוגנים) ולא דונר ופיצה.
      יש שני פלאפל בברלין שאני יכול להמליץ עליהם בלב שלם: רשת City Chicken ופלאפל Maroush בקוטבוסר טור
      מניח שאותו הכלל נכון בכל אירופה. מקומות של ערבים שמגישים אוכל ערבי תמיד יהיו יותר טובים ממקומות של טורקים (לרוב) שמגישים גרסאות מדוללות של מאכלים מזרח תיכוניים לצד נשנושים סטנדרטיים כמו פיצה וצ'יפס
      במקומות מהסוג השני אגב מקובל מאוד להגיש פלאפל קפוא משקית. הזוועה...
      בכללי מכל מה שאכלתי וזה לא כזה הרבה - ישראל מעצמת עולם באוכל רחוב איכותי פלאפל, שווארמה וחומוס סטנדרטיים חמאה בישראל יותר טובים מ99% ממה שנחשב ליגת העל באירופה.

      הגב
      • אולטרע

        חמאה=ומטה

        הגב
      • ud

        אני לא מחזיק מעצמי מומחה לשווארמה, אבל השווארמה בכי טובה שאכלתי בחיים הייתה אצל מוסטפה בברלין, ואני לא סתם אומר את זה כדי להצדיק את ה-50 דקות שחיכיתי בתור בארבע אחה"צ.

        הגב
      • אדם

        בברלין יש פלאפל סודאני ששמים סאטה בוטנים במקום טחינה. מעניין אם הוא עדיין קיים כי הוא היה מצוין

        הגב
        • אולטרע

          קיים ומצליח כ"כ שקמו לו מתחרים וחקיינים... עוזר גם שהוא אחד הזולים
          ud - על טעם ועל ריח... מוסטפה מעולה ביחס לביצוע הברלינאי אבל לא באמת עומד בשורה אחת עם שווארמות מצטיינות בארץ. לדעתי

          הגב
  • yaron

    כשלא מבקיעים נגמר 0-0.

    הגב
  • פרננדו

    מדינה משקוצת שבתקווה תעלם בקרוב.

    הגב
    • אסף the kop

      מה עשתה לך ספרד ?

      הגב
      • אלעד כץ

        יש משקעים בני 526 שנה שלא כל כך פשוט להתגבר עליהם.

        הגב
  • matipool

    נהדר, ערן. במיוחד החלק האחרון.
    יצחק שום היה מגיבורי ילדותי. בטוח שזה משפט שלו?

    הגב
  • holden

    אם כבר שאוורמה, כדורגל ובירה אז נמאס כבר מהשאוורמה המשופרת אצל " במבינו",
    על אמיל בחיפה נכתבו כבר אלפי מילים ותשבוחות,בלה בלה בלה,,, אמיל זה כמו נבחרת ספרד, יעילה,טעימה אבל אותי היא משעממת.

    האחים בפורד בחיפה זה כמו נבחרת גרמניה-ממוקדת מטרה בטירוף

    עדיף כבר לבקר בכפר יאסיף, שם יש את נבחרת קרואטיה של השאוורמה:
    אצל אדון מוראד כרים,
    הוא יושב לא רחוק מבניין המועצה, להבדיל משאר השאוורמיות אצל מוראד יש ברז גולדסטאר מהחבית, הבעיה אמל כארם הוא סוגר ממש מוקדם, מסיים שיפוד והולך לנוח,
    שאוורמה מעולה של מיקס עגל ובשר כבש,
    פיתה חזקה שמחזיקה היסודות ,
    ניתן להוסיף כמובן בצל, קצת סומאק, טחינה ,פלפלים חריפים וכדומה,

    בכלל לא מזמן תם הרמאדן ויש שם אחלה כנאפה ועטאייף בממתקי אל ואליד,
    למי שעובר בטיול צפונה בימי חמישי יש שם שוק עם ירקות טריים ועונתיים,
    זקנות פורשות על מחצלות מלא תוצרת שעדיין רטובה מאגלי- הטל,

    מבחינתי שווארמה מוראד זו נבחרת קרואטיה, מלהיבה, נמרצת, מפתיעה וחדשנית.

    שאוורמה חזאן או שאוורמה שמש זה נניח הפועל פתח תקווה ומכבי פתח תקווה-שאורמה לכאלו שלא באמת מבינים

    הגב
  • שחר

    חוסר מחץ בהתקפה זו תוצאה של נאיביות או מנטליות של לתת יותר מדי כבוד. דווקא יפן וסנגל עברו את המחסום הזה, ולא מעכשיו.
    ומה משותף לשערים המכריעים של קיין, סוארס והאחרון של רונאלדו?
    על שלושתם פספסו בשמירה

    הגב
  • dk

    טחינה עם יוגורט... כואב בערך כמו לחשוב על בעיטה בביצים :/

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *