עונה חדשה, זמירות ישנות

וטוב שכך

הגבול שעובר בין פרידריכסהיין לליכטנברג ממצה את הפער בין שתי השכונות: בצד הפרידריכסיאני הבתים חדשים יותר, שמורים יותר, הרחובות משדרים אווירה מקומית עם שילוב בינלאומי שהולך ומתגבר, הג'נטריפיקציה לא מאחרת לבוא; בצד הליכטנברגי הבתים יפים קצת פחות, הרחובות אפורים קצת יותר ובנינים עם מאות דירות נמתחים לאורכם, האוכלוסיה מקומית יותר, אנגלית לא נשמעת, רק גרמנית. גם הנדל"ן זול יותר בליכטנברג, אבל את זה נשאיר לפוסט הנדל"ן הקרוב שלי שלעולם לא יגיע.

דבר אחד אין לפרידריכסהיין ויש לליכטנברג – קבוצת כדורגל.

טוב, כמובן שיש קבוצות גם בפרידריכסהיין, אבל הן עמוק בליגה השביעית ומטה, ולליכטנברג יש קבוצה אחת, גאוות השכונה, שהעפילה בעונה שעברה לראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית, הרגיונליגה. ובשבילי, כתושב ברלין ותיק שחי בפרידריכסהיין כי טוב לו שם, אין בעיה לעבור בכל פעם את הגבול, לבקר במשחקים של הקבוצה, באצטדיון הכי מדליק בברלין, אפילו יותר מהאלטה פורסטריי של אוניון. מעט מאוד השתנה באצטדיון בליכטנברג מאז הקמתו ב-1952. יציעי העמידה מכוסים בדשא שאיש לא טורח לכסח, גם המושבים לא נהנו ממטלית, לחה או יבשה, שתעבור עליהם, אבל יש אופציה לעשרת אלפים צופים, יש מגרש עם שכונת מגורים משלושה צדדים ומפקדת השטאזי בצד הרביעי, אז אווירה לבטח לא חסרה כאן.

ויש קבוצה שמשחקת בליגה הרביעית ושמצליחה להכפיל את מספר הצופים. ולא שצריך יותר מדי כדי להרגיש את זה באוויר: ארבע מאות וארבעים איש הגיעו בממוצע למשחקי העונה שעברה, עונת האליפות של הקבוצה באוברליגה, וכבר עכשיו, אחרי ארבעה מחזורים בלבד, עומד הממוצע החדש על שבע מאות. אל משחק הבית הקודם, דרבי ברלינאי מול המועמדת לעליה ברלינר אתלטיק, הגיעו תשע מאות צופים, וההבדל בין ארבע מאות לתשע מאות הוא כמו ההבדל בין שלושים אלף לשבעים אלף באצטדיון האולימפי.

היום יש פחות מהממוצע, חמש מאות חמישים וארבעה צופים, אבל עכשיו זו הליגה הרביעית, לקהל יש ציפיות. לא שמישהו שם חולם על עליה לליגה השלישית, לפני הכל צריך להבטיח את ההישארות, אולי אפילו עדיף שלא לחשוב על ליגה שלישית. כנראה שנסחפתי, אף אחד בליכטנברג לא חושב על ליגה שלישית, גם לא אני, תנו לי כמה עונות מרגשות בליגה הרביעית, אני לוקח בשתי ידיים.

בונדסמאניה Bundesmania

ואקר נורדהואזן היא מועמדת טבעית לעליה עם ערך שוק של 2.75 מיליון יורו, השני בגודלו ברגיונליגה הצפון-מזרחית, רק הרטה ברלין II עם שחקנים בפיתוח מחזיקה בערך שוק גבוה יותר. ולואקר יש שחקנים שהגיעו מהליגה השלישית, אחד מהם גם זכה להבקיע את שער השנה בגרמניה לפני כשנתיים, ושאיפות עליה הן הבסיס של כל מטרה אותה מציבה נורדהאוזן לעצמה, כנראה שלשם כך גייסה את הייקו שולץ, שאימן במשך שש עונות את לוקומטיב לייפציג, שהצטרף בחורף האחרון למועדון ושעמד היום על הקווים.

כנראה שלא כך ציפה שולץ לראות את הקבוצה שלו מתפקדת מול העולה החדשה, כנראה שמאזן השערים של ליכטנברג לא אמור היה להפתיע. וכשליכטנברג עם שני שערים בשלושה מחזורים ונורדהאוזן עם עשרה שערים באותה תקופת זמן אז כנראה שההתקפה של נורדהאוזן תצליח במשימתה.

ודווקא מראה השחקנים על המגרש רמז אחרת: רוב שחקני ההרכב הראשון של ליכטנברג שיחקו שם גם בעונת העליה. המועדון הצליח לשמור על הסגל בקבוצה, חיזק אותו בשוער שהגיע מקרל צייס יינה, פיתח פיזית וטכנית מספר שחקנים ועלה איתם לשרוף את העונה החדשה.

בינתיים זה עובד, ממש לא רע, אבל גם האופטימיים שבאוהדי ליכטנברג לא תיארו לעצמם שבסוף המשחק יופיע 1:5 על לוח התוצאות הידני. מוכר הנקניקיות שממוקם מאחורי היציע ושכנראה לא ראה מעולם שער של קבוצתו, אומר שהחברים שלו ניבאו נצחון, אבל איפה החמישיה לנורדהואזן ואיפה המציאות, לפחות זו שהיתה קיימת לפני שריקת הפתיחה.

בדרך הביתה אני עובר ליד מתקן השטאזי, מציג אותו לחבר שהגיע לעיר ושצפה יחד איתי במשחק. יש היסטוריה למזרח גרמניה, יש היסטוריה גם לליכטנברג 47, פעם גם כתבתי על הדם הרע שזרם בין המועדון הסימפטי למשטרה החשאית של גרמניה המזרחית (http://debuzzer.com/levy/84150/). ואפילו ב-2019, השנה בה תחגוג גרמניה שלושים שנים לנפילת חומת ברלין, מצליח מתקן השטאזי להכניס לאווירה אחרת, קודרת ואפורה ומדכאת יותר. אפילו השמיים משתפים פעולה, העננים מכסים את השמש ומוסיפים לאווירה.

ליכטנברג של שנות החמישים היא לא ליכטנברג הנוכחית, לא השכונה ולא הקבוצה. כל שאבקש הוא עוד צופים, עוד שערים, עוד נקודות בדרך להבטחת ההישארות, לו יהי. יש תחושות חדשות בליכטנברג, רחוק מהכדורגל המקצועני אבל קרוב ללב, ואל תשכחו – אחרי הכל זה כל מה שבאמת חשוב.

הדרבי של ברלין עולה ליגה

תגובות

  • שרדר אוריגינל

    תענוג לקרוא את הטור שלך,
    אבל עוד יותר לראות ולשמוע איתך משחק.

    הגב
  • 49ers

    תודה, כרגיל מענג ועושה חשק...

    הגב
  • matipool

    תודה. תמיד מעניין, מעשיר וכיף לקרוא.

    הגב
  • אליכ

    אם זה המגרש של קבוצה בליגה הרביעית אז זה ממש מרשים, אני רק תוהה אם הבניין הגבוה משמאל הוא זה של השטאזי שהזכרת. בכל מקרה אני אוהב ליגות נמוכות. גם אצלנו יש את הסדרה המופתית ליגה ג. המגרש בשדרות לא ברמה של ליכטנברג אבל בכל הקשור לשטאזי ופוליטיקה יש בשדרות את עזה לא רחוק..

    הגב
  • אלכס דוקורסקי

    ערן, מעניין ומהנה ביותר. תודה רבה.

    הגב
  • Pak Mega Place (www.pakmegaplace.com)

    פוסט טוב
    Good post :

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *