הבלוג מרכין ראש. מייקל ג’קסון נשמה אבודה

אם יש משהו מנחם במותה של אגדה כמו מייקל ג'קסון זו העובדה שהיה מדובר בנשמה אבודה ומסכנה ומנוצלת. הוא לא רווה נחת בשנים האחרונות ולא ממש ידע מנוחה. עכשיו הוא יוכל לנוח בשלום על משכבו. לפעמים המוות הוא לא דבר נורא כל כך אלא סוג של גאולה, הקלה, סוף פסוק שהתארך מספיק.

אמן ענק, אפשר לומר שהקדים את זמנו, בשיאו היה יחיד במינו. מגה-סלב עוד לפני שהמושג 'סלב' נכנס לשימוש. למרות בעיות הפדופיליה שלו (הוא כבר לא יתבע אותי על הוצאת דיבה בגין אמיתה זו), היחסים הבין-אישיים, שיגעון הגדלות, האינפנטיליות הייחודית, איבוד הצבע ומה לא – הוא עדיין היה פרח נדיר ששרף את במות העולם עם כריזמה שופעת.

ויש רק דבר אחד די חבל ורע במוות שלו – שעכשיו נאלץ להיות חשופים למרתון שירים שלו ברדיו. אל גם זה יעבור – כמו החיים.

ווימבלדון (4, סוף היום): על ווזניאקי שהיא באמת יפה, ומי הכי יפה, אבל איפה נמצאת האהבה?
ווימבלדון (5). חידון מספר 135

No Comments

בני תבורי 26 ביוני 2009

זה כמעט חלום של כל שדר רדיו, לשדר פעם "ידיעה שהתקבלה זה עתה". הלילה זה קרה לי בפעם הראשונה ולמרות שמייקל ג'קסון כבר מזמן מאוד אינו חלק מהעולם המוסיקאלי שלי, הרגשתי פתאום שמשהו השתבש וחרג מהסדר הנכון. כוכבי פופ לא אמורים למות כי יש להם עוד הרבה עבודה לעשות, בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא. חבל.

סילביה פלאת' 26 ביוני 2009

אני אוהב את מייקל ג'קסון. לא במובן של ללכת לקנות תקליטים שלו. אלא בהערכת הכשרון הספקטקולארי. מגדולי כל הזמנים במוסיקה הפופולרית.

נאפי 8 ביולי 2009

לא פדופיל. מבוגר אינפנטיל עם שיקול דעת לא נכון. אל תתיימר לדעת מה בדיוק קרה במקום אחר שלא היה לך שום קשר אליו, ושכל מה שאתה יודע ניזון מתדמית ציבורית שהרכיבו צהובונים שרק מחפשים למכור עוד עותק.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 27 ביולי 2009

:roll:

Comments closed