הוכחה שהחום מטמטם את המוח

חם, חם, מתחמם, לוהט, מתקרר, מתחמם

מה זה חם פה. ובעיקר לח ודביק. לא יודע מה אתכם, ל-חום-לחות הכבדים האלה יש השפעה ברורה עליי – בזווית הטובה הם מגבירים חרמנות ו…זהו, בזווית הרעה בא לי להישאר בבית, אני סובל ונהיה קצר רוח ובא לי לרצוח מישהו או משהו. או שסתם אין לי חשק לחיות. אבל לא רק אני עצבני, גם כדורגלנים חמומי מוח.

הנה כתבה שלי שלא פורסמה בעיתון ועדיף שתפורסם כאן בשביל הקטעים ביוטיוב.

בין יום רביעי לפני שבוע עד יום ראשון האחרון (יעני תוך 5 ימים), שלושה משחקי ידידות באיטליה הסתיימו במכות, שניים מהם פוצצו במהלכם ועוד אחד הסתיים ועם שריקת הסיום פרצה על המגרש מהומה רבתי. מוזר, בסך הכל משחקי הכנה לעונה בעיירות קיט, בין יריבות ממדינות שונות ללא שום מתיחות או היסטוריה בעייתית. מה קורה פה?

הכל התחיל ביום רביעי במשחק שהיה אמור להיתו מאוד מכובד וידידותי בין שתי שכנות בים התיכון – קליארי מהאי סרדיניה מול באסטיה (צרפת) מהאי השכן קורסיקה. קליארי המארחת הובילה בביטחה 0:3 ובדקה ה-75 תיקול שנראה סתמי ולא רציני הפך למהומה בהשתתפות עשרות שחקנים כולל שחקני ספסל.

מי שהיה אחראי לחימום האווירה והתגרות בשחקני בסטיה היה חואקין לאריביי, החלוץ הארגנטינאי של הקבוצה מהסרייה A. היה מזל שכמה אוהדים ששקלו לפרוץ למגרש נותרו על הקווים, כנראה המכות נראו להם ברוטאליות מדי. אבל לאריביי לא היה אחראי בלעדי, "זה הפך לקרב של כולם נגד כולם", נכתב ב'לה סטאמפה', "לא ברור למה במשחק הכנה חודש לפני פתיחת העונה אמורות להיות כאלה אמוציות".

למחרת קבוצה מאי אחר – סיציליה, הייתה מעורבת שוב במשחק שפוצץ. קטאניה פגשה את איראקליס. המשחק נערך בפינצולו, עיר נופש באלפים, עם נוף פסטורלי שלא רמז על כלום. השחזור ליום האתמול היה די מדויק: דקה 70, קטאניה מוביל 0:1, תיקול גס של שחקן יווני במרכז השדה הובילה לתגובה עצבנית ואלימה של הקשר פאבלו באריינטוס – שוב ארגנטינאי כמובן.

השופט הפסיק את המשחק אחרי כמה תיקולים גסים שסיכנו בריאות השחקנים. רגע לפני שהמשחק גלש הוא הופסק. " כשהמשחק עמד לגלוש למחוזות אלימים. "לא משנה מי אחראי, זה חבל. זה לא היה צריך לקרות ואין לנו אליבי", אמר מאמן קטאניה מרקו ג'מפאולו.

"איזו בושה", נכתב בכותרת האתר של 'גאזטה דלו ספורט' ביום א' אחרי עוד מכות, שוב בין קבוצה איטלקית – ברשיה – ליוונית – לאריסה, שוב בעיירת קיט בצפון איטליה – טרנטו. שמעון אבוחצירה, חלוץ לאריסה, שותף ב-45 הדקות הראשונות. בניגוד למשחקים הקודמים הפעם העימות התרחש אחרישריקת הסיום ולא גלש למכות נוראיות. סתם קרב תרנגולים פושר.

המשחק התחמם בדקה ה-65 כשניקוס דאביזאס, הבלם בן ה-37 שזכה עם נבחרת יוון ביורו 2004, דחף שחקן מהעולה החדשה לסרייה A בתגובה לפאול גס והורחק. מכאן כל חצי דקה בוצעו פאולים מלוכלכים. לאחר מכן האיטלקים עלו ליתרון אבל המשחק רק הלך והתחמם. סנדר פורי האסטוני איזן ללאריסה שמונה דקות לסיום והתגרה באוהדים כשסימן לעברם לשתוק.

ריקרדו טאדיי כבש שער ניצחון, 1:2 לברשיה ועוד שחקן מלאריסה – רומאו – הורחק אחרי שנכנס בטאדיי בגסות. זה היה האות לשריקת הסיום, אחריה גם דאביזאס המורחק חדר לדשא וכעשרה שחקנים החליפו ביניהם קללות ודחיפות. "זה לא היה משהו רציני מעבר לדחיפות הדדיות, אני כבר הייתי מחוץ למשחק. היו שני אוהדים שפרצו למגרש וניסו לחמם אבל האירוע לא יצא משליטה", אמר אתמול אבוחצירה. 

כל צד הפיל על האחר את האחריות במקרה הזה. "הם היו חמים ושיחקו כאילו מדובר בגמר ליגת האלופות אבל לא הלך להם", אמר אנדראה קראצ'ולו, כובש השער הראשון. "השופט נתן להם את המשחק ורק חימם את האווירה", אמר יאניס פפקוסטאס מאמן לאריסה.

אלימות על המגרש אמנם נדירה בכדורגל האיטלקי אבל מקרי אלימות של אוהדים היו גם היו בשנים האחרונות והם גרמו לצעדים של ההתאחדות האיטלקית כמו למשל מניעת אוהדים להגיע למשחקי חוץ וביטול משחקים בשעות הערב. האם הדבר מרמז משהו לקראת העונה שתיפתח לקראת סוף החודש?

לא בטוח. בכל המשחקים אמנם היו מעורבות קבוצות ים תיכוניות עם שחקנים דרום אמריקאים, והרי בדרום אמריקה כן רגילים לראות לעתים מהומות על המגרש. אבל יש משתנה אחד לא פחות חשוב – חום יולי אוגוסט.

מחקרים רבים הוכיחו שהחום בקיץ גורם לעלייה חדה בשיעורי הפשיעה, בהתנהגות חסרת סובלנות ומקרי אלימות בכל שדרות החברה. עצבנות מובילה למכות ולתאונות. בקיצור זה לא הזמן ליהנות מכדורגל. מזל שהעונה משוחקת בחודשים נעימים יותר.

 

מיתוס שערי החוץ
סיטי. אני חושב שלא

No Comments

הופ 5 באוגוסט 2010

האמת? אני מתפלא שאין יותר מכות במשחקי כדורגל. כל האגואים האלו, עם כל העצבים האלה, בטח שבחום המטורף הזה. לפעמים אני ממש מעריך שחקנים על היכולת המופלאה שלהם לשמור על איפוק.
שלא נדבר על האיפוק מול שופטים. אם אני הייתי במקום שחקני צ'לסי במשחק ההוא נגד בארסה, אני לא יודע מה הייתי עושה לשופט. נגיד, שופט שמתוך פחדנות לא שורק לך פנדל ברור, או שנותן לקבוצה השניה לכסח את הקבוצה שלך…
רק מלחשוב על זה אני מתעצבן. אני אלך לשתות כוס מים.

בני תבורי 5 באוגוסט 2010

לווינטל,
ככה עובדים עלינו? בקטע הראשון שיחקת אותה. בשניים האחרים? מזכיר לי מריבה על גפילטע פיש בבית אבות של סבתא.

קרמר 5 באוגוסט 2010

בקטע השלישי חיפשתי את בני היל שירדוף אחרי בחורות בביקיני. בני היל, איכה?

איש 5 באוגוסט 2010

אני חושב שהוא רודף אחרי פקעות של נרקיסים…

עומר 5 באוגוסט 2010

כנראה צריך לעבור להוקי קרח בעונה הזאת. אם לא להוקי, אז לפחות להעביר חוק שהספורט היחיד שמותר לשחק בו הוא כדורעף חופים לנשים. זה בטוח ירגיע את כל חמומי המוח

לוינטל 5 באוגוסט 2010

הקרבות לא היו וואו אבל בכל זאת עוררו סערה באיטליה. האמת גם זה משחקים שצולמו ככה ככה ולא כל התקריות מובאות בשלמותן.
בני היל האגדי – תודה קרמר שהזכרת לי וגרמת לי לראות קטעים שלו ביוטיוב.
ואין על הוקי – זה אחד הענפים האהובים עליי – והספורט הראשון שהתחברתי אליו בגיל 6 כשהיינו שנה בקלגרי. הייתי ונשארתי אוהד שרוף של הפליימס. יש לו אוסף של מעל ל-300 צעיפים, הראשון שבהם של קלגרי פליימס

רונן דורפן 5 באוגוסט 2010

סיפור ענק. אגב, זה נתון די ידוע שבמשחקי מינור ליג בייסבול בדרום ארצות הברית יש הרבה יותר קטטות אשר בצפון.

אברהמי 5 באוגוסט 2010

לוינטל, אז איך מסבירים את המכות בהוקי?

לוינטל 5 באוגוסט 2010

אברהמי, האמת היא שעם כל המגנים שהחבר'ה לובשים בהוקי נראה לי שדי חם להם (והדם שלהם בטוח חם).
אבל בהוקי הפיזיות-אלימות היא באתוס של המשחק, הכניסות הברוטאליות וההצמדות לקיר הן חלק מההווי, גם אם עוררו פולמוס בשנים האחרונות בעקבות תאקלים קשים מדי (ראה מקרה אובצ'קין). באתוס של הכדורגל האלימות היא לא חלק מהמשחק מעבר לפאולים ברוטאליים פה ושם.

Comments closed