יום הולדת לאיש יקר וחלוץ גדול. מכתב אהבה לפיפו אינזאגי

פיפוזה אופיינית

מזל טוב לך, פיפו אינזאגי. היום חגגת יומולדת 37. חיפשתי אותך בפייסבוק לאחל לך אישית ולא מצאתי. תדע שאני מת עליך. אתה דמות קאלט אף יותר מאמיל הסקי ופיטר קראוץ' ואתה גם מוכשר מהם פי אלף. לא משנה לשונאיך שאתה מלך השערים בכל הזמנים בגביע אירופה (68). לא משנה להם שאתה אגדה בחייך – במילאן וביובנטוס ושלקחת גביע עולם. לא משנה שאתה סקסי עם שיער מושלם. לא משנה להם שהבאתי לבדך גביע אלופות בגמר 2007. לא משנה להם שאתה חבר מושלם לקבוצה ושכך מאמן היה רוצה שחקן כמוך – ווינר, חולה על המשחק אבל בלי אגו ומייצר רק אווירה טובה, גם כשאתה נרקב שלא בצדק על הספסל.

פיפו יקירי, כל זה לא משנה להם. הם אוהבים לראות אותך בתור בדיחה, קריקטורה, סאטירה וסרט בורקס. אתה שגילית מחדש את האופסייד בכדורגל, שמעולם לא הסכמת להנפת דגל של קוונים (שמה לעשות – צדקו ב-95 אחוז מהמקרים), שהחמצת פנים ועשית יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה את מחוות הגוף האיטלקיות המפורסמות דוגמת: תחנונים עם שתי ידיים מוצמדות ותנועת ה"חכה חכה" שמשמעותה "קוזה קאצו וואוי?" (מה אתה רוצה ממני, שמוק).

אני מת עליך. כי מה זה בעצם להיות חלוץ? זה לרדוף כל פעם אחרי הכדור כשההגנה מחזירה אותו לשוער כשברור לך שב-99.99999 אחוז השוער ירחיק או ימסור ואתה בעצם רץ לחינם. חלוץ זה מקצוע של אופטימיסטים. לקבל מעט כדורים, לקבל תשומת לב הדוקה לרוב משני שחקני הגנה. להיתפס בידיים של הבלמים כי הרי להם מותר אבל אם אתה רק תעבור לידם ישרקו לך פאול.

באיטליה אוהבים, חושבים ומעריכים הגנה. אתה תמיד חשבת ואהבת הפוך. ואתה ניצחת. אף פעם לא ויתרת. העיקשות והערמומיות והאהבה שלך לשים את הכדור ברשת גברו על כל הפסימיסטים, הלעגנים, הצעקנים. אבל הם לא אוהבים אותך עדיין ולא יאהבו גם כשתגיע לגיל 40 ותמשיך לעלות  מהספסל ומדי פעם לקרוע רשתות. למה הם לא אוהבים אותך? בגלל שהם חושבים שאתה בכיין, שאתה רמאי, שאתה שודד על פקקים, בגלל שהסגנון שלך מרושל ולא אלגנטי – הרי בחלק מהגולים שלך הכדור פוגע בך בטעות או שלא מתלבש לך.  

אני לא מבין אותם. מילא זה אתה כובש בלי סוף, אתה כל כך אוהב ואהוב על ידי חבריך לקבוצה. אין הרבה שחקנים שעולים לי בראש מדי פעם כשאני רואה או קורא על מישהו/משהו אחר. אבל אתה דווקא אחד מהם. הנה שלשום ראיתי חלוץ חדש במנצ'סטר יונייטד שנותר לבדו שני מטר מול השער. הוא היה צריך להכניס את הכדור בנגיעה רכה אבל החליט לחכות אותך, הגדול מכולם. לא התלבש לו, הוא פוצץ לעצמו את הפנים ואיכשהו האף שלו הכניס את הכדור פנימה. תתבע אותו על הפרת זכויות יוצרים, פיפו. זה פלגיאט חמור.

ולפני חמישה חודשים רציתי להתקשר אליך. אז ספ בלאטר השתעשע ברעיון לבטל את חוק הנבדל כמו שצמצמו אותו משמעותית בהוקי קרח. אני רציתי להודיע לך שאני מוכן לייצג אותך בבית הדין העליון לספורט, בתביעה רטרואקטיבית על 5,000 גולים שהחולירות ההם עם הגדלים שרצים באופן אנכי גזלו ממך. הרי גם פלה נראה לידך כמו אורן נסים אלמלא אותו חוק מפוקפק שמונע מהצופים לראות גולים. 

פיפו, אני מסתכל על רשימת חלוצי נבחרת איטליה שזימן עכשיו פראנדלי – קוואליארלה, קסאנו, ג'וזפה רוסי, באלוטלי, אמאורי ובוריילו. אין שם אף אחד שעדיין מתקרב אליך בחוש לגולים, ברעב, ברצון, בתשוקה, בהקרבה. לא סתם בניגוד אליהם אתה "סופר". סופר-פיפו ואפילו היפר פיפו.

 אין שום חלוץ איטלקי עם אישיות כמו שלך. אתה אייקון, אתה סמל, אתה איש שהוא תורה שלמה – פיפולוגיה, סגנון מושלם – פיפודרמה, מהות פיפוסופית שידברו עליה דורות. אתה עולה מהספסל, כובש שער ניצחון בתוספת הזמן, חוגג בטירוף וצועק ובלהט החגיגות אתה מחליק על הקרקע ושוב הם צוחקים עליך. אבל כל הסאן סירו מתרומם וצועק: פיפו, פיפו, פיפו. וגם אני. כי אין עליך.

דובי מילר: בלתי נסבל השומאכר הזה
אליפות אירופה בשחיה (1): היום הראשון בלי החליפות

No Comments

אביאל 10 באוגוסט 2010

חגיגות השערים של אינזגי הם באמת דבר מדהים, כל חגיגה מרגיה כאילו הוא עכשיו עלה לקבוצה הבוגרת וכבש שער נצחון בדקה ה90, סקורר אמיתי ואחלה פוסט !

אביאל 10 באוגוסט 2010

מרגישה.

תומר חרוב 10 באוגוסט 2010

אוי אני מת על אינזאגי. אני חייב לומר ששנים לא הבנתי למה כלכך אוהבים אותו באיטליה. כשהוא שיחק בפעם האחרונה ביובנטוס זה היה במשחק סוף עונה כשליובה עוד יש הזדמנות לזכות בתואר(אם רומא לא הייתה מנצחת). יובה לא זכתה באליפות, אני בכיתי מול הטלוויזיה וראיתי את אוהדי יובה פורצים למגרש כדי להיפרד מפיפו ולא הבנתי, למה? במונדיאל 2006 הבנתי למה. בטלוויזיה אתה רואה אותו כובש, אתה רואה אותו מחמיץ, מתחזה, בנבדל וכל השאר. במגרש אתה רואה שבכל הרגעים שהמצלמה לא עליו, הוא לא מפסיק לרוץ, הוא תמיד רץ לעשות לחץ כי יש את עשירית האחוז שהוא יעשה מזה גול.
אני זוכר שהוא אמר משהו אדיר על הנבדל ביורו 2000. שאלו אותו על זה שהוא נתפס בנבדל כל כך הרבה, אז הוא ענה שהוא ימשיך כך כי הפעם שהקוון יפספס או שהבלם לא יעמוד נכון תגיע ואז הוא יהיה מוכן לזה.

rondi 10 באוגוסט 2010

נראה לי שכמוך כל המבקרים של פיפו נעלמו בשנים האחרונות. לא שהוא השתנה – להיפך – בגלל שהוא נשאר בגיל 37 כמו נער שעלה לבוגרים פשוט כבר אי אפשר שלא להעריץ אותו…

דנידין 10 באוגוסט 2010

חהחהחהחה הוא באמת גדול החוגגים של הגולים….מיליון גולים בקרירה ועדיין הוא רץ כמו חלוץ נוער שעלה לבוגרים ומכניס גול בדרבי…כאילו כל החיים הוא חיכה לרגע הזה של לכבוש את הגול הספציפי הזה..רק אצלו זה אחרי 20 שנה של משחק שהגול הוא בגביע האינטרטוטו נגד קטניה.

moby 10 באוגוסט 2010

מעולה!!!
כל מילה נכונה יופי.

עזי 10 באוגוסט 2010

מצויין. אין על פיפו.

שלו, רומא 10 באוגוסט 2010

פיפו – זה האח של סימונה לא? יחד אני חושב הם שיחקו בכל הקבוצות של הסיירה זולת רומא.
אלי אוחנה איטלקי, מדהים שאם רשימת חלוצים כמו טוטי, אינזגי, דל פיירו פראנדלי עדיין לא מוצא מקום לאחד מהם בסגל.

יוני 10 באוגוסט 2010

בדקתי, ראול ופיפו כבשו במסגרת אירופית בכל עונה מאז 97-98 עד 09-10. זה חתיכת רצף של 13 עונות… שבצ'נקו תפר 12 ברצף… עד לעונה שעברה.

איתן בקרמן 10 באוגוסט 2010

לוינטל, למרות שאני לגמרי משוחד, אני חייב לסכם בשתי מילים: אהבתי מאוד.

אברהמי 10 באוגוסט 2010

והוא גם שיחק רוב תחת המשכורת של פיפוליטיקה

מתן 10 באוגוסט 2010

לוינטל הגיע הזמן שגם ירוק חיפני ירים את ראשו מהחרא שבו הטביע אותו אלישע וימחא לך כפיים על שהקדשת את הבלוג לשחקן על, האבטיפוס של ההגדרה חלוץ.כל המזלזלים בפיפו מזלזלים בענף עצמו ובקדוש לו מכל- כיבוש השערים.לא ציינת מין הסתם שאותו שער עצמי של גרשון בסן סירו שהדיח אתכם ברבע הגמר הוא תוצר של פיפו. רק הפחד ממנו גורם לבלם לטעות ולדחוק את הכדור עמוק בשערו. פיפו אתה נפיל בדור הענקים, ראינו מה שבצ'נקו שווה בלעדיך.

בנימין נתניהו 10 באוגוסט 2010

מלך הצוללנים, מעורר בי רק אסוציאציות של גועל.

בנימין נתניהו 10 באוגוסט 2010

אבל שיהיה במזל.

סביסאביץ' 10 באוגוסט 2010

תמיד ייצג את הכדורגל האיטלקי בנחיתות שלו – הצגות, רמאויות ושחיתות.

עזבו אתכם מאינזגי, היום חוגג יום הולדת גדול המנהיגים של השדים האדומים, הכסחן מס' 1 בכל הזמנים בליגה האנגלית, אימת יריבותיה של יונייטד, האחראי למהפך המדהים של טורינו (נגד יובה של אינזגי שכבש גול הזוי, כדור שפגע בסתאם), המוכר בכינויו קינו, רוי קין הגדול, הקפטן לשעבר הנפלא של יונייטד. מזל טוב, קיייננננווו!!!! 

לוינטל 10 באוגוסט 2010

תודה על הברכות ותהגובות המפרגנות. לא יכלתי להתייחס כי כל היום הייתי בצפון – קרית שמונה עד נהריה ועברתי בכל מיני יישובים הזויים שלא ברור למה ואיך אנשים הגיעו לשם, ועוד בשביל לחיות.
העניין עם פיפו זה שהוא גרם לעוד הרבה גולים מבישולים והאימה שהטיל על בלמים, שזו סטטיסטיקה שלא סופרים בכדורגל.
חוצמזה כואב לי הלב על מרטין אוניל

בנימין נתניהו 11 באוגוסט 2010

בעניין או'ניל – הוא ביצע רכש מאסיווי בקיץ שעבר. כמו כל שנה, עד כריסמס וילה במקומות 1-2 ואז מתחילים לצנוח. לרנר רואה שעם רכש או בלי רכש כבר 15 שנה מסיימים במקום השישי, וגם או'ניל לא מצליח מעבר לזה.

הופ 11 באוגוסט 2010

יופי של פוסט! אם הייתי פיפו הייתי מתרגש :)

לוינטל 11 באוגוסט 2010

ביבי, לפני עידן אוניל וילה הייתה קבוצה משעממת וסתמית שנקלעה גם לחלק התחתון של הטבלה. בכל מקרה אני מסכים שכן הושקע כסף בשנים עברו והובאו שחקנים איכותיים

בנימין נתניהו 11 באוגוסט 2010

או'ניל נכשל. רכש יקר, ותוצאות שלא האפילו על אלו של ג'ון גרגורי.

לירן שבתאי 14 באוגוסט 2010

כחלק מאוסף החולצות שלי יש לי אחת, כחולה עם כוכבים צהובים בצד והלוגו של סוני באמצע החולצה. מאחורה בצהוב חרוט השם של אחד החלוצים ששיכים לדור שהולך ונכחד, ציידים של שערים שעל הזין שלהם הגנה וסגירה אלכסונית. נזכרתי שהוא כבש צמד על יאפ סתאם כמעט וקרעתי את החולצה. אחרי 90 דקות דווקא למדתי לאהוב אותה. משבט המוהיקניים האחרונים.

לוינטל 14 באוגוסט 2010

לירן, החוכמה זה להעריך את מי שלא אוהבים. זו בגרות בעיניי.
אני לא אהבתי את הקבוצות שאינזאגי שיחק בהם ולא רציתי בהצלחתו אבל הערכתי אותו מאוד.

Comments closed