משחקים בקקה

לשעבר אלופת העולם במשחקי ידידות

אני מתעב גדול וידוע של משחקי ידידות בינלאומיים. לא אשכח ולא אסלח על הפציעה של רובין ואן פרסי במשחק המטומטם בין הולנד לאיטליה. אבל כדורגל זה ענף 'קצת' מושחת, אתם יודעים. פיפ"א וכאלה. והתאחדויות חייבות משחקי ידידות כאלה – ספונסרים, פרסומות, קהל, מרצ'נדייז. או בשתי מילים: מקור הכנסה.

כבר הבעתי את דעתי איך צריך להתבצע קמפיין נבחרות (מוקדמות יורו או מונדיאל). היות שלא מצאתי את הלינק, אזכיר את השיטה שאני מציע: בקיץ אחד מנהלים חצי קמפיין ובפגרת חורף משלימים אותו עם החצי השני. הקיץ הוא גם הזמן למשחקי הכנה (בניגוד לידידות יש להם קצת משמעות).

הערב ייערכו 7589 משחקי ידידות. אוגנדה מול רואנדה, בנין מול פלסטין, מזרח טימור מול מערב טימור, גואטמלה מול בומבמלה, אוסטרליה מול גדליה. מעניין לי ת'צ'ופצ'יק. באמת התזמון נפלא – כמה ימים לפני פתיחת הפרמיירליג, בין המחזור הראשון לשני בצרפת, בבונדסליגה גם מתכוננים לסיפתח והגביע מעבר לפינה. נו באמת.

אבל דווקא ללואיס פרננדז אני מצדיע. נכון שישראל תכננה משחק ידידות מול חוף השנהב שירדה מהרעיון. הייתה אפשרות לשחק מול ארמניה אבל בארץ המציאו מעשייה שבארמניה שורר עכשיו חום של 47 מעלות (אל תגלו ללוזוניה, אבל 25 מעלות עכשיו בירבאן). בכל מקרה טוב מאוד בלי ידידות. משחקי ידידות זה טוב למאמנים בטלנים – שבמקום לעבוד קשה על תרגולים ותיאומים משליכים שחקנים למגרש ונותנים להם לכייף.

לואיס בא לעבוד – משיחה אישית עימו לא מכבר התרשמתי מהרצינות שלו והאופטימיות. הוא רוצה עוד ועוד אימונים איתם. הוא יודע שצריך לעבוד עם השחקנים כדי לעשות את הנבחרת יותר טובה, ולא לתת להם כדור ושישחקו, כמו מורה לחנ"ג. ממשחקי ידידות לא נרוויח כלום, ונזכיר זאת למי שפיספס את ההצגות של אורוגוואי וצ'ילה מול נבחרתנו – שרק הפסדנו מהם.

כדורגל הקבוצות הממסוחר הוא קפיטליסטי – רואים את זה בפערים בין הכוכבים לאחרים, במחירים המטורפים, בפערים המתעצמים בין החזקות לאחרות. לעומת זאת כדורגל הנבחרות הוא סוציאליסטי. הוא מצריך עבודה קשה, סולידריות והבנה בין השחקנים. ראינו מה מסי שווה בבארסה ומה הוא שווה בנבחרת. בגלל השוני המהותי בין הקבוצות לנבחרות, עוד יותר צורם לי הניסיון למסחר את נבחרת ברזיל בסיוריה חסרי ההיגיון בלונדון; או לחילופין המשחקים הסתמיים האלה של נבחרת אנגליה בהם וומבלי נראה כמו בזבוז נפשע של כספי ציבור.

תזכורת: הנבחרת המפתיעה של המונדיאל, אורוגוואי ערכה משחק הכנה בודד למונדיאל – בבית מול ישראל. וראינו כמה רחוק היא הגיעה. גם ספרד לא הרבתה בכלל להופיע למשחקי הכנה. ברזיל לעומת זאת ניצלה כל אפשרות לעשות כמה ג'ובות במשחקים נגד יריבות אפריקאיות קיקיוניות. את המסקנה ומוסר ההשכל אתם כבר מבינים.

מאמני נבחרות עצלנים, תעבדו קצת. התאחדויות, קצת פחות שחיתות ויותר מקצוענות, רבכ.

ולסיום סוכריה מכוכב המונדיאל.

אליפות אירופה בשחיה (3): הבלוג צופה בלסלו צ'ה ונזכר בכמה זוכי מדליות כסף סדרתיים
?Best Team Ever

No Comments

בני תבורי 11 באוגוסט 2010

פוסט מעניין. יש סיכוי?

שלו, רומא 11 באוגוסט 2010

עמית, יש הבדל עצום בין משחקי ידידות למשחקי הכנה כמו שציינת. ואם פרננדז בוחר נבחרת לשחק נגדה שמזכירה נבחרות שנתמודד נגדם וחזקה במידה כזאת שתקשה על הנבחרת הרי זה מבורך כמובן זה צריך להיות בסופו של מחנה אימונים, כדי לבחון היררכיה ודרכי התמודדות. ברזיל ואיטליה למשל צריכות להתחיל לבנות נבחרות מהבסיס ואני מתקשה להבין מה יכול להשתנות בחודש, אלה אם המאמן רוצה להעביר מסר, מי שהיה לפני טעה בגדול. פרנדלי לא הוכיח את זה. מנזס קנה לעצמו עכשיו זמן לאמן את הנבחרת ולא להתעסק במשחקי ידידות.

חכם בדיעבד 11 באוגוסט 2010

הגדילה לעשות ההתאחדות הספרדית שקבעה משחק ידידות עם מקסיקו עוד לפני המונדיאל, להיום האחד עשרה לאוגוסט במקסיקו. כמובן שבהתאחדות לא בנו בעליל על אפשרות הזכייה, ובעוד שלושה ימים יש משחק הסופרקופה המקומי שמארגנת ההתאחדות בעצמה. כל זוכי המונדיאל, רובם מברצלונה, נאלצו לנסוע ישר אחרי החופשה שלהם או לאחר מספר מועט של אימונים.העיקר שיו"ר ההתאחדות יוכל להשיג את תמיכתו של עמיתו המקסיקני למשהו.

עזי 11 באוגוסט 2010

ברזיל היתה הנבחרת היחידה שלא קבעה שום משחק הכנה למונדיאל, אף לא אחד. כשהחלו ביקורות על דונגה בעניין הזה בשבוע לפני המונדיאל קבעה ההתאחדות הברזילאית שני משחקים כשהסלסאו כבר היתה באפריקה, אחד נגד זימבבואה ואחד נגד טנזניה, להשקיט את הביקורת.
חוץ מזה שלו, ברזיל שיחקה לפני כמה שעות משחק ידידות נגד ארה"ב, 0-2, פאטו וניימאר.
ספרד שיחקה יותר משחקי ידידות מברזיל לפני המונדיאל, הולנד שיחקה כמעט יותר מכולן. אני מסכים לגבי מה שכתבת אבל התיאוריה לגבי הצלחה או אי הצלחה בגלל משחקים אלו פשוט לא מגובה.

שלו, רומא 11 באוגוסט 2010

עזי – התכוונתי בדיוק לכך שברזיל ניצחה 2 – 0, ועכשיו אחרי ששיחקו פטו וניימר אני חושב שאולי יש כיוון חדש.
ברור שמי שמאמן את הנבחרת לא יכול לקבוע איזה משחקי מבחן היא תעשה, אבל הוא בהחלט צריך להחזיר לתודעה העולמית, שברזיל יכולה להעמיד שתיים שלוש נבחרות שמנצחות כל נבחרת בעולם. ושהתחרות על הסגל לא צריכה להיות מוכרעת במי פחות שמן, כי אחרי שראיתי את אדריאנו וחצי, ורונלדינו וחצי, ברור שהוא צריך לחפש את החלוצים שלו במקום אחר. ויש ברוך השם מספיק מקומות ושחקנים.

איתן בקרמן 11 באוגוסט 2010

עמית, אתה יודע שבענייני ברזיל – להדליק את עוזי דן זה מסוכן :-)

עזי 11 באוגוסט 2010

בקרמן, זו לא תמונה של דורפן? ואיך מוסיפים תמונה לתגובות?

לוינטל 11 באוגוסט 2010

עזי,
לגבי ברזיל – אני חושב שזה מביש שהם שיחקו מול טנזניה ומוזמביק. או שאתה מקיים משחקי הכנה מול יריבות ראויות או שתשקיע באימונים. אם דונגה כל הזמן שחה נגד הזרם, אני לא מבין למה פה היה צריך להתקפל. אבל האמת היא שלדונגה אין קשר לזה אלא להתאחדות הרקובה של ברזיל.
הולנד שיחקה הרבה משחקי ידידות, זה נכון – אלא שרק הראשון כלל את אריאן רובן הפצוע (שלצד סניידר סחב אותם בנוקאאוט) אז כמה הם כבר היו משמעותיים.
ספרד שיחקה מעט משחקי ידידות ובין היתר בקושי ניצחה את סעודיה.
חוצמזה כאמור יש הבדל בין הכנה לידידות. המשחקים של ברזיל מול יריבות קיקיוניות היו חסרי משמעות למונדיאל.

בנימין נתניהו 11 באוגוסט 2010

עזוב ברזיל, איך אני מוסיף תמונה לתגובות?

עזי 11 באוגוסט 2010

לא מוזמביק, זימבבואה.
ושוב אומר, אני מסכים עם מה שכתבת, אבל ספרד והולנד שיחקו הרבה יותר מאשר אורוגוואי (וברזיל), כך שהעובדות לא מתאימות.

לוינטל 11 באוגוסט 2010

שאלה טובה. ראוי שתשאל את הופ ומגיבים אחרים שיודעים לעשות את זה. זה קצת מסובך נראה לי

לוינטל 12 באוגוסט 2010

למה אתה מקלקל תיאוריה יפה עם עובדות?

Comments closed