אנשי השבועיים – רא"ל ראיין ורוד המתקאמבק

לא נס ליחו. למה למגמאדוב יש שיער לבן ולגיגס לא?

איש השבוע שהיה:

1) ראיין גיגס – זה לא קרה ולא יקרה הרבה בפינה הזו. זו בחירה די תמוהה. הרי גיגס עלה מהספסל בגארבג' טיים (דקה 71) כשמנ. יונייטד כבר הבטיחה את הניצחון הביתי מול ניוקאסל הנחותה. אבל ב-20 דקות על המגרש הוולשי הזכיר לכולנו איזו אושיית כדורל ענקית הוא. כל נגיעה שלו בכדור, כל תנועה שלו לוּוו בכל כך הרבה שכל, רגש ושילוב אדיר ונדיר שבין גדולה לענווה.

בעונה ה-21 שלו הוא כבר כבש כמו בכל עונה עד כה, רק במועדון הבית שלו. כמעט כל הקריירה הוא שיחק בכנף ואז לפני שנתיים כשנעשה טיפה יותר איטי ויותר מנוסה פרי העביר אותו מדי פעם למרכז לעמדת הפליימייקר אבל הנה הוא שוב מבריק באגף ככנף ציפור דרור. הוא עדיין כל כך מבריק. יכול לתת לכל קוסמטיקאית שיעורים באסתטיקה. אגב אני בטוח שגם בעמדת מגן, קשר אחורי וחלוץ גיגסי יכול להיות פנטסטי. הוא עד כדי כך מיוחד.

גיגס בן 36. איזה מקצוען. מעולם לא התמרמר, שמר על גופו הדקיק, היכולת האירובית, הווירוטואוזיות שהפכו אותו למושא הערצה מספר 1 ולחלום הרטוב של מאסימו מוראטי. עדיין משחק במועדון ענק וברמות הגבוהות ביותר. ראינו את גיגס ביום שני ואי אפשר היה שלא להיזכר שוב, בפעם המיליון, באותה אמירה של פרגי: "לעד אזכור את הפעם הראשונה שראיתי אותו, מרחף על הדשא ללא מאמץ עד שיכלתי להישבע  שרגליו כלל לא דרכו על הקרקע. הוא נראה שליו ורגוע כמו כלב שרודף אחרי פיסת שטר שמתנופפת באוויר".

זה לא משנה את מי אתה אוהד. גיגס הוא קונצנזוס. הוא שחקן שאי אפשר לא לאהוב, להעריך ואף להעריץ. כמו שרק הגדולים והנאצלים ביותר – פאולו מאלדיני, ראול, פרנץ בקנבאואר. אני אוהד ארסנל שספגה את אחד השערים הכי כואבים והלא מוצדקים שלה מאותו גיגס. רציתי לרצוח אותו כשהוריד את החולצה ורץ. מזל שהתאפקתי. היה שווה.

הוא סמל למקצוענות. כבר ראינו לא מעט שחקנים שמתקרבים לגיל 40. אבל המשותף לרובם הגדול הוא שהם שוערים או בלמים שמסתמכים על השכל והבנת המשחק שלהם כדי לבלום את היריב. להיות שחקן יוזם, יצירתי והתקפי בגיל מתקדם זה שילוב של כל היכולות המנטאליות, שכליות ופיזיות.

ראייס גיגס – פנומן. (וסליחה מפול סקולס, המצטיין באותו משחק. גם המקום שלך עוד יגיע).

2) סגנים של גיגס – דידייה דרוגבה (קל מדי) ואיתי שכטר (תגידו שאני פרובנציאלי אבל במקרה הזה אני אובייקטיבי)

איש השבוע שיהיה:

שוב הוא כאן, אותו הוואן

1) רוד ואן ניסטלרוי – אם יש לכם כמה לירות, ההמלצה שלי היא לשים אותם על כך שוואן ניסטלרוי יהיה מלך השערים בבונדסליגה העונה (רק שלא ייפצע, מלח מים מלח מים בברך).

רבותיי, גבירותיי ומה שביניהם – הבונדסליגה יקירתנו, היפה בנשים והכריזמתית בין הליגות, חוזרת אלינו. איזה אושר. אין ליגה מגניבה, סקסית וכיפית יותר. המטרה של כולנו ברורה – לתקוע מקלות בגלגלים של פ.צ. בוואריה. כי רק באיירן יכולה לקלקל את המתח והעניין שהליגה הזו ראויה להן.

קיבלנו מחזור פתיחה נהדר (בבונדסליגה עוד נקבל המון מחזורים כאלה). אחד המשחקים המסקרנים הוא המפגש ראש בראש בין שני ידידים ותיקים – בפינה הימנית רוד ואן ניסטרלוי עם מכנסי הא.אס.פאו המרובעים (המבורג), בפינה השמאלית ראול גונזאלס בלאנקו עם המכנס הכחול המשחיר מפחם (שאלקה). שתיים מהקבוצות שחולמות על אליפות ושניים מהשחקנים שהעניקו לנו את הרגעים היפים ביותר בכדורגל בעשור וחצי האחרונים. אגב יש כאלה שתפתיע אותם העובדה שההולנדי (בן 34) מבוגר מהספרדי בשנה.

כמעט שכחנו – המבורג נגד פליקס מגאת. כמה אירוני שכוכב המבורג שכבש את השער שהביא לה את גביע האלופות ב-1983 הוא היריב שלה במחזור הפתיחה ויתמודד איתה בצמרת. זה הכדורגל. מפגש של צמתים בלתי אפשריים כששום GPS לא פותר אותך מהם.

בנימה אישית: אני אמנם מעדיף את סנט פאולי אבל אני רוצה לראות את המבורג רצה לאליפות. זו קבוצה עם כשרונות שאני רוצה לראותם פורחים, ממריאים וסופסוף מחזירים עטרה ליושנה. המבורג זה מועדון שלא זכה בשום דבר רציני מאז שנות השמונים אבל בעיני האוהדים שלו הוא נחשב לאימפריה, כמעט באותה שורה עם באיירן.

ועכשיו חזרה לוואן ניסטלרוי. אני רוצה לראות את רוד חוזר לעצמו. הוא אחד הסקוררים הגדולים ביותר בעיני שידע הכדורגל. מלך השערים בהולנד, אנגליה וספרד וכל מקום שהיה משחק בו אילו היה רוצה. האם הפציעות האכזריות גמרו אותו? אז זהו שלא. העונה נראה רוד חד וקטלני. עמית מהמבורג מספר לי שהוא היה נפלא בקיץ, עבד מצוין, הרשים באימונים והתכונן בצורה מושלמת. כמה שאנחנו רוצים לראות את אותו רוד הענק שאנחנו זוכרים ואוהבים. 

רוד הוא אחד ממעט חלוצים שעבורם המטרה של המשחק – כיבוש שערים – היא כה פשוטה, באה כל כך בטבעיות. הוא אף פעם לא מתאמץ. הוא לא ספקטקולרי, הוא לא סופיסטיקטי. הוא רק נמצא תמיד במקום הנכון, עושה את הפעולה הכי פשוטה והכי מושלמת. הרישול הופך אצלו לדיוק בחלקיק שנייה. באמריקה קוראים לשחקן כזה MONEY. 

בהצלחה ושבת שלום.

 

רועי בית לוי על הסערה הרגשית-מוסרית שבמלחמת פרים
למה הNASCAR מתאים לנהג הישראלי

No Comments

גיל 20 באוגוסט 2010

דווקא יש לו שיער לבן. מה שנקרא salt and pepper.

אוהד בני יהודה 20 באוגוסט 2010

לגבי גיגס,מעריך אותו על המקצוענות ועל יכולת ההתמדה להיות בצמרת הכדורגל הרבה שנים,אבל בעיניי שחקן חד-ממדי וצפוי.אם אני בונה קבוצה,אעדיף לקחת את סקולס,למשל.מה שכן,גיגס הוא השחקן הכי שעיר בעולם(מלבד בלילי…).לגבי ון ניסטלרוי-צודק בכל מילה.מניה בטוחה,מגדולי החלוצים בעשור האחרון.וגם אני אוהד המבורג,בבונדסליג.

לוינטל 20 באוגוסט 2010

יש שיר כזה, לא? "המבורג בגרמניה, בני יהודה בישראל" :)
מעניין אותי לדעת איך הגעת להיות אוהד המבורג.

אני לא מסכים שגיגס חד ממדי – אני כן מסכים על חיסרון אחד בולט מאוד במשחק שלו – אין לו רגל ימין אבל ממש אין, כמו הרבה מאוד שחקנים שמאליים, חלקם מהטובים בעולם.

תומר ש 20 באוגוסט 2010

לוינטל אתה טועה בגדול.
לראיין יש רגל ימין ואפילו אחת די טובה. בתור אוהד יונייטד חזיתי באינספור בישולים שלו בימין, ואפילו בסרטון שאתה עצמך קישרת אליו יש שני גולים מדהימים בימין: אחד עם העקב כמו שנאני כבש השנה נגד באיירן, ואחד בבעיטה מתעקלת מדהימה לחיבורים הרחוקים.

שלו רומא 20 באוגוסט 2010

כיוון שאף אחד פה לא כותב על האיטלקית, והליגה מתחילה אומנם רק בשבוע הבא, מחר משחק אלוף האלופים.
אינטר – רומא.
זה לא אומר הרבה בישראל כי זה לא יובה או מילאן, אבל זה מפגש שבאופן עקרוני הוא הכל וכלום.
הכל:
כי גם ברומא וגם במילאנו מרגישים שאם רומא מנצחת זה יכול להיות סימן של החלפת כוחות וסוף תקופה, מצד שני נצחון של אינטר יסמן המלך עדיין כאן.
כלום:
כי גם ברומא וגם במילאנו יודעים שאין למשחק הזה שום משמעות ואם רומא מנצחת, זה לא אומר כלום ואם אינטר מנצחת זה לא אומר כלום.
יש מתח באוויר, יש תחושה שיכול לבוא שינוי, יש פחד שאינטר עדיין מסוגלת לסחוט מעצמה עוד עונה של אליפות. ברומא יש תחושה שאם השנה לא תבוא אליפות יעברו עוד מספר שנים עד שתהיה הזדמנות נוספת. הקבוצה מספיק צעירה כך שאם תקח אליפות היא יכולה ליצור קבוצה לכמה שנים, לתת לאינטר של בניטז לגסוס לאט לאט, לתת ליובה לבנות קבוצה, ולהשאיר את מילאן להכנס לתהליך החלפת דורות. מצד שני עוד אליפות של אינטר, ושנה הבאה גם יובה וגם מילאן יעמידו קבוצות חזקות, יקנו את כל מה שיש בשוק, כי הן לא יכולות לסבול עוד אליפות אינטרית, אליפות רומאית זה בסדר.

לוינטל 20 באוגוסט 2010

שליו, בפינה בעוד שבוע הליגה האיטלקית תקבל התייחסות.
את התחושה שיכול לבוא שינוי אני שומע כבר 3 שנים רצוף. נראה.
בכל מקרה סופר קופה זה חארטה. אם שכחת אינטר הפסידה ללאציו בבייג'ין ומה זה שינה ל מישהו משהו? לאציו נקלעה לעונת תחתית ואינטר נתנה את העונה הכי גדולה בתולדותיה.
חכה קצת גם זה יגיע

שלו רומא 20 באוגוסט 2010

אוהד כדורגל שלא מאמין שהעונה זה יקרה, הוא אלף לא אוהד, ובית בן אדם עצוב.
סופר קופה זה חרטה כמו דרבי בגביע הטוטו, כשאתה מנצח אתה שמח, כי ניצחתה דרבי, וגם אחרי ארבעה שנים ברומא, זה הורס לך את היום כשאתה מפסיד…
וכולנו תקווה שלאציו תרד ליגה, ואינטר תשלם במזומן על השמחות של העונה הקודמת.
בסופו של יום כמו שטוטי אמר לפני יומיים כולם יודעים שיותר רומא הפסידה את האליפות משאינטר לקחה.

אביאל 20 באוגוסט 2010

אני דווקא חושב שאינטר תנסה לקחת את כל התארים העומדים לרשותה והיא יכולה גם לקחת כמו ברצלונה של השנה שעברה שישה תארים העונה אז אני מקווה למשחק טוב.

נעל קרועה 20 באוגוסט 2010

יוניטד עם 2 זכיות בליגת האליפות ב 20 שנה האחרונות,היא גורם שולי באירופה,לעומת מילאן,ריאל,בארסה,וזה גם משקף את ההישגים של ,פרגנסון,גיגס,וסקולס

לוינטל 20 באוגוסט 2010

לגיגס רגל ימין חלשה למדי. אני גם זוכר כמה פעולות ובישולים שלו אבל באחוזים זה אולי 2 אחוז מהפעולות המבריקות שלו.
הוא לא שחקן מושלם – הבעיטות שלו לא מדויקות באחוזים גבוהים והוא לא סקורר גדול אבל הוא שחקן ענק.
שלו, לא כתבתי על הפרמיירליג כשהייתה בפגרה. אל תדאג – תיכף אכתוב על הסרייה אה ואפילו דירוג העוצמה יחזור תוך חודש

לוינטל 20 באוגוסט 2010

נעל קרועה. אם אתה שופט רק על פי זכיות זה נכון אבל על פי הגעות לשלבים המכריעים זה לא נכון וזה מעיד על איכות אפילו יותר. כמו גם מה שצ'לסי עשתה

שלו רומא 20 באוגוסט 2010

לעניין גיגס, לקרא לגיגס שחקן חד מימדי, זאת אמירה קצת בעייתית. אני רוצה בהרכב של הקבוצה שלי, כל קבוצה, שניים שלושה חד מימדיים כאלה. ומי צריך רגל ימין כשיש כזאת שמאל.

D! 20 באוגוסט 2010

גם ראול וגם ואן ניסלטרוי באותה הליגה ולא באותה קבוצה ואפילו לא בקבוצה שלי.
בגיל מאד מאוחר התחלתי לראות ליגה גרמנית ואלצתי לבחור קבוצה. זו הייתה המבורג. אין לי מושג למה. זו לא יכלה להיות שלקה בגלל שנתקעתי שלוש עשרה וחצי שעות ליד האצטדיון הישן שלה, מחכה לטרמפ.
עכשיו שאני גר במינכן, פיתחתי חיבה גדולה גם לקבוצה המקומית (אני מניח שזה אפשרי רק בגלל שההתחלה שלי הייתה בכל מקרה בגיל מבוגר יחסית). בעיה? לא ממש. ליגה נהדרת שכיף לראות ויהיה שמח בכל מקרה.

לוינטל 21 באוגוסט 2010

לגור במינכן ולאהוד את המבורג זה וואחד פרדוקס לא? אתה עם המבורג בדרבי הדרום-צפון?
יש לי סימפטיה גדולה להמבורג אבל אני אוהד 1 פ.צ קלן ומעדיף את ורדר ברמן

D! 21 באוגוסט 2010

מסתבר שבחירות בגיל שאחרי הילדות הן בעלות פרדוקסים לא פחות גדולים מאלו של הינקות. מצד שני – מה שבחורה יכולה לעשות….!

דורון (אחר) 20 באוגוסט 2010

לפחות הזכרת את סנט פאולי.
אני חותם על נצחון 4:3 בדרבי, כשואן ניסטלרוי כובש את השלישיה של HSV.
סנט פאולי היא הרבה יותר מאשר קבוצת כדורגל – ואני מאושר ששנה לאחר שביקרתי באצטדיון שלה היא תשחק בבונסליגה.

לוינטל 21 באוגוסט 2010

האמת זו חובה העונה לנסוע למשחק של סנט פאולי

שלו רומא 20 באוגוסט 2010

זה רק אני או שיש עוד משהו ששם לב שהתלבושות בליגה הגרמנית הן המזעזעות בתבל ?
מדהים איך ליגה כל כך תחרותית, עם אצטדיונים כל כך יפים מרשה לצבעים כאלה להיות מותרים בתור בגדי השחקנים.

לוינטל 21 באוגוסט 2010

זה פשוט קטע כזה של להיות מגניב, אחר, להקדים את כולם. עד היום הם באמת הקדימו את היתר בכמה תחומים. אבל שלא תבין לא נכון – גם לדעתי יש הרבה קבוצות עם תלבושות ממש מכוערות. ככה זה כשאתה נאלץ להמציא כל שנה תלבושת כדי למכור חולצות

דנידין 21 באוגוסט 2010

גיגס זה השחקן האהוב עלי בכל הזמנים באמת, למרות המוגבלוות אבל בעיקר בשל המחויבות. אבל לפעמים אני חושב שגיגס בלי פרגי לא היה גיגס…זאת אומרת לפעמים אני חושב שאולי יש הרבה גיגסים שלא הופכים להיות גיגסים בגלל שהם ל פוגשים את הפרגי שלהם.

לוינטל 21 באוגוסט 2010

דנידין, אין לך מושג כמה שאתה צודק :)
תסתכל על ליגת הפח שלנו: תראה מה אלי גוטמן מוציא משחקנים כמו ידין ודה סילבה, תראה לפני זה מה היה איתם בכפ"ס אצל אוחנה, כמה שנים הם היו שם.
מאמן טוב – אחד הקריטריונים הכי חשובים אצלו זה כמה הוא ממצה את פוטנציאל שחקניו ומפיק מהם את המירב. גם בזה פרגי גאון

יוסי מזרחי 21 באוגוסט 2010

לוינטל ,
הגול ההוא בחצי גמר הגביע, בנוסף לכל מה שניתן להגיד על יצירת אומנות בסדר גודל של המונה ליזה או הפסל דוד, היה מוצדק ,מכל בחינה שהיא.
גם אם תיקח בחשבון את התיקו במשחק הקודם,את טעות השופט את המשחק של יונייטד נגד 10 מארסנל (הנהדרת, בשיאה)במשך כשליש מהמשחק, את הערך המוסף שיונייטד הביאה למשחק ההוא, את הפנדל ששמייכל לקח, ואת אותו וולשי צנום ושעיר,שיוצר בימים אלה הסטוריה שלא תישבר כנראה לעולם.
השער היפה בהסטוריה מנקודת מבטי האישית .

יוסי מזרחי 21 באוגוסט 2010

את טעות השופט= ואת טעות השופט.

לוינטל 21 באוגוסט 2010

אחד השערים הגדולים גם לדעתי אבל היינו הרבה יותר טובים בהארכה וגיליני עדיפות גם לפני כן. והפנדל וכל זה. כואב.

יוסי מזרחי 21 באוגוסט 2010

כואב זה בסדר.
אני מבין והיה כואב לי אם היה הפוך.
"היינו טובים יותר בהארכה"? נכון, אבל ההארכה היא רק חלק מהמשחק, וארסנל שהיתה אז בשיאה, מול 10 שחקנים זו לא חוכמה.
והיה כמו שהסכמנו ,הגול ההוא…

נינו 21 באוגוסט 2010

רוד הגדול אכן השחיל היום צמד לשאלקה… בלתי-נגמר ובלתי-עציר. הימור מוצלח מאוד. רוד הוא מסוג החלוצים שאסור להמר נגדם, כמו אינזאגי שהוזכר פה לאחרונה, ראול (שלמרות שלא כבש היום יכול בקלות לכבוש 20 שערים בליגה אם לא ייפצע) והונטלאר אם יתנו לו לשחק כבר – כל החלוצים שבתעודת הזהות מופיע אצלם "שער כל 2 משחקים) בתור שם שני.

לוינטל 22 באוגוסט 2010

אכן היה לי הימור מוצלח. חבל שרוד לא בארסנל או ליברפול

Comments closed