צדקה תציל ממוות (מרגלי דה יונג, כמובן)

על הקצב דה יונג

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יתרון גדול מאוד זה לחיות בתל אביב. כי תמיד תמצא ברחובותיה אנשים עלובים, מסכנים והזויים יותר ממך. במציאות החנוך-לוינית האיומה של חיינו, גם כשאתה בתקופה רעה של סבל, אתה תמיד יכול לצאת לרחוב ולהיזכר שמתחת לאף שלך יש אנשים שחייהם הם באמת חיים בערבון מוגבל.

שיטוט קצר הערב בקינג ג'ורג' זימן לי מפגש עם כמה דמויות מעוררות רחמים, אחת מהם הייתה איש מסכן שממלמל לעצמו ומנסה לגייס תרומות לעצמו כשהוא מסתייע בקריאה היהודית המפורסמת שדי נס ליחה: "צדקה תציל ממוות". כן, בטח…

אם אתם חושבים שאנשי עולם ההשיווק (פרסום, יח"צ, דוברות) הם השקרים הגדולים ביותר, אז אתם טועים: אלה הם אנשי הדת. הם המציאו את הרמאויות ודברים חסרי בסיס. אבל תודו שזה מאוד יפה ויש בזה הרבה חן. צדקה היא דבר מבורך, אבל מהמוות היא (וגם שמירת השבת) לא תצילנו לרוב, מקסימום דוחה את הקץ. אבל לכו תדעו – אולי יש עולם הבא. הספק מזין את ההפחדה, וזה היתרון הגדול של כוחות הדת. 

אבל יש דבר אחד יפה בדת, אף שהוא מנוצל לעתים באופן מכוער על ידי אופורטוניסטים. זהו כושר המחילה. האפשרות שניתנת למאמין לתקן את דרכיו. השורש הוא הבנת הטעות, קבלת האחריות, mea culpa אמיתי, עמוק וכן – מכל הלב. אני באופן אישי מעדיף שאנשים יבקשו סליחה ממי שהם פגעו בהם ולא מאיזה קיר מאחוריו מסתתר כומר או בתפילה לעבר השמיים. אבל בקשת סליחה היא תמיד דבר מבורך.

**

טוב, יום כיפור כבר עבר. לאן אני מכוון? לשאלה מה עושים עם שחקנים מלוכלכים במיוחד. נייג'ל דה יונג קנה את מקומו כשחקן המלוכלך ביותר כנראה בעולם הכדורגל בימינו. אתמול עם עוד תאקל מכוער במיוחד לאוסף, כבר בדקה הרביעית בין קבוצתו מנ. סיטי לניוקאסל, הוא גרם לשבר בשני מקומות ברגל לכישרון חאתם בן ערפא שלכו תדעו מתי יחזור לשחק ואיך הוא ייראה.

 אבל כבר היום הגיע סוג של גאולה חלקית: ברט ואן מארווייק מאמן נבחרת הולנדהחליט לא לזמן את דה יונג, שחקן הרכב שלו, זאת למרות שאחד משני המשחקים הקרובים במוקדמות הוא מול שבדיה – יריבה ישירה של הולנד על העלייה. ואן מארווייק לא התבייש לציין למה: "זו הייתה תקיפה פראית ולא מחוייבת. יש לי בעיה עם הדרך בה נייג'ל דוחף עצמו אל הקצה. אשוחח עימו על כך בקרוב". סחתיין, ברט.

ובאמת דה יונג הוא ציני ומגעיל. הוא מסכן את הקריירות של חבריו למקצוע. את הדבר שהוא עשה על צ'אבי אלונסו בגמר המונדיאל, שהוכיח שקראטה קיד האמיתי הוא בכלל ממוצא סורינמי, אני לא יודע איך לכנות (תיקול זה לא). ארבעה חודשים לפני כן, במשחק ידידות מול ארה"ב, הוא תיקל בגסות את סטיוארט הולדן המוכשר (זה שיושב לתמיר כהן על המשבצת בבולטון).

מה משותף לכל העבירות האלה של דה יונג? הוא נשאר על המגרש. למעשה אתמול הוא אפילו לא קיבל צהוב בגין העבירה על בן ערפא.

הנתונים פשוט לא מסתדרים לי בראש. עשרה משחקים העונה, 56 בעונה שעברה, 36 משחקים בעונת 08/09 (עם המבורג), 53 משחקים ב-07/08 ועוד 24 משחקים ב-06/07. כמה זה יוצא? 179!

179 משחקים רצופים משחק הקצב דה יונג (25) מבלי לספוג כרטיס אדום (אפילו לא דרך שני צהובים במשחק). הפעם האחרונה שהורחק הייתה גביע הליגה 2006 מול ורדר ברמן. זהו האדום הישיר היחיד בקריירה שלו בעלת כ-250 משחקים. היה לו עוד משחק אחד שספג אדום דרך שני צהובים. שתי הרחקות כל הקריירה. לא רע, חייבים להודות.

איך זה קרה? אלוהים יודע. אבל אנחנו צריכים לחשוב מה עושים איתו ועם שכמותו. חוסר האחריות שלו צריך לעלות לו. מה אתם מציעים? האם הרחקה בדיעבד בעזרת שימוש בווידאו, גם אם השופט לא הוציא אדום במגרש, היא ראויה?  במקרים כמו תיקול בן ערפא אני חושב שבהחלט! כמה משחקים בחוץ זה מה שמגיע לדה יונג. רצוי גם לצרף עונש על תנאי, שבמקרה דומה דה יונג יקבל הרבה יותר זמן בחוץ.

אבל מה שבאמת חשוב מבחינתי זה שדה יונג יביע סליחה כנה מעומק מהלב. שיעשה משהו שיכפר על העוול שהוא גורם לכל מי שאוהב את הכדורגל. שיוכיח שהוא לפחות חושב שהוא בענף הנכון.

פתגם הולנדי עתיק ואהוב עליי אומר: לעולם לא נוכל לדעת איך הפרה תופסת את הארנב… האמת היא פשוט שולחת את דה יונג.

נייג'ל איינט נו איינג'ל.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אימפריית המוח (איתן בקרמן)
סיכום שבוע 4, ספיישל טימס אדישן

No Comments

ארז (דא יונג) 5 באוקטובר 2010

כנראה שהוא בכושר הכיסוח הכי טוב כיום. עם זאת, כל עוד מטראצי לא תלה את הנעליים, שמור לו מקום בראש הרשימה.
למה לדה-יונג להביע סליחה? בקליפ ששמת בתחילת הרשימה מופיע פעמיים אחד מפשעי הכדורגל הגדולים בכל הזמנים, של רוי קין מנסה לגמור את הקריירה של האלאנד בכוונה תחילה. גם אחרי שקין הודה בכך, הוא עדיין נשאר שחקן מוערך ואהוב על ידי רבים מאוהדי הכדורגל, אז למה לטרוח? עוד כמה שבועות התיקול הזה יהיה מים מתחת לגשר.

דורון 5 באוקטובר 2010

יש הבדל בין משחק קשוח, אגרסיבי, חזק, שבו גם עלולים לפצוע ולהיפצע, וגם לקבל כרטיס אדום אולי פעם בעונה (דוגמא שקופצת לראש: טל בנין, פויול), לבין אלימות שנועדה לגרום כאב ונזק ליריב, או לכל הפחות אדישות לתוצאה כזאת (דוגמא: הכניסה של רוי קין וחלק מהכניסות של דה יונג)

הראשון הוא חלק בלתי נפרד מספורט שיש בו מגע פיזי בין קבוצות, כולל כדורסל (שלא לדבר על כדוריד, פוטבול וכדורמים). השני צריך להיענש באופן חריף על ידי החוקה והשופטים. אם קין ודה יונג חוטפים הרחקה ל6 חודשים שבהם אסור לקבוצות לשלם להם שכר על פי חוק, הם כבר לא נכנסים יותר ביריב כדי לשבור לו עצם.

ובאשר לאוהדיו של קין – נו, יש עיתונאים שעדיין רודפים אחרי ארל ויליאמס שיצא לפרוק את זעמו ביציע (במדריד?) אבל מצדיקים לגמרי את קנטונה. מי אמר אג'נדה?

אורי דב 5 באוקטובר 2010

לפי מה שאני זוכר, מה שקין עשה היה מתוכנן. האלאנד פצע אותו בעבר והוא עלה למגרש מתוך החלטה לגרום לו לפציעה חמורה וככה זה גם היה נראה. והוא עשה את זה ממש בתחילת המשחק אם אני לא טועה. זה ברמה הפלילית ובמובן אחד זה יותר חמור ממה שקנטונה עשה כי זה היה מתוכנן (וגם השאיר את האלאנד נכה). קין היה גיבור ילדות שלי אבל עכשיו שהתבגרתי קצת, לחלוטין השארתי את הזכרונות האלה מאחור, זה היה חמור, חמור ובלתי נסלח

אנונימוס 5 באוקטובר 2010

לא יודע איפה המקום לכתוב את זה, אבל יש לי בקשה טכנית לאנשי האתר – אם אפשר לשנות את הפורמט, שיהיה מעין עמוד פותח עם כמה הפניות, במקום פס גלילה אחד משותף לכל הפוסטים. זה מקשה לעקוב אחרי עדכונים באתר.
למי שכמוני קורא כמעט את כל הבלוגים פה גם ככה אי אפשר לראות אם יש איזה פוסט עם הרבה תגובות שמתפתח (כי פשוט לא כתובות מספר התגו, ובקצב פרסום הפוסטים פה הם מהר מאד נעלמים מהמסך הראשי ואם היה איזה פוסט שעניין אותי ורציתי לעקוב אחרי התגובות אליו הוא מהר מאד נעלם מהראשי ואני שוכח ממנו.

תודה

לוינטל 5 באוקטובר 2010

בקרוב יהיה עיצוב חדש לאתר ויהיה לכולם יותר נוח

אסף רביץ 5 באוקטובר 2010

אני חושב שמגזימים עכשיו עם דה יונג. אף אחד מהדברים שהראת לא היו מכוונים (הוא לא ראה את צ'אבי אלונסו, אבל זה לא אומר שלא הגיע לו אדום), בשניים מהשלושה הוא גם לקח את הכדור. מהמעט שראיתי אותו, הוא לא עשה רושם של שחקן ציני או מלוכלכך במיוחד, אלא בעיקר חזק מאוד. תאקלים מהסוג שהוא עושה יש עשרות בכל מחזור פרמיירליג, אבל שלו מסוכנים יותר בגלל הרגליים העצומות שלו. אין לי מושג מה הוא יכול לעשות אחרת, כי הקשיחות והפיזיות הן אלה שעושות אותו לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם, ורוב הזמן הוא עושה את זה בצורה נקייה.

הבעייה כללית יותר ודורפן כבר הצביע עליה- בפרמיירליג יש נטייה לאפשר משחק חזק ומסוכן יותר מבמקומות אחרים. כמות הפציעות בזמן משחק באנגליה ביחס למקומות אחרים חורגת מתחום המקריות הסטטיסטית ולא במעט, גם בפציעות הרציניות וגם בפחות רציניות. ורוב הפציעות מגיעות מתיקולים לא מכוונים אבל לא זהירים שלא שונים במיוחד מהמון תיקולים אחרים, מה שמקשה על שופטים להגיב. נדמה לי שהשופטים באנגליה מנסים להילחם בזה השנה, אבל זה מושרש שם חזק כל כך גם אצלם. לדעתי צריכה להיות כאן התגייסות כללית של המערכות הגדולות- ההתאחדות, המאמנים, איגוד השופטים. זה הרבה יותר הגיוני מלסמן שחקן אחד ולהפוך אותו לבעייה. ואן מרוויק נתן דוגמא לאיך מאמן יכול להתחיל שינוי.

אבל גם כאן יש בעייה- המשחק הפיזי, הקשוח ומרובה התיקולים הוא גם חלק חשוב מסוד הקסם של הפרמיירליג. כשהתיקולים האלה נקיים אין דבר יפה יותר וכולם אומרים לעצמם שככה צריך לשחק כדורגל, אבל מספיק פספוס קטן כדי לפגוע. איך משנים משהו כל כך מהותי בלי לפגוע באופן משמעותי בליגה הטובה בעולם? את האמת, אין לי מושג. התשובה שלי כרגע היא שהפרמיירליג תצטרך לשלם את המחיר כי בריאות השחקנים חשובה יותר, וששחקנים פיזיים יצטרכו ללמוד להיזהר במיוחד גם אם זה יהפוך אותם לשחקנים פחות טובים.

סאביסאביץ' 5 באוקטובר 2010

לא מדובר ברגליים של דה יונג והחוזק שלהן, תאמין לי זה לא משנה, מה שקובע זאת הזווית של התאקל, הבחור פשוט מתקל גרוע ויצא במזל בלי פציעה בהרבה תאקלים שהוא עשה. יום אחד מזלו יגמר וגם הוא יפצע כשיפגוש עוד מתקל גרוע שגולש בצורה פראית לרגליים. אפשר להגיד על קין הרבה דברים, אבל הוא היה מתקל בחסד עליון שלא פצע שחקנים בשום גלישה אלא במה שקרה אחריה.

הופ 5 באוקטובר 2010

אסף – בלי להתייחס להגזמה או לא, ולבעייתיות המובנית בכל הנושא הזה (בקצרה – כדורגל הוא ספורט פיזי ועבירות הן חלק מהמשחק, וזה כמו תמיד שאלה של גבולות), אני לא מבין איך אתה יכול להגיד שהעבירה על בן ארפה לא היתה מכוונת. מה יש לברך שלו לחפש בברך של בן ארפה? ולמה הוא היה צריך להוסיף את הבעיטה מאחורה אחרי שכבר פגע בו? אתה באמת חושב שהוא "הלך על הכדור"?
אלא אם כן אתה טוען שהוא לא התכוון לשבור לו את הרגל. עם זה אין לי ויכוח. בטוח שהוא היה מסתפק גם בנקע זמני עד סוף המשחק.

רועי 5 באוקטובר 2010

צדקה תציל ממוות. לא מהמוות שלך, אגב, ידידי, אלא מהמוות של זה שזקוק לצדקה שלך.
צא ולמד.

לוינטל 5 באוקטובר 2010

טיפ חשוב. תודה
אני יוצא

סימנטוב 5 באוקטובר 2010

אני חושב שזה נופל איפשהו באמצע, המשחק כ"כ מהיר וסטיסטית קשה להימנע מפצועות. ברמת העיקרון אין לי בעיה עם דרך חדשה לשמור הקורטרבאקים (לרוב מספריי 1, 7, 9, ן10) מצד שני אין משחק שבו השחקנים עושים הצגות של פאולים כמו במשחק הנפלא שזה מחזיר אותי לענין של טכנולוגיה ושהשופטים יעזרו במצלמות
… מי יודע אולי יום אחד נראה שופט ביהוד קורא בכריזה "פאול של הקבוצה המתגוננת, שימוש שלא לצורך בכח בלתי סביר, מס' 6 בלבן מורחק, 15 מטר עונש ממשיכים בהתקה"

ניר 5 באוקטובר 2010

רוב הכיסוחים קורים באזור מרכז המגרש ובכל מקרה רחוק מהשער של המכסח, רעיון מעניין יכול לתת שיקול דעת לשופט במקרה של עבירה חמורה ביותר שאפשר למצוא הגדרה כלשהי לכך, וניתן יהיה להוציא אדום וגם לתת פנדל ולא משנה איפה נעברה העבירה, ייתכן שאז דה יונגים כאלה ואחרים יחשבו פעמיים לפני הכיסוח וגם מאמנים יחשבו פעמיים לפני שהם יתנו לשחקן כזה לשחק.

בני תבורי 5 באוקטובר 2010

במקרים דומים כשהתקל הסתיים בפציעה או שהיה עלול לגרום לכזו, אני בעד לתת לטלביזיה לדבר ולהפקיע את המילה האחרונה מידי השופטים. השופט יחליט את אשר יחליט, אבל אם צילומי הטלביזיה יוכיחו אחרת, יש לפעול על פיהם, כמובן שגם במקרים בהם תוכח חפותו של המתקל. באשר לדה יונג, אני לא יודע אם מדובר בפסיכופט או במתקל גרוע, אבל אני רוצה עוד הרבה ואן מארוויקים בכדורגל.

ניר 5 באוקטובר 2010

במקביל להרחבת סמכויות הענישה של השופט כמובן שבמקרים מאד חמורים שעברו ללא תגובה של השופט אני מצפה להתערבות לאחר המשחק, אבל גם התערבות כזאת צריכה להיות במקרים מאד ספציפיים ומובהקים בברוטליות שלהם כיוון שלדעתי עדיף שיתקבלו מספר מינימלי של החלטות על השולחן הירוק, לדוגמא סביר להניח שדינו של מי שפצע את מסי יהיה שונה מדינו של מי שפצע את פלוני אלמוני לאור הלחץ שיופעל על ועדה שתקבע את העונש.

ליאור 5 באוקטובר 2010

הקטע עם רוביניו באמצע הקליפ הראשון פשוט גדול

ארז (דא יונג) 5 באוקטובר 2010

ואם מדברים על שחקנים מלוכלכים, תראו את הברכיה לביצים ששחקן מספר 10 בירוק נתן אתמול במשחק ידידות. (מתחיל בסביבות השנייה ה-30 בסרטון).

http://www.youtube.com/watch?v=Z7N-H3E1-p8&feature=player_embedded
מספר 10, דרך אגב הוא נשיא בוליביה,אוו מוראלס, והמשחק, שנערך בסוף השבוע הוא משחק "ידידות" בין המפלגה השולטת לבין מפלגת האופוזיציה (בראשות ראש עיריית לה פאס), לרגל חנוכת איזה אצטדיון שהסתיים בתוצאה 4-4 עם 4 מורחקים.

לוינטל 5 באוקטובר 2010

אתה ענק

מולי 5 באוקטובר 2010

המטרה, לטעמי, צריכה להיות פשוטה: כדורגל ללא אלימות מכל סוג שהוא: לא בקהל ולא על המגרש.
יותר מכך, מעבר להרחקות חובה לתקופות ארוכות אני בעד שמי שפוצע מישהו אחר – ישלם פיצויים בתביעה אזרחית.

לוינטל 5 באוקטובר 2010

התיקול על בן ערפא היה ציני ומרושע. הוא הלך אל צד הרגל ולגובה הברך – לא באזור-חיוג של הכדור בכלל.
צריך להבדיל בין נסיונות להגיע לכדור לבין הליכה מכוונת לברכיים, לעקבים כשהכדור לא נמצא בסביבה.
עבירות בלי קשר לכדור הן עבירות חמורות שמצריכות דין נוקשה. כמו שבני ציין, צריך להיעזר בטלביזיה אם השופט מפספס אירועים כאלה. וזה כבר נעשה

דורפן 6 באוקטובר 2010

לוינטל – באנגליה אם שחקן שולף נשק אוטומטי ויורה צרורות לעבר הכדור זה לא צהוב. לא משנה רמת האלימות, אם השופט ראה באזור כדור – זה לא צהוב.

אביעד 6 באוקטובר 2010

דורפן, מה פתאום צהוב? זה אפילו לא פאול.

אדם ויסברגר 6 באוקטובר 2010

אני שמעתי שהשופט ביקר את בן ארפה בבית החולים והעניק לו את הצהוב שלא הספיק להוציא לו במשחק.

מתבונן בקביעות מהצד 6 באוקטובר 2010

;)

לוינטל 6 באוקטובר 2010

אני בעד משחק חזק וקשוח ומדיניות שיפוט שנותנת למשחק לזרום כמה שאפשר.
אבל יש להבדיל בין הליכה לכדור להליכה לשבור רגל. לפעמים זה מקרים גבוליים אבל במקרה של דה יונג זה היה די ברור. אדום ישיר.

Comments closed